מקוה כל יום
-
בפשטות עניין המקווה הוא הטהרה התדירה (שבאה לידי ביטוי בפעם ביום).
לא כ"כ מבין למה שיהיו הגדרות של 'עלות' ו'שקיעה'... -
ידוע שאנ"ש משתדלים מאוד שלא יעבור עליהם יום בלי מקוה והנה בנסיעות הארוכות לאומן מצוי שבשביל לא לפספס מקוה צריך לפעמים מאוד להתאמץ
חלילה לי לקרר או להחליש רק אני רוצה לברר מהיכן השתרש החיוב של כל יום בדווקא הרי בשיהר"ן יש שרבינו הזהיר שבימים שאין אומרים תחנון יזהרו בטבילת מקוה מכלל שבשאר הימים הוא כמובן עניין גדול ונורא אבל על חיוב לא שמענו
נראה לי שיש איזו שיחה ממוהרנת על "מקוה - תקוה" ששם יש לשון "כל יום" ויעלו היודעים
עכ"פ בנסיעת מוהרנ"ת חזור לאוקראינה מא"י הוא השתלשל בחבלים בערב ר"ה משמע שבכל הדרך לא התאמץ בדרך זו לטבול כל יום
ימי מוהרנת ח"ב קעד
וְהִנֵּה בְּעֶרֶב ראשׁ הַשָּׁנָה הָלַכְנוּ מִסָּאקֶיס כַּנִּזְכַּר לְעֵיל, וּתְהִלָּה לָאֵל טָבַלְנוּ עַצְמֵנוּ בַּבּקֶר בְּתוֹךְ הַיָּם עַל יְדֵי חֲבָלִים אַחַר כָּךְ הִגִּיעַ יוֹם ראשׁ הַשָּׁנָה הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא
שוב הוכפל שאין חלילה לקרר ואשרי המוסרים נפש על כל דבר שבקדושה בפרט על מקוה שמִקְוֶה מוֹשִׁיעַ מִכָּל הַצָּרוֹת, וּמְטַהֶרֶת מִכָּל הַטֻּמְאוֹת וּמִכָּל הַחֲטָאִים תו' נו רק לבירור העניין ועוצם החיוב לכל אשר בשם ברסלבר יכונהחלילה לי לקרר או להחליש רק אני רוצה לברר מהיכן השתרש החיוב של כל יום בדווקא הרי בשיהר"ן יש שרבינו הזהיר שבימים שאין אומרים תחנון יזהרו בטבילת מקוה מכלל שבשאר הימים הוא כמובן עניין גדול ונורא אבל על חיוב לא שמענו
המקור של אנ"ש הוא מהשיחה שהובאה לעיל, אבל נ"ל שכך משמע גם בליקו"ה הכשר כלים ה"ד.
באות כ' שם מבואר שעיקר הטהרה מהטומאות והצרות, שהם המונעים והמקטרגים היא על ידי טבילת מקוה שהיא בחינת ביטול וכו'.
ובאות ל' מבואר שהתיקון הזה נצרך בכל יום ויום, שכל יום החשך שהם המניעות מתגברים מחדש, עיי"ש. -
כמו"כ זכור לי שמובא באיזה הלכה בליקו"ה, שהנשמה בבוקר חוזרת לאדם על ידי טבילת מקווה.
מקור? -
הנה, מתי טבלו היום? במוצאי יו"כ - עבור היום שחלף [וכ"כ גם בימי שמואל ח"ג בסופו, על מוצאי יו"כ].
הרי לנו שמחשבים מקימה עד שינה. -
הנה, מתי טבלו היום? במוצאי יו"כ - עבור היום שחלף [וכ"כ גם בימי שמואל ח"ג בסופו, על מוצאי יו"כ].
הרי לנו שמחשבים מקימה עד שינה. -
לגבי מוצאי יוה"כ כך נהגו אצל אנ"ש
אבל זה לא הוכחה שזה עבור היום החולף אלא שלא יהיה מעכשיו ועד הטבילה של מחר ללא מקווה -
שמעיתי שמי שלא יכול לטבול באותו היום מחמת איזה מניעות שאפשר ט קבין או 40 נטילות מ ישהו שמע על זה ויודע על מקור (אפילו מדורנו)
-
@שפחה-על-הים כתב במקוה כל יום:
(אני מבין בפשטות שאם זה אסור, סימן שלא נצרך התיקון באותו יום).
גם בתשעה באב לא טובלים וזה לא מפני טהרת וקדושת היום
-
נ"ל בפשיטות בדומה למה שמוהרנ"ת כותב לעניין לבישת נעלים-
שבט' באב- מגודל החשכות וכו' לא יעזור מקווה
וביו"כ- לגודל קדושת וגדולת היום אין צריך מקווה -
נ"ל שבדיוק לזה נועד המקווה (-תקווה) למניעת גודל החשכות אבל דבריך נראין יפה
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות