ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
-
לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.
בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.
הרב @נוה-צדיקים כתב:
@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
באופן מהותי זה ממש מעניין כי השיחה הזאת נוגעת מבחינה מסוימת להלכה לשינוי נוסח של ברכה. וזה מעניין האם אפשר להגיד שבפשיטות זאת סברה הלכתית של רבינו, או שזה יותר דומה לסיבה קבלית כמו ההפרדה בין אתה סתר לי למצר תצרני. באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.
אם אני בוחר להתעלם לרגע מהסברה של הרב @וועלן-וועלן, שזה מחמת שלא ידעו מהשיחה הזאת. אז אולי אפשר להגיד אולי סברה שהסיבה שהיו אנ"ש שלא קיימו את השיחה ולא שינו את הנוסח, כי היה להם ברור שרבינו לא אמור לגעת בעניין של הלכה נוסח. וכידוע השיחה שרבינו אמר שאפשר להיות חסיד ולהתפלל אשכנז. ולכן מרוב הבירור שלהם של מכלול השיחות והתורות של רבינו, הבינו שהשיחה הזאת נאמרה מצד הלכתי, ולא כמו שאר שיחות או תורות שהם נוגעים לכל אחד ואחד. (הארכתי על זה כמה פעמים בפורום על הצורך, לזקק לברר מה התחום של רבינו ומה לא, אני מקווה שאני לא יקבל עכשיו צעקות בסגנון מה אתה לא מאמין ברבינו וכל דברי רבינו נצחיים וכו', אני מבין שזה יכול לצוף אם זה יעלה אז לא תהיה בררה כי אם לענות או להפנות למקום שהתייחסתי לזה).
-
ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?זה שאדם יודע הרבה שיחות או לא יודע, לא מעלה ומוריד כלל במעלתו מביחנה מסוימת (נדמה לי שראיתי שהרב בנדר עצמו אמר כן)
כמו שפעם שמעתי מאחד מחשובי אברכי אנ"ש היקרים שעוסק רבות בהפצה, שאפילו מוהרנ"ת (צריך לומר את זה בכבוד הראוי, אבל אפילו מוהרנ"ת) יש שיחות שלא ידעם רוב ככל שנותיו, לדוגמא על"ת מכתב תל"ד שנכתב בשנת תר"ג שנתיים לפני הסתלקותו: וְזֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַוָּתִיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הַמַּגִּיד זַ"ל מִטִּירָהאוִויצֶע, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תִּקּוּן אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּזְמַן אַחֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. היינו עד סמוך לשנת תר"ג לא ידע שיחה שכל ילד יכול לדעת היום, והיא מודפסת בכמה מקומות ומפורסמת מאוד
ויש עוד הרבה דוגמאות כאלונ.ב. לענ"ד ספר נחת השולחן הוא ספר חידושים שנכתב בשביל כל יהודי והוא בא לחדש חידושים על פי הליקו"מ, ולא כספר שיחות ומנהגי ומסורת אנ"ש, ולכך גם באם ידע את השיחה, היה ראוי יותר שיביא את הנוסח הרווח בעולם, כי גם לנוסחת העולם יש מקור חשוב ומכובד ממנהג עם ישראל בכל הדורות (אבל אנו צריכים לנהוג כרבינו). והדברים פשוטים.
-
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
-
-
באופן מהותי זה ממש מעניין כי השיחה הזאת נוגעת מבחינה מסוימת להלכה לשינוי נוסח של ברכה. וזה מעניין האם אפשר להגיד שבפשיטות זאת סברה הלכתית של רבינו, או שזה יותר דומה לסיבה קבלית כמו ההפרדה בין אתה סתר לי למצר תצרני. באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.
אם אני בוחר להתעלם לרגע מהסברה של הרב @וועלן-וועלן, שזה מחמת שלא ידעו מהשיחה הזאת. אז אולי אפשר להגיד אולי סברה שהסיבה שהיו אנ"ש שלא קיימו את השיחה ולא שינו את הנוסח, כי היה להם ברור שרבינו לא אמור לגעת בעניין של הלכה נוסח. וכידוע השיחה שרבינו אמר שאפשר להיות חסיד ולהתפלל אשכנז. ולכן מרוב הבירור שלהם של מכלול השיחות והתורות של רבינו, הבינו שהשיחה הזאת נאמרה מצד הלכתי, ולא כמו שאר שיחות או תורות שהם נוגעים לכל אחד ואחד. (הארכתי על זה כמה פעמים בפורום על הצורך, לזקק לברר מה התחום של רבינו ומה לא, אני מקווה שאני לא יקבל עכשיו צעקות בסגנון מה אתה לא מאמין ברבינו וכל דברי רבינו נצחיים וכו', אני מבין שזה יכול לצוף אם זה יעלה אז לא תהיה בררה כי אם לענות או להפנות למקום שהתייחסתי לזה).
באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.
ספרדים, תימנים, אשכנז, ספרד - לא
אבל בנוסח חב"ד כן (וראה בתורה אור פרשת בראשית דף א' ע"ד: "וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח 'מלך יחיד חי העולמים', ובברוך שאמר אומרים ג"כ 'יחיד חי העולמים מלך'")
-
אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.
אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].
@בדרך מנהג שנפסק להלכה במגן אברהם ונראה לי מקורו מ"ספר חסידים".
ששעה שביעית מזל מאדים שולט. -
פוסט זה נמחק!
-
בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!! -
[[topic:post-is-deleted]]פוסט זה נמחק!
-
בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.
וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.
כך שקושיא מעיקרא ליתא.
-
הרב @בדרך נראה שלא מספיק מובן לקורא מן הצד למה התכוונת.
הרבי מספר שם על צדיקים שעולים לקרבן לפני ה' ית'.
ובהקשר הזה המעתיק (שהרב בדרך אומר שמדובר בר' שמואל הורוויץ) מפנה, לתוספות במנחות. שמביאים את המדרש שמיכאל בונה מזבח ומעלה עליו קרבן נשמות הצדיקים, ומתרצים לפי זה שהברכה הולכת על היום, שהקרבן הזה יהיה לרצון אותם אישי (מלשון אש קרבן) ישראל, ואם כן אין צורך לומר מהרה.
והביא זאת בתור מקור לדברי הרב'ה לסתום פה משטין מעלינו, ולא בדרך של הנהגה למעשה. -
בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.
וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.
כך שקושיא מעיקרא ליתא.
בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.
וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.
כך שקושיא מעיקרא ליתא.
הביא את זה גם בסידור 'מקור חכמה' לר' שמואל העשיל פרידמן
-
יש הקלטה ידועה שבו שומעים את רלוי"צ כחזן במנחה ער"ה, ושם הוא כן אומר 'מהרה'. (לפי מה שהצלחתי לשמוע, הוא אומר כך: "והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, (אתנחתא) ותפילתם מהרה וכו', כך שה'מהרה' נסוב על תפילתם.)
-
בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.
וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.
כך שקושיא מעיקרא ליתא.
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש] -
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]כאיל-תערוג כתב:
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]מצאתי דברי התוס' מנחות דף ק''י
ומיכאל שר הגדול עומד ומקריב עליו קרבן. מדרשות חלוקין יש מי שאומר נשמותיהן של צדיקים ויש מי שאומר כבשים של אש והיינו דאמרינן בשמונה עשרה בעבודה ואשי ישראל ותפלתם מהרה באהבה תקבל ברצון ויש אומרים דקאי אדלעיל והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל. לא מצאתי יותר:
ולפי השיטה שזה נשמותיהן של צדיקים - נמנעים לומר 'מהרה'.ואגב, @בדרך - אם ר' שמואל העשיל מביא בסידור מחיי''מ, אז לא יכול להיות שר' שמואל הורביץ כותב את ההערה בחיי''מ.
-
בכת"י של ר' שמואל העשיל הוא אינו מביא לא את החיי"מ ואינו מביא את כל נוסח הברכה (הסידור היה רק הכנה להדפסה וע"כ כתב "רצה ה אלקנו וכו')
אבל איני יודע מה ר"ש הורויץ כתב.. -
זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.
זה תוס' בש''ס. [אולי במנחות] יש שני פירושים מה זה אישי ישראל האם צדיקים שנסתלקים ורוכב בערבות שש ושמח. [יש כעין עניין זה בארוכה בזוה''ק פרשת נח] או שזה מלאכים כדברי המדרש שיש מלאך שמקריב למעלה קרבנות.
ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
וכדברך לכאו' בדרך לימוד הובא בהערה בחיי מוהר''ן. אך בסידור מקור חכמה הציג כך את הנוסח [עכ''פ במהדורה שלפנינו, אולי למישהו יש כאן את מהדורת הכתב יד שמסתובב בין אנ''ש]ואכן הספרדים מדלגים על תיבת 'מהרה'.
הספרדים לא מדלגים על תיבת 'מהרה'.
-
@כאיל-תערוג, כפי שכתב לך @הפשוט-שבאנשי, ר' שמואל העשיל אינו מביא זאת בסידורו. אינני יודע מהיכן לקחת זאת.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות