מקוה כל יום

[bjni]

בכללי נהגו עד השקיעה ומזמן התחלה מעלות השחר ודאי ושמעתי גם (בלי מקור) שלמי שקם חצות או בשעת הדחק אפשר זמן חצות

[לב העולם אתה]

@hthr-chyui כתב:

בכללי נהגו

מי??

[לב העולם אתה]

בפשטות עניין המקווה הוא הטהרה התדירה (שבאה לידי ביטוי בפעם ביום).
לא כ"כ מבין למה שיהיו הגדרות של 'עלות' ו'שקיעה'...

[שפחה על הים]

@אחד-מאנש כתב:

חלילה לי לקרר או להחליש רק אני רוצה לברר מהיכן השתרש החיוב של כל יום בדווקא הרי בשיהר"ן יש שרבינו הזהיר שבימים שאין אומרים תחנון יזהרו בטבילת מקוה מכלל שבשאר הימים הוא כמובן עניין גדול ונורא אבל על חיוב לא שמענו

המקור של אנ"ש הוא מהשיחה שהובאה לעיל, אבל נ"ל שכך משמע גם בליקו"ה הכשר כלים ה"ד.
באות כ' שם מבואר שעיקר הטהרה מהטומאות והצרות, שהם המונעים והמקטרגים היא על ידי טבילת מקוה שהיא בחינת ביטול וכו'.
ובאות ל' מבואר שהתיקון הזה נצרך בכל יום ויום, שכל יום החשך שהם המניעות מתגברים מחדש, עיי"ש.

[וועלן וועלן]

כמו"כ זכור לי שמובא באיזה הלכה בליקו"ה, שהנשמה בבוקר חוזרת לאדם על ידי טבילת מקווה.
מקור?

[בדרך]

הנה, מתי טבלו היום? במוצאי יו"כ - עבור היום שחלף [וכ"כ גם בימי שמואל ח"ג בסופו, על מוצאי יו"כ].
הרי לנו שמחשבים מקימה עד שינה.

[שפחה על הים]

@בדרך כתב:

הנה, מתי טבלו היום? במוצאי יו"כ - עבור היום שחלף [וכ"כ גם בימי שמואל ח"ג בסופו, על מוצאי יו"כ].

האם יש מקור יותר קדום לטבול במוצאי יו"כ?
(אני מבין בפשטות שאם זה אסור, סימן שלא נצרך התיקון באותו יום).

[bjni]

לגבי מוצאי יוה"כ כך נהגו אצל אנ"ש
אבל זה לא הוכחה שזה עבור היום החולף אלא שלא יהיה מעכשיו ועד הטבילה של מחר ללא מקווה

[bjni]

שמעיתי שמי שלא יכול לטבול באותו היום מחמת איזה מניעות שאפשר ט קבין או 40 נטילות מ ישהו שמע על זה ויודע על מקור (אפילו מדורנו)

[bjni]

@שפחה-על-הים כתב במקוה כל יום:

(אני מבין בפשטות שאם זה אסור, סימן שלא נצרך התיקון באותו יום).

גם בתשעה באב לא טובלים וזה לא מפני טהרת וקדושת היום

[הפשוט שבאנשי]

נ"ל בפשיטות בדומה למה שמוהרנ"ת כותב לעניין לבישת נעלים-
שבט' באב- מגודל החשכות וכו' לא יעזור מקווה
וביו"כ- לגודל קדושת וגדולת היום אין צריך מקווה

[bjni]

נ"ל שבדיוק לזה נועד המקווה (-תקווה) למניעת גודל החשכות אבל דבריך נראין יפה