לימוד קבלה בברסלב
-
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינואני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינוייש"כ הבנתי מה שענית מהרב מטשעהרין ויש דברים בגו
ומה עם כוונת המצוות?
-
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
-
@לב-העולם-אתה חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים, כִּי כְּבָר הוֹדִיעַ וְרָמַז לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל שֶׁכָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל כְּלוּלִים בְּתוֹרָתוֹ, וּמִי שֶׁיֵּשׁ לוֹ לֵב לְהָבִין בֶּאֱמֶת יוּכַל לִזְכּוֹת לְפָרֵשׁ כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י בַּאֵר הֵיטֵב עַל פִּי דִּבְרֵי תוֹרָתוֹ הַקְּדוֹשָׁה כַּמְּבֹאָר מִזֶּה בְּמָקוֹם אַחֵר:
לקו"ה קדושין ג, כ - כִּי כָּל מַה שֶּׁהַגָּלוּת נִמְשָׁךְ יוֹתֵר, הוּא סָמוּךְ לְבִיאַת מָשִׁיחַ בְּיוֹתֵר, וְכָל מַה שֶּׁסָּמוּךְ יוֹתֵר לְבִיאַת מָשִׁיחַ, נִתְגַּלִּין סִתְרֵי תּוֹרָה יוֹתֵר. וְכַמְבֹאָר מִזֶּה הַרְבֵּה בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל וְהַבָּאִים אַחֲרָיו, שֶׁכֻּלָּם הֵבִיאוּ רְאָיוֹת חֲזָקוֹת אֲמִתִּיּוֹת מֵהַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים שֶׁבְּסוֹף הַיָּמִים נִתְגַּלִּין סִתְרֵי הַתּוֹרָה הַרְבֵּה, וְעַל כֵּן הִתִּירוּ לִכְתֹּב וְגַם לְהַדְפִּיס כָּל סִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִים וְגַם כָּל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל שֶׁהֵם סִתְרֵי רָזֵי הַתּוֹרָה שֶׁלֹּא נִתְּנוּ לְהִגָּלוֹת בְּיָמִים קַדְמוֹנִים, כַּמְבֹאָר בַּסְּפָרִים בַּאֲרִיכוּת. כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ מַקְדִּים רְפוּאָה לַמַּכָּה.
לקוטי תפילות תפלה קי - וְאַתָּה בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים וַחֲסָדֶיךָ הָעֲצוּמִים תָּאִיר עֵינֵינוּ בְּתוֹרָתֶךָ, וְתִפְתַּח לִבֵּנוּ שֶׁנִּזְכֶּה לְהָבִין הֵיטֵב בִּמְהִירוּת גָּדוֹל בְּכָל מָקוֹם שֶׁנִּלְמוֹד שָׁם וּלְהַשִּיג דִּבְרֵי הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת, וְנִזְכֶּה לִלְמֹד כָּל סִפְרֵי תוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּכָל יוֹם, תְּנַ"ךְ וְשַׁ"ס וּפוֹסְקִים וּמְפָרְשֵׁיהֶם, וְכָל סִפְרֵי הַמִּדְרָשִׁים, וְסִפְרֵי הַזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ וְתִקּוּנִּים, וְכָל כִּתְבֵי הָאֲרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה, וְכָל סִפְרֵי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים שֶׁבְּיָמֵינוּ, וְנִזְכֶּה לְגָמְרָם וְלַחֲזֹר וּלְהַתְחִילָם כַּמָּה וְכַמָּה פְּעָמִים כָּל יְמֵי חַיֵּינוּ, רַחֵם עָלֵינוּ לְמַעַן שְׁמֶךָ, וְזַכֵּנוּ לְהַתְמִיד בְּתוֹרָתְךָ הַקְּדוֹשָׁה בְּהַתְמָדָה גְדוֹלָה, כִּי הֵם חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ וּבָהֶם נֶהְגֶּה יוֹמָם וְלָיְלָה וְנִזְכֶּה לְהָמִית עַצְמֵנוּ עַל הַתּוֹרָה עַד שֶׁתִּתְקַיֵּם בְּיָדֵינוּ וְנִזְכֶּה לְשַׁבֵּר וּלְבַטֵּל וּלְהָמִית כָּל הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְכָל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁבְּגוּפֵנוּ, עַל יְדֵי עֵסֶק וְעִיּוּן הַתּוֹרָה בֶּאֱמֶת.
כמדומני שמקורות אלו הם די והותר להבין שחסיד ברסלב אמור ללמוד כתבי האריז"ל.חיי"מ אות שסג - שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר בַּיָּמִים הַקּוֹדְמִים קֹדֶם שֶׁנִּתְקָרַבְתִּי אֵלָיו, שֶׁהוּא מִשְׁתּוֹקֵק שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו אִישׁ לַמְדָן וּבַעַל לָשׁוֹן נִפְלָא, וְאָז הָיָה יָכוֹל לְבָאֵר כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה עַד שֶׁאֲפִלּוּ נְעָרִים יוֹדֵעַ סֵפֶר הָיוּ יְכוֹלִין לִלְמֹד וּלְהָבִין כָּל כִּתְבֵי הָאַרִ"י זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה.
לקו"ה תחומין ה, ג - וְהִנֵּה אַף עַל פִּי שֶׁאֵין לָנוּ עֵסֶק בְּנִסְתָּרוֹת לְהָבִין סוֹד כַּוָּנוֹת הָאֲרִ"י זַ"ל לְתַכְלִיתוֹ, אַף עַל פִּי כֵן כָּל אֲשֶׁר תִּמְצָא יָדֵינוּ לְהָבִין מֵהֶם רְמָזִים וְעֵצוֹת לַעֲבוֹדַת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ עַל פִּי דַּרְכֵי הַהַקְדָמוֹת שֶׁחָתַר וְגִלָּה לָנוּ רַבֵּנוּ זַ"ל הַקָּדוֹשׁ וְהַנּוֹרָא זַ"ל מַה טּוֹב וּמַה נָּעִים,
הייתי אומר שרבינו רימז על מוהרנ"ת עצמו, (הוא מדגיש שרבינו אמר זאת "קודם שנתקרבתי אליו")
ומוהרנ"ת אכן מיישם זאת בחידושיו בליקו"ה!לעניין לפתוח המקורות בקבלה, כשרבינו מביאם בתורותיו, (וכן לדעת את היסודות) כו"ע מודי שמותר וצריך.
"כלל השמונה עשר: שבהדברים הנודעים ומבוארים בדברי חז"ל או בספרי הקבלה, שנמצא כמה פעמים, שאינו מזכיר בהם זולת בראשי פרקים, וסומך את עצמו על המעיין שיודע מהם, או שידרוש אחריהם:" -
כעת נחשף מיהו השווער של הרב @נחום-בקר אם כן לגביך אין שאלה בוודאי ראוי הנך
בהחלט זכינו כאן בפורום לאדם גדול ("רבן של הפורום" ולא כפי שכ' במקו"א
)
(זה גם מסביר את טעמך בעניין השרי אלפים וכו'.)
יש לי שאלה כתבתי זאת כאן, באשכול נוסעים לאומן -
אני לא רוצה להעביר נושא, ולכן הנחתי את זה בספוילר, אבל כבוד הרב @נחום-בקר היקר, יהיה כדאי מאוד שתפתח נושא חדש שבו תביא דברים שאמר חמיך לתלמידיו ולמשפחתו ולשומעי לקחו בעניין ברסלב וכל כל המסתעף (רק דברים חיוביים כמובן). ייש"כ
-
בלת"ק,
שמעתי מאחד, שהגרי"מ שכטער אמר לו על ר"ג קעיג זצ"ל שהוא היה חד בדרא בקבלה -
אני עניתי על ייחודים שרואים מלשונו של הרב מטשעהרין שצריך לזה להיות אנשים גדולים מאוד
(בזכרוני שיש בלקו"ה שאם אדם לא ראוי עוסק ביחודים זה פגם גדול. אם אמצא אעלה בל"נ)
גם רציתי לחדד שחוץ מהדיון אם אסור או מותר לא מוצאים הדרכה של ר' נתן לעשות יחודים ואדרבא משמע ממנו שהכל נעשה ממילא על ידי העצות של רבינוייש"כ הבנתי מה שענית מהרב מטשעהרין ויש דברים בגו
ומה עם כוונת המצוות?
ומה עם כוונת המצוות?
ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל יחד עם ר' אברהם מרדכי פלברבוים ז"ל (אתמול היה היארצייט) טענו שזה רק בכוונת התפילה ולא במצוות והיו מכוונים בברכות קריאת המגילה כווונות הרש"ש אך איני יודע מה המקור שלהם.
עכ"פ- זה שהרבי לא כותב לשון "איסור" הוא משום שרבינו לא "אסר" שום דבר מעבר למה שכתוב בהלכה-ודאי לא דבר שגדולי עולם עשו (פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן-אמרתי לו שגם אם רבינו לא אחז שנתפלל בזה וכו' עכ"פ תורת ה' זה בוודאי) בכל אופן גם סיגריות רבינו לא אסר רק אמר הבעיות כדרכו שלא היה מתעקש ולא לוקח הבחירה, אך כמו שהזכירו שזה סותר את דרך התמימות ופשיטות של רבינו. -
ומה עם כוונת המצוות?
ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל יחד עם ר' אברהם מרדכי פלברבוים ז"ל (אתמול היה היארצייט) טענו שזה רק בכוונת התפילה ולא במצוות והיו מכוונים בברכות קריאת המגילה כווונות הרש"ש אך איני יודע מה המקור שלהם.
עכ"פ- זה שהרבי לא כותב לשון "איסור" הוא משום שרבינו לא "אסר" שום דבר מעבר למה שכתוב בהלכה-ודאי לא דבר שגדולי עולם עשו (פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן-אמרתי לו שגם אם רבינו לא אחז שנתפלל בזה וכו' עכ"פ תורת ה' זה בוודאי) בכל אופן גם סיגריות רבינו לא אסר רק אמר הבעיות כדרכו שלא היה מתעקש ולא לוקח הבחירה, אך כמו שהזכירו שזה סותר את דרך התמימות ופשיטות של רבינו.@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם! -
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
רבי דוד שפירא שליט"א, שהזכרתיו לעיל, סיפר ששאל את מורו רבי גדליה קעניג על כך, והוא אמר לו: כל הכוונות טובות עד המצוה. בשעת קיום המצווה, תכוין רק בדבר אחד - להידבק באין סוף ב"ה.
-
אולי דווקא ר' גדליה היה 'נחשד' על ידינו בנטייה ליחודים, והרב כרמל [נושא דגלו של רל"י] 'נחשד' בהיפך מזה.
והרי לנו ההיפך...
-
@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם! -
זכור לי מהרב כרמל זצ"ל שכוונות בתפילה אסור אבל במצוות מותר, והוא עצמו היה מכוון בברכות קריאת המגילה כידוע (היה לפניו דפים שהיה מסתכל בהם)
רבי דוד שפירא שליט"א, שהזכרתיו לעיל, סיפר ששאל את מורו רבי גדליה קעניג על כך, והוא אמר לו: כל הכוונות טובות עד המצוה. בשעת קיום המצווה, תכוין רק בדבר אחד - להידבק באין סוף ב"ה.
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
-
@ישי-משה
כשמכוונים כוונות בתפילה, אם האדם אינו בדרגה כזו שזה ממש פירוש המילות בשבילו, הרי שהוא אינו מתפלל אלא "לומד" (ואגב, גם לקרוא פירושים שבסידורים כמו של הרב ווינגרטן שלפעמים הפירושים והערות ארוכים, גם זה לכאו' אין לעשות באמצע התפילה, אלא יש ללמוד זאת קודם, ואע"פ שמדובר כאן על פירוש המילות)משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
ועל זה מוהרנ"ת אמר שכ' את הליקו"ה שכשיתעטפו בטלית יחשבו על מה שכ' בהל' ציצית.
אמנם צריך לדעת שאי"ס לטעמי המצות ואין לחשוב שהכוונה הזו והזו היא הכוונה היחידה ואין בילתה.ואגב, בספרי רבינו ומוהרנ"ת מבוארים הרבה פסוקים שבתפילה, ולכאו' גם בזה צריך לראות שיתחבר עם פירוש המילות ולא יהיה כ'לומד'
(ועל זה אמר רבינו שרצונו חזק שנלך עם התורות שלו - דְּהַיְנוּ שֶׁיִּהְיוּ כָּל עֲבוֹדָתוֹ וְהִלּוּכוֹ בְּיִרְאַת ה' עַל פִּי הַנֶּאֱמַר בְּאוֹתָהּ הַתּוֹרָה, דהיינו שכ"כ יהיה מחובר לזה עד שזה יהפך לפירוש המילות ממש (ובכלל ע"פ כלל י"א זה בוודאי ילך בד בבד עם הפשט הפשוט))הדוגמא לזה היא הכיסופין וההתרפקות הנפלאה שיש לחסידי ברסלב למשל בקבלת שבת בסוף מזמור שיר ליום השבת, - "מקולות מים רבים אדירים וכו'.
הפשט הפשוט שהקב"ה הוא אדיר יותר מכל המימות הגועשים שיש בעולם.
אבל אצל חסידי ברסלב זה מיד מתקשר לשבע מימות שבסיפו"מ, ועל המשברים והנפילות "כל משבריך וגליך עלי עברו", ואעפ"כ הקב"ה אדיר מכל זה, ולכן יש לנו תקוה לצאת מכל סוגי המשברים שבעולם!חבר-אני כתב:
משא"כ במצוות כמו בנענועים למשל, יש את מעשה המצווה ויחד עם זה אפשר להכניס מחשבה וכוונות ואין זה מפריע לגוף המעשה.
אמנם לעניין הברכות (ברכות קריאת המגילה) זה קצת קשה. כי זה כן מפריע לכוונה הפשוטה לכאו', וצ"ע מה היה המקור שלהם.
-
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
ראשית - דיברתי על כוונות קבליות, מעין כוונות הרש"ש.
שנית - הוא נשאל על כך, ואיני זוכר כעת במדוייק את תשובתו. כמדומני שהתשובה היתה בכיוון שמה שמתעורר לאדם מחמת שדברי מוהרנ"ת חדורים בו והוא נזכר בזה - זה רצוי ונפלא. אבל לעסוק בזה ו'להתחיל להיזכר', על זה נאמרו דברי מוהרנ"ת [בהלכות יו"כ ועוד] שיש להשליך גם את הידיעות דקדושה ולעבוד את ה' בתמימות כאילו אינו יודע כלל.
והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.
-
@בדרך ואיך יסביר את שיחתו של ר' נתן שכשיתעטפו בטלית יחשבו ממה שכ'? (ואם אפשר להביא כאן את השיחה המלאה)
ראשית - דיברתי על כוונות קבליות, מעין כוונות הרש"ש.
שנית - הוא נשאל על כך, ואיני זוכר כעת במדוייק את תשובתו. כמדומני שהתשובה היתה בכיוון שמה שמתעורר לאדם מחמת שדברי מוהרנ"ת חדורים בו והוא נזכר בזה - זה רצוי ונפלא. אבל לעסוק בזה ו'להתחיל להיזכר', על זה נאמרו דברי מוהרנ"ת [בהלכות יו"כ ועוד] שיש להשליך גם את הידיעות דקדושה ולעבוד את ה' בתמימות כאילו אינו יודע כלל.
והזמן גורם לזה, אם רוצים אתרוג נאה.
-
ומה עם כוונת המצוות?
ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל יחד עם ר' אברהם מרדכי פלברבוים ז"ל (אתמול היה היארצייט) טענו שזה רק בכוונת התפילה ולא במצוות והיו מכוונים בברכות קריאת המגילה כווונות הרש"ש אך איני יודע מה המקור שלהם.
עכ"פ- זה שהרבי לא כותב לשון "איסור" הוא משום שרבינו לא "אסר" שום דבר מעבר למה שכתוב בהלכה-ודאי לא דבר שגדולי עולם עשו (פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן-אמרתי לו שגם אם רבינו לא אחז שנתפלל בזה וכו' עכ"פ תורת ה' זה בוודאי) בכל אופן גם סיגריות רבינו לא אסר רק אמר הבעיות כדרכו שלא היה מתעקש ולא לוקח הבחירה, אך כמו שהזכירו שזה סותר את דרך התמימות ופשיטות של רבינו.פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן
לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת -
פעם הייתי באיזה מקום ובחור אחד התלוצץ מ"סידור הרש"ש" שהיה שם על השולחן
לא רוצה להיכנס כלל לדיון בעניין לימוד קבלה, וכוונות במצוות, אולם הסיפור הנ"ל ממש מזעזע, הרש"ש הקדוש היה קודש קדשים, וכמו שמובן ונראה זעיר דזעיר מספריו הקדושים, וחלילה להמעיט בכהוא זה בקדושתו, גם באם לפי דעת רבינו לא לכוון, אבל זהו ספר קדוש רם ונשא, וזהירות יתירה צריכים שלא יתהפך אצל האדם הלא מזוכך עניין רבינו לסם מות חלילה. וד"ל. ה' יצילנו
שנזכה לתשובה שלימה באמת@וועלן-וועלן
ברור שהדבר חמור ונוראי וממ"נ הרי כל סיבת מניעת הכוונות היא דווקא בגלל שלרוב גדולת המושג לאו כל מוחא סביל דא שהר היו מאנשיו שכן הורה להם. -
לכאו' דברי מוהרנ"ת הן בטעמי המצוות-כביכול (שהרי וודאי אין כוונתו לומר "טעמים" למצוות אלא מהנוגע לנו-או יותר נכון-מה עוד כוללת המצוה הזאת של טלית וכו' ומה היא פועלת עוד) והן בכוונת התפילה הם "כוונה פשוטה" (או עכ"פ יותר קל שיהיו "פשט" אצל האדם, אך אצל רב האנשים "כוונות" אינם "פשט" ואינם מגיעים כ"כוונה פשוטה" אלא כלימוד ואפי' לפעמים דבר נפרד לגמרי מהתפילה).
ובאמת לכאו' יתכן שאדם יחשוב בתפילה דיבורים של רבינו על התפילה והם לא יהיו כוונת התפילה כלל כי אצלו אינם פשט ולא חלק ממנה אלא דבר נפרד. (ושמעתי מכמה מאנ"ש שסברו שאין לעשות סידור עם פירוש ע"פ דברי רבינו ור' נתן מהסיבה הנ"ל... וד"ל)
מקוה שיצאתי מובן זה נושא שקצת קשה להסביר אותו, אקוה שלא אחטוף כאן ביצים על הראש (מטפורית-כמובן)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות