בירור אלו תחומים רבינו נוגע ומחדש בהם. ואלו תחומים רבינו לא נכנס אליהם. הגדרת ברסלב בצורה עיונית לפי תורת רבינו ותורה שבעל פה בבירור חברי הפורום היקרים והנפלאים.
-
כי לכל דבר יש גבול, אין דבר כזה הכל. ברור שיש דברים שרבינו לא מדבר עליהם
למשל אפשר לקשר את הנושא הזה
למה שמשה עלה להר סיני ונדבק בהשם באור אין סוף
והוריד לנו את התורה הקדושה
ורבנו הקדוש התאמץ להוריד לנו את ההשגות כדי שיתאימו לכל אדם בכל זמן
וכל המצאויות והתמונות שאנו נתקלים בהם ביומיום הן הן גופי תורה וצריך למצא את השם יתברך מה רצון השם יתברך בזה המעשה ואם יש בזה כבוד השם יעשה ואם לאו לאו...וּבְשָׁעָה שֶׁנִּתְבַּטֵּל לְגַבֵּי אֵין סוֹף
אֲזַי הוּא בִּבְחִינַת: "וְלא יָדַע אִישׁ"
שֶׁאֲפִילּוּ הוּא בְּעַצְמוֹ אֵינוֹ יוֹדֵעַ מֵעַצְמוֹ
אֲבָל זאת הַבְּחִינָה צָרִיךְ לִהְיוֹת רָצוֹא וָשׁוֹב
כְּדֵי שֶׁיִּתְקַיֵּם יֵשׁוּתוֹ
נִמְצָא כְּשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב
אֲזַי צָרִיךְ לְהַרְאוֹת גַּם לְדַעְתּוֹ
כִּי מִתְּחִלָּה, בִּשְׁעַת דְּבֵקוּת הָיָה נִתְבַּטֵּל הַדַּעַת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "וְלא יָדַע אִישׁ"
וּכְשֶׁהוּא בִּבְחִינַת וָשׁוֹב, שֶׁשָּׁב לְיֵשׁוּתוֹ
אָז שָׁב לְדַעְתּוֹ
וּכְשֶׁשָּׁב לְדַעְתּוֹ, אָז הוּא יוֹדֵעַ אַחְדוּת הָאֵין סוֹף וְטוּבוֹ
וַאֲזַי אֵין חִלּוּק בֵּין ה' לֵאֱלוהִים
בֵּין מִדַּת הַדִּין לְמִדַּת הָרַחֲמִים
כִּי בְּאֵין סוֹף אֵין שַׁיָּךְ, חַס וְשָׁלוֹם, שִׁנּוּי רָצוֹן
כִּי הַשִּׁנּוּיִים אֵינוֹ אֶלָּא בְּשִׁנּוּי הַתְּמוּנוֹת
אֲבָל עַל יְדֵי הַדְּבֵקוּת שֶׁל אָדָם בְּאֵין סוֹף
שֶׁשָּׁם אֵין שִׁנּוּי רָצוֹן, כִּי שָׁם רָצוֹן פָּשׁוּט
וְאַחַר כָּךְ נִשְׁאָר בּוֹ רְשִׁימוּ מֵאַחְדוּת הַזּאת
וְאַחַר כָּךְ נַעֲשֶׂה בִּבְחִינַת וָשׁוֹב
אֲזַי הָרְשִׁימוּ מַרְאֶה לָדַעַת
שֶׁיֵּדַע שֶׁכֻּלּוֹ טוֹב וְכֻלּוֹ אֶחָד.
וְזֶה שֶׁאָמַר משֶׁה לְדוֹרוֹ
"אַתָּה הָרְאֵתָ לָדַעַת כִּי ה' הוּא הָאֱלוהִים"
כִּי משֶׁה הוּא בְּחִינַת אַיִן
וְדוֹרוֹ הַדְּבוּקִים אֵלָיו רָאוּי לָהֶם לָדַעַת
הַיְנוּ לְהָאִיר לַדַּעַת, בְּחִינַת אֵין סוֹף, בְּחִינַת רַעֲוָא דְּרַעֲוִין
בְּחִינַת: ה' הוּא הָאֱלוהִים@7272 אשריך שהכל אצלך לפי התורה הזמנית כמו שרבינו אוהב
-
בעקבות שעלה לאחרונה בפורום כל מיני סוגיות (כמו הצבעה בבחירות, פאות נוכריות). ועלתה טענה שוב ושוב ממשתמשים רבים שזה סוגיות שרבינו לא מדבר עליהם, והם סוגיות הלכתיות או אפילו במקרים מסוימים שיש סוגיות השקפתיות שיש בברסלב משתי הקצוות. עולה השאלה היסודית ביותר שהיא על מה רבינו מדבר ועל מה לא? בעצם התחום שבו בגלל שאני חסיד ברסלב אז אני נדרש לחפש בדברי רבינו את התשובה ומה לא נמצא בדווקא בדברי רבינו?
כדי לחדד את השאלה שתהיה מובנה לכל נתייחס לכמה סוגיות כדי לנסות להבין את עצם העניין והנקודה שסביבה הכל סובב.
א: הלכה: ידועה השיחה של רבינו שעדיף שתקמטו את כל ספרי ואל תעברו על שולחן ערוך. ורבינו אמר לגבי נוסח שאפשר להיות חסיד ולהתפלל אשכנז. וכן אנחנו לא מצינו בשיחות של רבינו כמעט שהוא נכנס לעניין הלכתי בצורה שהוא פוסק בו. (כמובן שיש כמה פעמים כמו עניין הנקיות, ובטח יש עוד, אבל מובן שהוא לא בא בתור פוסק, אלא רק אומר שכך נראה הסברא היותר חזקה). ולכן זה דבר רווח אצל כלל ברסלב שאם אני ילמד ליקוטי מוהר"ן בעיון שמונים שנה, זה לא אמור להשפיע כלל על פסיקת ההלכה שלי. [מלבד רווחים ויתרונות בצורה לא ישירה, כמו לדוגמה שרבינו אמר שעל ידי לימוד ספרו יהיה נעשה בעל מח גדול אז ממילא אם תהיה חכם תוכל יותר לכוון לאמיתה של תורה]. אז הנה יש לנו דוגמה של סוגיה שרבינו לא נוגע בה.
ב: נתייחס לעוד נקודה רבינו כידוע שיחק עם האפיקורסים באומן שחמט, וסיפר לרבי נתן משל על זה שקצת נראה ממנו שרבינו לפעמים ניצח במשחק ולפעמים הפסיד. האם אנחנו חייבים להניח שבכל תחום של חכמה רבינו היה יותר חכם מכל אדם אחר? (וכמו שרבי צבי אריה מאליק אמר על רבינו הקדוש, שעליו נאמר ויחכם מכל האדם).כמובן שבעניינים הקשורים לעבודת ה' אנחנו מאמינים שתורתו אמת לאמיתה וכו'.
ג: רבינו בעצמו אמר שבענייני עולם הזה, הוא לא יכול להכריח אדם מסוים לעשות כמו שהוא אומר, כי יכול להיות שיוצר מזה גם נזק "כי אין טובות העולם הזה שלמות". ואז אותו אדם עלול לבא לרבינו בטרוניה ולכן רבינו רק מיעצו בעצה טובה ולא מכריח אותו. האם חייב להגיד שאם אדם התייעץ עם רבינו בעניין מסוים שהוא לא עבודת ה' לגמרי, האם חייב להיות שההקשה לעצה של רבינו תצליח יותר?
(דרך אגב רבינו בעצמו אמר שלפעמים אדם מקשיב לצדיק והוא ניזוק, אז שידע שזה הגיע לו מלמעלה כי לפעמים אוולת אדם תסלף דרכו ועל ה' יזעף ליבו, אבל כשמקשיב לצדיק אז יודע שהכל מלמעלה).ד: אז מה רבינו מחדש? מה רבינו נותן לנו? אז יש כמובן עצות מקווה תיקון הכללי חצות התבודדות אומן ראש השנה פדיון נפש וכו', שזה מקביל לעניות דעתי לכמו מצוות מעשיות דהיינו זה עצה שאומרים לך תעשה אותה ואז תזכה לתיקון לזכוך וכו'. ויש לנו כמובן גם את הדעת של רבינו בתורותיו ובשיחותיו הקדושות. אז בעצות אני מבין מה רבינו מחדש, בהתחלה לא ידעתי מה יהיה תיקון הברית, הגיע רבינו ומחדש לי את העניין של תיקון הכללי שזה מתקן. בעניין הדעת כמובן שזה דורש העמקה והרחבה והבנה מה רבינו מחדש מבחינת השקפתית תורנית רוחנית.
ה: אם רבינו לדוגמה אמר על הניגון של אקדמות שהוא ניגון יפה וטוב מאד, ושישראל שקועים בטוב ולכן הם לא מבחינים בגודל הטוב הזה של מעלת הניגון שמעורר מאד וכו'. אז אם אני יהודי אשכנזי שבבית כנסת שלו בכל שנה מנגנים את האקדמות. אז אני יכול אחרי ששמעתי את הדיבורים האלו לנסות להתחיות ולהיות יותר בהתעוררות בשעת האקדמות. אבל אם נניח שאני ספרדי בן ספרדי נכד של ספרדי ומכיר מקאמים כמו שצריך. והמוזיקה הניגונים האשכנזים לא מעוררים אותי, האם כדאי לי לנסות עם הזמן להתחיות מהניגון של האקדמות. או שאין שום צורך וחבל על האנרגיות וההשקעה, כי יש פה מהות שאותה רבינו רוצה שאני ייקח שהיא שרבינו אומר תראו איזה יופי איזה חן יש למנגינה מסויימת, ומה שאני צריך לעשות זה לקחת את העיקרון ולהכניס אותי בפיוטים בתפילה שלי בתור ספרדי ולא דווקא לניגון של האקדמות.
לדעתי נקודת הבירור הזאת חשובה מאין כמותה, כדי להבין מי זה רבינו מה המשמעות של התורה שלו, היכן זה נכנס איפה זה סוגיה שהיא בפשיטות לא קשורה לתורתו בדווקא.
וכדי להפשיט את זה, אנסה לקחת אותם למחשבות שהיה לרבינו הקדוש והנורא בעת אמירת התורות הסיפורים וכו'. הוא ידע כמובן שאצלו נמצאת תורת משיח, כמובן שהוא רצה וכיוון שתורתו תעורר לתפילה וקרבה ודבקות בה' כמו שעד היום שספריו מחיים נפשות בצורה שאין דומה לה פלאי פלאים. וברור מצד שני שישנם סוגיות שלא היו אז, או שרבינו בחר לא להתמקד בהם. בעצם ההבחנה שלנו בין הסוגיות הנקודות שעליהם רבינו שם ומדבר במלא עוזו בתורתו הקדושה. לבין שאר סוגיות שעליהם רבינו בכוונה לא נכנס בגלל שהם לא קשורות באופן ישיר לעניין של צדיק האמת, זה יכול לזקק לנו את הנקודה של מה אנחנו צריכים לחפש בתורתו הקדושה ומה לא.
חזק ונתחזק ואכשר דרא כמו שלא היה מעולם, האפשרות של כל כך הרבה חסידי ברסלב שיכולים לברר וללבן בבירור אמת את דברי רבינו הקדוש. (כדוגמת הפורום הקדוש הזה, שנותן לנו אפשרות להתברר בעין האמת את דבר צדיק האמת). לברר ולחפש בעין האמת בעין הלב ובעין השכל את רבינו הקדוש. וכמו שרבינו אמר אני אוצר של יראת שמיים ומדוע לא יחפש אחרי?
אז רבינו אנחנו מחפשים!ולכן זה דבר רווח אצל כלל ברסלב שאם אני ילמד ליקוטי מוהר"ן בעיון שמונים שנה, זה לא אמור להשפיע כלל על פסיקת ההלכה שלי.
ראה https://likutei.com/post/3249
בעקבות דעת ר' גדליה שקיבל מרא"ש שהליקוטי הלכות הרי הוא כספר הלכתי כאשר מציין דעה בפוסקים או מנהג
-
ראיתי באבקשה שהרב משמרתי כתב שרבה פסק כמו טז בשאלה של תפלת הדרך
הוא גם מסייג שצריך לשאל רב
אבל רבנו התייחס -
ראיתי באבקשה שהרב משמרתי כתב שרבה פסק כמו טז בשאלה של תפלת הדרך
הוא גם מסייג שצריך לשאל רב
אבל רבנו התייחס -
בא נחלק את זה לכמה רמות.
א: יש לנו דיבור של רבינו כמו תורה בליקוטי מוהר"ן או עצה כמו תיקון הכללי או אומן ראש השנה. שבזה כמובן אנחנו מאמינים ומתייחסים לזה לחלוטין בתור החידוש והדיבור של רבינו ושרצונו שנלך עם זה, ושנעשה את זה.
ב: יש לנו מקומות שבהם רבינו מביא דעת בהלכה, או נותן עצה טובה בענייני עולם הזה (כמו ברופאים, או אכילת בצל, או אכילת בוסר. וכן שאר דוגמאות).שבזה לכאורה קשה להגיד שההתקשרות לרבינו קשורה דווקא לעניין הזה, כי גם בעניין הלכה רבינו לא שם את עצמו בתור פוסק הלכה כידוע, וכן בענייני עולם הזה וודאי שרבינו לא רוצה (לפחות באופן מפורש) לתת לנו עצות לעולם הזה. אלא רק שכאשר זה כבר הגיע הוא ראה בעיה אז הוא יעץ עצה טובה, אבל בפשיטות לכאורה זה לא נובע מרוח הקודש או מעצם נשמת הצדיק האמת והמשכת תורתו, אלא מתוך הבנה נכונה של המציאות.
ג: יש לנו דיבורים שרבינו מביא מהגמרא או מחז"ל בלי שינוי, נניח שבספר המידות רבינו מביא איזה מאמר חז"ל. (במקרה שהוא מדויק, ולא באופן מכוון של רבינו שהוא משנה מעט מדבר חז"ל ואז הוא בעצם מחדש בזה ואכמ"ל). אז לכאורה לא אמור להיות שום הבדל בייחס של חסיד ברסלב בין המאמר חז"ל הזה למאמר חז"ל אחר. כי רבינו פה לכאורה רק מעביר את המידע.
ד: יש לנו לעיתים דיבורי התחזקות או התעוררות, שהם נראים לפחות לכאורה בדיוק כמו דברי חז"ל. כמובן שבכל מקום צריך לעיין ולבדוק ולראות מה רבינו חידש, אך במקום שזה כמעט העתקה של דיבור של חז"ל או של הזוהר וכו', אז לכאורה למה שיהיה לזה יותר תוקף והתייחסות מאשר דיבור אחר של חז"ל.
כמובן שאלו רק מחשבות והרהורים, ולא ברור דעת. ואשמח לשמוע את דעת אנ"ש.
-
בא נחלק את זה לכמה רמות.
א: יש לנו דיבור של רבינו כמו תורה בליקוטי מוהר"ן או עצה כמו תיקון הכללי או אומן ראש השנה. שבזה כמובן אנחנו מאמינים ומתייחסים לזה לחלוטין בתור החידוש והדיבור של רבינו ושרצונו שנלך עם זה, ושנעשה את זה.
ב: יש לנו מקומות שבהם רבינו מביא דעת בהלכה, או נותן עצה טובה בענייני עולם הזה (כמו ברופאים, או אכילת בצל, או אכילת בוסר. וכן שאר דוגמאות).שבזה לכאורה קשה להגיד שההתקשרות לרבינו קשורה דווקא לעניין הזה, כי גם בעניין הלכה רבינו לא שם את עצמו בתור פוסק הלכה כידוע, וכן בענייני עולם הזה וודאי שרבינו לא רוצה (לפחות באופן מפורש) לתת לנו עצות לעולם הזה. אלא רק שכאשר זה כבר הגיע הוא ראה בעיה אז הוא יעץ עצה טובה, אבל בפשיטות לכאורה זה לא נובע מרוח הקודש או מעצם נשמת הצדיק האמת והמשכת תורתו, אלא מתוך הבנה נכונה של המציאות.
ג: יש לנו דיבורים שרבינו מביא מהגמרא או מחז"ל בלי שינוי, נניח שבספר המידות רבינו מביא איזה מאמר חז"ל. (במקרה שהוא מדויק, ולא באופן מכוון של רבינו שהוא משנה מעט מדבר חז"ל ואז הוא בעצם מחדש בזה ואכמ"ל). אז לכאורה לא אמור להיות שום הבדל בייחס של חסיד ברסלב בין המאמר חז"ל הזה למאמר חז"ל אחר. כי רבינו פה לכאורה רק מעביר את המידע.
ד: יש לנו לעיתים דיבורי התחזקות או התעוררות, שהם נראים לפחות לכאורה בדיוק כמו דברי חז"ל. כמובן שבכל מקום צריך לעיין ולבדוק ולראות מה רבינו חידש, אך במקום שזה כמעט העתקה של דיבור של חז"ל או של הזוהר וכו', אז לכאורה למה שיהיה לזה יותר תוקף והתייחסות מאשר דיבור אחר של חז"ל.
כמובן שאלו רק מחשבות והרהורים, ולא ברור דעת. ואשמח לשמוע את דעת אנ"ש.
הרב @חרב-החכמה נראה לי, שההתייחסות לדברי רבינו כעצות המעשיות, במצב שלי ובדורינו אנו, לזכות לתיקון הנפש. לא אמורה לגרום לנו, להתייחס לשום דבר ברמה פחותה. ואין הבדל ביחס, באמונה, בהתחזקות ובחרדת הקודש אליו אנו ניגשים לכל חלק מדברי תורה, מ"וידבר ה'" עד "תני דבי ר' ישמעאל", ומ"רבא אמר" עד שורה קטנה של "שואל ומשיב".
כל התורה המצויה עתה בידינו, היא המסורה למשה רבינו עליו השלום.
מה שכן, העצות של רבינו אנו יודעים שהם הנוגע לנו כרגע למעשה:
דהיינו, כל עצה אחרת היא גם אמת, השאלה היא אם זה מה שמתאים לי כעת, הדרך לפ שורש נשמתי, שכדי לקבלה עלי לגשת לשורש נשמתי.
וד"ל. -
אתה לא חושב שכל מילה של רבינו היא קודש קדשים ולא סתם עצה טובה?
ועליהו לא יבול.....
רבינו אמר שאצלו שום תנועה היא לא סתם...
מרגיש לי חוסר אמונה המילים הללו... מחילה... -
ודאי שכל מילה של רבינו היא קודש קדשים ונצחיות וחלק בלתי נפרד מהתורה,
ואנו מאמינים בה שהיא היא תקוותינו לעולם.
תקרא שוב על איזה משפט בדיוק הגבתי. (שצריך להאמין יותר במאמר חז"ל אם רבינו מביא אותו ומשנה מעט מאשר אם רבינו רק ציטט אותו...)
עריכה: נראה לע שלא הגבת אלי. ואם כן סליחה. -
ודאי שכל מילה של רבינו היא קודש קדשים ונצחיות וחלק בלתי נפרד מהתורה,
ואנו מאמינים בה שהיא היא תקוותינו לעולם.
תקרא שוב על איזה משפט בדיוק הגבתי. (שצריך להאמין יותר במאמר חז"ל אם רבינו מביא אותו ומשנה מעט מאשר אם רבינו רק ציטט אותו...)
עריכה: נראה לע שלא הגבת אלי. ואם כן סליחה.@נחמד לגמרי!
לא התכוונתי אליך אלא לדברי @חרב-החכמה -
הרב @חרב-החכמה נראה לי, שההתייחסות לדברי רבינו כעצות המעשיות, במצב שלי ובדורינו אנו, לזכות לתיקון הנפש. לא אמורה לגרום לנו, להתייחס לשום דבר ברמה פחותה. ואין הבדל ביחס, באמונה, בהתחזקות ובחרדת הקודש אליו אנו ניגשים לכל חלק מדברי תורה, מ"וידבר ה'" עד "תני דבי ר' ישמעאל", ומ"רבא אמר" עד שורה קטנה של "שואל ומשיב".
כל התורה המצויה עתה בידינו, היא המסורה למשה רבינו עליו השלום.
מה שכן, העצות של רבינו אנו יודעים שהם הנוגע לנו כרגע למעשה:
דהיינו, כל עצה אחרת היא גם אמת, השאלה היא אם זה מה שמתאים לי כעת, הדרך לפ שורש נשמתי, שכדי לקבלה עלי לגשת לשורש נשמתי.
וד"ל.ו כעצות המעשיות, במצב שלי ובדורינו אנו, לזכות לתיקון הנפש. לא אמורה לגרום לנו, להתייחס לשום דבר ברמה פחותה. ואין הבדל ביחס, באמונה, בהתחזקות ובחרדת הקודש אליו אנו ניגשים לכל חלק מדברי תורה, מ"וידבר ה'" עד "תני דבי ר' ישמעאל", ומ"רבא אמר" עד שורה קטנה של "שואל ומשיב".
כל התורה המצויה עתה בידינו, היא המסורה למשה רבינו עליו השלום.
מה שכן, העצות של רבינו אנו יודעים שהם הנוגע לנו כרגע למעשה:
דהיינו, כל עצה אחרת היא גם אמת, השאלה היא אם זה מה שמתאים לי כעת, הדרך לפ שורש נשמתי, שכדי לקבלה עלי לגשת לשורש נשמתי.אני אדגיש את הנקודה, וודאי שהאמונה שלנו בכל דברי חז"ל וחרדת הקודש שמתוכה צריך לגשת אינה משתנה כלל בין אם רבינו הזכיר את מאמר החז"ל הזה, לבין אם רבינו הקדוש לא הזכיר.
כוונתי שאני מנסה לחדד את הנקודה מה נכנס תחת הכותרת של ברסלב של רבינו הקדוש. ומה לא נכנס ונשאר בפשיטות כמו כל דבר ביהדות שרבינו לא נכנס אליו (כמו פסיקת הלכה). ולכן אני מנסה למצוא את הגבול איפה זה ברסלב ואיפה רבינו בכוונה לא מכניס את עצמו. ולכן הבאתי את הדוגמה (שבעיני לפחות זה טעות) שיכול להיות חסיד ברסלב שבגלל שהוא רואה ציטוט של חז"ל שרבינו מזכיר בנושא מסוים, הוא מייחס את הדיבור את החשיבות של הנושא לרבינו ולא לחז"ל. בעוד רבינו לא ניסה לחדד ולחזק את הדיבור הזה מעל דיבור אחר. אלא הזכיר אותו.[לא מדובר במקרה שרבינו חוזר על מאמר חז"ל מסוים הרבה פעמים, ואז רואים שרבינו נותן לו חשיבות שאומרת שאנחנו לפחות צריכים יותר לעסוק ולחשוב ולחיות עם מאמר החז"ל הזה].
לגבי מה שכתב הרב @לב-העולם-אתה. וודאי וודאי שכל תנועה וכל דיבור של רבינו הקדוש זה קודש קודשים ונצחיות וכו'. רק השאלה היא מה אני במקומי יכול לקחת מדברי רבינו הקדוש, אם יהיה לי סיפור "רבינו הקדוש נסע בעגלה" וזהו. אז אני לא מצליח לראות איך אני במקומי יכול לקחת מזה התחזקות התעוררות דעת וכו' אלא אני מתחזק שבכל נסיעה ובכל תנועה היה פלאי פלאות, (כמו שרבינו בעצמו אמר בכמה שיחות) . אבל זה לא נמצא כלל בהשגה שלי. לא כך תורה בליקוטי מוהר"ן או שיחה וכו' שמזה אני יכול כפי מיעוט הבנתי לעשות לקיים לכסוף וכו'.
לסיכום אני עושה הבדלה בין האמונה שבכל תנועה ובכל הבל פה יש חידוש, לבין מה שאני יכול (ומה שרבינו רוצה) שאני ייקח ויקיים בחיים שלי כמובן כל החיים צריך לחפש. ולוואי נזכה להבין שיחת חולין של רבינו הקדוש.
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות