אסור ללכת לרופאים?
-
דברים שאתה זורק את השכל ומאמין כי הרופא אמר זה לא!
בפרט היום שהם כבר באמת לא יודעים כלום והם בעצמם שואלים את ה"בינה מלאכותית" (בדידי הוה עובדא)
עכ"פ שמעתי מאנ"ש שזה בטוח שצריך מאוד לשמור על הבריאות כדי שלא נצטרך לבוא בכלל לספקות הללו (ספק פיקוח נפש)
אגב המקום היחיד שרבינו מסכים, ואף מביא ראיה לדבריו מדברי הרופאים, הוא בעניין השמחה:
וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה שֶׁכָּל הַחוֹלַאֹת עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת וְהַשִּׂמְחָה הִיא רְפוּאָה גְּדוֹלָה.
(ליקו"מ תנינא, כד)[ואגב ע"פ קשרי התורה שם (-בצירוף תורה כ"ג -"בענין השמחה" השייכת לתורה ההיא) ההסבר בזה הוא, שרבינו בעצמו עוסק בתיקוני התורה ההיא, תוך כדי אמירת התורה (כלל ד'), ולכן הוא "הופך את היגון ואנחה= הרופאים, לשמחה"! שגם מהם יהיה כסא לקדושה! גם הם אומרים שהעיקר זה השמחה!!!]
-
הנה יצא לאור ספר לאחרונה בשם 'אני ה' רופאך" ובא לחזק הענין שהזהיר רבינו ז"ל שלא ללכת לרופאים, וראה זה פלא שהביא כל השיחות בענין הרפואות, ואילו השיחה המובאת בספר אבני"ה ברז"ל לא הביא וז"ל: 'רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר: "צְרִיכִין לְהַעֲמִיד לְכָל יֶלֶד פָּאקִין [חיסון אבעבועות] קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה, וְאִם לֹא הוּא כְּמוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ אִם דָּרִים הַרְחֵק מִן הָעִיר מְחֻיָּבִים לִסַּע עֲבוּר זֶה, וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל וּלְהַעֲמִיד לַיֶּלֶד פָּאקִין קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה'. ומזה אנו רואים שאינו מחפש האמת לאמיתה, כי אם הוא מחפש האמת לאמיתה היה לו להביא גם שיחות שאינם מתאימים לגמרי למה שרוצה להוכיח.
ולגופו של ענין, הנה רוממות האמונה הפשוטה בגרונו, וחרב נצחיות דברי רבינו ז"ל בידו, אך כשנתבונן מעט מן המעט נראה שהדברים אינם נכונים כלל, ואילו לא היה מדובר כאן בדיני נפשות החשיתי, אך מדין לא תעמוד על דם רעך מחוייב אני למחות על הטעות החמורה שבדבריו.
הנה יש להבין איך הורה רבינו ז"ל לתת חיסון שהמציאו הרופאים, כשמדובר כאן אפילו עוד קודם המחלה רק כמניעה בעלמא, ומצד שני החמיר כל כך שלא ילכו כלל לרופאים.
והנה זה לשון רבינו ז"ל בשיחות הר"ן נ': "אפילו מי שהוא דוקטור גדול אי אפשר לו לכון החולאת והרפואה השייכת לו לפי מזגו וטבעו וכפי החולאת שלו וכפי העת והזמן. כי יש בזה כמה וכמה שינויים שצריך הדוקטור לכון בהם מאד וקשה לו מאד שיכון ולא יטעה בכל הפרטים כאשר הם בעצמם מודים בזה. ובקל בקל יוכל לקלקל לו הרבה הרבה שלא יועיל שום תקנה לחייו חס ושלום, ואפילו הדוקטור הגדול מאוד מכל שכן וכל שכן רוב הדוקטורים המצויים במדינתנו אשר רובם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם והם רוצחים ממש והורגים נפשות בידים חס ושלום, צריך לברוח מהם כמטחוי קשת לבל ימית עצמו או החולה שמוסר להם בידים חס ושלום. ואפילו כשסומך על דוקטורים גדולים הוא סכנה גדולה מאד ורחוק מן החיים מאחר שנפל ביד הדוקטור.
וסיפר שכשהיה בקהלת קודש למברג שהוא מקום קיבוץ דוקטורים גדולים העיד לפניו דוקטור גדול בעצמו שטוב להתרחק מרפואות ודוקטורים בתכלית הריחוק. ואמר שכבר חקרו כל כך בחכמת הדוקטוריא עד שעכשיו אינם יודעים כלל וכלל לא, כי מריבוי חקירתם כבר ראו שאי אפשר לחקור ולברר אמיתת הדברים על מכונם.
גם יש מחלוקות גדולות ביניהם בעניני הרפואות. ובקהילת קודש למברג יש שתי כתות דוקטורים מחולקים בענין איזה חולאת מסוכן איך להתנהג בו. שכת אחת אומרת שכל הדברים החזקים שיש להם איזה חריפות מזיק מאד לזה החולאת ושצריך החולה ליקח רק הדברים שהם בהפך. וכת האחרת אומרת בהפך ממש, שצריך לזה החולאת דייקא דברים חזקים וכיוצא, ודברים מתוקים ורכים מזיקים מאוד לחולאת הזאת. וכל אחת ואחת מהכתות הנ"ל מביאה ראיות חזקות לדבריהם, ולפי דעת כל אחת מהכתות מי שמתנהג בהפך דעתם הוא סם המוות חס ושלום, לפי דעתם. נמצא שלפי דעת כת זו כל ההנהגות של החולה הנ"ל שמתנהג על פי הדוקטורים של הכת השניה הם סם המוות חס ושלום וכן להפך לפי כת האחרת. וכל אחת מהכתות הם דוקטורים גדולים ומופלגים בחכמה זו מאוד ואף על פי כן אינם יכולים לכון האמת לאמתו. וגם אי אפשר לברר בחוש עם מי האמת כי לפעמים נראה בחוש כפי דעה זו ולפעמים להיפך ואי אפשר להם לברר הדבר כלל.
נמצא שאי אפשר לסמוך על הדוקטורים מאחר שהם בעצמם מבולבלים מאוד מאוד בחכמה זו ואי אפשר להם לעמוד על האמת לאמתו. ואיך ימסור חייו בידם שהוא תלוי בחוט השערה שכאשר הדוקטור שוגה איזה תנועה בעלמא כחוט השערה הרי הוא מקלקל חייו וממיתו בידים וכאשר רואין בחוש רוב הפעמים שרבים מאוד מתים מן העולם על ידי הדוקטורים. כי יש בענין חכמת הדוקטוריא דקדוקים הרבה הרבה מאוד מאוד והם נעלמים מהם מאוד מאוד "כעצמים בבטן המלאה" (קהלת י"א), עד שאי אפשר שיכוון הדוקטור בכל הדקדוקים והפרטים ולא ישגה כלל. על כן צריכים להתרחק ולברוח מהם מאוד:
ואל יאמר האדם שהוא חולה חס ושלום או שיש לו חולה בתוך ביתו חס ושלום: אם כן, על מי אסמך? כי בהכרח לעשות איזה עסק בדרך הטבע ואיך אניח את החולה ולא אשתדל בהצלתו?!. כי באמת זה שטות, כי מאחר שהדוקטור רחוק מחיים וקרוב להיפך כנזכר לעיל, וסוף כל סוף הוא צריך לסמוך רק על השם יתברך, טוב טוב לסמוך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור, כי על פי רוב הדוקטורים הם שלוחי המלאך המות רחמנא לצלן. וידמה בעיניו כאלו הוא יושב במדבר או ביער שבהכרח לסמוך על השם יתברך לבד מאחר שאין מה לעשות, כמו כן עכשיו אף על פי שיושב במקום שיש דוקטורים ורפואות אף על פי כן מאחר שהם בעצמם מבולבלים בחכמה זו ושאר החששות הרבה מאד שיש בענין רפואות, אם כן קרוב הדבר שעל ידי הרפואות והדוקטור לא די שלא יועיל אדרבא, יקלקל בודאי, ואם כן למה יעשה עסק בדרך הטבע מה שרחוק משכר וקרוב להפסד!".
אם נסכם בקיצור את הדברים יוצא לנו ארבע נקודות עיקריות: א. בכל מחלה יש הרבה פרטים ודקדוקים רבים והם נעלמים מאוד, והרופאים אין יודעים לכוון הרפואה השייכת למחלה זו בדיוק, ובפרט לא הרופאים הקטנים. ב. הרופאים עצמם טוענים שאינם יודעים לרפאות ועדיף להתרחק מרפואותיהם. ג. הרופאים עצמם חולקים בדברים רבים שכל אחד טוען ההיפך מהשני ואיך אפשר לסמוך עליהם. ד. אף שכשהאדם חולה או שיש לו חולה הוא מחוייב לעשות משהו בדרך הטבע, מצד ונשמרתם לנפשותיכם ומצד לא תעמוד על דם רעך, אך מסתבר יותר שהרופא יזיק יותר, ואם כן למה ללכת אליו.
והנה רבינו ז"ל לא אמר ענין זה להתרחק מרופאים בליקוטי מוהר"ן, שאז זה השגה הנוהגת לדורות, אלא אמרה כשיחה והוראה לדורו, ובודאי גם השיחות הם נשגבות ועצומות ואין לנו השגה בהם, אך בודאי אפשר לומר ששיחה מסויימת נאמרה לדור מסויים, וכמו שאנו רואים למשל שרבינו ז"ל אמר שלא להיות מלמד, ועכשיו שנשתנו העיתים והתנאים לא ראינו מי שיקפיד בזה, וכן עוד כמה דברים, ובפרט בענין זה שרבינו ז"ל פירש באופן ברור ביותר טעם הדבר, אם כן בודאי אי אפשר לומר שדבר זה נוהג לדורות גם כשישתנה הטעם, כי אם כן היה צריך לומר דבר זה בלא טעם כלל אלא כהוראה בלבד.
והנה הרי מצינו בגמרא אמוראים שהיו בקיאים בכל הרפואות, ורבינו ז"ל עצמו אמר שהיה אצלו בספר המידות כתוב כל הרפואות, וכי גם על האמוראים יאמר רבינו ז"ל שאסור להתרפאות אצלם, וכי אם היה רבינו ז"ל חי בימינו היה אומר גם כן שיחה זו על הרופאים, הרי זה דבר שאין שייך כלל לומר כן על הרופאים שבזמנינו, וכי היה רבינו ז"ל אומר דברים של שקר ח"ו.
ולגופו של ענין אבאר יותר, כי הרפואה בזמנינו נשתנתה מזמנם באלפי פרטים, ואי אפשר כלל לפרט אפילו אחד מאלף, אך אפרט בקיצור שני דברים, האחד ענין גילוי החיידקים, שאחר שהמציאו את המיקרוסקופ התחילו לדעת מהם החיידקים וכיצד אפשר להלחם בהם, וכיום יודעים שרוב המחלות מקורם בחיידקים מזיקים, וקודם שידעו זאת לא יכלו להועיל כמעט בשום רפואה, כי לא ידעו כלל שהחיידק הוא גורם המחלה ולא ידעו כיצד להלחם בו, ולא זו בלבד אלא שכשאין יודעים את ענין החיידקים כל טיפול שעושים הוא גורם יותר למוות, כי כל טיפול וחיתוך בגוף שאינו נעשה באופן סטרילי הרי הוא גורם לזיהום בגוף, והדבר השני הוא ענין האולטרא סאונד וצילום רנטגן וכדומה, שאפשר לראות מה שיש בגוף האדם, שקודם שהיה ענין זה לא יכלו כלל לדעת מהי סיבת המחלה, ובעזרת בדיקה זו אפשר לדעת מה גורם המחלה, ומלבד כל זה עוד נשתכללה הרפואה באלפי אלפים פרטים, (ובכלל זה הענין שיודעים ממה מורכב כל חומר לפרטי פרטיו וממילא יכולים להרכיב רפואות באופן הנכון), ובפרט הענין שכל הרופאים בעולם עומדים בקשר זה עם זה ומתעדכנים על כל דבר חדש, וממילא כל דבר נעשה אחר בדיקה ונסיון של אלפי פעמים, וכשרואים שדבר מסוים אינו טוב מיד מעדכנים את כל הרופאים בעולם. ואין שום שייכות וקשר בין הרופאים של ימינו ושל זמנם, ואף ששניהם נקראים בשם רופאים אין דמיון ביניהם כלל, ואין זה דבר אחד כלל, ועל הרופאים שבזמנינו לא דיבר רבינו ז"ל כלל כשם שלא דיבר על האמוראים הרופאים. ואין אנו דנים גזירה שווה: רופא – רופא, במקום שלא קיבלה מרבו.
ומעתה נחזי אנן כל הטענות שהובאו לעיל: טענה א. בכל מחלה יש הרבה פרטים ודקדוקים רבים והם נעלמים מאוד, והרופאים אין יודעים לכוון הרפואה השייכת למחלה זו בדיוק, ובפרט לא הרופאים הקטנים. - כבר נתבאר שדבר זה אין שייך כלל בזמנינו שאבחנו את כל סוגי המחלות בעזרת עשרות סוגי אבחונים שלא היו בזמנם, ובכל מחלה ומחלה בפני עצמה אבחנו עשרות דרגות על פי מחקרים ואיזה תרופה מתאימה לכל דרגה, ויש לכל תרופה עשרות מחקרים המוכיחים על יעילותה.
טענה ב. הרופאים עצמם טוענים שאינם יודעים לרפאות ועדיף להתרחק מרפואותיהם. – הנה בזמנינו בודאי אינו כן כידוע לכל, ואין שום רופא בעולם שיאמר כזאת שאינו יודע לרפאות ושצריך להתרחק מתרופות. וממילא מוכח שאכן נשתנתה הרפואה מאז עשרת מונים.
טענה ג. הרופאים עצמם חולקים בדברים רבים שכל אחד טוען ההיפך מהשני ואיך אפשר לסמוך עליהם. – הנה בזמנינו ידוע לכל שאינו כן, כי אף אם אמנם יש דברים מסויימים שחלוקים בהם, אבל ברוב רובם של הדברים אין שום מחלוקת, וכגון בנוגע לתרופות, לכל מחלה יש תרופה שמקובלת על כל הרופאים, אם כי יש אולי ויכוחים קטנים איזה תרופה מועילה יותר, אבל בעצם התועלת אין שום ויכוח, וכגון כל חולה שיש לו דלקת ראות נותנים לו אנטיביוטיקה ואין בזה מחלוקת. וכן בענין ניתוחים וכדומה יש שיטה מקובלת הנלמדת בכל בתי הספר לרפואה, ויש דברים מסויימים שמשתכללים משנה לשנה שבזה יש חילוקי דעות אבל בעיקרי הדברים אין שום ויכוח. וגם הויכוחים שיש מכריעים בהם על ידי מחקרים וניסויים. ובזה אנו רואים שלא דיבר רבינו ז"ל על הרופאים שבזמנינו.
טענה ד. אף שכשהאדם חולה או שיש לו חולה הוא מחוייב לעשות משהו בדרך הטבע, מצד ונשמרתם לנפשותיכם ומצד לא תעמוד על דם רעך, אך מסתבר יותר שהרופא יזיק יותר, ואם כן למה ללכת אליו. – הנה בזמנינו אין שום בר דעת שיכול לטעון שהרופא מזיק יותר ממה שמועיל, והמציאות היא שתוחלת החיים בזמנינו עלתה ואנשים חיים יותר, וברור שזהו בגלל הרפואה שהשתכללה, ואין אף אחד שיכול להכחיש החוש שהאנטיביוטיקה הצילה מליוני אנשים ממוות בטוח, וכל הניתוחים שעושים והשתלת כבד וכליות וצנתורים וכדומה הצילו מליוני אנשים ממוות. וכן כל מאות התרופות והטיפולים והחיסונים שעושים. ומי שיחלוק על זה אינו בר דעת כלל. והרי ברור ופשוט שמי שהוא חולה כליות ר"ל אם לא ילך לרופא בודאי ימות בדרך הטבע, ואם ילך לרופא רוב הסיכויים שיצא מזה, וכן מי שיש לו דלקת ראות אם לא ילך לרופא רוב הסיכויים שימות, ואם יקח אנטיביוטיקה בודאי יבריא. ובודאי גם הרפואות מזיקים מעט לגוף, אבל התועלת מרובה אלף פעמים מהנזק. וכמו שרואים ברוב רובם של הטיפולים והתרופות שאדם שהיה ממש על סף מוות רח"ל ע"י תרופה וטיפול יוצא לגמרי מזה וחי שנים רבות בבריאות.
וממילא נבין שבזמנינו שהרפואות בדוקות ומנוסות מי שאינו הולך לרופא עובר על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ולא תעמוד על דם רעך, והוא כשופך דמים ר"ל, וכמו שאנו רואים שאמר רבינו ז"ל על מי שאינו עושה חיסון אבעבועות שהוא שופך דמים, והוא מטעם זה ממש, כי בענין החיסון היא רפואה בדוקה ומועילה שאין בזה ספק, ובדבר כזה הוא חיוב גמור ללכת לרופא, וכמפורש בדברי רבינו ז"ל שאם היה אפשר לעשות משהו בדרך הטבע להציל היינו מחוייבים לעשות זאת, אלא שטען שללכת לרופאים אינו השתדלות המועילה כלל, ואם כן בזמנינו שהיא השתדלות המועילה הרי הדר דינא להיות חיוב גמור לעשות זאת. וכל זה מלבד ביטול תורה ותפילה של ימים ושבועות וחדשים שיכול להיות למי שאינו הולך לרופא, וכגון מי שכואבות לו שיניו אם לא ילך לרופא יכול לסבול חודשים רבים ולא יוכל ללמוד ולהתפלל, וכי זה רצון ה' יתברך, ובפרט במחלות גדולות יותר שאפשר בפעולה קטנה לסדרם ואם לא ילך לרופא יסבול יסורים נוראים חודשים ארוכים ויתבטל מעבודת ה', ואם לענין פרנסה אמר רבינו ז"ל שטוב שיהיה לאדם מעמד פרנסה, כל שכן וכל שכן בענין כזה שחמור הרבה יותר שצריך לעשות השתדלות, שהרי לענין פרנסה אין חיוב לעשות השתדלות, אבל ברפואה יש חיוב לעשות השתדלות לרפואה. ובודאי גם אחר ההליכה לרופא צריך לזכור ולדעת שהרפואה היא מה' יתברך ולא מהרופא, ולהתפלל לה' יתברך שירפאהו, אבל לפטור מהשתדלות לאנשים כערכנו אי אפשר, בפרט בדברים שהם פיקוח נפש.
וכיון שרבינו ז"ל הזהיר שלא לעבור על דיני השו"ע בשום אופן, איך נוכל לומר שלא ללכת לרופאים בשעה שעל פי השו"ע פוסקים כל רבני זמנינו שיש חיוב גמור ללכת לרופאים, ואף יש חיוב לחלל שבת כשצריך לעשות רפואה במקום חשש פיקוח נפש, ולא יתכן בעולם כלל שיאמר רבינו ז"ל דבר שהוא נגד ההלכה הפסוקה והברורה.
ויש החושבים שאם יתעקשו ויאמרו שדברי רבינו ז"ל על הרופאים שייכים גם בזמנינו וידחקו עצמם בדחוקים שונים ומשונים יגדילו בזה שם רבינו ז"ל, אך ההיפך הוא הנכון, כי בזה מבזים שם רבינו ז"ל בכל העולם, כי כל מי שמעט שכל בקדקדו רואה בחוש שאלו דברי שטות והבל, וממילא מסתכל בעין עקומה על כל שיטת ברסלב, באמרו שאומרים דברים שהם נגד החוש והשכל. אבל כשיסבירו באופן פשוט וברור שרבינו ז"ל דיבר על הרופאים שבזמנו, הנה בזה אנו מגדילים ומפארים שם רבינו ז"ל, בהראותנו עומק חכמתו שידע כמה גרועה היתה הרפואה שבזמנו, ואדרבה בזמנינו שנתפתחה כל כך הרפואה הרי אנו רואים כמה צדק רבינו ז"ל אז שאכן לא ידעו דבר והיו קרובים יותר להמית מלהחיות.
ואכן אין לנו לדון את גדולי אנ"ש שבדורותינו אלה שנזהרו מללכת לרופאים, כי בודאי לא ביום אחד נשתנתה הרפואה, וממילא המסורת שלא ללכת לרופאים נמשכה מדור לדור, ולא היה מי שיקום ויכריז שנשתנה הדבר, כי הדבר נשתנה לאט לאט, אבל במציאות רובם ככולם של אנ"ש התחילו ללכת לרופאים כי הבינו מעצמם שנשתנתה המציאות, ובודאי כל לבבות דורש ה', ואותם שלא הלכו לרופאים בפשיטות ובתמימות בודאי לא יענשו על זה, ובפרט אם באמת היתה אמונתם חזקה מאוד בה' יתברך עד שלא הרגישו צורך ללכת לרופאים אם כן באמת לא היו מחוייבים ללכת לרופאים ויצאו ידי חובת השתדלותם בתפילה ובקשה, אך לבוא להורות לרבים בדורות אלו שלא ללכת לרופאים זהו ממש שפיכות דמים ר"ל.
ונביא מעט מדברי רבינו ז"ל שרואים שגם רבינו ז"ל סבר שיש דברים שצודקים חכמי הרופאים: הנה בשיחות שאחר סיפורי מעשיות מובא: 'לכאורה קשה: הלא גם קודם חטא העגל בודאי היה חולי זה. אך קודם לא היה חולי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו, כידוע לחכמי הרופאים'. ובליקוטי מוהר"ן סי' כ"ג: "אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות, כידוע לחכמי הרופאים". ובליקוטי מוהר"ן סי' י"ד: "'טוב ה' לכל" זה בחינת תפלה, שמאמין בה', שהקדוש ברוך הוא טוב לכל הן לרפואה, הן לפרנסה, הן לכל הדברים. כשמאמין כך, בודאי יהיה עיקר השתדלותו בתר קדשא בריך הוא, ולא ירדוף אחר תחבולות רבות. כי מי שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, צריך להשתדל אחר תחבולות רבות. למשל, כשצריך לרפואה צריך להשתדל אחר עשבים רבים, ולפעמים אלו עשבים הצריכים לו אינם בנמצא במדינתו, והעשבים הנמצאים אינם טובים למכתו. אבל הקדוש ברוך הוא טוב לכל המכות לרפאותם, והוא בנמצא תמיד, כמו שכתוב (דברים ד): "מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו". הרי שמודה רבינו ז"ל שיש כח לעשבים לרפאות, אלא שמי שמאמין באמת בהקב"ה אינו צריך השתדלות לא בפרנסה ולא ברפואה.
ובליקוטי מוהר"ן סי' רע"ז: "כל הרפואות באין מן הארץ, ועל כן בעת שהארץ נותנת יבולה, שנותנת כח בכל האילנות והצמחים, דהינו בזמן החניטה שהוא בחדש אייר אזי יש כח יותר בכל הרפואות כי אז נותנת הארץ בהם כח. אבל בזמן אחר, אפילו אם יקחו אותן הרפואות בעצמן, אין להם זה הכח ועל כן לוקחין רפואות בחדש איר שהוא (מאי), ועיקר הוא ארץ ישראל, כי כל הארצות מקבלין מתמצית ארץ ישראל. וארץ ישראל יש לה ב' בחינות, לפעמים נקראת ארץ כנען, ולפעמים נקראת ארץ סתם. הינו כשיש מחלוקת, אזי נקראת ארץ כנען, בחינת 'כאן עני', כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נ): על פסוק "ולא יהיה כנעני" 'אין כאן עני', נמצא כנען הוא בחינות כאן עני, וזה על ידי מחלוקת, כי מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות. וזה בחינות (בראשית י"ג): "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני אז בארץ", שעל - ידי הריב והמחלקת על ידי זה 'והכנעני' וכו'. כי אזי נקראת בחינת ארץ כנען כנ"ל. אבל כשיש שלום אזי היא נקראת בחינת ארץ סתם, ואזי היא בחינת "ארץ נתנה יבולה" (תהלים ס"ז), שנותנת כחותיה לכל יבול הארץ, ואזי יש כח לכל הרפואות כנ"ל"
ובליקוטי תנינא סי' א': "כל הרפואות הם על ידי עשבים, וכל עשב ועשב מקבל כח מכוכב ומזל המיוחד לו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש רבה, בראשית, פרשה י): 'אין לך כל עשב ועשב, שאין לו כוכב ומזל, שמכה אותו ואומר לו: גדל'. וכל כוכב ומזל מקבל כח מכוכבים שלמעלה ממנו, והעליון מהעליון ממנו, עד שמקבלים כח מהשרים העליונים, כמו שאמרו (בתקוני זהר, תקון מ"ד, ע"ט:): 'כל כוכביא לוין דא מן דא, סהרא לוי מן שמשא' וכו', "כי גבה מעל גבה" וכו' (קהלת ה'), והם כלם בחינת לווים זה מזה וזה מזה, עד שמקבלים ולווין מהשרים העליונים, והשרים מקבלים מהעליונים מהם, גבוה מעל גבוה, עד שכלם מקבלים משרש הכל, שהוא דבר ה', כמו שכתוב (תהלים ל"ג): "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". ועל כן כשזוכין לתפלה, אין צריכין לרפואת העשבים, כי התפלה היא בחינת דבר ה', שהוא שורש הכל". הרי אנו רואים בפירוש שיש כח לרפואות לרפאות, אלא שמי שזוכה לבחינת דבר ה' בשלימות אינו צריך לרפואות.
אכן יש לומר שדברי רבינו ז"ל נגד ההליכה לרופאים שייכים גם בזמנינו, כגון לענין הליכה לרפואה אלטרנטיבית וכדומה שהם דברים שאינם מוכחים ושנויים במחלוקת, וכן אפשר לומר שאף שהולכים לרופאים לא ירוץ בכל דבר קטן לרופאים ולא ילך אליהם אלא במקום ההכרח, כי עדיין יש דברים רבים שאינם יודעים, ובודאי כל זמן שאפשר לבטוח בה' יתברך ואין הכרח ללכת לרופא עדיף להמנע מזה. והשי"ת ינחנו בדרך הישר והאמת למען כבוד שמו יתברך, ונזכה לברכת: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך".@המאור-הקטן כתב:
והנה רבינו ז"ל לא אמר ענין זה להתרחק מרופאים בליקוטי מוהר"ן, שאז זה השגה הנוהגת לדורות, אלא אמרה כשיחה והוראה לדורו,היא הנותנת שבליקוטי מוהר"ן נכתבו דברים הרבה יותר חריפים וכפי שכבר נזכר כאן מתורה א' תנינא שאין כח להרפואות כלל רק על ידי דבר ה' ועוד תורות בפרט בתחילת ספר תנינא מובן היטב כל דברי ר נתן וכל דורות שאחריו
ולא בשביל קושיא אחת מהפאקין נדחה אלף דברים מפורשים
במקום להשאיר כל שאר הראיות כקושיא נשאיר ענין הפאקין כקושיא (וגם זה יש מה לתרץ בעזר ה') ובזה השבנו גם להרב @ידידיה-סרוסי ונפנה אליו גם שיערוך מעתה את הודעותיו הארוכות עם הרבה יותר רווחים (אנטר כל 50 מילים בערך זה מינימום) -
כמה הוספות בענין הנ"ל
וראה לשון קיצור ליקוטי מוהר"ן תורה י"ד:
טוֹב מְאֹד לָאָדָם כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים וְלִפְעָמִים אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לַכֹּל" (תְּהִלִּים קמ"ה ט) וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דְּבָרִים ד' ז). [וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן בְּפָסוּק: "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל" וְכוּ' וְעַיֵּן בִּירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה אָמַר רַב עָנָן וְכוּ']. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל סְמִיכָתוֹ עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה יוּכַל לִמְצֹא תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי כַּנַּ"ל. אֲבָל לְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת הָרוֹפְאִים זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא רוֹפֵא עִם רְפוּאוֹת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל עַל־פִּי רֹב כִּי הָרוֹפְאִים מַזִּיקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹעִילִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.
ומבואר מדבריו שעיקר הבעיה היא שאינו בנמצא כלל על פי רוב רופא טוב שיכול לרפאות, ואם כן כשיש בנמצא רופא כזה צריך כן ללכת אליו.ספר ליקוטי הלכות או"ח - הלכות ראש חדש הלכה ו
כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם צַעַר וְצָרָה וְצוּקָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, אַךְ עִקַּר הַצָּרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וְלִפְעָמִים נִרְאֶה לוֹ אֵיזֶה עֵצָה אַךְ עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל יְדֵי עֵצָה זֹאת יְקַלְקֵל יוֹתֵר וְצָרִיךְ לַעֲשוֹת בְּהֵפֶךְ, כַּמּוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כְּגוֹן לְמָשָׁל בְּעִנְיַן חוֹלַאַת וּמַכְאוֹבוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ רְפוּאָה אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִתְרַפֵּא. וְעַל יְדֵי אֵיזֶה רוֹפֵא, כִּי עַל פִּי הָרֹב הָרוֹפֵא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה בִּרְפוּאוֹתָיו וּמַזִּיקוֹ כַּמָּצוּי הַרְבֵּה וְגַם עַל פִּי רֹב הָרוֹפֵא וְהַדָּאקְטֶיר בְּעַצְמוֹ מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה אֵיךְ לְרַפְּאוֹ וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִיר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהִתְרַחֵק לְגַמְרֵי מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים.ערוך השולחן יו"ד סימן של"ו
אסור להתעסק ברפואות אלא אם כן הוא בקי ויש לו רשות מבית דין. והאידנא צריך להיות מוסמך מהממשלה, שיש לו רשות ליתן רפואות לחולאים. וגם לא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן כשהזיק – הרי הוא שופך דמים. ואם ריפא שלא ברשות בית דין והממשלה – חייב בתשלומין אפילו הוא בקי אם החולה נתנזק על ידו
וזה נכתב כמאה שנה לאחר תקופת רבינו, כשהרופאים כבר ידעו והבינו ברפואות.ראה לדוגמא את דברי הכרתי ופלתי שבזמנם שלא היה צילום רנטגן הרופא לא יכל לדעת מה קורה בתוך הבטן:
כך כותב רבי יהונתן אייבשיץ בחיבורו "כרתי ופלתי" על הלכות נידה )קפח,ה( באחד מהסבריו לסוגיית שאלת הרופאים בנידה:
דרופאים בעצמן לא החליטו הדבר היותו מכה בבירור במעי האשה, כנודע בכל מחקרי הרופאים אין בהם דבר ברור והחלטי אשר יאמר עליו כי הוא זה ברור בלי ספק, רק לפי שכלם ומראה עין ישפטו )ולכך אמרו חז"ל )קדושין פב ע"א( טוב שברופאים לגיהנם, אף ]ש[נאמר בתורה )שמות כא, יט( ורפא ירפא מלמד שנתנה רשות לרופא ]לרפאות[ )ברכות ס ע"א, ב"ק פה ע"א(, אבל התורה דברה ממכות חוץ, באבר, שבר יד או פצע וחבורה, שזה מוחש והרופא יורד עד תכליתו ובהן כמעט מופת חתוך כמופת הנדסה, משא"כ בחולי באברים פנימים שאין עין רופא שולט בו, בזה ידונו כפי שכלם וכמדומה ובספק שקול וכדומה, עד כי רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיהם, כי לדברים כאלה צריך ישוב הדעת ומתון וכהנה תנאים רבים לבל ישגה ח"ו, ונפש הוא חובל(.וגם רבינו לא בא לחלוק שבזמן המשנה ידעו לרפאות כמבואר בגמרא הרבה דברים שידעו לרפאות, אבל רבינו כותב על זמנו שנשתכחה תורת הרפואה, וזה לא סתירה שבזמנינו היא התגלתה שוב. והרי רבינו אמר שה' מנהיג את העולם בגשמיות יותר ויותר יפה, ואם כן מסתבר שכך זה גם לענין הרפואות, וכמו שראינו לענין החיסון שהתגלה אז שאמר רבינו שחייבים לקחתו.
ובאמת מצינו כעין זה בספר שיחות הר"ן אות ס' שכתב: "העולם אומרים שבכל פעם נתחכם העולם יותר. ובאמת בודאי הדורות הקודמים בודאי היו חכמים יותר מאד והם גילו עיקר החכמה. אך מאחר שהם הכינו הכל, על כן באים הדורות האחרונים על חכמות יותר. כי הדורות האחרונים הם באו אל המוכן כי כבר מוכן החכמה מהדורות הקודמים שגילו עיקר החכמה ועל כן הדור האחרון מוסיף מעט ונתחכם יותר. וכמו שמצינו בדברי רבותינו זכרונם לברכה (יבמות צב: בבא מציעא יז:) שאמרו: 'אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותה'. ועל כן אף על פי שהקודם לא פעל כלל כי העיקר הוא המרגניתא אף על פי כן הראשון עיקר, כי הוא דלה חספא היינו שהוא גילה וחפר יסוד ועיקר החכמה שעל ידי זה בא השני בנקל על עסק החכמה בתכלית".לאותם המנסים בכח לדחוק ולטעון שגם הרפואות שבזמנינו אינם נכונות, והרופאים הם רוצחים, ויתכן שעוד עשרות שנים יתברר שגם הרפואות של זמנינו לא היו נכונות כלל, וכיוצא בזה, הנה מלבד מה שכל מי שלומד מעט את הנושא מבין שאין זה נכון כלל, ורבינו כבר אמר שהקב"ה מנהיג את העולם יותר ויותר יפה, וממילא מובן והגיוני שיתגלו יותר ויותר דברים שמועילים לאדם, כפי שהתגלתה כל הטכנולוגיה המועילה בכל התחומים, ומלבד מה שמי שמתבונן מעט בשכל ישר מבין שהמציאות מוכיחה במעשים שבכל יום שהרפואה מצילה אלפי אנשים כל יום, אך מלבד זאת נשאל את אותם אנשים, מדוע אתם נוסעים ברכב? באוטובוס? במטוס? באוניה? מדוע אתם משתמשים במחשב? ובשאר המוצרים של הטכנולוגיה כמזגן ומכונת כביסה ומקרר וכדומה? הרי אותם מדענים שגילו את הרפואה הם גם גילו את שאר הטכנולוגיה, וכל המדעים התגלו באותם שיטות של ניסויים ובדיקות כימיות ומחקרים וכדומה, ואם כן מדוע אינכם חוששים שהמטוס יפול וכדומה, אולי עוד עשרים שנה יתגלה שהמטוס אינו בנוי נכון בכלל, אלא התשובה הפשוטה היא שרואים בעינים שזה מועיל, אז מדוע בענין הרפואה שרואים בעינים שהאנטיביוטיקה והניתוחים והדיאליזיה וההשתלות וכל שאר הטיפולים מצילים אלפי חולים בכל יום, ותוחלת החיים עלתה ברמה שלא תאמן, כמו שניתן לראות במחקרים שתוחלת החיים דהיינו ממוצע הזמן שאדם רגיל חי בזמן רבינו היתה בין שלושים לארבעים שנה, ובזמנינו תוחלת החיים היא בין שבעים לשמונים שנה, וזה הולך ועולה כל הזמן בגלל התפתחות הטכנולוגיה והרפואה. וכבר אמר רבינו שגם בתמימות אסור להיות שוטה, והמכחיש את החוש אינו תמים אלא שוטה.
לאותם המנסים בכח לדחוק ולטעון שכוונת רבינו היתה מצד האמונה והבטחון, שלא לסמוך על דרך הטבע של הרפואה, אלא ללכת רק עם אמונה ובטחון, ולא לעשות שום השתדלות גשמית, וזה היתה כוונת רבינו, ולא מצד שהרפואות אינם מועילות, וממילא זה שייך גם בזמנינו, הנה מלבד כל מה שנתבאר לעיל שכל הקורא את דברי רבינו רואה מיד שכוונתו ברורה מצד שהרופאים הם רוצחים ולא מצד בטחון ואמונה, לתוספת חיזוק נביא כאן את דברי הפוסקים בענין זה.
בענין הרמב"ן הידוע שכתב שמה לרופא בבית יראי ה' וכו', כבר כתבו על זה בשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סימן קי"ד), ושו"ת ציץ אליעזר (חלק י"א סימן מ"א) שהרמב"ן אמר את דבריו על הזמן שהיו נביאים בישראל, שאז אכן היו ישראל בדרגה גבוהה שלא התנהג ענינם בטבע, ולא היו צריכים להשתמר על פי דרכי הרפואה, וגם אם קרה שנחלו לא דרשו ברופאים אלא בנביאים, ועל הזמן ההוא אמר, מה לרופא בבית יראי ה'. אבל מאז שנסתם חזון הנבואה בישראל, לא התקיים יותר בעוונותינו מצב ומעמד נעלה זה בישראל, והשם הניח את ישראל למקרה הטבעים, וממילא כבר מותר לדרוש ברופאים, ואדרבה מצוה וחובה היא.
והלכה למעשה הסכימו הפוסקים, שאדם שחלה חייב לדרוש ברופאים ולנהוג בדרכי הרפואה, ונביא כמה ממאמריהם בענין זה.
בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תי"ג) כתב: ואם חל המקרה כחליים, מותר להתעסק ברפואות, ובלבד שיהא לבו לשמים, וידע שאמיתת הרפואה ממנו וידרשנו, ולא שיכוין שהכל תלוי בסם הפלוני וברפואת האיש הרופא וכו', ומי שהשיגו החולי אינו סומך על הנס שלא לשאול ברופאים ולהתעסק בדברים המועילים, בין בדברים הטבעיים בין בסגולות. והוא אמרו "ורפא ירפא" ואמרו ז"ל, מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות וכו'. ולא עוד, אלא שאסור להכנס בעניני הסכנות ולבטוח על הנס, והוא אמרם, שקיר נטוי מזכיר עון, ואמרו, כל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ומותר לבטוח באדם [שירפא אותו], והוא שלא יסור לבו מן השם. ואמרו "ארור הגבר אשר יבטח באדם ומה' יסור לבו", אך לבטוח בשם ושיעשה לו תשועה ע"י האיש הפלוני מותר ומצוה.
גם נביא את דברי הברכי יוסף (יו"ד של"ו) שכותב: ונראה, דהאידנא אין לסמוך על הנס, וחייב החולה להתנהג בדרך העולם לקרות רופא שירפאנו, ולאו כל כמיניה לשנות סוגיין דעלמא ולומר כי הוא גדול מכמה חסידי הדורות שנתרפאו על ידי רופאים, וכמעט איסור יש בדבר, אי משום יוהרא, ואי משום לסמוך אניסא במקום סכנה ולהזכיר עונותיו בשעת חוליו, אמנם ינהוג כדרכן של בני אדם, ואורח כל ארעא להתרפאות על ידי רופא ולבו בל עמו, רק ידבק בקונו למתקף ברחמי בכל לב, ובו יבטח דוקא.
ובחובות הלבבות (שער הביטחון פ"ד) כותב בענין הבריאות והחולי, שעל האדם לבטוח בזה על הבורא, ויחד עם זה עליו לדאוג לבריאותו התמידית על ידי אמצעים טבעיים, ולרפא את מחלותיו בדרכי הרפואה הנהוגים בעולם, כמו שציוה הבורא יתברך "ורפא ירפא", אך מבלי לבטוח על האמצעים עצמם, כאילו שהם גורמים את הבריאות או את המחלה, ומבלי לחשוב שהם מצד עצמם מועילים או מזיקים, אלא מתוך אמונה שאמצעים אלה פועלים רק ברשות הבורא.עוד יש להוסיף, כי בספר חיי מוהר"ן אות קפ"א מובא: "עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאֹד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטורים", זה המקום היחיד שר' נתן כותב על משהו שרבינו אמר אותו בדרך עצה טובה, ורואים מזה בבירור שזה לא דרך בעבודת ה' והשגה של רבינו, אלא עצה טובה שרבינו יעץ לאנשיו מכיון שידע בחכמתו ובקדושתו את המציאות. וברגע שזה בדרך עצה טובה, אז ודאי שהמציאות יכולה להשתנות.
למעשה נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רל"ד שמי שהוא רופא יש לו מצוה לרפאות וזה גם חיוב של פיקוח נפש, לפי זה אני שואל שאלה פשוטה, אם רופא שרואה חולה שיכול לרפאות אותו הוא חייב לרפאות אותו וצריך גם לחלל שבת בשביל זה, אז מישהו שהבן שלו חולה והוא יכול לקחת אותו לרופא שירפא אותו ויציל את חייו זה לא חיוב? הרי זה ממש אותו דבר, אולי על עצמו אדם יכול להחמיר, אף שהרשב"א כותב שזה נקרא לסמוך על הנס וזה אסור, אבל לגבי הבן שלו זה ודאי לא תעמוד על דם רעך. אדרבה, אם יש למישהו תשובה על זה אשמח לשמוע.
-
מכתב הסתלקות מוהרנ"ת:
"וְאוֹר לְיוֹם ה', שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָא וְרַבִּי לֶיבְּצֶי וְאָמַר: הַמַּלְאָךְ דּוּמָה בָּא אֵצֶל הָאָדָם וּמְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ וּמַפִּילוֹ עַל פָּנָיו, וְאָמַר: אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן הַכֹּל מֵעַל פָּנָיו וכ"ו".
נדמה לי שכאן כבר העניין פשוט וברור לכל חד משמעית דעת רבינו כפי שאנו מקבלים ממוהרנ"ת בעניין הרופאים ורפואותיהם, אחרת אין לדברים הנ"ל שום משמעות והבנה. וד"ל. -
אדרבה, זה שרופא לא יכול לרפאות לפי מה שנראה לו, זה בגלל שבודקים כל תרופה בעשרות מחקרים לפני שהיא מאושרת, וזה רק מראה עד כמה הרפואה היא בטוחה, ועד כמה זה שונה ממה שהיה בזמן רבינו.
בנוגע לקורונה, לא ניכנס לנושא רגיש זה, אבל בודאי שאין מה להשוות משהו חדש שהתפרץ פתאום לבין רוב רובם של המחלות שיש להם תרופות בדוקות וטיפולים ידועים ובדוקים. הדרך היחידה למנוע את הקורונה היה רק שמירת מרחק וכדומה, ועל זה באמת היה ויכוחים האם וכמה ואיך וכו', כי זה באמת דבר שאי אפשר לשלוט עליו וזה דבר מאוד משתנה ממקום למקום וממצב למצב, אבל אף אחד לא חושב שבגלל שבקורונה היתה אי ודאות זה מוכיח שגם כל אלפי הטיפולים של כל המחלות הרגילות אינם מועילים ואינם נכונים.זה בגלל שבודקים כל תרופה בעשרות מחקרים לפני שהיא מאושרת, וזה רק מראה עד כמה הרפואה היא בטוחה
אולי בגלל שרוצים להרוויח מדילים עם חברות התרופות
לא שאני מאמין בזה אבל אני מאמין שזה הגיוני דהיינו שיתכן שזה הכל לפי אינטרסים בעולמינו שגשמית נהיה שענער און שענער אך רוחנית נהיה גרוע מיום ליום... -
אולי במבט שטחי זה נראה שאתה הוא המאמין הגדול, שמאמין שיש לך רבי חי שראה עד סוף כל הדורות ואתה מאמין שדברי רבינו רלוונטים להיום, ואני לא מאמין בזה,
אבל במבט מעמיק דוקא אתה זה בדבריך מוכיח שהרבי שלך לא ראה עד סוף כל הדורות ודברי רבינו לא רלוונטים להיום, ואני זה שמוכיח שהרבי כן ראה עד סוף כל הדורות ודבריו כן רלוונטים להיום,
ואסביר את דברי,כי מכיון שהמציאות של הרפואה כיום היא שהרפואה מועילה יותר ממה שהיא מזיקה, והרופאים כן יודעים באופן כללי לרפאות ברובם הגדול של המקרים, והם מצילים חיים באופן יום יומי, וזה דבר שהוא מציאות מוכחת במאה אחוז, כפי שזה מציאות מוכחת שהעולם הוא עגול ושהשמש זורחת, וזה דבר שכל מיליארדי האנשים בעולם מסכימים עליו פה אחד.
ממילא, כשאתה טוען שרבינו התכוון גם לרופאים של היום, אתה בעצם טוען שרבינו לא ראה את המצב שיהיה בדור שלנו, כי לא יתכן שרבינו יאמר דבר שקר ח"ו. אלא בהכרח לומר שלא ידע שהמצב ישתנה. ואם כן לפי שיטתך יוצא שדברי רבינו לא רלוונטים להיום.
(וכמו שאם תטען למשל שנמצאה שיחה בכתב יד שרבינו אמר שלא יתכן שיהיה דבר כזה שאנשים יטוסו באויר, ותתעקש שזה שאנחנו רואים שאנשים כן טסים באויר זה רק דמיון, ובאמת הם נוסעים על איזה כביש שקוף שלא רואים אותו, הרי אנחנו נטען שאתה לא נורמלי, ושהשיחה הזאת מזוייפת, כי אי אפשר להכחיש את המציאות הנראית לעין).
אבל לפי שיטתי שרבינו דיבר רק כל עוד זו המציאות שהרופאים לא יודעים, אם כן יוצא שרבינו כן ראה עד סוף כל הדורות, וראה שאכן המציאות תשתנה, ולכן הוא הדגיש שהסיבה שלא ללכת לרופאים זה בגלל שרואים בהוכחות ברורות שהם לא יודעים לרפאות.
רבינו אכן ידע שהמציאות עוד כמה דורות תשתנה, והוא סמך על החסידים שלו שיהיה להם קצת שכל להבין שאם המציאות השתנתה אז כן צריך ללכת לרופאים, ושהם יבינו שהוא דיבר על מציאות מסויימת שהיתה בזמנו.
הוא גם ידע שיהיו כמה עקשנים שילכו עם ראש בקיר ולא ירצו לקבל את הדברים, אבל בשביל זה יש בחירה.(וכמו שאם תטען למשל שנמצאה שיחה בכתב יד שרבינו אמר שלא יתכן שיהיה דבר כזה שאנשים יטוסו באויר,
דרך אגב קיימת שיחה הפוכה שיהודי בזמן משיח לא יהיה לו חשק לשחרית ויסע לירושלים ויטול עצה ממשיח ויחזור לפני זמן תפילה ולכאורה דיבר על מקומותיהם שזה טיסה במהירות שעוד לא תתכן (נראה לי)
-
@נחמד בא נסכם את טענותיך אחת לאחת כדי שיהיה אפשר להגיב ולהתייחס דיבור דיבור.
א. המחקרים הרפואיים משתנים כל הזמן, ולכן אי אפשר להגיד שהרפואה כיום מוכחת.
ב. בעל שבט הלוי אינו מחלק בין רפואה אלטרנטיבית היינו רפואה טבעית לרפואה קונבנציונלית. אלא אומר שצריך לבדוק אם זה נוסה מספיק, ואם נוסה מספיק אז לקחת ואם לא אז לא לקחת.
ג. רבי לוי יצחק אמר שהעיקר בעניין הזה זה אמונה, וכל אחד לפי דרגתו.
ד. הבאת דוגמה להתייחסות שונה לרופאים היום לייחס לחום שזה השתנה בשנים האחרונות. ואמרת שיש עוד הרבה דומים לזה.
ה. בליקוטי מוהר"ן נכתבו דברים חריפים כמו בתורה א תנינא.
ו. אין היגיון בגלל הקושיה האחת של הפאקין, לסתור את כל שאר המקורות והסברות החריפות בעניין הזה. צריך לתרץ את זה, אבל יותר הגיוני ללכת אחרי רוב השיחות החריפות, ולא בגלל שיחה אחת של פאקין לסתור הכל.
ז. הערה חשובה בשבילי לעשות יותר אנטרים, לפחות כל חמישים מילים.
ח. @וועלן-וועלן הביא את השיחה של רבי נתן שאמר "אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה". שמשמע מזה שזה באופן מהותי רוחני דבר רע תרופות.
תשובותי.
א. לדעתי יש דברים שהרופאים לא יודעים ומתלבטים בהם עד היום, ויש דברים שלא. שתי דוגמאות קטנות לדברים שהם לא מתלבטים בהם היום. בשבר ביד רופאים לא משתנים המחקר שלהם כל כמה זמן, אלא פשוט עושים גבס, ופחות או יותר בכל העולם זה עובד אותו דבר. דלקת ראות גם כן אותו דבר נותנים אנטיביוטיקה וזה מנוסה ובדוק. ויש עוד הרבה דוגמאות.
[לגבי עצם הטענה שעוד כמה שנים יבאו מחקרים ורופאים ויכיחו הפוך, זה נכון בדברים מסויימיים, אבל זה לא נכון בדברים שנוסו ושהם בדוקים, כמו גבס צנטור אנטביוטיקה וכו'. שרואים בעיניים ושזה מוכח לחלוטין].
ואני כבר אמרתי קודם שלעניות דעתי לפי רבינו במה שהרופאים יודעים ומוכח במאה אחוזים צריך ללכת אליהם ובמה שלא אסור ללכת אליהם. אז אני מסכים לחלוטין שצריך לבדוק היום כל תרופה האם היא מוכחת מנוסה או המצאה שעלולה להתגלות כמזיקה.
ב. וזה מקביל והולך יד ביד עם סברת בעל שבט הלוי, שעיקר הנקודה האם זה מנוסה ובדוק, ולא מעניין אותי איזה סוג רפואה זה טבעית או קוונציאלית.
ג. התייחסתי באריכות ללמה זאת לא הסיבה העניין של האמונה והביטחון בה'. ואחזור בקיצור נמרץ, אם הרופא יודע במאה אחוז מה הוא עושה וזה מוכח, אז אין הבדל בין זה לבין לאכול או לשתות. לא כן כאשר הרופא לא יודע בדיוק מה הוא עושה והוא מנחש כמו שהיה בזמן רבינו, וכמו שיש גם היום בהרבה מאד רפואות שבמקרה כזה אסור ללכת.
ולכן כל הקשר העניין של ביטחון בה' ואמונה לא נאמר בתור סיבה למה לא ללכת, אלא שכאשר אין לך רופא רפואה שעובדת מוכחת, כל מה שנשאר לך זה להאמין ולבטוח בה', כמובן שגם אם יש רפואה צריך להאמין ולבטוח בה'. אבל זאת לא הסיבה למה רבינו אמר להתרחק מרופאים.
ד. לגבי הדוגמה שלך עם החום של התינוק, אני לא בקי רפואית בסוגיה הזאת, מה שכן ברור לי שכנראה מה שהם אמרו פעם ואולי גם מה שהם אומרים היום בהקשר הזה, הוא לא בדוק ומוכח, ולכן באמת לפי רבינו לא צריך להקשיב להם במה שהם מנחשים. אבל זה לא אומר שאם יש דבר שהוא מוכח לחלוטין יש סיבה לא ללכת אליהם.
כמובן צריך לבדוק כל דבר לגופו, ואני לא נכנס לחוות דעת רפואית ולניתוחים על ארגון הבריאות העולמי, והפוליטקות העולמיות שיש שם.
ה. לגבי הדיבורים החריפים בליקוטי מוהר"ן שלא ללכת לרופאים. יש את אותה חריפות גם בשאר דברים אחרים, כמו פרנסה וכו'. זה לא מיוחד דווקא לרפואה, ככה שאי אפשר להוכיח שיש שוני בעניין הביטחון דווקא בעניין הרפואה.
בפרט שזה נאמר בהקשר של ביטוי של כמו ימות המשיח, רבינו מתאר שם את שיבור כל התאוות וכו', ככה שלפרש את זה בפשיטות העתק הדבק שהכוונה היא לא ללכת זה לא מסתבר. ועוד שבתורה ג' תניינא רבינו אומר ללכת לרופא אחרי פדיון נפש.
ו. אמרת שלא הגיוני בגלל השיחה של הפאקין לסתור את כל שאר השיחות. אז פה יש פשוט חוסר הבנה אני בכלל לא מבסס את עיקר הטענה שלי על גבי הפאקין, אלא על מכלול כל השיחות בעניין שיחה נ' דברי רבי נתן וכו' וגם הפאקין.
בכל אופן אני מסכים עם ההיגיון שלך שאם יש שיחה אחת קשה לא בגללה משנים את כל שאר השיחות.
ז. לגבי ההערה של האנטרים, אני מקבל אותה ומתנצל מכל מי שנאלץ לקרוא בלי אנטרים. ותודה לך על המשוב. (פשוט יוצא לי לכתוב באריכות, אני אשתדל להשתפר בעניין הזה).
ח. לגבי מה שאמר @וועלן-וועלן, שהביא את השיחה שרבי נתן אומר, "אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה". אני לא מקבל את זה שמהשיחה משמע שרבי נתן באופן מהותי נגד רפואות, ומחזיק אותם בתור דבר טמא, אלא לסברתי וטעמי כוונתו להגיד שבגלל שלקחת רפואות מהרופאים דאז זה חסר היגיון ויותר מזה זה מעשה התאבדות שאדם מזיק לעצמו בידיים, במקום לבטוח בה', לכן רבי נתן אמר שזה אוי ואבוי. וכמו שיש במעשה ח, וכן בעוד מקום, שהשטן קודם מפיל את האדם ואחר כך צוחק עליו, אז זה יכול להתפרש גם כאן בצורה כזאת.
ולכן למרות שלכאורה נראה שזה משהו עקרוני מהותי, לא חייב להבין ככה, בפרט שזה לטעמי סותר לחלוטין את כל שאר השיחות.
שתי הוספות.
א. הוספה. ברור שאם הרפואה היא מוכחת לחלוטין, כמו גבס וכיוצא בזה, אין שום סיבה בעולם שרבינו יגיד לא לקחת.
וכיום ברור שיש בעיה גדולה אם ארגון הבריאות העולמי ושיש דברים שהרופאים לא יודעים והם מנחשים ואומרים לך לעשות אותם, אבל בגלל שבמפה העולמית יש אין סוף רופאים מכל העולם, וחלקם אנשי אמת, אז יש לנו אפשרות לבדוק כל דבר לגופו, לדוגמה כאשר יצא החיסון של הקורונה יצאו הרבה מאד רופאים בכל העולם נגד החיסון, מי שבדק וחשש היה יכול לראות שיש פה איזה בעיה. {רק דוגמה, מקווה שלא יגרור דיון ספציפי על זה}. ואילו בדברים אחרים כמו גבס או צינטור ברור שאין שום סכנה ושהם מרפאים.
ולכן לעניות דעתי, לפי דעת רבינו כיום צריך לבדוק כל תרופה ורפואה, האם היא מוכחת, האם היא מנוסה, האם זה עובד, אם יש ספק גדול ומחלוקת בין הרופאים, אז וודאי שאין לך שום היגיון ללכת אליהם.
ב. למרות שאמרו שצריך לפתוח את הדיון מחדש, לא כתבתי מחדש את ההסבר של שיחה נ', והיחס לדברי רבי נתן החריפים, שלא ללכת לרופאים. כי אני באמת חושב שהארכתי קודם בארכי אריכות ובפרטי פרטות. ולחזור על הכל מחדש, זה מיותר.
ויהי רצון שנזכה לכוון לדעת רבינו הקדוש בכל עניין, ובפרט בעניין הזה.
-
תודה על התגובה המפורטת
הכל טוב ויפה
וגם מראש לא אמרתי שההבנה שלך אינה קיימת
אך עליך להבין שגם ההבנה השנייה קיימת בלי לומר שרבי נתן הקצין כדי לחזק את דברי רבינו וכדומה
עם להבין בפשיטות חלק גדול מהשיחות ולנסות להבין את החלק השני
לדוגמא מה שהזכירו לגבי רפואות וסגולות שבספר המידות ששם מופיע שרבינו גנז את רובם למרות שהיה בו רפואות לכל החולאים מטעם שמזיק לבטחון ולפי דבריכם מה עם ונשמרתם
וכן לענין מה שכבתם על עלוקות אותם טענות אפשר לטעון כנגד האנטיביוטיקה (לא אמרתי שאני אומר כן) שמחליש מאוד הגוף והחיידקים הבריאים ומזיק לחולה וכולי
בענין תינוק הויכוח הוא רעיוני האם לחשוש שהחום ימשיך לעלות ויגיע לפרכוסים המזיקים למוח דבר נדיר שקורה לרוב רק בוירוסים מורכבים או לילדים עם נטיה לפרכס ואם כן צריך להלחם בתופעת החום בשל השלכותיה וזה על ידי קירור הגוף: השיטה החדשה שגורסת שלב א מלחמה בתסמינים
או לנסות לסייע לגוף להתמודד עם המחלה כמו שבטבעי שלו ורק אם החום עולה מאוד ולא עוזר ההתכסות לנסות למנוע את החום ותופעותיו
וויכוח כזה הוא ממש כמו הויכוח ב' כתות בזמן רבינו מה טוב לזה החולה מאכל חם או קר כשכל אחד אומר שהשני מרבה רציחות בעולם שאינו נוהג לפי דעתו וכו -
תודה על התגובה המפורטת
הכל טוב ויפה
וגם מראש לא אמרתי שההבנה שלך אינה קיימת
אך עליך להבין שגם ההבנה השנייה קיימת בלי לומר שרבי נתן הקצין כדי לחזק את דברי רבינו וכדומה
עם להבין בפשיטות חלק גדול מהשיחות ולנסות להבין את החלק השני
לדוגמא מה שהזכירו לגבי רפואות וסגולות שבספר המידות ששם מופיע שרבינו גנז את רובם למרות שהיה בו רפואות לכל החולאים מטעם שמזיק לבטחון ולפי דבריכם מה עם ונשמרתם
וכן לענין מה שכבתם על עלוקות אותם טענות אפשר לטעון כנגד האנטיביוטיקה (לא אמרתי שאני אומר כן) שמחליש מאוד הגוף והחיידקים הבריאים ומזיק לחולה וכולי
בענין תינוק הויכוח הוא רעיוני האם לחשוש שהחום ימשיך לעלות ויגיע לפרכוסים המזיקים למוח דבר נדיר שקורה לרוב רק בוירוסים מורכבים או לילדים עם נטיה לפרכס ואם כן צריך להלחם בתופעת החום בשל השלכותיה וזה על ידי קירור הגוף: השיטה החדשה שגורסת שלב א מלחמה בתסמינים
או לנסות לסייע לגוף להתמודד עם המחלה כמו שבטבעי שלו ורק אם החום עולה מאוד ולא עוזר ההתכסות לנסות למנוע את החום ותופעותיו
וויכוח כזה הוא ממש כמו הויכוח ב' כתות בזמן רבינו מה טוב לזה החולה מאכל חם או קר כשכל אחד אומר שהשני מרבה רציחות בעולם שאינו נוהג לפי דעתו וכו -
תודה על התגובה המפורטת
הכל טוב ויפה
וגם מראש לא אמרתי שההבנה שלך אינה קיימת
אך עליך להבין שגם ההבנה השנייה קיימת בלי לומר שרבי נתן הקצין כדי לחזק את דברי רבינו וכדומה
עם להבין בפשיטות חלק גדול מהשיחות ולנסות להבין את החלק השני
לדוגמא מה שהזכירו לגבי רפואות וסגולות שבספר המידות ששם מופיע שרבינו גנז את רובם למרות שהיה בו רפואות לכל החולאים מטעם שמזיק לבטחון ולפי דבריכם מה עם ונשמרתם
וכן לענין מה שכבתם על עלוקות אותם טענות אפשר לטעון כנגד האנטיביוטיקה (לא אמרתי שאני אומר כן) שמחליש מאוד הגוף והחיידקים הבריאים ומזיק לחולה וכולי
בענין תינוק הויכוח הוא רעיוני האם לחשוש שהחום ימשיך לעלות ויגיע לפרכוסים המזיקים למוח דבר נדיר שקורה לרוב רק בוירוסים מורכבים או לילדים עם נטיה לפרכס ואם כן צריך להלחם בתופעת החום בשל השלכותיה וזה על ידי קירור הגוף: השיטה החדשה שגורסת שלב א מלחמה בתסמינים
או לנסות לסייע לגוף להתמודד עם המחלה כמו שבטבעי שלו ורק אם החום עולה מאוד ולא עוזר ההתכסות לנסות למנוע את החום ותופעותיו
וויכוח כזה הוא ממש כמו הויכוח ב' כתות בזמן רבינו מה טוב לזה החולה מאכל חם או קר כשכל אחד אומר שהשני מרבה רציחות בעולם שאינו נוהג לפי דעתו וכואני שמח לדון איתך @נחמד. אני רוצה להבהיר אני מכבד את מי שחושב שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים ושזה מוכח לחלוטין. אבל אני חולק על זה מכל וכל ואני בטוח שזאת טעות, אין לי בעיה לדון אדרבה בא נדון, אבל זכותי להגיד ולסבור ולהוכיח שההבנה שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים היא אינה אמת והיא טעות חמורה. ואם אני טועה אדרבה בא ותראה לי את טעותי.
אני חייב לציין שאני מאד נהנה מזה שאתה כותב שצריך להבין את כל השיחות, ושאי אפשר להתעלם מחלק מהם. אני מזדהה אם זה ממש לחלוטין. ואני משתדל לעשות את זה כאן באשכול, השתדלתי להתייחס לכל הטענות והשיחות בעניין זה. ומתוך ההתייחסות לכל השיחות אני אומר שנראה ברור שרבינו התכוון שבמה שהם לא יודעים במה שהם מנחשים אז להתרחק מהם. ואילו בדברים שהם הצליחו שהם מוכחים במאה אחוז, אין שום בעיה ללכת אליהם ואפילו מצווה וחובה ללכת אליהם.
טענת גם עוד כמה טענות, ברשותך אסכם אותם ואתייחס אליהם.
א. הזכרת את זה שרבינו אמר שהיה לו אות בספר המידות שהיה כתוב בה את כל הרפואות והוא גנז אותה מהטעם של ביטחון.
ב. טענת שכמו עלוקות שבזמן רבינו זה היה יותר מזיק ממועיל, שאותו חשש יכול להיות באנטיביוטיקה שהורגת את החיידקים הטובים ככה שזה יכול גם להזיק.
ג. הוספת שבעניין התינוק יש שתי צדדי רפואה לכאן ולכאן, שזה ממש כמו בזמן רבינו ששתי הרופאים נחלקו בניהם שכל אחד אומר תרופה הפוכה מחבירו.
תשובתי.
א. ברור שהאות שהייתה כתובה אצל רבינו בספר המידות שהיה כתוב שם את כל הרפואות, זה דומה ומקביל מאד לספר הרפואות שגנז חזקיהו, פירוש מדובר במימד אחר לחלוטין כשיש לרבינו ספר של כל הרפואות לכל המחלות והוא גונז אותו. מדובר בהשגה אלוקית שרבינו קיבל ובכל זאת בחר שלא להוציא אותה החוצה, גם אם נראה שזה בשביל שיתפללו לה'. כמו הסיבה שגנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות. מדובר פה בעולם אחר לחלוטין, זה כמו הספר הנשרף,
זה לא דומה בשום אופן לשום השתדלות פשוטה, ולנקודת הבחירה שלנו.ב. לגבי האנטיביוטיקה, למרות שזה גם מזיק ברור לכל בר דעת שכאשר אדם (כמובן גוי) חולה בדלקת ראות רח"ל. אם הוא ייקח את האנטיביוטיקה הוא יתרפא למרות שיש פה סיכון להחלשת הגוף החיידקים הטובים וכו'.
אני פחות מעוניין להיכנס ספציפית לסוגי מחלות ולסוגי תרופות, כי אני חושב שאנחנו מנסים לדון באופן עקרוני ומהותי מה דעת רבינו. במקרה שיש לנו רפואה שהיא עובדת ומוכחת. וכל אחד יברר בעצמו או ישאל את המומחים לגבי כל סוג תרופה וכו', פשוט זה פורום רפואי מקצועי, אלא בדברי רבינו.
ג. לגבי החום של הילד, והמחלוקת הרפואית בזה. בלי להתייחס למחלוקת בין הרופאים בעניין הזה. מה שכן אפשר להגיד זה שצריך לבדוק באופן מקצועי האם אחת השיטות מוכחת מנוסה? ואם לא ושני השיטות מנחשים ולא יודעים בדיוק מה עדיף אז באמת לא צריך להקשיב להם. (לעניות דעתי אם נבדוק את זה, נגיע למסקנה שאחת הדעות מוחלטת ומוכחת, אבל זה לא הנקודה). איזה רפואה עצה עובדת ומוכחת, ואיזה לא ורק מנחשים בה. וזה עצה וחובה לכל אחד לפי רבינו לבדוק מה אמת ומה שקר בעניין הזה.
אבל העיקרון של רבינו הוא פשוט, אם הרופא מנחש ולא יודע מה הוא עושה אל תלך ואל תשמע לו, אם זה רפואה בדוקה וברורה תשמע לו. בדיוק כמו כל השתדלות אחרת בעולם הזה.
-
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..
מה שברור שהרפואה של פעם לא הרפואה של היום, למרות שכל הזמן מתגלים דברים שסותרים את ההבנות של החוקרים לפני שנים ספורות, החלוקה ברורה בין דברים שהמדע משער [ויש הרבה כאלה] לבין דברים מקובעים במציאות [אקמול לדוג׳].
אפשר... -
אני שמח לדון איתך @נחמד. אני רוצה להבהיר אני מכבד את מי שחושב שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים ושזה מוכח לחלוטין. אבל אני חולק על זה מכל וכל ואני בטוח שזאת טעות, אין לי בעיה לדון אדרבה בא נדון, אבל זכותי להגיד ולסבור ולהוכיח שההבנה שלפי רבינו אסור ללכת לרופאים גם בדברים שהם יודעים היא אינה אמת והיא טעות חמורה. ואם אני טועה אדרבה בא ותראה לי את טעותי.
אני חייב לציין שאני מאד נהנה מזה שאתה כותב שצריך להבין את כל השיחות, ושאי אפשר להתעלם מחלק מהם. אני מזדהה אם זה ממש לחלוטין. ואני משתדל לעשות את זה כאן באשכול, השתדלתי להתייחס לכל הטענות והשיחות בעניין זה. ומתוך ההתייחסות לכל השיחות אני אומר שנראה ברור שרבינו התכוון שבמה שהם לא יודעים במה שהם מנחשים אז להתרחק מהם. ואילו בדברים שהם הצליחו שהם מוכחים במאה אחוז, אין שום בעיה ללכת אליהם ואפילו מצווה וחובה ללכת אליהם.
טענת גם עוד כמה טענות, ברשותך אסכם אותם ואתייחס אליהם.
א. הזכרת את זה שרבינו אמר שהיה לו אות בספר המידות שהיה כתוב בה את כל הרפואות והוא גנז אותה מהטעם של ביטחון.
ב. טענת שכמו עלוקות שבזמן רבינו זה היה יותר מזיק ממועיל, שאותו חשש יכול להיות באנטיביוטיקה שהורגת את החיידקים הטובים ככה שזה יכול גם להזיק.
ג. הוספת שבעניין התינוק יש שתי צדדי רפואה לכאן ולכאן, שזה ממש כמו בזמן רבינו ששתי הרופאים נחלקו בניהם שכל אחד אומר תרופה הפוכה מחבירו.
תשובתי.
א. ברור שהאות שהייתה כתובה אצל רבינו בספר המידות שהיה כתוב שם את כל הרפואות, זה דומה ומקביל מאד לספר הרפואות שגנז חזקיהו, פירוש מדובר במימד אחר לחלוטין כשיש לרבינו ספר של כל הרפואות לכל המחלות והוא גונז אותו. מדובר בהשגה אלוקית שרבינו קיבל ובכל זאת בחר שלא להוציא אותה החוצה, גם אם נראה שזה בשביל שיתפללו לה'. כמו הסיבה שגנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות. מדובר פה בעולם אחר לחלוטין, זה כמו הספר הנשרף,
זה לא דומה בשום אופן לשום השתדלות פשוטה, ולנקודת הבחירה שלנו.ב. לגבי האנטיביוטיקה, למרות שזה גם מזיק ברור לכל בר דעת שכאשר אדם (כמובן גוי) חולה בדלקת ראות רח"ל. אם הוא ייקח את האנטיביוטיקה הוא יתרפא למרות שיש פה סיכון להחלשת הגוף החיידקים הטובים וכו'.
אני פחות מעוניין להיכנס ספציפית לסוגי מחלות ולסוגי תרופות, כי אני חושב שאנחנו מנסים לדון באופן עקרוני ומהותי מה דעת רבינו. במקרה שיש לנו רפואה שהיא עובדת ומוכחת. וכל אחד יברר בעצמו או ישאל את המומחים לגבי כל סוג תרופה וכו', פשוט זה פורום רפואי מקצועי, אלא בדברי רבינו.
ג. לגבי החום של הילד, והמחלוקת הרפואית בזה. בלי להתייחס למחלוקת בין הרופאים בעניין הזה. מה שכן אפשר להגיד זה שצריך לבדוק באופן מקצועי האם אחת השיטות מוכחת מנוסה? ואם לא ושני השיטות מנחשים ולא יודעים בדיוק מה עדיף אז באמת לא צריך להקשיב להם. (לעניות דעתי אם נבדוק את זה, נגיע למסקנה שאחת הדעות מוחלטת ומוכחת, אבל זה לא הנקודה). איזה רפואה עצה עובדת ומוכחת, ואיזה לא ורק מנחשים בה. וזה עצה וחובה לכל אחד לפי רבינו לבדוק מה אמת ומה שקר בעניין הזה.
אבל העיקרון של רבינו הוא פשוט, אם הרופא מנחש ולא יודע מה הוא עושה אל תלך ואל תשמע לו, אם זה רפואה בדוקה וברורה תשמע לו. בדיוק כמו כל השתדלות אחרת בעולם הזה.
א. ברור שהאות שהייתה כתובה אצל רבינו בספר המידות שהיה כתוב שם את כל הרפואות, זה דומה ומקביל מאד לספר הרפואות שגנז חזקיהו, פירוש מדובר במימד אחר לחלוטין כשיש לרבינו ספר של כל הרפואות לכל המחלות והוא גונז אותו. מדובר בהשגה אלוקית שרבינו קיבל ובכל זאת בחר שלא להוציא אותה החוצה, גם אם נראה שזה בשביל שיתפללו לה'. כמו הסיבה שגנז חזקיהו המלך את ספר הרפואות. מדובר פה בעולם אחר לחלוטין, זה כמו הספר הנשרף,
זה לא דומה בשום אופן לשום השתדלות פשוטה, ולנקודת הבחירה שלנו.ר' ידידיה היקר,
אין לי דעה מוצקה בדיון הזה, ואני, כמו כל שאר אנ"ש, נהנה לראות את השיח הפורה והמעמיק, האיכפתי עד תמצית הנפש.
לגופה של טענה שכתבת, שרבינו גנז את אות רפואה בדומה לחזקיהו המלך, רציתי לסייע לך מדברים מפורשים שכותב רבי יצחק אייזיק מבוקרסט [מדור תלמידי מוהרנ"ת] באותו מאמר ידוע [וגם בכלליות יש לדקדק בדבריו וללמוד מזה הרבה על המדובר כאן באשכול, ועל אמיתת כונת רבינו בענין זה]:
-
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..
מה שברור שהרפואה של פעם לא הרפואה של היום, למרות שכל הזמן מתגלים דברים שסותרים את ההבנות של החוקרים לפני שנים ספורות, החלוקה ברורה בין דברים שהמדע משער [ויש הרבה כאלה] לבין דברים מקובעים במציאות [אקמול לדוג׳].
אפשר...@איש-הפלא כתב:
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..מישהו אחד במשפחה הגיע לבי"ח עם גידול בכבד עשו ביופסיה אך נדבק בזיהום בבי"ח ונפטר ל"ע לפני שהגיעו התוצאות...
מישהו אחר במשפחה הגיע לבי"ח אחרי אירוע מוחי שקרה לו בחצר ונפל על מדשטח ברזל וחטף כוויות עבר את האירוע ונשאר להשגחה על הכוויות לפתע... בהחלפת משמרות נמצא שנפטר ל"ע -
@איש-הפלא כתב:
אני שמעתי על הרבה שהלכו לבית החולים ויצאו יותר גרוע בגלל סיבוכים. סיפור מהזמן האחרון: אחד הלך לעשות ניקוי בכליות ויצא עם זיהום ב״מ..מישהו אחד במשפחה הגיע לבי"ח עם גידול בכבד עשו ביופסיה אך נדבק בזיהום בבי"ח ונפטר ל"ע לפני שהגיעו התוצאות...
מישהו אחר במשפחה הגיע לבי"ח אחרי אירוע מוחי שקרה לו בחצר ונפל על מדשטח ברזל וחטף כוויות עבר את האירוע ונשאר להשגחה על הכוויות לפתע... בהחלפת משמרות נמצא שנפטר ל"ע -
אין כ"כ עניין לספר סיפורים משפחתיים...
ר' גדליה קעניג כותב ב"שערי צדיק" שהדבר ידוע שבתקופתו בעת שהייתה שביתת רופאים,
היו פחות נפטרים!!!!
ובכ"ז אין זה אומר שום דבר לגבי הרפואות הספציפיות... -
@המאור-הקטן כתב:
כפי שהתגלתה כל הטכנולוגיה המועילה בכל התחומים
ומזקה בעוד מיליוני תחומים כידוע לכל בר אנוש ששכל בקדקדו
איידי דאייתינו להכא
לדעת הרמב"ם, בביאת המשיח יהיה עולם כמנהגו נוהג ויירד רק שעבוד מלכויות
לפי איך שהעולם צועד, נראה, ש'עולם כמנהגו נוהג' שיהיה בזמן ביאת המשיח יהיה 'עולם' אחר לגמרי. זה כלל לא יהיה העולם שהכרנו עד עתה -
לא ראיתי אם כבר הזכירו אבל רבינו אמר לקמט את ספרו ולא לעבור על סעיף קטן בשו"ע והנה יש כמה סימנים גדולים בשו"ע על רופאים ורפואות למשל סימן שכח באו"ח שכולו על רפואות בשבת עיין לדוג' סעיף י
"כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך מחללין" ויש גם בהלכות יוה"כ סימן תרי"ח עיין לדוג' סעיף א
"חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא"
וכל מה שרבינו מדבר בשיחה נ' הוא על זה שהם לא יודעים כלל בין ימינם לשמאלם ו"בדרך עצה טובה" כלשון מוהרנ"ת להתרחק מהם
אבל רופא שכן יודע חזר דין השו"ע שאפ' מחללים שבת ויוה"כ על פיו ודוק -
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.
הגע בעצמך לדוגמא, כשרבי לוי יצחק בנדר היה אצל רבי ברוך חתן רבי געציל כשהיה חולה ואמר לו אולי עכשיו כבר להביא רופא? ורבי ברוך גער בו "מי ביקש ממך להתערב ולחוות כאן דעות". וכאן היה מדובר ברופאים שלא היה להם סיטי ולא MRI ולא כל השכלולים שיש היום, ובכל זאת אתה רואה שגם בזה רבי לוי יצחק העיז לשאלו את השאלה הזאת, ולרבי ברוך היה פשוט שחלילה וחס להביא רופא. האם זה ממעט מגדולתו של רבי לוי יצחק, חלילה, ולהיפך רבי לוי יצחק עצמו היה מספר את הסיפור הזה. עניין זה של לא ללכת לרופאים זה קשה מאוד מאוד מאוד, ואין אדם נתפס בשעת צערו. הכי קל לומר שהשיחה לא מדויקת, חיים קלים...וועלן-וועלן כתב:
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.אני חייב שוב להבהיר ולחדד שלא ישמע חלילה מדברי איזה זלזול בגדולתו של רבי מתתיהו שהיה גדול מאוד וגם היה חסיד ברסלב מהמיוחדים והמובחרים, ואני מקווה שלא משתמע מדברי חלילה איזה זלזול וקלות בו (עיקר הרפואה היא על ידי אמונת חכמים כמובא בתורה נז...), ובפשטות כמו שכתב @חרב-החכמה שאפשר סבר שבדבר כזה ניתן כן ללכת לרופאים וכדומה. (אולי הוא סבר שבדברים חיצוניים אין הכרע שזאת בעיה לפי רבינו וכדומה).
-
לא ראיתי אם כבר הזכירו אבל רבינו אמר לקמט את ספרו ולא לעבור על סעיף קטן בשו"ע והנה יש כמה סימנים גדולים בשו"ע על רופאים ורפואות למשל סימן שכח באו"ח שכולו על רפואות בשבת עיין לדוג' סעיף י
"כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך מחללין" ויש גם בהלכות יוה"כ סימן תרי"ח עיין לדוג' סעיף א
"חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא"
וכל מה שרבינו מדבר בשיחה נ' הוא על זה שהם לא יודעים כלל בין ימינם לשמאלם ו"בדרך עצה טובה" כלשון מוהרנ"ת להתרחק מהם
אבל רופא שכן יודע חזר דין השו"ע שאפ' מחללים שבת ויוה"כ על פיו ודוק
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות