אסור ללכת לרופאים?
-
כמה הוספות בענין הנ"ל
וראה לשון קיצור ליקוטי מוהר"ן תורה י"ד:
טוֹב מְאֹד לָאָדָם כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים וְלִפְעָמִים אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לַכֹּל" (תְּהִלִּים קמ"ה ט) וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דְּבָרִים ד' ז). [וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן בְּפָסוּק: "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל" וְכוּ' וְעַיֵּן בִּירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה אָמַר רַב עָנָן וְכוּ']. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל סְמִיכָתוֹ עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה יוּכַל לִמְצֹא תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי כַּנַּ"ל. אֲבָל לְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת הָרוֹפְאִים זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא רוֹפֵא עִם רְפוּאוֹת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל עַל־פִּי רֹב כִּי הָרוֹפְאִים מַזִּיקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹעִילִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.
ומבואר מדבריו שעיקר הבעיה היא שאינו בנמצא כלל על פי רוב רופא טוב שיכול לרפאות, ואם כן כשיש בנמצא רופא כזה צריך כן ללכת אליו.ספר ליקוטי הלכות או"ח - הלכות ראש חדש הלכה ו
כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם צַעַר וְצָרָה וְצוּקָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, אַךְ עִקַּר הַצָּרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וְלִפְעָמִים נִרְאֶה לוֹ אֵיזֶה עֵצָה אַךְ עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל יְדֵי עֵצָה זֹאת יְקַלְקֵל יוֹתֵר וְצָרִיךְ לַעֲשוֹת בְּהֵפֶךְ, כַּמּוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כְּגוֹן לְמָשָׁל בְּעִנְיַן חוֹלַאַת וּמַכְאוֹבוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ רְפוּאָה אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִתְרַפֵּא. וְעַל יְדֵי אֵיזֶה רוֹפֵא, כִּי עַל פִּי הָרֹב הָרוֹפֵא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה בִּרְפוּאוֹתָיו וּמַזִּיקוֹ כַּמָּצוּי הַרְבֵּה וְגַם עַל פִּי רֹב הָרוֹפֵא וְהַדָּאקְטֶיר בְּעַצְמוֹ מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה אֵיךְ לְרַפְּאוֹ וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִיר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהִתְרַחֵק לְגַמְרֵי מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים.ערוך השולחן יו"ד סימן של"ו
אסור להתעסק ברפואות אלא אם כן הוא בקי ויש לו רשות מבית דין. והאידנא צריך להיות מוסמך מהממשלה, שיש לו רשות ליתן רפואות לחולאים. וגם לא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן כשהזיק – הרי הוא שופך דמים. ואם ריפא שלא ברשות בית דין והממשלה – חייב בתשלומין אפילו הוא בקי אם החולה נתנזק על ידו
וזה נכתב כמאה שנה לאחר תקופת רבינו, כשהרופאים כבר ידעו והבינו ברפואות.ראה לדוגמא את דברי הכרתי ופלתי שבזמנם שלא היה צילום רנטגן הרופא לא יכל לדעת מה קורה בתוך הבטן:
כך כותב רבי יהונתן אייבשיץ בחיבורו "כרתי ופלתי" על הלכות נידה )קפח,ה( באחד מהסבריו לסוגיית שאלת הרופאים בנידה:
דרופאים בעצמן לא החליטו הדבר היותו מכה בבירור במעי האשה, כנודע בכל מחקרי הרופאים אין בהם דבר ברור והחלטי אשר יאמר עליו כי הוא זה ברור בלי ספק, רק לפי שכלם ומראה עין ישפטו )ולכך אמרו חז"ל )קדושין פב ע"א( טוב שברופאים לגיהנם, אף ]ש[נאמר בתורה )שמות כא, יט( ורפא ירפא מלמד שנתנה רשות לרופא ]לרפאות[ )ברכות ס ע"א, ב"ק פה ע"א(, אבל התורה דברה ממכות חוץ, באבר, שבר יד או פצע וחבורה, שזה מוחש והרופא יורד עד תכליתו ובהן כמעט מופת חתוך כמופת הנדסה, משא"כ בחולי באברים פנימים שאין עין רופא שולט בו, בזה ידונו כפי שכלם וכמדומה ובספק שקול וכדומה, עד כי רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיהם, כי לדברים כאלה צריך ישוב הדעת ומתון וכהנה תנאים רבים לבל ישגה ח"ו, ונפש הוא חובל(.וגם רבינו לא בא לחלוק שבזמן המשנה ידעו לרפאות כמבואר בגמרא הרבה דברים שידעו לרפאות, אבל רבינו כותב על זמנו שנשתכחה תורת הרפואה, וזה לא סתירה שבזמנינו היא התגלתה שוב. והרי רבינו אמר שה' מנהיג את העולם בגשמיות יותר ויותר יפה, ואם כן מסתבר שכך זה גם לענין הרפואות, וכמו שראינו לענין החיסון שהתגלה אז שאמר רבינו שחייבים לקחתו.
ובאמת מצינו כעין זה בספר שיחות הר"ן אות ס' שכתב: "העולם אומרים שבכל פעם נתחכם העולם יותר. ובאמת בודאי הדורות הקודמים בודאי היו חכמים יותר מאד והם גילו עיקר החכמה. אך מאחר שהם הכינו הכל, על כן באים הדורות האחרונים על חכמות יותר. כי הדורות האחרונים הם באו אל המוכן כי כבר מוכן החכמה מהדורות הקודמים שגילו עיקר החכמה ועל כן הדור האחרון מוסיף מעט ונתחכם יותר. וכמו שמצינו בדברי רבותינו זכרונם לברכה (יבמות צב: בבא מציעא יז:) שאמרו: 'אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותה'. ועל כן אף על פי שהקודם לא פעל כלל כי העיקר הוא המרגניתא אף על פי כן הראשון עיקר, כי הוא דלה חספא היינו שהוא גילה וחפר יסוד ועיקר החכמה שעל ידי זה בא השני בנקל על עסק החכמה בתכלית".לאותם המנסים בכח לדחוק ולטעון שגם הרפואות שבזמנינו אינם נכונות, והרופאים הם רוצחים, ויתכן שעוד עשרות שנים יתברר שגם הרפואות של זמנינו לא היו נכונות כלל, וכיוצא בזה, הנה מלבד מה שכל מי שלומד מעט את הנושא מבין שאין זה נכון כלל, ורבינו כבר אמר שהקב"ה מנהיג את העולם יותר ויותר יפה, וממילא מובן והגיוני שיתגלו יותר ויותר דברים שמועילים לאדם, כפי שהתגלתה כל הטכנולוגיה המועילה בכל התחומים, ומלבד מה שמי שמתבונן מעט בשכל ישר מבין שהמציאות מוכיחה במעשים שבכל יום שהרפואה מצילה אלפי אנשים כל יום, אך מלבד זאת נשאל את אותם אנשים, מדוע אתם נוסעים ברכב? באוטובוס? במטוס? באוניה? מדוע אתם משתמשים במחשב? ובשאר המוצרים של הטכנולוגיה כמזגן ומכונת כביסה ומקרר וכדומה? הרי אותם מדענים שגילו את הרפואה הם גם גילו את שאר הטכנולוגיה, וכל המדעים התגלו באותם שיטות של ניסויים ובדיקות כימיות ומחקרים וכדומה, ואם כן מדוע אינכם חוששים שהמטוס יפול וכדומה, אולי עוד עשרים שנה יתגלה שהמטוס אינו בנוי נכון בכלל, אלא התשובה הפשוטה היא שרואים בעינים שזה מועיל, אז מדוע בענין הרפואה שרואים בעינים שהאנטיביוטיקה והניתוחים והדיאליזיה וההשתלות וכל שאר הטיפולים מצילים אלפי חולים בכל יום, ותוחלת החיים עלתה ברמה שלא תאמן, כמו שניתן לראות במחקרים שתוחלת החיים דהיינו ממוצע הזמן שאדם רגיל חי בזמן רבינו היתה בין שלושים לארבעים שנה, ובזמנינו תוחלת החיים היא בין שבעים לשמונים שנה, וזה הולך ועולה כל הזמן בגלל התפתחות הטכנולוגיה והרפואה. וכבר אמר רבינו שגם בתמימות אסור להיות שוטה, והמכחיש את החוש אינו תמים אלא שוטה.
לאותם המנסים בכח לדחוק ולטעון שכוונת רבינו היתה מצד האמונה והבטחון, שלא לסמוך על דרך הטבע של הרפואה, אלא ללכת רק עם אמונה ובטחון, ולא לעשות שום השתדלות גשמית, וזה היתה כוונת רבינו, ולא מצד שהרפואות אינם מועילות, וממילא זה שייך גם בזמנינו, הנה מלבד כל מה שנתבאר לעיל שכל הקורא את דברי רבינו רואה מיד שכוונתו ברורה מצד שהרופאים הם רוצחים ולא מצד בטחון ואמונה, לתוספת חיזוק נביא כאן את דברי הפוסקים בענין זה.
בענין הרמב"ן הידוע שכתב שמה לרופא בבית יראי ה' וכו', כבר כתבו על זה בשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סימן קי"ד), ושו"ת ציץ אליעזר (חלק י"א סימן מ"א) שהרמב"ן אמר את דבריו על הזמן שהיו נביאים בישראל, שאז אכן היו ישראל בדרגה גבוהה שלא התנהג ענינם בטבע, ולא היו צריכים להשתמר על פי דרכי הרפואה, וגם אם קרה שנחלו לא דרשו ברופאים אלא בנביאים, ועל הזמן ההוא אמר, מה לרופא בבית יראי ה'. אבל מאז שנסתם חזון הנבואה בישראל, לא התקיים יותר בעוונותינו מצב ומעמד נעלה זה בישראל, והשם הניח את ישראל למקרה הטבעים, וממילא כבר מותר לדרוש ברופאים, ואדרבה מצוה וחובה היא.
והלכה למעשה הסכימו הפוסקים, שאדם שחלה חייב לדרוש ברופאים ולנהוג בדרכי הרפואה, ונביא כמה ממאמריהם בענין זה.
בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תי"ג) כתב: ואם חל המקרה כחליים, מותר להתעסק ברפואות, ובלבד שיהא לבו לשמים, וידע שאמיתת הרפואה ממנו וידרשנו, ולא שיכוין שהכל תלוי בסם הפלוני וברפואת האיש הרופא וכו', ומי שהשיגו החולי אינו סומך על הנס שלא לשאול ברופאים ולהתעסק בדברים המועילים, בין בדברים הטבעיים בין בסגולות. והוא אמרו "ורפא ירפא" ואמרו ז"ל, מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות וכו'. ולא עוד, אלא שאסור להכנס בעניני הסכנות ולבטוח על הנס, והוא אמרם, שקיר נטוי מזכיר עון, ואמרו, כל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ומותר לבטוח באדם [שירפא אותו], והוא שלא יסור לבו מן השם. ואמרו "ארור הגבר אשר יבטח באדם ומה' יסור לבו", אך לבטוח בשם ושיעשה לו תשועה ע"י האיש הפלוני מותר ומצוה.
גם נביא את דברי הברכי יוסף (יו"ד של"ו) שכותב: ונראה, דהאידנא אין לסמוך על הנס, וחייב החולה להתנהג בדרך העולם לקרות רופא שירפאנו, ולאו כל כמיניה לשנות סוגיין דעלמא ולומר כי הוא גדול מכמה חסידי הדורות שנתרפאו על ידי רופאים, וכמעט איסור יש בדבר, אי משום יוהרא, ואי משום לסמוך אניסא במקום סכנה ולהזכיר עונותיו בשעת חוליו, אמנם ינהוג כדרכן של בני אדם, ואורח כל ארעא להתרפאות על ידי רופא ולבו בל עמו, רק ידבק בקונו למתקף ברחמי בכל לב, ובו יבטח דוקא.
ובחובות הלבבות (שער הביטחון פ"ד) כותב בענין הבריאות והחולי, שעל האדם לבטוח בזה על הבורא, ויחד עם זה עליו לדאוג לבריאותו התמידית על ידי אמצעים טבעיים, ולרפא את מחלותיו בדרכי הרפואה הנהוגים בעולם, כמו שציוה הבורא יתברך "ורפא ירפא", אך מבלי לבטוח על האמצעים עצמם, כאילו שהם גורמים את הבריאות או את המחלה, ומבלי לחשוב שהם מצד עצמם מועילים או מזיקים, אלא מתוך אמונה שאמצעים אלה פועלים רק ברשות הבורא.עוד יש להוסיף, כי בספר חיי מוהר"ן אות קפ"א מובא: "עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאֹד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטורים", זה המקום היחיד שר' נתן כותב על משהו שרבינו אמר אותו בדרך עצה טובה, ורואים מזה בבירור שזה לא דרך בעבודת ה' והשגה של רבינו, אלא עצה טובה שרבינו יעץ לאנשיו מכיון שידע בחכמתו ובקדושתו את המציאות. וברגע שזה בדרך עצה טובה, אז ודאי שהמציאות יכולה להשתנות.
למעשה נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רל"ד שמי שהוא רופא יש לו מצוה לרפאות וזה גם חיוב של פיקוח נפש, לפי זה אני שואל שאלה פשוטה, אם רופא שרואה חולה שיכול לרפאות אותו הוא חייב לרפאות אותו וצריך גם לחלל שבת בשביל זה, אז מישהו שהבן שלו חולה והוא יכול לקחת אותו לרופא שירפא אותו ויציל את חייו זה לא חיוב? הרי זה ממש אותו דבר, אולי על עצמו אדם יכול להחמיר, אף שהרשב"א כותב שזה נקרא לסמוך על הנס וזה אסור, אבל לגבי הבן שלו זה ודאי לא תעמוד על דם רעך. אדרבה, אם יש למישהו תשובה על זה אשמח לשמוע.
-
מכתב הסתלקות מוהרנ"ת:
"וְאוֹר לְיוֹם ה', שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָא וְרַבִּי לֶיבְּצֶי וְאָמַר: הַמַּלְאָךְ דּוּמָה בָּא אֵצֶל הָאָדָם וּמְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ וּמַפִּילוֹ עַל פָּנָיו, וְאָמַר: אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן הַכֹּל מֵעַל פָּנָיו וכ"ו".
נדמה לי שכאן כבר העניין פשוט וברור לכל חד משמעית דעת רבינו כפי שאנו מקבלים ממוהרנ"ת בעניין הרופאים ורפואותיהם, אחרת אין לדברים הנ"ל שום משמעות והבנה. וד"ל. -
אדרבה, זה שרופא לא יכול לרפאות לפי מה שנראה לו, זה בגלל שבודקים כל תרופה בעשרות מחקרים לפני שהיא מאושרת, וזה רק מראה עד כמה הרפואה היא בטוחה, ועד כמה זה שונה ממה שהיה בזמן רבינו.
בנוגע לקורונה, לא ניכנס לנושא רגיש זה, אבל בודאי שאין מה להשוות משהו חדש שהתפרץ פתאום לבין רוב רובם של המחלות שיש להם תרופות בדוקות וטיפולים ידועים ובדוקים. הדרך היחידה למנוע את הקורונה היה רק שמירת מרחק וכדומה, ועל זה באמת היה ויכוחים האם וכמה ואיך וכו', כי זה באמת דבר שאי אפשר לשלוט עליו וזה דבר מאוד משתנה ממקום למקום וממצב למצב, אבל אף אחד לא חושב שבגלל שבקורונה היתה אי ודאות זה מוכיח שגם כל אלפי הטיפולים של כל המחלות הרגילות אינם מועילים ואינם נכונים.זה בגלל שבודקים כל תרופה בעשרות מחקרים לפני שהיא מאושרת, וזה רק מראה עד כמה הרפואה היא בטוחה
אולי בגלל שרוצים להרוויח מדילים עם חברות התרופות
לא שאני מאמין בזה אבל אני מאמין שזה הגיוני דהיינו שיתכן שזה הכל לפי אינטרסים בעולמינו שגשמית נהיה שענער און שענער אך רוחנית נהיה גרוע מיום ליום... -
אולי במבט שטחי זה נראה שאתה הוא המאמין הגדול, שמאמין שיש לך רבי חי שראה עד סוף כל הדורות ואתה מאמין שדברי רבינו רלוונטים להיום, ואני לא מאמין בזה,
אבל במבט מעמיק דוקא אתה זה בדבריך מוכיח שהרבי שלך לא ראה עד סוף כל הדורות ודברי רבינו לא רלוונטים להיום, ואני זה שמוכיח שהרבי כן ראה עד סוף כל הדורות ודבריו כן רלוונטים להיום,
ואסביר את דברי,כי מכיון שהמציאות של הרפואה כיום היא שהרפואה מועילה יותר ממה שהיא מזיקה, והרופאים כן יודעים באופן כללי לרפאות ברובם הגדול של המקרים, והם מצילים חיים באופן יום יומי, וזה דבר שהוא מציאות מוכחת במאה אחוז, כפי שזה מציאות מוכחת שהעולם הוא עגול ושהשמש זורחת, וזה דבר שכל מיליארדי האנשים בעולם מסכימים עליו פה אחד.
ממילא, כשאתה טוען שרבינו התכוון גם לרופאים של היום, אתה בעצם טוען שרבינו לא ראה את המצב שיהיה בדור שלנו, כי לא יתכן שרבינו יאמר דבר שקר ח"ו. אלא בהכרח לומר שלא ידע שהמצב ישתנה. ואם כן לפי שיטתך יוצא שדברי רבינו לא רלוונטים להיום.
(וכמו שאם תטען למשל שנמצאה שיחה בכתב יד שרבינו אמר שלא יתכן שיהיה דבר כזה שאנשים יטוסו באויר, ותתעקש שזה שאנחנו רואים שאנשים כן טסים באויר זה רק דמיון, ובאמת הם נוסעים על איזה כביש שקוף שלא רואים אותו, הרי אנחנו נטען שאתה לא נורמלי, ושהשיחה הזאת מזוייפת, כי אי אפשר להכחיש את המציאות הנראית לעין).
אבל לפי שיטתי שרבינו דיבר רק כל עוד זו המציאות שהרופאים לא יודעים, אם כן יוצא שרבינו כן ראה עד סוף כל הדורות, וראה שאכן המציאות תשתנה, ולכן הוא הדגיש שהסיבה שלא ללכת לרופאים זה בגלל שרואים בהוכחות ברורות שהם לא יודעים לרפאות.
רבינו אכן ידע שהמציאות עוד כמה דורות תשתנה, והוא סמך על החסידים שלו שיהיה להם קצת שכל להבין שאם המציאות השתנתה אז כן צריך ללכת לרופאים, ושהם יבינו שהוא דיבר על מציאות מסויימת שהיתה בזמנו.
הוא גם ידע שיהיו כמה עקשנים שילכו עם ראש בקיר ולא ירצו לקבל את הדברים, אבל בשביל זה יש בחירה.(וכמו שאם תטען למשל שנמצאה שיחה בכתב יד שרבינו אמר שלא יתכן שיהיה דבר כזה שאנשים יטוסו באויר,
דרך אגב קיימת שיחה הפוכה שיהודי בזמן משיח לא יהיה לו חשק לשחרית ויסע לירושלים ויטול עצה ממשיח ויחזור לפני זמן תפילה ולכאורה דיבר על מקומותיהם שזה טיסה במהירות שעוד לא תתכן (נראה לי)
-
@נחמד בא נסכם את טענותיך אחת לאחת כדי שיהיה אפשר להגיב ולהתייחס דיבור דיבור.
א. המחקרים הרפואיים משתנים כל הזמן, ולכן אי אפשר להגיד שהרפואה כיום מוכחת.
ב. בעל שבט הלוי אינו מחלק בין רפואה אלטרנטיבית היינו רפואה טבעית לרפואה קונבנציונלית. אלא אומר שצריך לבדוק אם זה נוסה מספיק, ואם נוסה מספיק אז לקחת ואם לא אז לא לקחת.
ג. רבי לוי יצחק אמר שהעיקר בעניין הזה זה אמונה, וכל אחד לפי דרגתו.
ד. הבאת דוגמה להתייחסות שונה לרופאים היום לייחס לחום שזה השתנה בשנים האחרונות. ואמרת שיש עוד הרבה דומים לזה.
ה. בליקוטי מוהר"ן נכתבו דברים חריפים כמו בתורה א תנינא.
ו. אין היגיון בגלל הקושיה האחת של הפאקין, לסתור את כל שאר המקורות והסברות החריפות בעניין הזה. צריך לתרץ את זה, אבל יותר הגיוני ללכת אחרי רוב השיחות החריפות, ולא בגלל שיחה אחת של פאקין לסתור הכל.
ז. הערה חשובה בשבילי לעשות יותר אנטרים, לפחות כל חמישים מילים.
ח. @וועלן-וועלן הביא את השיחה של רבי נתן שאמר "אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה". שמשמע מזה שזה באופן מהותי רוחני דבר רע תרופות.
תשובותי.
א. לדעתי יש דברים שהרופאים לא יודעים ומתלבטים בהם עד היום, ויש דברים שלא. שתי דוגמאות קטנות לדברים שהם לא מתלבטים בהם היום. בשבר ביד רופאים לא משתנים המחקר שלהם כל כמה זמן, אלא פשוט עושים גבס, ופחות או יותר בכל העולם זה עובד אותו דבר. דלקת ראות גם כן אותו דבר נותנים אנטיביוטיקה וזה מנוסה ובדוק. ויש עוד הרבה דוגמאות.
[לגבי עצם הטענה שעוד כמה שנים יבאו מחקרים ורופאים ויכיחו הפוך, זה נכון בדברים מסויימיים, אבל זה לא נכון בדברים שנוסו ושהם בדוקים, כמו גבס צנטור אנטביוטיקה וכו'. שרואים בעיניים ושזה מוכח לחלוטין].
ואני כבר אמרתי קודם שלעניות דעתי לפי רבינו במה שהרופאים יודעים ומוכח במאה אחוזים צריך ללכת אליהם ובמה שלא אסור ללכת אליהם. אז אני מסכים לחלוטין שצריך לבדוק היום כל תרופה האם היא מוכחת מנוסה או המצאה שעלולה להתגלות כמזיקה.
ב. וזה מקביל והולך יד ביד עם סברת בעל שבט הלוי, שעיקר הנקודה האם זה מנוסה ובדוק, ולא מעניין אותי איזה סוג רפואה זה טבעית או קוונציאלית.
ג. התייחסתי באריכות ללמה זאת לא הסיבה העניין של האמונה והביטחון בה'. ואחזור בקיצור נמרץ, אם הרופא יודע במאה אחוז מה הוא עושה וזה מוכח, אז אין הבדל בין זה לבין לאכול או לשתות. לא כן כאשר הרופא לא יודע בדיוק מה הוא עושה והוא מנחש כמו שהיה בזמן רבינו, וכמו שיש גם היום בהרבה מאד רפואות שבמקרה כזה אסור ללכת.
ולכן כל הקשר העניין של ביטחון בה' ואמונה לא נאמר בתור סיבה למה לא ללכת, אלא שכאשר אין לך רופא רפואה שעובדת מוכחת, כל מה שנשאר לך זה להאמין ולבטוח בה', כמובן שגם אם יש רפואה צריך להאמין ולבטוח בה'. אבל זאת לא הסיבה למה רבינו אמר להתרחק מרופאים.
ד. לגבי הדוגמה שלך עם החום של התינוק, אני לא בקי רפואית בסוגיה הזאת, מה שכן ברור לי שכנראה מה שהם אמרו פעם ואולי גם מה שהם אומרים היום בהקשר הזה, הוא לא בדוק ומוכח, ולכן באמת לפי רבינו לא צריך להקשיב להם במה שהם מנחשים. אבל זה לא אומר שאם יש דבר שהוא מוכח לחלוטין יש סיבה לא ללכת אליהם.
כמובן צריך לבדוק כל דבר לגופו, ואני לא נכנס לחוות דעת רפואית ולניתוחים על ארגון הבריאות העולמי, והפוליטקות העולמיות שיש שם.
ה. לגבי הדיבורים החריפים בליקוטי מוהר"ן שלא ללכת לרופאים. יש את אותה חריפות גם בשאר דברים אחרים, כמו פרנסה וכו'. זה לא מיוחד דווקא לרפואה, ככה שאי אפשר להוכיח שיש שוני בעניין הביטחון דווקא בעניין הרפואה.
בפרט שזה נאמר בהקשר של ביטוי של כמו ימות המשיח, רבינו מתאר שם את שיבור כל התאוות וכו', ככה שלפרש את זה בפשיטות העתק הדבק שהכוונה היא לא ללכת זה לא מסתבר. ועוד שבתורה ג' תניינא רבינו אומר ללכת לרופא אחרי פדיון נפש.
ו. אמרת שלא הגיוני בגלל השיחה של הפאקין לסתור את כל שאר השיחות. אז פה יש פשוט חוסר הבנה אני בכלל לא מבסס את עיקר הטענה שלי על גבי הפאקין, אלא על מכלול כל השיחות בעניין שיחה נ' דברי רבי נתן וכו' וגם הפאקין.
בכל אופן אני מסכים עם ההיגיון שלך שאם יש שיחה אחת קשה לא בגללה משנים את כל שאר השיחות.
ז. לגבי ההערה של האנטרים, אני מקבל אותה ומתנצל מכל מי שנאלץ לקרוא בלי אנטרים. ותודה לך על המשוב. (פשוט יוצא לי לכתוב באריכות, אני אשתדל להשתפר בעניין הזה).
ח. לגבי מה שאמר @וועלן-וועלן, שהביא את השיחה שרבי נתן אומר, "אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה". אני לא מקבל את זה שמהשיחה משמע שרבי נתן באופן מהותי נגד רפואות, ומחזיק אותם בתור דבר טמא, אלא לסברתי וטעמי כוונתו להגיד שבגלל שלקחת רפואות מהרופאים דאז זה חסר היגיון ויותר מזה זה מעשה התאבדות שאדם מזיק לעצמו בידיים, במקום לבטוח בה', לכן רבי נתן אמר שזה אוי ואבוי. וכמו שיש במעשה ח, וכן בעוד מקום, שהשטן קודם מפיל את האדם ואחר כך צוחק עליו, אז זה יכול להתפרש גם כאן בצורה כזאת.
ולכן למרות שלכאורה נראה שזה משהו עקרוני מהותי, לא חייב להבין ככה, בפרט שזה לטעמי סותר לחלוטין את כל שאר השיחות.
שתי הוספות.
א. הוספה. ברור שאם הרפואה היא מוכחת לחלוטין, כמו גבס וכיוצא בזה, אין שום סיבה בעולם שרבינו יגיד לא לקחת.
וכיום ברור שיש בעיה גדולה אם ארגון הבריאות העולמי ושיש דברים שהרופאים לא יודעים והם מנחשים ואומרים לך לעשות אותם, אבל בגלל שבמפה העולמית יש אין סוף רופאים מכל העולם, וחלקם אנשי אמת, אז יש לנו אפשרות לבדוק כל דבר לגופו, לדוגמה כאשר יצא החיסון של הקורונה יצאו הרבה מאד רופאים בכל העולם נגד החיסון, מי שבדק וחשש היה יכול לראות שיש פה איזה בעיה. {רק דוגמה, מקווה שלא יגרור דיון ספציפי על זה}. ואילו בדברים אחרים כמו גבס או צינטור ברור שאין שום סכנה ושהם מרפאים.
ולכן לעניות דעתי, לפי דעת רבינו כיום צריך לבדוק כל תרופה ורפואה, האם היא מוכחת, האם היא מנוסה, האם זה עובד, אם יש ספק גדול ומחלוקת בין הרופאים, אז וודאי שאין לך שום היגיון ללכת אליהם.
ב. למרות שאמרו שצריך לפתוח את הדיון מחדש, לא כתבתי מחדש את ההסבר של שיחה נ', והיחס לדברי רבי נתן החריפים, שלא ללכת לרופאים. כי אני באמת חושב שהארכתי קודם בארכי אריכות ובפרטי פרטות. ולחזור על הכל מחדש, זה מיותר.
ויהי רצון שנזכה לכוון לדעת רבינו הקדוש בכל עניין, ובפרט בעניין הזה.
-
תודה על התגובה המפורטת
הכל טוב ויפה
וגם מראש לא אמרתי שההבנה שלך אינה קיימת
אך עליך להבין שגם ההבנה השנייה קיימת בלי לומר שרבי נתן הקצין כדי לחזק את דברי רבינו וכדומה
עם להבין בפשיטות חלק גדול מהשיחות ולנסות להבין את החלק השני
לדוגמא מה שהזכירו לגבי רפואות וסגולות שבספר המידות ששם מופיע שרבינו גנז את רובם למרות שהיה בו רפואות לכל החולאים מטעם שמזיק לבטחון ולפי דבריכם מה עם ונשמרתם
וכן לענין מה שכבתם על עלוקות אותם טענות אפשר לטעון כנגד האנטיביוטיקה (לא אמרתי שאני אומר כן) שמחליש מאוד הגוף והחיידקים הבריאים ומזיק לחולה וכולי
בענין תינוק הויכוח הוא רעיוני האם לחשוש שהחום ימשיך לעלות ויגיע לפרכוסים המזיקים למוח דבר נדיר שקורה לרוב רק בוירוסים מורכבים או לילדים עם נטיה לפרכס ואם כן צריך להלחם בתופעת החום בשל השלכותיה וזה על ידי קירור הגוף: השיטה החדשה שגורסת שלב א מלחמה בתסמינים
או לנסות לסייע לגוף להתמודד עם המחלה כמו שבטבעי שלו ורק אם החום עולה מאוד ולא עוזר ההתכסות לנסות למנוע את החום ותופעותיו
וויכוח כזה הוא ממש כמו הויכוח ב' כתות בזמן רבינו מה טוב לזה החולה מאכל חם או קר כשכל אחד אומר שהשני מרבה רציחות בעולם שאינו נוהג לפי דעתו וכו -
תודה על התגובה המפורטת
הכל טוב ויפה
וגם מראש לא אמרתי שההבנה שלך אינה קיימת
אך עליך להבין שגם ההבנה השנייה קיימת בלי לומר שרבי נתן הקצין כדי לחזק את דברי רבינו וכדומה
עם להבין בפשיטות חלק גדול מהשיחות ולנסות להבין את החלק השני
לדוגמא מה שהזכירו לגבי רפואות וסגולות שבספר המידות ששם מופיע שרבינו גנז את רובם למרות שהיה בו רפואות לכל החולאים מטעם שמזיק לבטחון ולפי דבריכם מה עם ונשמרתם
וכן לענין מה שכבתם על עלוקות אותם טענות אפשר לטעון כנגד האנטיביוטיקה (לא אמרתי שאני אומר כן) שמחליש מאוד הגוף והחיידקים הבריאים ומזיק לחולה וכולי
בענין תינוק הויכוח הוא רעיוני האם לחשוש שהחום ימשיך לעלות ויגיע לפרכוסים המזיקים למוח דבר נדיר שקורה לרוב רק בוירוסים מורכבים או לילדים עם נטיה לפרכס ואם כן צריך להלחם בתופעת החום בשל השלכותיה וזה על ידי קירור הגוף: השיטה החדשה שגורסת שלב א מלחמה בתסמינים
או לנסות לסייע לגוף להתמודד עם המחלה כמו שבטבעי שלו ורק אם החום עולה מאוד ולא עוזר ההתכסות לנסות למנוע את החום ותופעותיו
וויכוח כזה הוא ממש כמו הויכוח ב' כתות בזמן רבינו מה טוב לזה החולה מאכל חם או קר כשכל אחד אומר שהשני מרבה רציחות בעולם שאינו נוהג לפי דעתו וכו -
תודה על התגובה המפורטת
הכל טוב ויפה
וגם מראש לא אמרתי שההבנה שלך אינה קיימת
אך עליך להבין שגם ההבנה השנייה קיימת בלי לומר שרבי נתן הקצין כדי לחזק את דברי רבינו וכדומה
עם להבין בפשיטות חלק גדול מהשיחות ולנסות להבין את החלק השני
לדוגמא מה שהזכירו לגבי רפואות וסגולות שבספר המידות ששם מופיע שרבינו גנז את רובם למרות שהיה בו רפואות לכל החולאים מטעם שמזיק לבטחון ולפי דבריכם מה עם ונשמרתם
וכן לענין מה שכבתם על עלוקות אותם טענות אפשר לטעון כנגד האנטיביוטיקה (לא אמרתי שאני אומר כן) שמחליש מאוד הגוף והחיידקים הבריאים ומזיק לחולה וכולי
בענין תינוק הויכוח הוא רעיוני האם לחשוש שהחום ימשיך לעלות ויגיע לפרכוסים המזיקים למוח דבר נדיר שקורה לרוב רק בוירוסים מורכבים או לילדים עם נטיה לפרכס ואם כן צריך להלחם בתופעת החום בשל השלכותיה וזה על ידי קירור הגוף: השיטה החדשה שגורסת שלב א מלחמה בתסמינים
או לנסות לסייע לגוף להתמודד עם המחלה כמו שבטבעי שלו ורק אם החום עולה מאוד ולא עוזר ההתכסות לנסות למנוע את החום ותופעותיו
וויכוח כזה הוא ממש כמו הויכוח ב' כתות בזמן רבינו מה טוב לזה החולה מאכל חם או קר כשכל אחד אומר שהשני מרבה רציחות בעולם שאינו נוהג לפי דעתו וכואני שמח לדון איתך @נחמד. אני רוצה להבהיר אני מכבד את מי שחושב שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים ושזה מוכח לחלוטין. אבל אני חולק על זה מכל וכל ואני בטוח שזאת טעות, אין לי בעיה לדון אדרבה בא נדון, אבל זכותי להגיד ולסבור ולהוכיח שההבנה שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים היא אינה אמת והיא טעות חמורה. ואם אני טועה אדרבה בא ותראה לי את טעותי.
אני חייב לציין שאני מאד נהנה מזה שאתה כותב שצריך להבין את כל השיחות, ושאי אפשר להתעלם מחלק מהם. אני מזדהה אם זה ממש לחלוטין. ואני משתדל לעשות את זה כאן באשכול, השתדלתי להתייחס לכל הטענות והשיחות בעניין זה. ומתוך ההתייחסות לכל השיחות אני אומר שנראה ברור שרבינו התכוון שבמה שהם לא יודעים במה שהם מנחשים אז להתרחק מהם. ואילו בדברים שהם הצליחו שהם מוכחים במאה אחוז, אין שום בעיה ללכת אליהם ואפילו מצווה וחובה ללכת אליהם.
טענת גם עוד כמה טענות, ברשותך אסכם אותם ואתייחס אליהם.
א. הזכרת את זה שרבינו אמר שהיה לו אות בספר המידות שהיה כתוב בה את כל הרפואות והוא גנז אותה מהטעם של ביטחון.
ב. טענת שכמו עלוקות שבזמן רבינו זה היה יותר מזיק ממועיל, שאותו חשש יכול להיות באנטיביוטיקה שהורגת את החיידקים הטובים ככה שזה יכול גם להזיק.
ג. הוספת שבעניין התינוק יש שתי צדדי רפואה לכאן ולכאן, שזה ממש כמו בזמן רבינו ששתי הרופאים נחלקו בניהם שכל אחד אומר תרופה הפוכה מחבירו.
תשובתי.
א. ברור שהאות שהייתה כתובה אצל רבינו בספר המידות שהיה כתוב שם את כל הרפואות, זה דומה ומקביל מאד לספר הרפואות שגנז חזקיהו, פירוש מדובר במימד אחר לחלוטין כשיש לרבינו ספר של כל הרפואות לכל המחלות והוא גונז אותו. מדובר בהשגה אלוקית שרבינו קיבל ובכל זאת בחר שלא להוציא אותה החוצה, גם אם נראה שזה בשביל שיתפללו לה'. כמו הסיבה שגנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות. מדובר פה בעולם אחר לחלוטין, זה כמו הספר הנשרף,
זה לא דומה בשום אופן לשום השתדלות פשוטה, ולנקודת הבחירה שלנו.ב. לגבי האנטיביוטיקה, למרות שזה גם מזיק ברור לכל בר דעת שכאשר אדם (כמובן גוי) חולה בדלקת ראות רח"ל. אם הוא ייקח את האנטיביוטיקה הוא יתרפא למרות שיש פה סיכון להחלשת הגוף החיידקים הטובים וכו'.
אני פחות מעוניין להיכנס ספציפית לסוגי מחלות ולסוגי תרופות, כי אני חושב שאנחנו מנסים לדון באופן עקרוני ומהותי מה דעת רבינו. במקרה שיש לנו רפואה שהיא עובדת ומוכחת. וכל אחד יברר בעצמו או ישאל את המומחים לגבי כל סוג תרופה וכו', פשוט זה פורום רפואי מקצועי, אלא בדברי רבינו.
ג. לגבי החום של הילד, והמחלוקת הרפואית בזה. בלי להתייחס למחלוקת בין הרופאים בעניין הזה. מה שכן אפשר להגיד זה שצריך לבדוק באופן מקצועי האם אחת השיטות מוכחת מנוסה? ואם לא ושני השיטות מנחשים ולא יודעים בדיוק מה עדיף אז באמת לא צריך להקשיב להם. (לעניות דעתי אם נבדוק את זה, נגיע למסקנה שאחת הדעות מוחלטת ומוכחת, אבל זה לא הנקודה). איזה רפואה עצה עובדת ומוכחת, ואיזה לא ורק מנחשים בה. וזה עצה וחובה לכל אחד לפי רבינו לבדוק מה אמת ומה שקר בעניין הזה.
אבל העיקרון של רבינו הוא פשוט, אם הרופא מנחש ולא יודע מה הוא עושה אל תלך ואל תשמע לו, אם זה רפואה בדוקה וברורה תשמע לו. בדיוק כמו כל השתדלות אחרת בעולם הזה.
-
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..
מה שברור שהרפואה של פעם לא הרפואה של היום, למרות שכל הזמן מתגלים דברים שסותרים את ההבנות של החוקרים לפני שנים ספורות, החלוקה ברורה בין דברים שהמדע משער [ויש הרבה כאלה] לבין דברים מקובעים במציאות [אקמול לדוג׳].
אפשר... -
אני שמח לדון איתך @נחמד. אני רוצה להבהיר אני מכבד את מי שחושב שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים ושזה מוכח לחלוטין. אבל אני חולק על זה מכל וכל ואני בטוח שזאת טעות, אין לי בעיה לדון אדרבה בא נדון, אבל זכותי להגיד ולסבור ולהוכיח שההבנה שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים היא אינה אמת והיא טעות חמורה. ואם אני טועה אדרבה בא ותראה לי את טעותי.
אני חייב לציין שאני מאד נהנה מזה שאתה כותב שצריך להבין את כל השיחות, ושאי אפשר להתעלם מחלק מהם. אני מזדהה אם זה ממש לחלוטין. ואני משתדל לעשות את זה כאן באשכול, השתדלתי להתייחס לכל הטענות והשיחות בעניין זה. ומתוך ההתייחסות לכל השיחות אני אומר שנראה ברור שרבינו התכוון שבמה שהם לא יודעים במה שהם מנחשים אז להתרחק מהם. ואילו בדברים שהם הצליחו שהם מוכחים במאה אחוז, אין שום בעיה ללכת אליהם ואפילו מצווה וחובה ללכת אליהם.
טענת גם עוד כמה טענות, ברשותך אסכם אותם ואתייחס אליהם.
א. הזכרת את זה שרבינו אמר שהיה לו אות בספר המידות שהיה כתוב בה את כל הרפואות והוא גנז אותה מהטעם של ביטחון.
ב. טענת שכמו עלוקות שבזמן רבינו זה היה יותר מזיק ממועיל, שאותו חשש יכול להיות באנטיביוטיקה שהורגת את החיידקים הטובים ככה שזה יכול גם להזיק.
ג. הוספת שבעניין התינוק יש שתי צדדי רפואה לכאן ולכאן, שזה ממש כמו בזמן רבינו ששתי הרופאים נחלקו בניהם שכל אחד אומר תרופה הפוכה מחבירו.
תשובתי.
א. ברור שהאות שהייתה כתובה אצל רבינו בספר המידות שהיה כתוב שם את כל הרפואות, זה דומה ומקביל מאד לספר הרפואות שגנז חזקיהו, פירוש מדובר במימד אחר לחלוטין כשיש לרבינו ספר של כל הרפואות לכל המחלות והוא גונז אותו. מדובר בהשגה אלוקית שרבינו קיבל ובכל זאת בחר שלא להוציא אותה החוצה, גם אם נראה שזה בשביל שיתפללו לה'. כמו הסיבה שגנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות. מדובר פה בעולם אחר לחלוטין, זה כמו הספר הנשרף,
זה לא דומה בשום אופן לשום השתדלות פשוטה, ולנקודת הבחירה שלנו.ב. לגבי האנטיביוטיקה, למרות שזה גם מזיק ברור לכל בר דעת שכאשר אדם (כמובן גוי) חולה בדלקת ראות רח"ל. אם הוא ייקח את האנטיביוטיקה הוא יתרפא למרות שיש פה סיכון להחלשת הגוף החיידקים הטובים וכו'.
אני פחות מעוניין להיכנס ספציפית לסוגי מחלות ולסוגי תרופות, כי אני חושב שאנחנו מנסים לדון באופן עקרוני ומהותי מה דעת רבינו. במקרה שיש לנו רפואה שהיא עובדת ומוכחת. וכל אחד יברר בעצמו או ישאל את המומחים לגבי כל סוג תרופה וכו', פשוט זה פורום רפואי מקצועי, אלא בדברי רבינו.
ג. לגבי החום של הילד, והמחלוקת הרפואית בזה. בלי להתייחס למחלוקת בין הרופאים בעניין הזה. מה שכן אפשר להגיד זה שצריך לבדוק באופן מקצועי האם אחת השיטות מוכחת מנוסה? ואם לא ושני השיטות מנחשים ולא יודעים בדיוק מה עדיף אז באמת לא צריך להקשיב להם. (לעניות דעתי אם נבדוק את זה, נגיע למסקנה שאחת הדעות מוחלטת ומוכחת, אבל זה לא הנקודה). איזה רפואה עצה עובדת ומוכחת, ואיזה לא ורק מנחשים בה. וזה עצה וחובה לכל אחד לפי רבינו לבדוק מה אמת ומה שקר בעניין הזה.
אבל העיקרון של רבינו הוא פשוט, אם הרופא מנחש ולא יודע מה הוא עושה אל תלך ואל תשמע לו, אם זה רפואה בדוקה וברורה תשמע לו. בדיוק כמו כל השתדלות אחרת בעולם הזה.
א. ברור שהאות שהייתה כתובה אצל רבינו בספר המידות שהיה כתוב שם את כל הרפואות, זה דומה ומקביל מאד לספר הרפואות שגנז חזקיהו, פירוש מדובר במימד אחר לחלוטין כשיש לרבינו ספר של כל הרפואות לכל המחלות והוא גונז אותו. מדובר בהשגה אלוקית שרבינו קיבל ובכל זאת בחר שלא להוציא אותה החוצה, גם אם נראה שזה בשביל שיתפללו לה'. כמו הסיבה שגנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות. מדובר פה בעולם אחר לחלוטין, זה כמו הספר הנשרף,
זה לא דומה בשום אופן לשום השתדלות פשוטה, ולנקודת הבחירה שלנו.ר' ידידיה היקר,
אין לי דעה מוצקה בדיון הזה, ואני, כמו כל שאר אנ"ש, נהנה לראות את השיח הפורה והמעמיק, האיכפתי עד תמצית הנפש.
לגופה של טענה שכתבת, שרבינו גנז את אות רפואה בדומה לחזקיהו המלך, רציתי לסייע לך מדברים מפורשים שכותב רבי יצחק אייזיק מבוקרסט [מדור תלמידי מוהרנ"ת] באותו מאמר ידוע [וגם בכלליות יש לדקדק בדבריו וללמוד מזה הרבה על המדובר כאן באשכול, ועל אמיתת כונת רבינו בענין זה]:
-
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..
מה שברור שהרפואה של פעם לא הרפואה של היום, למרות שכל הזמן מתגלים דברים שסותרים את ההבנות של החוקרים לפני שנים ספורות, החלוקה ברורה בין דברים שהמדע משער [ויש הרבה כאלה] לבין דברים מקובעים במציאות [אקמול לדוג׳].
אפשר...@איש-הפלא כתב:
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..מישהו אחד במשפחה הגיע לבי"ח עם גידול בכבד עשו ביופסיה אך נדבק בזיהום בבי"ח ונפטר ל"ע לפני שהגיעו התוצאות...
מישהו אחר במשפחה הגיע לבי"ח אחרי אירוע מוחי שקרה לו בחצר ונפל על מדשטח ברזל וחטף כוויות עבר את האירוע ונשאר להשגחה על הכוויות לפתע... בהחלפת משמרות נמצא שנפטר ל"ע -
@איש-הפלא כתב:
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..מישהו אחד במשפחה הגיע לבי"ח עם גידול בכבד עשו ביופסיה אך נדבק בזיהום בבי"ח ונפטר ל"ע לפני שהגיעו התוצאות...
מישהו אחר במשפחה הגיע לבי"ח אחרי אירוע מוחי שקרה לו בחצר ונפל על מדשטח ברזל וחטף כוויות עבר את האירוע ונשאר להשגחה על הכוויות לפתע... בהחלפת משמרות נמצא שנפטר ל"ע -
אין כ"כ עניין לספר סיפורים משפחתיים...
ר' גדליה קעניג כותב ב"שערי צדיק" שהדבר ידוע שבתקופתו בעת שהייתה שביתת רופאים,
היו פחות נפטרים!!!!
ובכ"ז אין זה אומר שום דבר לגבי הרפואות הספציפיות... -
@המאור-הקטן כתב:
כפי שהתגלתה כל הטכנולוגיה המועילה בכל התחומים
ומזקה בעוד מיליוני תחומים כידוע לכל בר אנוש ששכל בקדקדו
איידי דאייתינו להכא
לדעת הרמב"ם, בביאת המשיח יהיה עולם כמנהגו נוהג ויירד רק שעבוד מלכויות
לפי איך שהעולם צועד, נראה, ש'עולם כמנהגו נוהג' שיהיה בזמן ביאת המשיח יהיה 'עולם' אחר לגמרי. זה כלל לא יהיה העולם שהכרנו עד עתה -
לא ראיתי אם כבר הזכירו אבל רבינו אמר לקמט את ספרו ולא לעבור על סעיף קטן בשו"ע והנה יש כמה סימנים גדולים בשו"ע על רופאים ורפואות למשל סימן שכח באו"ח שכולו על רפואות בשבת עיין לדוג' סעיף י
"כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך מחללין" ויש גם בהלכות יוה"כ סימן תרי"ח עיין לדוג' סעיף א
"חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא"
וכל מה שרבינו מדבר בשיחה נ' הוא על זה שהם לא יודעים כלל בין ימינם לשמאלם ו"בדרך עצה טובה" כלשון מוהרנ"ת להתרחק מהם
אבל רופא שכן יודע חזר דין השו"ע שאפ' מחללים שבת ויוה"כ על פיו ודוק -
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.
הגע בעצמך לדוגמא, כשרבי לוי יצחק בנדר היה אצל רבי ברוך חתן רבי געציל כשהיה חולה ואמר לו אולי עכשיו כבר להביא רופא? ורבי ברוך גער בו "מי ביקש ממך להתערב ולחוות כאן דעות". וכאן היה מדובר ברופאים שלא היה להם סיטי ולא MRI ולא כל השכלולים שיש היום, ובכל זאת אתה רואה שגם בזה רבי לוי יצחק העיז לשאלו את השאלה הזאת, ולרבי ברוך היה פשוט שחלילה וחס להביא רופא. האם זה ממעט מגדולתו של רבי לוי יצחק, חלילה, ולהיפך רבי לוי יצחק עצמו היה מספר את הסיפור הזה. עניין זה של לא ללכת לרופאים זה קשה מאוד מאוד מאוד, ואין אדם נתפס בשעת צערו. הכי קל לומר שהשיחה לא מדויקת, חיים קלים...וועלן-וועלן כתב:
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.אני חייב שוב להבהיר ולחדד שלא ישמע חלילה מדברי איזה זלזול בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים, ואני מקווה שלא משתמע מדברי חלילה איזה זלזול וקלות בו (עיקר הרפואה היא על ידי אמונת חכמים כמובא בתורה נז...), ובפשטות כמו שכתב @חרב-החכמה שאפשר סבר שבדבר כזה ניתן כן ללכת לרופאים וכדומה. (אולי הוא סבר שבדברים חיצוניים אין הכרע שזאת בעיה לפי רבינו וכדומה).
-
לא ראיתי אם כבר הזכירו אבל רבינו אמר לקמט את ספרו ולא לעבור על סעיף קטן בשו"ע והנה יש כמה סימנים גדולים בשו"ע על רופאים ורפואות למשל סימן שכח באו"ח שכולו על רפואות בשבת עיין לדוג' סעיף י
"כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך מחללין" ויש גם בהלכות יוה"כ סימן תרי"ח עיין לדוג' סעיף א
"חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא"
וכל מה שרבינו מדבר בשיחה נ' הוא על זה שהם לא יודעים כלל בין ימינם לשמאלם ו"בדרך עצה טובה" כלשון מוהרנ"ת להתרחק מהם
אבל רופא שכן יודע חזר דין השו"ע שאפ' מחללים שבת ויוה"כ על פיו ודוק -
וועלן-וועלן כתב:
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.אני חייב שוב להבהיר ולחדד שלא ישמע חלילה מדברי איזה זלזול בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים, ואני מקווה שלא משתמע מדברי חלילה איזה זלזול וקלות בו (עיקר הרפואה היא על ידי אמונת חכמים כמובא בתורה נז...), ובפשטות כמו שכתב @חרב-החכמה שאפשר סבר שבדבר כזה ניתן כן ללכת לרופאים וכדומה. (אולי הוא סבר שבדברים חיצוניים אין הכרע שזאת בעיה לפי רבינו וכדומה).
בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים
מרת שרה גלבך ע"ה סיפרה שלק אותה עימו אל היער כדי להתבודד והזהיר אותה שתעמוד מרחוק ולא תיגש אליו. למעשה, היא כן הלכה אליו וראתה אש להבה יוצא מפניו הק'
-
בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים
מרת שרה גלבך ע"ה סיפרה שלק אותה עימו אל היער כדי להתבודד והזהיר אותה שתעמוד מרחוק ולא תיגש אליו. למעשה, היא כן הלכה אליו וראתה אש להבה יוצא מפניו הק'
בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים
מרת שרה גלבך ע"ה סיפרה שלק אותה עימו אל היער כדי להתבודד והזהיר אותה שתעמוד מרחוק ולא תיגש אליו. למעשה, היא כן הלכה אליו וראתה אש להבה יוצא מפניו הק'
אני שמעתי את הרישא, אבל את הסיפא לא שמעתי, אתה בטוח שכך היא סיפרה?
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות