אסור ללכת לרופאים?
-
בהתחלה הייתי בטוח שקוראים לפורום, פורום ברסלב ליקוטי מוהר"ן בעיון. ולכן חשבתי שבשביל לנהל דיון בירור בדעת רבינו. מה שצריך זה להביא ראיות הוכחות סברות וכו', כמו כל דיון בבית מדרש. אבל לצערי אני נתקל בתופעה של אנשים שבמקום לקרוא להתייחס ברצינות להוכחות הראיות וכו', מה שהם עושים זה לזרוק פצצות וללכת, דהיינו הם לא מתייחסים בכלל למה שנכתב קודם, לסברות ראיות שיחות וכו', אלא הם פשוט זורקים ציטוט, או אומרים איזה דיבור שמצדד לצד אחד, מבלי להתייחס בכלל למה שנאמר קודם, ולראות שהייתה התיחסות רחבה למה שהם עכשיו כותבים קודם, אבל למה שהם ישקיעו לקרוא או להתייחס לטענות אם יש להם כלי הרבה יותר חזק כביכול, הם יזרקו ציטוט של שיחה, שמשמע ממנה שזה מה שרבינו אומר, ושמי שלא עושה את זה הוא לא נאמן לרבינו, וזהו הם נצחו את הוויכוח בלי צורך כלל לדבר לגופו של עניין. אז טוב וודאי שבעיני זה לא נכון ולא טוב להתנהל ככה, אבל אם זאת המציאות, אולי ננסה לדבר גם לאלו שקידשו את ההבנה הראשונית שלהם בדברי רבינו, יותר מכל סברה. אז כדי לעזור לכם שתוכלו גם להסתכל לגופו של עניין, ולא להיות מוטים בגלל הרושם המוטעה שנוצר שכביכול אתם פחות נאמנים לרבינו, אם אתם לא מבינים שיחה מסוימת כמו ההבנה הראשונית, אז אין בררה ונצטרך לעשות לחץ לצד השני כדי להשוות את הלחץ הרושם המוטעה שנוצר. וכמשל הידוע שהיה יהודי שאיזה גוי טבע אותו בשקר חינם לדין אצל העכו"ם, ואותו גוי היה רק השפעה, וברור היה שהגוי ישפוט לטובת הגוי. אז חשב היהודי מה לעשות, נתחכם והלך אל השופט והביא לו שוחד, ואז שאל אותו השופט רגע אתם היהודים לא אסור לכם לתת שוחד, ואז אמר לו היהודי ברוב פקחותו, אסור לתת שוחד כדי לא להטות את הדין לצד אחד על חשבון הצד השני, אבל כאן אתה כבר משוחד לצד השני, מה שאני מביא שוחד זה רק כדי לאזן, אז גם כדי לאזן, אני יעשה משהו פשוט מאד בדיוק כמו שעשו פה, נביא ציטוט שיגרום לחץ רושם ראשוני, הפוך מזה המוטעה שמביאים כאן, ואני ממש מבקש מכל אחד, שיקרא את הציטוט לפחות עשרה פעמים, כדי להשוות את הרושם, כמובן למי שלא מסוגל לדבר עניינית ולהתייחס לגופם של דברים.
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְכָל יֶלֶד לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן אֲבַעְבּוּעוֹת) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה. וָוארוּם אוֹיְבּ נִיט (שֶׁאִם לֹא) הוּא כְּמוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אֲפִלּוּ אִם דָּרִים הַרְחֵק מִן הָעִיר וְלִסַּע אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְכָל יֶלֶד לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן אֲבַעְבּוּעוֹת) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה. וָוארוּם אוֹיְבּ נִיט (שֶׁאִם לֹא) הוּא כְּמוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אֲפִלּוּ אִם דָּרִים הַרְחֵק מִן הָעִיר וְלִסַּע אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה
רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר שֶׁצְּרִיכִין לְכָל יֶלֶד לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן אֲבַעְבּוּעוֹת) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה. וָוארוּם אוֹיְבּ נִיט (שֶׁאִם לֹא) הוּא כְּמוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים. אֲפִלּוּ אִם דָּרִים הַרְחֵק מִן הָעִיר וְלִסַּע אֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל לְהַעֲמִיד פָּאקִין (חִסּוּן) קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה
ויהי רצון מלפני אבינו שבשמיים, שמכאן והלאה נדון רק לגופו של עניין, ולאמיתה של תורה, ונקיים החזיקו עצמכם יחד בליבון ובירור תורת רבינו הקדוש.
כמובן שזה לא מכוון לשום אדם ספיצפי, אלא כנגד התופעה הכללית.
@ידידיה-סרוסי לא מתחבר למתקפה בכלל. זכות כולם לכתוב את מה שמאיר להם בדעת רבינו. והסיבה שכל אחד כתב באשכול זה רק מראה על הנושא כמה זה תופס את כל אנשי הצדיק, שמחפשים עצה ודעה נכונה איך להתנהג בעניין זה של הרופאים.
הבאת את השיחה של רבינו לגבי הפאקין. ומובן מאד מה שיכולים ללמוד מכך שכן יש עלינו חיוב מדין תורה לשמור על בריאות הגוף וכמו שנפסק בהלכה ברמב''ם ושו''ע.
לצד זאת באמת השאלה עולה שוב ושוב מול כל השיחות של רבינו בנושא הרופאים, וביותר במכתבי מוהרנ''ת שלא משתמע בשני פנים כלל וכלל.
וכאן כל אחד מחווה את דעתו לכאן או לכאן. והעיקר לדעת שצריכים לצעוק ולהתפלל הרבה על בריאות ושלא נתנסה ח"ו בנסיון זה של הליכה לרופאים. ושנזכה לשמוע בקול רבינו באמת תמיד. וכמו שהאריכו קודמיי שמאד קל להגיד לשני מה לעשות ומה לא לעשות, אך לא זה החכמה. ורק לחזק להתפלל לד'.
ולסיום: סיפור יפה מרבי אברהם ב''ר נחמן, שלא אכל דגים סרוחים בעיר העתיקה בשבת. וכולם שאלו אותו מה עם דגים בשבת?.. וענה להם: אתם תלכו לרופא במוצאי שבת.. אבל אני רבינו אסר עלי ללכת.. ולכן לא אכל את הדגים!
מסיפור זה יש מה ללמוד בנושא שלנו. לשני הפנים, גם על הזהירות של שמירת הגוף וגם על ההתרחקות מהרופאים -
זה מפונה לאש שלי תוקד, שהעלה את מכתב רבי נתן בעניין הרופאים.
א. הייתה התייחסות רחבה לעניין הזה באשכול, אין טעם לחזור על מה שכבר נאמר, מי שרוצה לראות יכול לעלות למעלה ולקרוא.
ב. ועוד הערה טכנית, למה אתה פשוט לא מעתיק מויקיטקס או מכל תוכנה אחרת, ומעלה בתור טקסט את המכתב. במקום להעלות תמונה שלו, סתם לפחות לי אישית זה פחות נח לקרוא ככה. אני חושב שבכללי זה פחות נח, אם זה רק אני אז אני יתמודד.לגבי מה שכתב רוצה לרצות, ולגבי הטענה הכללית הגורסת שצריך להיצמד לפשט השיחה להבנה הראשונית בלי לזוז מזה במלא נימה.
בא נעשה הקדמה קצרה, בעולם היהודי וגם בעולמות אחרים, תמיד קמו קבוצות שהם כמו הקראים, דהיינו הם מאמינים אך ורק בפשט, או לייתר דיוק בהבנה הראשונית שלהם. אם כתוב בתורה ולטוטפות בין עינך הם מאמינים שצריך לשים את התפילין בין העיניים, אין תורה שבעל פה אין סברות אנחנו פשוטים ותמימים. מכנגד יש לנו את דעת חז"ל שאומרים אני מתייחס במלא הכבוד למה שכתוב בתורה, אבל אם יש לי חיוב \הכרח בגלל כללי לימוד מסוימים, אז אני משנה את ההבנה הראשונית שלי, בגלל שיש לי סתירות קושיות ראיות או סיבות. כמובן לפי כללי התלמוד לא בצורה שכל אחד יכול להמציא מה שהוא רוצה.
עכשיו גם בהבנת דברי רבינו אתה יכול לבחור בין שתי השיטות האלו או ברסלב קראי נצמד לפשט, או מסתכל על ההקשר, ולפיו משנה לעיתים את ההבנה הראשונית שלך.
אז בא נדבר לשתי סוגי האנשים האלו, אם אתה מאמין בצורה קראית בהבנה הראשונית שלך בדברי רבינו, ולכן אתה מקיים כל דיבור של רבינו בלי להתייחס לשאר השיחות וכו', אז יש לי שאלה אחת לשאול אותך, רבינו הקדוש אמר שטוב שיהיה לאיש כשר סוסים, האם יש לך סוסים, או האם על כל פנים אתה חושב שלפי רבינו כדאי היום, שלכל אחד מאנ"ש יהיה סוסים, בגלל שכל דיבור של רבינו הוא נצחי, אם כן, אז אני ישמח לדעת כדי להבין שזאת הטענה, ואני ירחיב למה זה אינו נכון כלל. אבל בהנחה שאתה לא כזה דהיינו שאתה חושב שלפי רבינו, אין היום שום עניין שלכל חסדי ברסלב יהיה סוסים, אלא אתה מסתכל על ההקשר ההיגיון שעומד מאחורי השיחה, ואתה מבין שהמהות של השיחה, היא שיהיה אפשר ללכת עם בני הנעורים לעבוד את ה', אז היום לדוגמה זה יכול להתממש על ידי רכב, אבל ברור שרבינו לא רוצה שתשקיע בלגדל סוסים, אז אתה מסכים עם העיקרון שצריך להבין את ההקשר, ושהבנת ההקשר יכולה לשנות את ההבנה הראשונית שלך. אם כן בא נמשיך הלאה.אחרי שהסכמנו שחייב להבין את ההקשר, ואת הטעם. ושאם הסיבה היא מסוימת, אז ניתן להגיד הסיבה המהות של דברי רבינו הקדוש לא משתנה לעולם, אבל היישום בפועל, כן משתנה. לדוגמה לקנות סוסים, או ללכת לרופאים, אז אנחנו יכולים לדון, ובמה אנחנו דנים, אך ורק בסברות בהבנת ההקשר, כדי להבין מה רבינו הקדוש התכוון כמו משל הסוסים.
אחרי כל זה אני מוכן ספציפית לענות לסברות שהעלה רוצה לרצות, אף על פי שהתייחסתי לדברים קודם באשכול. ננסה בקצרה, להלן סיכם טענותיו.
א. להגיד שדברי רבינו הקדוש נצחיים, נקרא לא להתייחס ברצינות?
ב. שיחה נ ברורה שהכוונה לכל הרופאים, והביא את הסיבה שרבינו אמר, שיש בזה כמה שינויים, בכל פרט ופרט וקשה מאד על הדוקטור לכוון האמת,
ג. ותירץ את הקשר החיסון שהחיסון הוא דרך למנוע אותם ולא תרופה.
תשובתי,
אני ממש מקווה שקראת את כל האשכול וכל מה שכתבתי, כי התייחסתי להרבה מהדברים שהעלית ולבנות ולכתוב הכל מחדש, זאת מלאכה כפולה, אז אני מתחנן אליך, אחי ורעי תראה מה כתבתי בעניין הזה.
א. הסברתי כבר בארכי אריכות, שזה שדברי רבינו הקדוש נצחיים, לא אומר שהישום של דברי רבינו הקדוש נצחי, ונתתי דוגמה שאם רבינו יגיד לאחד תתגרש, אז זה לא הנהגה לדורות שכולם יתגרשו, אבל הדיבור נשאר נצחי, ואם אני יבין את ההקשר אני יוכל ללמוד מזה משהו, לדוגמה אם אני ידע שהסיבה שרבינו אמר לו להתגרש זה בגלל שאשתו מתנגדת לרבינו, אז אני יוכל להגיד שלפי רבינו אם אשתו מתנגדת צריך לגרשה. (כמובן שאין דיבור כזה, וזאת המצאה שלי לצורך הדיון). אבל בשום אופן להגיד שכל אחד צריך להתגרש, לא ייחשב הבנת דברי רבינו הקדוש. וכן מובן ממשל הסוסים,
ובדרך אגב אותו עניין בדיוק עשו בשיחה עו, שלקחו בצורה קראית את שיחה עו, מצאו משפט אחד שאומר "אין צריך הלימוד כי אם האמירה בלבד". התעלמו מכל המשמעות של ההקשר, והם צועקים אתם לא ברסלברים, זה כתוב שחור על גבי לבן, שצריך רק האמירה לבד, כולם צריכים לגרוס לפי דעת רבינו. ומה עונים על הטענה הזאת, כל אנ"ש ולדוגמה רב יעקב נתן אנשין כתב על זה באריכות, מה שהם עונים זה בדיוק מה שאני אומר פה. אתה חייב להבין את ההקשר, ובלי הבנת ההקשר, אתה מסלף את דברי רבינו הקדוש, בעצם זה שאתה נאמן להבנה הראשונית שלך. כן שמעת נכון, למרות שכוונתך בוודאי טובה, והיא להיות נאמן לדעת רבינו הקדוש, בכל זאת מה שיוצא זה סילוף.ב. שיחה נ, אתה אמרת שפשוט משיחה נ, שהכוונה לכל הרופאים אפילו בדברים שהם יודעים והבאת הוכחה, לדבריך עצם זה שרבינו אמר באחד מסיבותיו, שאי אפשר לכוון את כל דיוקי הרפואה, כי צריך לזה זמן מאד מסוים, וכו'.
1, אני שמח לראות שאתה מביא את הסברא הזאת, כי ממנה משמע שאתה כן מאמין, שצריך להבין את ההקשר, ולכן אתה מוכיח מההקשר שרבינו דיבר על כל הרופאים, והראיה שרבינו אומר סיבה שמדבר לכל הזמנים זה דבר שמשמע שהוא לא ישתנה לעולם, כי צריך לכוון ולדייק פה בדברים שאי אפשר בכלל לדייק בהם. אז דבר ראשון אני מעריך ברצינות את הקושיה, ואת זה שהיא נובעת מתוך דברי רבינו הקדוש, מתוך הסיבה שהוא מסביר למה לא ללכת לרופאים.
רק כדי לאזן בציטוט שמשמע ממנו בדיוק הפוך. " כי באמת זה שטות, כי מאחר שהדוקטור רחוק מחיים וקרוב להפך כנזכר לעיל, וסוף כל סוף הוא צריך לסמוך רק על השם יתברך, טוב לסמוך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור,
. דבר ראשון אני מחזיר בקושיה, התעלמת לחלוטין, מכל שאר הקשר השיחה, מזה שרבינו הקדוש כותב שם, גם שהרופאים קרובים למיתה יותר מחיים, וגם שהוא מדמה את זה לאדם שנמצא ביער, דהיינו שאין לו אפשרות לעשות השתדלות, בקיצור מכל שאר השיחה ממש משמע, שהסיבה היא שאינם יודעים לרפא, אז עכשיו עלי קשה ממה שאמרת שרבינו אומר שאי אפשר לכוון לרפואה בגלל גודל השינוים הדקים שיש בזה, ועליך קשה מיותר ויותר סיבות וראיות שמכולם משמע שזה בגלל שאינם בפועל יודעים לרפא. כמובן עכשיו אני מדבר רק על שיחה נ.
ג. כמובן אני לא מתחמק מהקושיה שלך, כי אני מאמין שצריך להתייחס לכל דיבור ודיבור של רבינו הקדוש ברצינות, ובהבנת כל ההקשר. עכשיו בא נעלה כמה קושיות פשוטות שצצות כשקוראים את הדיבור הזה. שהוא שאינם יכולים לדייק בעניין הרפואה, בגלל שצריך לזה דיוק שאינו אפשר כלל. קושיה ראשונה, כשאני נשבר לי יד והרופא שם גבס, וזה התרפא, לא היה צריך לדייק ביסודות, ובמזג, מה הקשר? לפחות אני לא מצליח להבין מה הקשר. ועוד בהתחשב בכך שמרוב מוחלט של השיחה משמע שהסיבה היא שאינם יודעים לרפא, בזמנם. אז זה לא מובן מה הסיבה האמתית, האם זה ספציפית לרופאים של אז שלא ידעו לרפא, או שלעולם אינם יכולים לרפא, ואם לעולם אינם יכולים לרפא, אז איך אנשים מתרפאים היום על ידי רפואות. (ואין להכחיש החוש). ואיך זה מסתדר עם גבס, תסכים איתי שיש פה קושיה. אז כדי להבין את זה צריך בצורה הכי פשוטה להבין את עולם הרפואה של אז, שהוא עבד לפי העיקרון של ארבע המרות, שבעצם כל הניסיון של הרופאים אז, היה לרפא דרך זה שהם ירפאו את היסודות, שיהיו בשלום אחד עם חבירו, ולכן מובן למה רבינו הקדוש אומר, שאי אפשר לדייק בעניין הרפואה את כל הדיוקים, כי הוא מדבר על הרופאים אז, ועד היום לא הצליחו לרפא בשיטה הזאת. וכיום עולם הרפואה כלל כלל לא מרפא דרך הניסיון לשנות ולעצב את היסודות. אז זה ההסבר היחיד איך להבין את מה שרבינו אומר פה. וגם נראה מכל לשון שיחה נ, שמדבר בייחס לרפואה אז, בפרט שמציין שדברתי עם גדולי הרופאים ואמרו לי שאינם יודעים לרפא ושעדיף להתרחק מהם.
ג. לגבי מה שאמרת שהחיסון מונע מחלה אבל הוא לא מרפא אותם, אני לא מצליח להבן את ההבדל, לידעתך החיסון שרבינו דיבר עליו הוא להכניס את החיידק, כשהוא קטן לגוף האדם, כדי שהוא יחלה, ואז הגוף יפתח נוגדים. והיה 2 אחוז למות מהחיסון, לעומת 30 אחוז למות אם לא תיקח את החיסון. לא מצליח להבין הבדל כל שהוא בין למנוע מחלה או לרפא אותה, כמובן במקרה שזה מוכח והוא יודע מה הוא עושה.
ועוד דבר חשוב למי שטוען שהסיבה היא בגלל ביטחון בה'. מפני שאנחנו יודעים שרבי נתן התייחס לכל סתירה שניראת שבולטת על כל פנים בדברי רבינו, כוונתי לא כל קושיא ספציפית בליקוטי מוהר"ן, אבל כן לדברים גודלים מובהקים שמי רואים את הסתירה כביכול. לדוגמה במקום אחד רבינו אומר שהתאווה הקשה מכל היא תאוות ניאוף, ובמקום אחר שתאוות ממון היא הגרועה ביותר, רבי נתן מתייחס לזה ומתרץ את זה, ויש עוד כמה דוגמאות לזה. פירוש אם יש קושי או שינוי בדברי רבינו הקדוש רבי נתן בוודאי יתייחס לזה. עכשיו אם זה כמו האומרים שאפילו אדם פצוע בקרב, שחייב לשים לו חוסם עורקים כדי שלא יאבד דם, וימות חלילה. ולפי דעתו רבינו אומר לו אל תשים חוסם עורקים אלא תבטח בה', (ותמות) אז חוץ מזה שזה נוגד שולחן ערוך, רבי נתן היה חייב להתייחס לזה, לא הגיוני שאותו רבי נתן שעושה השתדלות ובונה את הקלויז, שכותב לאנ"ש שישלחו לו כסף, שעושה השתדלות. פתאום בעניין הרפואה אפילו כשיש לו אפשרות פשוטה להציל את האדם, על ידי חוסם עורקים או כל רפואה אחרת, והוא לא מתייחס לזה. או לא כותב בשום מקום, ושורש ההבדל בין רפואה לבין פרנסה בשאר דברים בביטחון בה', הוא בגלל... זה מוזר מאד ולא הגיוני כלל.
{התנצלות על השתמשותי במושג קראי. כוונתי הייתה אך ורק לגבי היחס, הלא מתפשר רק להבנה הראשונית של התורה, או כאן תורת רבינו הקדוש, אף על פי שיש ראיות והוכחות אחרות. רק לנקודה הזאת, שבעיני היא מקבילה. כפי שהסברתי}
.
לסיכום ממש התייחסתי נקודתית לטענות רוצה לרצות. הסברתי את הטעות של להגיד שאני מקשיב לפשט דברי רבינו, בלי לנסות להבין את ההקשר, ממשל הסוסים ועוד.
בעיקר מה שאני מנסה להגיד פה, זה שבכל שיחה בשיחות הר"ן או בכל דיבור של רבינו חייב להבין את ההקשר, ולהבין מה רבינו אמר. אחרי שברור לנו או על ידי תורה שבעל פה, או על ידי בירור רציני בבית המדרש שמתייחס לכל השיחות ולכל הטענות שנראה ממנו, רק כיון אחד להבין, אנחנו מחויבים להקשיב למה שרבינו הקדוש באמת אמר, ולא למה שהבנו בפעם הראשונה. טעות יסודית זאת קוראת לחלק מסוים לדוגמה בשיחה עו, ובעוד שיחות, בכל אופן כאן בשיחה של הרופאים, מערבבים את שתי השיטות, גם אומרים נאמנים רק לפשט ההבנה הראשונית. וגם אומרים הסיבות של רבינו נשארו קיימות. אני בא לחלות על שניהם, גם לפי רבינו צריך להבין את ההקשר, וגם ההקשר פה בעניין הרופאים הוא שאוסר ללכת במה שאינם יודעים.אם אתה אחי ורעי רוצה להיות נאמן לרבינו, אז תתייחס בכבוד לכל שיחה נ, ולכל דיבור ולכל ההקשר, ואל תיקח משפט אחד מפוצץ ועליו תתאבד למרות שברור שאין זאת הכוונה.חשוב לי להוסיף שזה בעצמו צריך בירור איך מבררים את השיחות, איפה מוכרח להבין שאין הכוונה ליישום, בדיוק כמו שרבינו אמר(כמו הסוסים). ואיפה היישום הפשוט נשאר. אני מסכים שיש חשש שיבואו ויגלו פנים בתורה שלא כהלכה, ולעוות את כל דברי רבינו על ידי פלפולי סרק, אבל אני גם מבין שההישארות וההצמדות בסגנון קראי ברסלבאי שכזה. של להיות נאמן רק לפשט אינו מציל אותי מסכנות של טעויות נוראות בדברי רבינו. ולא נותר לי בררה כי אם לברר ברצינות מתוך ליבון חברים, מתוך התייחסות למכלול השיחות התורות הסיפורים, כדי להגיע לאמיתה של תורה.
ובעיני זאת הדרך היחידה להבין מה רבינו חושב היום על סוגיות או נושאים שלא היו בזמנו, או לקחת עצה למעשה אצלך בחיים, בשאלה שלא כתובה מפורשות בספרי רבינו. אנחנו נדרשים בתור חסדי ברסלב, להעמיק בדברי רבינו ורבי נתן, כדרך רבי אברהם ושאר אנ"ש, ולשאוב מדבר הנחל נובע מקור חכמה. לא רק להתחבר ללשונות המדהימים של ליקוטי תפילות, או לשאר הסיפורים המדהימים והמרגשים באמת, על רבינו ועל אנ"ש. אלא גם להתחבר לבין המדרש לתורת רבינו. אם אני לא יכול להגיד שרבינו אומר משהו מסוים, בגלל עיון וחיבור של כמה שיחות, בצורה שזה מוכרח לחלוטין, כמו כאן בעניין הרופאים. אז אין לי רב'ה חי, אבל כשאני מאמין לרבינו הקדוש שאמר שהכל נמצא בתורתו, ואני שומע מאנ"ש את צורת הלימוד את דרך הלימוד, מוכן להודות בטעות, אני יכול באמת לחדש בתורת רבינו, ולהיות מוכן להתחייב שזה מה שרבינו אומר בנושא הזה, והוא לא אומר אחרת. ככה יש לי רב'ה חי לא רק בכיסופים ובתפילות (שכמובן איני ממעיט כלל בחשיבותם) אלא גם בדעת ובעצות,. רבינו הקדוש הוא גם הצדיק האמת, הנשמה הכוללת, וגם בעל תורה, שנתן את תורתו כדי שאנחנו נוכל ואנחנו יכולים להוציא ממנה עצות מעשיות ליום ליום ולכל דבר ודבר. כמובן מתוך רצינות רצון אמיתי, ולא דרשות שכל אחד יכול לדרוש, ולחדש ככל הבא על רוחו.
על זה בעצמו על דרך הלימוד העיון, על מטרת העיון, על איך היא לא סותרת כלל את הפשיטות והתורה שבעל פה של ברסלב. על התחום שבו אסור להכניס כלל סברות, ושבו דייקא חייב לזרוק את השכל, ועל התחום שבו חייב להשקיע כל מאמץ בלהבין את כוונת רבינו הקדוש. באמת ראוי לפתוח אשכול חדש, ולדון בו בהרחבה רבה.
ואני תפילה
-
חברה היום הייתי על השיש''ק ערך אנ''ש וראיתי את הדיבור הזה ולפי איך שאני רואה את הדברים ההכרעה היא שכולם צודקים באיזה שהוא אופן כי לא כולם באותה דרגה ואם כולם היו עונים פה אחד זה לא ברסלב כי ברסלב היא היכל הגוונים המשתנים וכל אחד רבינו מדבר איתו בשפה שלו ולכן כולם צודקים והבינו וזה כל כך יפה אשריכם אני שמח שנפתח הפורום הזה ונמשיך ללבן באהבה ובשמה את סוגיות ברסלב !
ועוד דבר שאי אפשר להתעלם פשוט דיבור יפה
-
@ידידיה-סרוסי דברים כדורבנות!!
כמה חבל שעוד רגע יקום עוד איזה משתמש שלא קרא אפילו 1% ממה שכתבת ויחזור לתקוף אותך על חוסר האמונה וכו וכו,
זה פשוט כבר קרה פה איזה 10 פעמים.....
אז אם אתה פלוני שמגיב אחרי להודעה, ברחמים ובתחנונים תענה עניינית על דברי @ידידיה-סרוסי ,
לא שאני חושב בהכרח כמוהו כמו שהשיח פה עבר מזמן את גדר העינייני, ועוד לא קם פה אפילו אחד שענה לטענותיו עניינית אחד לאחד....
אשרינו שאנחנו ברסלבים! -
לעניות דעתי עיקר הנקודה זה בכלל מה רבינו אומר בנושא הזה. ולפי מה שהסברתי באריכות כאן באשכול, זה נאמר על דברים שהרופאים לא יודעים לרפא, ובדברים שהם יודעים לרפא רבינו כן אמר ללכת, (כמובן שאין שום סיבה שאני יחזור שוב על כל המהלך). מי שקרא את הדברים ועדיין חולק עליהם, כמובן שהוא יותר ממוזמן לטעון את טענותיו.
ספציפית לגבי התייחסות הנכונה שרבינו דיבר על ילדים, (כדברי האש שלי תוקד) אז לכאורה מדובר דווקא בילדים, ומבוגרים צריכים להתחזק בביטחון. במקרה שאתה מקבל את הנחות היסוד שצריך להבין את ההקשר וכו' וכו'. כמו שהארכתי באשכול. הסיבה ההיסטורית בה רבינו כתב דווקא על ילדים, היא שרוב מוחלט של המבוגרים שחיו, כבר חלו במחלה הזאת ולכן כבר יצרו נוגדנים, ולכן לא היה שום תועלת בחיסון למבוגרים. אבל לא כך תינוקות שהסיכוי שלהם להידבק ולמות מהמחלה היה 80 90 אחוז. ולכן מבוגרים לא התחסנו כי רובם המחולט כבר חלה, ולכן רק את התינוקות חיסנו, כמובן זה קשור למה שהארכתי עליו של הבנת ההקשר הרחב וכו' וכו'.
רק אזכיר שהתייחסתי קודם גם לדברי מוהרנ"ת בעלים לתרופה, ולזה שרבי נפתלי הלך לרופאים אז.
ושוב אני מבקש שקודם יקראו את כל האשכול, ויסתכלו על מה שכבר נאמר. כדי שלא נצטרך לחזור על הדברים.
והאמת והשלום אהבו
ספציפית לגבי התייחסות הנכונה שרבינו דיבר על ילדים, (כדברי האש שלי תוקד) אז לכאורה מדובר דווקא בילדים, ומבוגרים צריכים להתחזק בביטחון. במקרה שאתה מקבל את הנחות היסוד שצריך להבין את ההקשר וכו' וכו'. כמו שהארכתי באשכול. הסיבה ההיסטורית בה רבינו כתב דווקא על ילדים, היא שרוב מוחלט של המבוגרים שחיו, כבר חלו במחלה הזאת ולכן כבר יצרו נוגדנים, ולכן לא היה שום תועלת בחיסון למבוגרים. אבל לא כך תינוקות שהסיכוי שלהם להידבק ולמות מהמחלה היה 80 90 אחוז. ולכן מבוגרים לא התחסנו כי רובם המחולט כבר חלה, ולכן רק את התינוקות חיסנו, כמובן זה קשור למה שהארכתי עליו של הבנת ההקשר הרחב וכו' וכו'.
ראיה לדבריך:
"אַחַר שַׁבָּת פָּרָשַׁת וַיְחִי אָמַר בְּשָׁלשׁ סְעֻדּוֹת זֶה נוֹדַע לִי סְגֻלָּה לְפָּאקִין [אבעבועות] לִקַּח קְרַייד [נתר], וְשָׁלשׁ פְּעָמִים כְּמוֹ מִשְׁקָל הַקְּרַייד יִקַּח זֵייף [סבון] וְיַעֲשֶׂה מִשְּׁנֵיהֶם מֶרְחָץ לִרְחֹץ הַתִּינוֹק וְצָרִיךְ לַעֲשׂוֹת תֵּכֶף וּמִיָּד כְּשֶׁמַּתְחִיל הַתִּינוֹק לְהִתְחַמֵּם וְלִבְער עַל זֶה וְיוֹעִיל בְּעֶזְרַת ה' אִם אֵין הַגְּזֵרָה חֲזָקָה אֲבָל אִם הַגְּזֵרָה חֲזָקָה חַס וְשָׁלוֹם, לא יוֹעִיל.
וְאָמַר כִּי חֳלִי הַפָּאקִין נַעֲשֶׂה מֵחֵטְא הָעֵגֶל וּבְעִנְיָן הַזֶּה קָשֶׁה: הֲלא גַּם אֵצֶל אֻמּוֹת הָעוֹלָם יֵשׁ חֹלִי זֶה ?! אַךְ אִיתָא בַּמִּדְרָשׁ: שֶׁאֻמּוֹת הָעוֹלָם הָיוּ רְאוּיִים שֶׁלּא יִהְיֶה לָהֶם שׁוּם חֹלִי [מֵאַחַר שֶׁנִּתַּן לְחֶלְקָם הָעוֹלָם הַזֶּה] אַךְ כְּדֵי שֶׁלּא יִהְיוּ מוֹנִין וּמִתְגָּרִין בְּיִשְׂרָאֵל נִתַּן לָהֶם כָּל הֶחֳלָאִים שֶׁיֵּשׁ לְיִשְׂרָאֵל וּכְמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י עַל פָּסוּק: "חֶרְפַּת נָבָל אַל תְּשִׂימֵנִי". "הָבֵא גַּם עָלָיו נְגָעִים וּמַכְאוֹבוֹת, כְּדֵי שֶׁלּא יוּכַל לוֹמַר לִי אַתֶּם לוֹקִים וְאָנוּ אֵין אָנוּ לוֹקִים" וְהַתְּפִילָּה הַזּאת גָּרְמָה לְהָבִיא יִסּוּרֵי חֳלָאִים עַל הָאֻמּוֹת
וְגַם לִכְאוֹרָה קָשֶׁה: הֲלא גַּם קדֶם חֵטְא הָעֵגֶל בְּוַדַּאי הָיָה חֹלִי זֶה אַךְ קדֶם לא הָיָה חֹלִי קָשֶׁה רַק שֶׁהָיוּ הַפָּאקִין מֵחֲמַת הַדָּמִים שֶׁהַתִּינוֹק יוֹנֵק בִּמְעֵי אִמּוֹ כַּיָּדוּעַ לְחַכְמֵי הָרוֹפְאִים אֲבָל לא הָיָה חֹלִי קָשֶׁה שֶׁיְּהֵא מְסֻכָּן לָמוּת, חַס וְשָׁלוֹם, כְּמוֹ עַכְשָׁו וְזֶה נַעֲשָׂה מֵחֵטְא הַנַּ"ל
גַּם נִרְמַז קְצַת בְּיִרְמְיָה נִזְכָּרִים כֻּלָּם בְּפָסוּק אֶחָד "גַּם כִּי תְּכַבְּסִי בַּנֶּתֶר וְתַרְבִּי לָךְ בּוֹרִית נִכְתָּם עֲוֹנֵךְ לְפָנַי" פֵּרוּשׁ רַשִׁ"י עַל עֲווֹן הָעֵגֶל נֶתֶר פֵּרוּשׁ בְּלַעַז קְרַייד בּוֹרִית זֵייף [נִמְצָא שֶׁמְּרֻמָּז כָּאן סוֹד הַסְּגֻלָּה הַנַּ"ל הַבָּא מֵחֵטְא הָעֵגֶל דְּהַיְנוּ לְכַבֵּס בְּנֶתֶר שֶׁהוּא קְרַייד וּלְהַרְבּוֹת בּוֹרִית שֶׁהוּא זֵייף] וְהָבֵן נִפְלָאוֹת" (שיחות שאחר הסיפורי מעשיות)-
עיקר המחלה הייתה אצל תינוקות מחמת יניקת התינוק במעי אימו.
-
רבינו מבאר שהמחלה נגרמה מחטא העגל, אני בתור 'דעת בעלי בתים -הפך דעת תורה', הייתי אומר: אם זו גזרה, בוודאי אין לזה רפואה! ורבינו מביא כאן רפואה, ולא עוד אלא שחייב לחסן נגד זה!
-
-
חברים יקרים! בוא נחדד את השאלה.
האם מה שרבינו דיבר נגד רפואות, זה עצה טובה קמ"ל, דהיינו רבינו היה אצל הרופאים בשביל אשתו וגם לעצמו וראה איך שזה פשוט לא עובד! ואדרבא הרופאים חולקים זה על זה, וממילא הם רק מזיקים יותר. (וזה מסביר למה חיסון כן צריך לקחת, כי זה כן עבד, המגיפה נעצרה!)
או שזה כמו עוד הנהגה מרבינו שצריך לקבל אותה בין אם אני מבין או לא, כמו התבודדות ושו"ע, שבזה אין מה לדון, ככה רבינו אמר לעשות זהו!
אני חושב שזה שורש המחלוקת בין החברים פה ועל זה צריך לדון
אחרי שנדון בזה, ואם תמצא לומר כההסבר הראשון, כעת יהיה עוד דיון, האם הרופאים של היום זה אחרת או לא?
אבל אם זה כההסבר השני אין בכלל מה לדון מה היום ומה פעם.
חברים יקרים! בוא נחדד את השאלה.
האם מה שרבינו דיבר נגד רפואות, זה עצה טובה קמ"ל, דהיינו רבינו היה אצל הרופאים בשביל אשתו וגם לעצמו וראה איך שזה פשוט לא עובד! ואדרבא הרופאים חולקים זה על זה, וממילא הם רק מזיקים יותר. (וזה מסביר למה חיסון כן צריך לקחת, כי זה כן עבד, המגיפה נעצרה!)
או שזה כמו עוד הנהגה מרבינו שצריך לקבל אותה בין אם אני מבין או לא, כמו התבודדות ושו"ע, שבזה אין מה לדון, ככה רבינו אמר לעשות זהו!
אני חושב שזה שורש המחלוקת בין החברים פה ועל זה צריך לדון
אחרי שנדון בזה, ואם תמצא לומר כההסבר הראשון, כעת יהיה עוד דיון, האם הרופאים של היום זה אחרת או לא?
אבל אם זה כההסבר השני אין בכלל מה לדון מה היום ומה פעם.
אני לא חושב שזה מדוייק לגמרי.
גם להצד השני, צריך לדון "מה" רבינו אמר שאת זה תריך לקבל גם בלי להבין, אבל השאלה היא "מה" רבינו אמר, וגם את השיחה על החיסון צריך לקבל גם אם לא מבינים, וממילא יש כאן שאלה "מה" רבינו אמר. -
-
האמת היא שלי אישית יש בלבול גדול בנושא הזה. ברור שא"א להגיד שום דבר לאחר לא "לא ללכת" ובטח שלא "ללכת".
דווקא הטענה הזאת-
לא באה לומר שמותר ללכת, וטענה מעיין זו אפשר לומר, אך לגמרי לשלול כאילו הכל מותר ולא היה כאן כלום...א"א
אגב מי יודע מה המקור (אולי הביאו כבר כאן) של השיחה מראבר"נ שאם הולכים לרופא שילכו להכי גדול (שזה אגב-ראיה שלא ללכת לרופאים אף אם הוא גדול וטוב (ואם הולכים כבר ילכו לרופא גדול)
בכל מקרה לכל מי שטענו שהאיסור של רבינו מגיע מעניין של בטחון וכו' קשה מאוד לומר כך לפי שיחה נ' וכפי שכבר הביאו למעלה.
בקשר ל-חיסון: א' בפשטות זה לא אותו חיסון של היום. ב'- ברגע שהנושא הוא לא אמונה אלא שהרופא הוא טוב ספציפית החיסון ההוא רבינו אמר שטוב וא"א להשוות.
"וכבר הבאתי כאן בעבר: כי ברור שבעוד 50 שנה יחלקו הרופאים של אז מכל וכל על הרופאים של ימינו! (ואם כן לטענת אותם רופאים של עוד 50 שנה הרופאים של היום טועים לגמרי!!!)" -
לרוב דבריך כבר יש התייחסות רחבה באשכול, אז כדאי שפשוט תגלול למעלה ותקרא. ולא לכפול את הדברים. בפרט באשכול הזה. אבל הבאת כן שתי דברים שעדיין לא נידונו שהם, א, הסיפור על רבי מתתיהו. ב. השיחה מרבי אברהם ברבי נחמן שאמר ללכת לרופא הגדול ביותר.
תשובתי.
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.ב. לגבי השיחה של רבי אברהם שאם כבר הולכים אז ללכת לרופא ההכי גדול. שאמרת את זה בשם רבי אברהם. זה נראה לי בכלל דיבור של רבינו, ואשמח שהיודע מקום הדיבור יעלה אותו.
תרשה לי להוסיף ולהגיד לך ידידי אחי ורעי שמדבריך ניכר שלא קראת את כל האשכול, אני ממליץ לך ומציע לך לגלול למעלה לקרוא את כל האשכול. כי אני מאמין שזה יישב לך הרבה דברים. וכמובן שצריך להתייחס לכל שיחה ודיבור, אני רק אומר שחלק גדול ממה ששאלת כבר ענו לך, או שדובר קודם, כך שאין עניין לסרבל את האשכול הזה, שהוא כבר מסורבל.
חזק ואמץ!
-
לרוב דבריך כבר יש התייחסות רחבה באשכול, אז כדאי שפשוט תגלול למעלה ותקרא. ולא לכפול את הדברים. בפרט באשכול הזה. אבל הבאת כן שתי דברים שעדיין לא נידונו שהם, א, הסיפור על רבי מתתיהו. ב. השיחה מרבי אברהם ברבי נחמן שאמר ללכת לרופא הגדול ביותר.
תשובתי.
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.ב. לגבי השיחה של רבי אברהם שאם כבר הולכים אז ללכת לרופא ההכי גדול. שאמרת את זה בשם רבי אברהם. זה נראה לי בכלל דיבור של רבינו, ואשמח שהיודע מקום הדיבור יעלה אותו.
תרשה לי להוסיף ולהגיד לך ידידי אחי ורעי שמדבריך ניכר שלא קראת את כל האשכול, אני ממליץ לך ומציע לך לגלול למעלה לקרוא את כל האשכול. כי אני מאמין שזה יישב לך הרבה דברים. וכמובן שצריך להתייחס לכל שיחה ודיבור, אני רק אומר שחלק גדול ממה ששאלת כבר ענו לך, או שדובר קודם, כך שאין עניין לסרבל את האשכול הזה, שהוא כבר מסורבל.
חזק ואמץ!
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.
אני לא רוצה להתערב כעת בכל הנושא הנ"ל.
אבל מאוד תמוה ההנחה שלך שכל אחד שהיה בין אנ"ש קיים כל כל דברי רבינו על בוריו, ובאם רואים איזה הנהגה מסוימת פרטית מאחד מאנ"ש שלא כפשוטו של דעת רבינו, אתה קובע זאת כעיקרון, זה לא נכון. תדע לך שלשמוע בקול רבינו זה עבודה מאוד קשה, ורבי שמואל הורוויץ אומר שלהתבטל לרבינו זה העבודה והנסיון הכי קשה יותר מכל שאר העבודות והנסיונות. מה צריך יותר מכך שמוהרנ"ת אומר במכתב בעלים לתרופה לבנו שלא יהיה בעצבות אלא שיהיה בשמחה וכ"ו, ואפילו שרואה חשובים מתלמידי רבינו שלא נוהגים כך, אל יחשוש לזה (לא זוכר בדיוק את הלשון). יוצא מכך שזה לא כזה קל לשמוע בקול רבינו.
יש שיחה ממוהרנ"ת שאמר קודם הסתלקותו שחושש שמא לא יצא ידי חובת התמימות של רבינו, כן מוהרנ"ת הגם גדולתו הנפלאה.
אני לא בא חלילה למעט בגדולת רבי מתתיהו שידוע היה כצדיק מופלא, ובדרך אגב, רבי לוי יצחק הכירו היטב היטב היטב (תעיין בטעם זקנים ובשיש"ק), וגם סיפר הרבה בשבחו, ואפילו שיש כזה שיחה על רבי מתתיהו זה לא ממעט בגדולותו.
הגע בעצמך לדוגמא, כשרבי לוי יצחק בנדר היה אצל רבי ברוך חתן רבי געציל כשהיה חולה ואמר לו אולי עכשיו כבר להביא רופא? ורבי ברוך גער בו "מי ביקש ממך להתערב ולחוות כאן דעות". וכאן היה מדובר ברופאים שלא היה להם סיטי ולא MRI ולא כל השכלולים שיש היום, ובכל זאת אתה רואה שגם בזה רבי לוי יצחק העיז לשאלו את השאלה הזאת, ולרבי ברוך היה פשוט שחלילה וחס להביא רופא. האם זה ממעט מגדולתו של רבי לוי יצחק, חלילה, ולהיפך רבי לוי יצחק עצמו היה מספר את הסיפור הזה. עניין זה של לא ללכת לרופאים זה קשה מאוד מאוד מאוד, ואין אדם נתפס בשעת צערו. הכי קל לומר שהשיחה לא מדויקת, חיים קלים... -
לרוב דבריך כבר יש התייחסות רחבה באשכול, אז כדאי שפשוט תגלול למעלה ותקרא. ולא לכפול את הדברים. בפרט באשכול הזה. אבל הבאת כן שתי דברים שעדיין לא נידונו שהם, א, הסיפור על רבי מתתיהו. ב. השיחה מרבי אברהם ברבי נחמן שאמר ללכת לרופא הגדול ביותר.
תשובתי.
א. לגבי הסיפור של רבי מתתיהו כהן, לא צריך להיכנס לניתוח ניתוחים של הבנת הסיפור, מה שברור הוא שרבי מתתיהו לא היה עובר על דברי רבינו, ולכן כנראה או שהתקשה בהבנת השיחה ולכן חשב שלפי רבינו מותר ללכת בדבר כזה לרופאים, או משהו דומה, בכל אופן אפשר להיכנס לפרטי פרטים על הסיפור הזה ואיך אפשר להבין אותו, אבל בל נשכח שהגיוני מאד שפרטי השיחה אינם מדוייקים, זה לא שרבי לוי יצחק שמע בעצמו מרבי מתתיהו את השיחה הזאת, בפרט שנידון באשכול בהרחבה כל שיחה נ, והשיחה של החיסון ודברי רבי נתן ועוד, לכן כמות המשקל שצריך לשים לסיפור כזה, שמציג את רבי מתתיהו כאילו הוא אומר, עדיף לעבור על דברי רבינו בשביל לא לבטל תורה, ולחשוב שהגיוני שזאת המשמעות שהוא אמר את זה, שלא צריך להקשיב לרבינו אם זה מבטל לך תורה, או אם יש לך סברה אחרת, זה קשה מאד, להבין ככה, ולכן חייב להסביר שהשיחה או לא לגמרי מדוייקת, או תירוץ אחר, קשה להוכיח רק על גבי הסיפור הזה משהו. [אני יכול להרחיב ולהוכיח שמהסיפור הזה הדבר הכי הגיוני להבין או שבמקרים שנראה ממש לא הגיוני להבין שרבינו דיבר על משהו מסויים, אז צריך כנראה צריך הקשיב להיגיון ולא להבנה הראשונית, ולמה זה לא סותר תמימות, ולא סותר את דברי רבינו ורבי נתן על אמונה חכמים. אבל זה ידרוש לשפוך הרבה דיו, שחלקו כבר נשפך קודם באשכול. ולהוסיף דוגמאות וראיות וללכת צעד אחר צעד. כאשר זה לא נראה לי כל כך נצרך, רק בשביל הבנת הסיפור הזה. אחרי שיש לנו צורת הסבר רחבה של כל השיחות כפי שהסביר באריכות @ידידיה-סרוסי. וכן אחרים באשכול.ב. לגבי השיחה של רבי אברהם שאם כבר הולכים אז ללכת לרופא ההכי גדול. שאמרת את זה בשם רבי אברהם. זה נראה לי בכלל דיבור של רבינו, ואשמח שהיודע מקום הדיבור יעלה אותו.
תרשה לי להוסיף ולהגיד לך ידידי אחי ורעי שמדבריך ניכר שלא קראת את כל האשכול, אני ממליץ לך ומציע לך לגלול למעלה לקרוא את כל האשכול. כי אני מאמין שזה יישב לך הרבה דברים. וכמובן שצריך להתייחס לכל שיחה ודיבור, אני רק אומר שחלק גדול ממה ששאלת כבר ענו לך, או שדובר קודם, כך שאין עניין לסרבל את האשכול הזה, שהוא כבר מסורבל.
חזק ואמץ!
תרשה לי להוסיף ולהגיד לך ידידי אחי ורעי שמדבריך ניכר שלא קראת את כל האשכול, אני ממליץ לך ומציע לך לגלול למעלה לקרוא את כל האשכול. כי אני מאמין שזה יישב לך הרבה דברים. וכמובן שצריך להתייחס לכל שיחה ודיבור, אני רק אומר שחלק גדול ממה ששאלת כבר ענו לך, או שדובר קודם, כך שאין עניין לסרבל את האשכול הזה, שהוא כבר מסורבל.
נ.ב. נדמה לי שההודעה הכי שחוזרת ונשנית כאן, זה ההתרעה לעבור על כל כל כל כל ההודעות שכתבו עד עכשיו. זה כבר נהפך למטרד, וזה הורס את האוויר הנח והזך שבין החברים. אני תמה שכל הודעה שניה קם אחד ומתריע בפני כל, לעבור על כל ההודעות שהיה עד עכשיו (אגב, אני אישית עברתי), הרי מדובר כעת כבר על 186 הודעות, מישהו כאן חושב שכולם משועממים וחייבים לעבור על כל מה שכתבו? הפורום הזה חדש, וכבר יש על נושא זה 186 הודעות ועוד יהיו עוד הרבה הרבה יותר, האם כל מה שכל אחד כתב ויכתוב זה תורה מסיני שמי שלא עבר ויעבור על זה אין לו זכות דיבור על עצם השאלה שנשאלה בהודאה הראשונה מדוע כיום יש כאלו מאנ"ש שהולכים לרופאים, זאת השאלה, ועל כל כל חסיד ברסלב יענה את תשובתו מהכיוון שלו, ואין בית המדרש בלא חידוש, וכשתעיין היטב בכל הודעה תראה גם תוספת ועוד כיוון בכל הודעה, לא ניתן לייגע את כולם בכל ההודעות הארוכות וההיתעקשויות החזקות של כל אחד לצד שלו בלי להיכנע.
ברור שמי שרוצה לענות תשובה מיטבית צריך הוא קצת להסתכל על הודעות החברים, אבל אי אפשר לכפות זאת על כל אחד לעבור על כל כל כל כל כל ההודעות שכתב כל אחד ואחד מאנ"ש שעצם הכותב לא אני ולא אתה מכירים אותו ואת דעותיו ואת מצבו הרוחני והגשמי ואת הבירור הצרוף שלו בענייני רבינו, ולקבל זאת ולהניחו על הראש ככתר וכתורה מסיני?! -
כל מי שרואה את הסיבות שכתוב בשיחות הרן למה אסור ללכת לרופאים רואה שזה בגלל שהם לא יודעים כלום,
מה שוודאי לא נכון בייחס לרופאים של היום שהכול מוכח ומעוגן!
אולי זה נכון על כל הרפואה האלטרנטיבית.... וד"ל...כל מי שרואה את הסיבות שכתוב בשיחות הרן למה אסור ללכת לרופאים רואה שזה בגלל שהם לא יודעים כלום,
מה שוודאי לא נכון בייחס לרופאים של היום שהכול מוכח ומעוגן!
אולי זה נכון על כל הרפואה האלטרנטיבית.... וד"ל...מוכח ומעוגן??? במחקרים שמחר משתנים. בניסויים יומיומיים. בזה שכל אחד כותב מחקר שסותר לגמרי דברי קודמו וכולי וכדומה מי שקצת יודע...
גם ברפואה האלטרנטיבית עיין שבט הלוי בענין הומאופתיה שלא מתייחס לזה שונה וכותב שהשאלה רק אם זה נוסה מספיק ואין זה נחשב רפואה סגולית והיינו הך
וזכורני שיעור מדיבורי אמונה שרלוי"צ מבאר שר' נתן הבין שעיקר הנקודה כאן זה ענין של אמונה וכל אחד כפום דרגיה -
אני עדיין בלת"ק (בלי לקרוא (כל) תגובות קודמות)
אבל אני רוצה לתת דוגמאות למחלוקות הקיצוניות בין הרופאים
לאחרונה התפרסם מחקר ששומן צמחי מזיק יותר משומן מהחי בניגוד לכל המוסכמות הקודמות
כשהייתי ילד (25+-) אמרו בטיפת חלב שכשיש חום צריך לכסות בשמיכות והזעה עוזרת לזה לעבור (בלי קשר לאקמול ודומיו) אחרי כמה שנים התחילו לומר להפשיט ולרחוץ בפושר...
ועוד אין ספור דוגמאות -
אני עדיין בלת"ק (בלי לקרוא (כל) תגובות קודמות)
אבל אני רוצה לתת דוגמאות למחלוקות הקיצוניות בין הרופאים
לאחרונה התפרסם מחקר ששומן צמחי מזיק יותר משומן מהחי בניגוד לכל המוסכמות הקודמות
כשהייתי ילד (25+-) אמרו בטיפת חלב שכשיש חום צריך לכסות בשמיכות והזעה עוזרת לזה לעבור (בלי קשר לאקמול ודומיו) אחרי כמה שנים התחילו לומר להפשיט ולרחוץ בפושר...
ועוד אין ספור דוגמאותאני עדיין בלת"ק (בלי לקרוא (כל) תגובות קודמות)
אבל אני רוצה לתת דוגמאות למחלוקות הקיצוניות בין הרופאים
לאחרונה התפרסם מחקר ששומן צמחי מזיק יותר משומן מהחי בניגוד לכל המוסכמות הקודמות
כשהייתי ילד (25+-) אמרו בטיפת חלב שכשיש חום צריך לכסות בשמיכות והזעה עוזרת לזה לעבור (בלי קשר לאקמול ודומיו) אחרי כמה שנים התחילו לומר להפשיט ולרחוץ בפושר...
ועוד אין ספור דוגמאותנשמח לקישורים בנושאים שהזכרת
-
דברים שאתה זורק את השכל ומאמין כי הרופא אמר זה לא!
בפרט היום שהם כבר באמת לא יודעים כלום והם בעצמם שואלים את ה"בינה מלאכותית" (בדידי הוה עובדא)
עכ"פ שמעתי מאנ"ש שזה בטוח שצריך מאוד לשמור על הבריאות כדי שלא נצטרך לבוא בכלל לספקות הללו (ספק פיקוח נפש)
אגב המקום היחיד שרבינו מסכים, ואף מביא ראיה לדבריו מדברי הרופאים, הוא בעניין השמחה:
וְגַם חַכְמֵי הָרוֹפְאִים הֶאֱרִיכוּ בָּזֶה שֶׁכָּל הַחוֹלַאֹת עַל־יְדֵי מָרָה שְׁחֹרָה וְעַצְבוּת וְהַשִּׂמְחָה הִיא רְפוּאָה גְּדוֹלָה.
(ליקו"מ תנינא, כד)[ואגב ע"פ קשרי התורה שם (-בצירוף תורה כ"ג -"בענין השמחה" השייכת לתורה ההיא) ההסבר בזה הוא, שרבינו בעצמו עוסק בתיקוני התורה ההיא, תוך כדי אמירת התורה (כלל ד'), ולכן הוא "הופך את היגון ואנחה= הרופאים, לשמחה"! שגם מהם יהיה כסא לקדושה! גם הם אומרים שהעיקר זה השמחה!!!]
-
הנה יצא לאור ספר לאחרונה בשם 'אני ה' רופאך" ובא לחזק הענין שהזהיר רבינו ז"ל שלא ללכת לרופאים, וראה זה פלא שהביא כל השיחות בענין הרפואות, ואילו השיחה המובאת בספר אבני"ה ברז"ל לא הביא וז"ל: 'רַבֵּנוּ זְצוּקַ"ל אָמַר: "צְרִיכִין לְהַעֲמִיד לְכָל יֶלֶד פָּאקִין [חיסון אבעבועות] קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה, וְאִם לֹא הוּא כְּמוֹ שׁוֹפֵךְ דָּמִים, וַאֲפִלּוּ אִם דָּרִים הַרְחֵק מִן הָעִיר מְחֻיָּבִים לִסַּע עֲבוּר זֶה, וַאֲפִלּוּ בִּזְמַן שֶׁהַקֹּר גָּדוֹל וּלְהַעֲמִיד לַיֶּלֶד פָּאקִין קֹדֶם רֶבַע שָׁנָה'. ומזה אנו רואים שאינו מחפש האמת לאמיתה, כי אם הוא מחפש האמת לאמיתה היה לו להביא גם שיחות שאינם מתאימים לגמרי למה שרוצה להוכיח.
ולגופו של ענין, הנה רוממות האמונה הפשוטה בגרונו, וחרב נצחיות דברי רבינו ז"ל בידו, אך כשנתבונן מעט מן המעט נראה שהדברים אינם נכונים כלל, ואילו לא היה מדובר כאן בדיני נפשות החשיתי, אך מדין לא תעמוד על דם רעך מחוייב אני למחות על הטעות החמורה שבדבריו.
הנה יש להבין איך הורה רבינו ז"ל לתת חיסון שהמציאו הרופאים, כשמדובר כאן אפילו עוד קודם המחלה רק כמניעה בעלמא, ומצד שני החמיר כל כך שלא ילכו כלל לרופאים.
והנה זה לשון רבינו ז"ל בשיחות הר"ן נ': "אפילו מי שהוא דוקטור גדול אי אפשר לו לכון החולאת והרפואה השייכת לו לפי מזגו וטבעו וכפי החולאת שלו וכפי העת והזמן. כי יש בזה כמה וכמה שינויים שצריך הדוקטור לכון בהם מאד וקשה לו מאד שיכון ולא יטעה בכל הפרטים כאשר הם בעצמם מודים בזה. ובקל בקל יוכל לקלקל לו הרבה הרבה שלא יועיל שום תקנה לחייו חס ושלום, ואפילו הדוקטור הגדול מאוד מכל שכן וכל שכן רוב הדוקטורים המצויים במדינתנו אשר רובם אינם יודעים בין ימינם לשמאלם והם רוצחים ממש והורגים נפשות בידים חס ושלום, צריך לברוח מהם כמטחוי קשת לבל ימית עצמו או החולה שמוסר להם בידים חס ושלום. ואפילו כשסומך על דוקטורים גדולים הוא סכנה גדולה מאד ורחוק מן החיים מאחר שנפל ביד הדוקטור.
וסיפר שכשהיה בקהלת קודש למברג שהוא מקום קיבוץ דוקטורים גדולים העיד לפניו דוקטור גדול בעצמו שטוב להתרחק מרפואות ודוקטורים בתכלית הריחוק. ואמר שכבר חקרו כל כך בחכמת הדוקטוריא עד שעכשיו אינם יודעים כלל וכלל לא, כי מריבוי חקירתם כבר ראו שאי אפשר לחקור ולברר אמיתת הדברים על מכונם.
גם יש מחלוקות גדולות ביניהם בעניני הרפואות. ובקהילת קודש למברג יש שתי כתות דוקטורים מחולקים בענין איזה חולאת מסוכן איך להתנהג בו. שכת אחת אומרת שכל הדברים החזקים שיש להם איזה חריפות מזיק מאד לזה החולאת ושצריך החולה ליקח רק הדברים שהם בהפך. וכת האחרת אומרת בהפך ממש, שצריך לזה החולאת דייקא דברים חזקים וכיוצא, ודברים מתוקים ורכים מזיקים מאוד לחולאת הזאת. וכל אחת ואחת מהכתות הנ"ל מביאה ראיות חזקות לדבריהם, ולפי דעת כל אחת מהכתות מי שמתנהג בהפך דעתם הוא סם המוות חס ושלום, לפי דעתם. נמצא שלפי דעת כת זו כל ההנהגות של החולה הנ"ל שמתנהג על פי הדוקטורים של הכת השניה הם סם המוות חס ושלום וכן להפך לפי כת האחרת. וכל אחת מהכתות הם דוקטורים גדולים ומופלגים בחכמה זו מאוד ואף על פי כן אינם יכולים לכון האמת לאמתו. וגם אי אפשר לברר בחוש עם מי האמת כי לפעמים נראה בחוש כפי דעה זו ולפעמים להיפך ואי אפשר להם לברר הדבר כלל.
נמצא שאי אפשר לסמוך על הדוקטורים מאחר שהם בעצמם מבולבלים מאוד מאוד בחכמה זו ואי אפשר להם לעמוד על האמת לאמתו. ואיך ימסור חייו בידם שהוא תלוי בחוט השערה שכאשר הדוקטור שוגה איזה תנועה בעלמא כחוט השערה הרי הוא מקלקל חייו וממיתו בידים וכאשר רואין בחוש רוב הפעמים שרבים מאוד מתים מן העולם על ידי הדוקטורים. כי יש בענין חכמת הדוקטוריא דקדוקים הרבה הרבה מאוד מאוד והם נעלמים מהם מאוד מאוד "כעצמים בבטן המלאה" (קהלת י"א), עד שאי אפשר שיכוון הדוקטור בכל הדקדוקים והפרטים ולא ישגה כלל. על כן צריכים להתרחק ולברוח מהם מאוד:
ואל יאמר האדם שהוא חולה חס ושלום או שיש לו חולה בתוך ביתו חס ושלום: אם כן, על מי אסמך? כי בהכרח לעשות איזה עסק בדרך הטבע ואיך אניח את החולה ולא אשתדל בהצלתו?!. כי באמת זה שטות, כי מאחר שהדוקטור רחוק מחיים וקרוב להיפך כנזכר לעיל, וסוף כל סוף הוא צריך לסמוך רק על השם יתברך, טוב טוב לסמוך מיד על השם יתברך ואל יסכן את החולה בידים על ידי הדוקטור, כי על פי רוב הדוקטורים הם שלוחי המלאך המות רחמנא לצלן. וידמה בעיניו כאלו הוא יושב במדבר או ביער שבהכרח לסמוך על השם יתברך לבד מאחר שאין מה לעשות, כמו כן עכשיו אף על פי שיושב במקום שיש דוקטורים ורפואות אף על פי כן מאחר שהם בעצמם מבולבלים בחכמה זו ושאר החששות הרבה מאד שיש בענין רפואות, אם כן קרוב הדבר שעל ידי הרפואות והדוקטור לא די שלא יועיל אדרבא, יקלקל בודאי, ואם כן למה יעשה עסק בדרך הטבע מה שרחוק משכר וקרוב להפסד!".
אם נסכם בקיצור את הדברים יוצא לנו ארבע נקודות עיקריות: א. בכל מחלה יש הרבה פרטים ודקדוקים רבים והם נעלמים מאוד, והרופאים אין יודעים לכוון הרפואה השייכת למחלה זו בדיוק, ובפרט לא הרופאים הקטנים. ב. הרופאים עצמם טוענים שאינם יודעים לרפאות ועדיף להתרחק מרפואותיהם. ג. הרופאים עצמם חולקים בדברים רבים שכל אחד טוען ההיפך מהשני ואיך אפשר לסמוך עליהם. ד. אף שכשהאדם חולה או שיש לו חולה הוא מחוייב לעשות משהו בדרך הטבע, מצד ונשמרתם לנפשותיכם ומצד לא תעמוד על דם רעך, אך מסתבר יותר שהרופא יזיק יותר, ואם כן למה ללכת אליו.
והנה רבינו ז"ל לא אמר ענין זה להתרחק מרופאים בליקוטי מוהר"ן, שאז זה השגה הנוהגת לדורות, אלא אמרה כשיחה והוראה לדורו, ובודאי גם השיחות הם נשגבות ועצומות ואין לנו השגה בהם, אך בודאי אפשר לומר ששיחה מסויימת נאמרה לדור מסויים, וכמו שאנו רואים למשל שרבינו ז"ל אמר שלא להיות מלמד, ועכשיו שנשתנו העיתים והתנאים לא ראינו מי שיקפיד בזה, וכן עוד כמה דברים, ובפרט בענין זה שרבינו ז"ל פירש באופן ברור ביותר טעם הדבר, אם כן בודאי אי אפשר לומר שדבר זה נוהג לדורות גם כשישתנה הטעם, כי אם כן היה צריך לומר דבר זה בלא טעם כלל אלא כהוראה בלבד.
והנה הרי מצינו בגמרא אמוראים שהיו בקיאים בכל הרפואות, ורבינו ז"ל עצמו אמר שהיה אצלו בספר המידות כתוב כל הרפואות, וכי גם על האמוראים יאמר רבינו ז"ל שאסור להתרפאות אצלם, וכי אם היה רבינו ז"ל חי בימינו היה אומר גם כן שיחה זו על הרופאים, הרי זה דבר שאין שייך כלל לומר כן על הרופאים שבזמנינו, וכי היה רבינו ז"ל אומר דברים של שקר ח"ו.
ולגופו של ענין אבאר יותר, כי הרפואה בזמנינו נשתנתה מזמנם באלפי פרטים, ואי אפשר כלל לפרט אפילו אחד מאלף, אך אפרט בקיצור שני דברים, האחד ענין גילוי החיידקים, שאחר שהמציאו את המיקרוסקופ התחילו לדעת מהם החיידקים וכיצד אפשר להלחם בהם, וכיום יודעים שרוב המחלות מקורם בחיידקים מזיקים, וקודם שידעו זאת לא יכלו להועיל כמעט בשום רפואה, כי לא ידעו כלל שהחיידק הוא גורם המחלה ולא ידעו כיצד להלחם בו, ולא זו בלבד אלא שכשאין יודעים את ענין החיידקים כל טיפול שעושים הוא גורם יותר למוות, כי כל טיפול וחיתוך בגוף שאינו נעשה באופן סטרילי הרי הוא גורם לזיהום בגוף, והדבר השני הוא ענין האולטרא סאונד וצילום רנטגן וכדומה, שאפשר לראות מה שיש בגוף האדם, שקודם שהיה ענין זה לא יכלו כלל לדעת מהי סיבת המחלה, ובעזרת בדיקה זו אפשר לדעת מה גורם המחלה, ומלבד כל זה עוד נשתכללה הרפואה באלפי אלפים פרטים, (ובכלל זה הענין שיודעים ממה מורכב כל חומר לפרטי פרטיו וממילא יכולים להרכיב רפואות באופן הנכון), ובפרט הענין שכל הרופאים בעולם עומדים בקשר זה עם זה ומתעדכנים על כל דבר חדש, וממילא כל דבר נעשה אחר בדיקה ונסיון של אלפי פעמים, וכשרואים שדבר מסוים אינו טוב מיד מעדכנים את כל הרופאים בעולם. ואין שום שייכות וקשר בין הרופאים של ימינו ושל זמנם, ואף ששניהם נקראים בשם רופאים אין דמיון ביניהם כלל, ואין זה דבר אחד כלל, ועל הרופאים שבזמנינו לא דיבר רבינו ז"ל כלל כשם שלא דיבר על האמוראים הרופאים. ואין אנו דנים גזירה שווה: רופא – רופא, במקום שלא קיבלה מרבו.
ומעתה נחזי אנן כל הטענות שהובאו לעיל: טענה א. בכל מחלה יש הרבה פרטים ודקדוקים רבים והם נעלמים מאוד, והרופאים אין יודעים לכוון הרפואה השייכת למחלה זו בדיוק, ובפרט לא הרופאים הקטנים. - כבר נתבאר שדבר זה אין שייך כלל בזמנינו שאבחנו את כל סוגי המחלות בעזרת עשרות סוגי אבחונים שלא היו בזמנם, ובכל מחלה ומחלה בפני עצמה אבחנו עשרות דרגות על פי מחקרים ואיזה תרופה מתאימה לכל דרגה, ויש לכל תרופה עשרות מחקרים המוכיחים על יעילותה.
טענה ב. הרופאים עצמם טוענים שאינם יודעים לרפאות ועדיף להתרחק מרפואותיהם. – הנה בזמנינו בודאי אינו כן כידוע לכל, ואין שום רופא בעולם שיאמר כזאת שאינו יודע לרפאות ושצריך להתרחק מתרופות. וממילא מוכח שאכן נשתנתה הרפואה מאז עשרת מונים.
טענה ג. הרופאים עצמם חולקים בדברים רבים שכל אחד טוען ההיפך מהשני ואיך אפשר לסמוך עליהם. – הנה בזמנינו ידוע לכל שאינו כן, כי אף אם אמנם יש דברים מסויימים שחלוקים בהם, אבל ברוב רובם של הדברים אין שום מחלוקת, וכגון בנוגע לתרופות, לכל מחלה יש תרופה שמקובלת על כל הרופאים, אם כי יש אולי ויכוחים קטנים איזה תרופה מועילה יותר, אבל בעצם התועלת אין שום ויכוח, וכגון כל חולה שיש לו דלקת ראות נותנים לו אנטיביוטיקה ואין בזה מחלוקת. וכן בענין ניתוחים וכדומה יש שיטה מקובלת הנלמדת בכל בתי הספר לרפואה, ויש דברים מסויימים שמשתכללים משנה לשנה שבזה יש חילוקי דעות אבל בעיקרי הדברים אין שום ויכוח. וגם הויכוחים שיש מכריעים בהם על ידי מחקרים וניסויים. ובזה אנו רואים שלא דיבר רבינו ז"ל על הרופאים שבזמנינו.
טענה ד. אף שכשהאדם חולה או שיש לו חולה הוא מחוייב לעשות משהו בדרך הטבע, מצד ונשמרתם לנפשותיכם ומצד לא תעמוד על דם רעך, אך מסתבר יותר שהרופא יזיק יותר, ואם כן למה ללכת אליו. – הנה בזמנינו אין שום בר דעת שיכול לטעון שהרופא מזיק יותר ממה שמועיל, והמציאות היא שתוחלת החיים בזמנינו עלתה ואנשים חיים יותר, וברור שזהו בגלל הרפואה שהשתכללה, ואין אף אחד שיכול להכחיש החוש שהאנטיביוטיקה הצילה מליוני אנשים ממוות בטוח, וכל הניתוחים שעושים והשתלת כבד וכליות וצנתורים וכדומה הצילו מליוני אנשים ממוות. וכן כל מאות התרופות והטיפולים והחיסונים שעושים. ומי שיחלוק על זה אינו בר דעת כלל. והרי ברור ופשוט שמי שהוא חולה כליות ר"ל אם לא ילך לרופא בודאי ימות בדרך הטבע, ואם ילך לרופא רוב הסיכויים שיצא מזה, וכן מי שיש לו דלקת ראות אם לא ילך לרופא רוב הסיכויים שימות, ואם יקח אנטיביוטיקה בודאי יבריא. ובודאי גם הרפואות מזיקים מעט לגוף, אבל התועלת מרובה אלף פעמים מהנזק. וכמו שרואים ברוב רובם של הטיפולים והתרופות שאדם שהיה ממש על סף מוות רח"ל ע"י תרופה וטיפול יוצא לגמרי מזה וחי שנים רבות בבריאות.
וממילא נבין שבזמנינו שהרפואות בדוקות ומנוסות מי שאינו הולך לרופא עובר על ונשמרתם מאוד לנפשותיכם ולא תעמוד על דם רעך, והוא כשופך דמים ר"ל, וכמו שאנו רואים שאמר רבינו ז"ל על מי שאינו עושה חיסון אבעבועות שהוא שופך דמים, והוא מטעם זה ממש, כי בענין החיסון היא רפואה בדוקה ומועילה שאין בזה ספק, ובדבר כזה הוא חיוב גמור ללכת לרופא, וכמפורש בדברי רבינו ז"ל שאם היה אפשר לעשות משהו בדרך הטבע להציל היינו מחוייבים לעשות זאת, אלא שטען שללכת לרופאים אינו השתדלות המועילה כלל, ואם כן בזמנינו שהיא השתדלות המועילה הרי הדר דינא להיות חיוב גמור לעשות זאת. וכל זה מלבד ביטול תורה ותפילה של ימים ושבועות וחדשים שיכול להיות למי שאינו הולך לרופא, וכגון מי שכואבות לו שיניו אם לא ילך לרופא יכול לסבול חודשים רבים ולא יוכל ללמוד ולהתפלל, וכי זה רצון ה' יתברך, ובפרט במחלות גדולות יותר שאפשר בפעולה קטנה לסדרם ואם לא ילך לרופא יסבול יסורים נוראים חודשים ארוכים ויתבטל מעבודת ה', ואם לענין פרנסה אמר רבינו ז"ל שטוב שיהיה לאדם מעמד פרנסה, כל שכן וכל שכן בענין כזה שחמור הרבה יותר שצריך לעשות השתדלות, שהרי לענין פרנסה אין חיוב לעשות השתדלות, אבל ברפואה יש חיוב לעשות השתדלות לרפואה. ובודאי גם אחר ההליכה לרופא צריך לזכור ולדעת שהרפואה היא מה' יתברך ולא מהרופא, ולהתפלל לה' יתברך שירפאהו, אבל לפטור מהשתדלות לאנשים כערכנו אי אפשר, בפרט בדברים שהם פיקוח נפש.
וכיון שרבינו ז"ל הזהיר שלא לעבור על דיני השו"ע בשום אופן, איך נוכל לומר שלא ללכת לרופאים בשעה שעל פי השו"ע פוסקים כל רבני זמנינו שיש חיוב גמור ללכת לרופאים, ואף יש חיוב לחלל שבת כשצריך לעשות רפואה במקום חשש פיקוח נפש, ולא יתכן בעולם כלל שיאמר רבינו ז"ל דבר שהוא נגד ההלכה הפסוקה והברורה.
ויש החושבים שאם יתעקשו ויאמרו שדברי רבינו ז"ל על הרופאים שייכים גם בזמנינו וידחקו עצמם בדחוקים שונים ומשונים יגדילו בזה שם רבינו ז"ל, אך ההיפך הוא הנכון, כי בזה מבזים שם רבינו ז"ל בכל העולם, כי כל מי שמעט שכל בקדקדו רואה בחוש שאלו דברי שטות והבל, וממילא מסתכל בעין עקומה על כל שיטת ברסלב, באמרו שאומרים דברים שהם נגד החוש והשכל. אבל כשיסבירו באופן פשוט וברור שרבינו ז"ל דיבר על הרופאים שבזמנו, הנה בזה אנו מגדילים ומפארים שם רבינו ז"ל, בהראותנו עומק חכמתו שידע כמה גרועה היתה הרפואה שבזמנו, ואדרבה בזמנינו שנתפתחה כל כך הרפואה הרי אנו רואים כמה צדק רבינו ז"ל אז שאכן לא ידעו דבר והיו קרובים יותר להמית מלהחיות.
ואכן אין לנו לדון את גדולי אנ"ש שבדורותינו אלה שנזהרו מללכת לרופאים, כי בודאי לא ביום אחד נשתנתה הרפואה, וממילא המסורת שלא ללכת לרופאים נמשכה מדור לדור, ולא היה מי שיקום ויכריז שנשתנה הדבר, כי הדבר נשתנה לאט לאט, אבל במציאות רובם ככולם של אנ"ש התחילו ללכת לרופאים כי הבינו מעצמם שנשתנתה המציאות, ובודאי כל לבבות דורש ה', ואותם שלא הלכו לרופאים בפשיטות ובתמימות בודאי לא יענשו על זה, ובפרט אם באמת היתה אמונתם חזקה מאוד בה' יתברך עד שלא הרגישו צורך ללכת לרופאים אם כן באמת לא היו מחוייבים ללכת לרופאים ויצאו ידי חובת השתדלותם בתפילה ובקשה, אך לבוא להורות לרבים בדורות אלו שלא ללכת לרופאים זהו ממש שפיכות דמים ר"ל.
ונביא מעט מדברי רבינו ז"ל שרואים שגם רבינו ז"ל סבר שיש דברים שצודקים חכמי הרופאים: הנה בשיחות שאחר סיפורי מעשיות מובא: 'לכאורה קשה: הלא גם קודם חטא העגל בודאי היה חולי זה. אך קודם לא היה חולי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו, כידוע לחכמי הרופאים'. ובליקוטי מוהר"ן סי' כ"ג: "אין דבר שמפסיד החיות כמו הדאגה והעצבות, כידוע לחכמי הרופאים". ובליקוטי מוהר"ן סי' י"ד: "'טוב ה' לכל" זה בחינת תפלה, שמאמין בה', שהקדוש ברוך הוא טוב לכל הן לרפואה, הן לפרנסה, הן לכל הדברים. כשמאמין כך, בודאי יהיה עיקר השתדלותו בתר קדשא בריך הוא, ולא ירדוף אחר תחבולות רבות. כי מי שאין מאמין בהקדוש ברוך הוא, צריך להשתדל אחר תחבולות רבות. למשל, כשצריך לרפואה צריך להשתדל אחר עשבים רבים, ולפעמים אלו עשבים הצריכים לו אינם בנמצא במדינתו, והעשבים הנמצאים אינם טובים למכתו. אבל הקדוש ברוך הוא טוב לכל המכות לרפאותם, והוא בנמצא תמיד, כמו שכתוב (דברים ד): "מי כה' אלקינו בכל קראנו אליו". הרי שמודה רבינו ז"ל שיש כח לעשבים לרפאות, אלא שמי שמאמין באמת בהקב"ה אינו צריך השתדלות לא בפרנסה ולא ברפואה.
ובליקוטי מוהר"ן סי' רע"ז: "כל הרפואות באין מן הארץ, ועל כן בעת שהארץ נותנת יבולה, שנותנת כח בכל האילנות והצמחים, דהינו בזמן החניטה שהוא בחדש אייר אזי יש כח יותר בכל הרפואות כי אז נותנת הארץ בהם כח. אבל בזמן אחר, אפילו אם יקחו אותן הרפואות בעצמן, אין להם זה הכח ועל כן לוקחין רפואות בחדש איר שהוא (מאי), ועיקר הוא ארץ ישראל, כי כל הארצות מקבלין מתמצית ארץ ישראל. וארץ ישראל יש לה ב' בחינות, לפעמים נקראת ארץ כנען, ולפעמים נקראת ארץ סתם. הינו כשיש מחלוקת, אזי נקראת ארץ כנען, בחינת 'כאן עני', כמו שאמרו רבותינו, זכרונם לברכה (פסחים נ): על פסוק "ולא יהיה כנעני" 'אין כאן עני', נמצא כנען הוא בחינות כאן עני, וזה על ידי מחלוקת, כי מחלוקת אחת דוחה מאה פרנסות. וזה בחינות (בראשית י"ג): "ויהי ריב בין רועי מקנה אברם ובין רועי מקנה לוט והכנעני אז בארץ", שעל - ידי הריב והמחלקת על ידי זה 'והכנעני' וכו'. כי אזי נקראת בחינת ארץ כנען כנ"ל. אבל כשיש שלום אזי היא נקראת בחינת ארץ סתם, ואזי היא בחינת "ארץ נתנה יבולה" (תהלים ס"ז), שנותנת כחותיה לכל יבול הארץ, ואזי יש כח לכל הרפואות כנ"ל"
ובליקוטי תנינא סי' א': "כל הרפואות הם על ידי עשבים, וכל עשב ועשב מקבל כח מכוכב ומזל המיוחד לו, כמו שאמרו רבותינו זכרונם לברכה (מדרש רבה, בראשית, פרשה י): 'אין לך כל עשב ועשב, שאין לו כוכב ומזל, שמכה אותו ואומר לו: גדל'. וכל כוכב ומזל מקבל כח מכוכבים שלמעלה ממנו, והעליון מהעליון ממנו, עד שמקבלים כח מהשרים העליונים, כמו שאמרו (בתקוני זהר, תקון מ"ד, ע"ט:): 'כל כוכביא לוין דא מן דא, סהרא לוי מן שמשא' וכו', "כי גבה מעל גבה" וכו' (קהלת ה'), והם כלם בחינת לווים זה מזה וזה מזה, עד שמקבלים ולווין מהשרים העליונים, והשרים מקבלים מהעליונים מהם, גבוה מעל גבוה, עד שכלם מקבלים משרש הכל, שהוא דבר ה', כמו שכתוב (תהלים ל"ג): "בדבר ה' שמים נעשו וברוח פיו כל צבאם". ועל כן כשזוכין לתפלה, אין צריכין לרפואת העשבים, כי התפלה היא בחינת דבר ה', שהוא שורש הכל". הרי אנו רואים בפירוש שיש כח לרפואות לרפאות, אלא שמי שזוכה לבחינת דבר ה' בשלימות אינו צריך לרפואות.
אכן יש לומר שדברי רבינו ז"ל נגד ההליכה לרופאים שייכים גם בזמנינו, כגון לענין הליכה לרפואה אלטרנטיבית וכדומה שהם דברים שאינם מוכחים ושנויים במחלוקת, וכן אפשר לומר שאף שהולכים לרופאים לא ירוץ בכל דבר קטן לרופאים ולא ילך אליהם אלא במקום ההכרח, כי עדיין יש דברים רבים שאינם יודעים, ובודאי כל זמן שאפשר לבטוח בה' יתברך ואין הכרח ללכת לרופא עדיף להמנע מזה. והשי"ת ינחנו בדרך הישר והאמת למען כבוד שמו יתברך, ונזכה לברכת: "כל המחלה אשר שמתי במצרים לא אשים עליך כי אני ה' רופאך".@המאור-הקטן כתב:
והנה רבינו ז"ל לא אמר ענין זה להתרחק מרופאים בליקוטי מוהר"ן, שאז זה השגה הנוהגת לדורות, אלא אמרה כשיחה והוראה לדורו,היא הנותנת שבליקוטי מוהר"ן נכתבו דברים הרבה יותר חריפים וכפי שכבר נזכר כאן מתורה א' תנינא שאין כח להרפואות כלל רק על ידי דבר ה' ועוד תורות בפרט בתחילת ספר תנינא מובן היטב כל דברי ר נתן וכל דורות שאחריו
ולא בשביל קושיא אחת מהפאקין נדחה אלף דברים מפורשים
במקום להשאיר כל שאר הראיות כקושיא נשאיר ענין הפאקין כקושיא (וגם זה יש מה לתרץ בעזר ה') ובזה השבנו גם להרב @ידידיה-סרוסי ונפנה אליו גם שיערוך מעתה את הודעותיו הארוכות עם הרבה יותר רווחים (אנטר כל 50 מילים בערך זה מינימום) -
כמה הוספות בענין הנ"ל
וראה לשון קיצור ליקוטי מוהר"ן תורה י"ד:
טוֹב מְאֹד לָאָדָם כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל שׁוּם דָּבָר כִּי אִם עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ לְבַד. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ סוֹמֵךְ עַל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר תַּחְבּוּלוֹת רַבּוֹת. לְמָשָׁל כְּשֶׁצָּרִיךְ לִרְפוּאָה צָרִיךְ לְהִשְׁתַּדֵּל אַחַר עֲשָׂבִים רַבִּים וְלִפְעָמִים אֵלּוּ הָעֲשָׂבִים הַצְּרִיכִים לוֹ אֵינָם בַּנִּמְצָא בִּמְדִינָתוֹ וְהָעֲשָׂבִים הַנִּמְצָאִים אֵינָם טוֹבִים לְמַכָּתוֹ. אֲבָל הַקָּדוֹשׁ־בָּרוּךְ־הוּא טוֹב לְכָל הַמַּכּוֹת לְרַפְּאוֹתָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "טוֹב ה' לַכֹּל" (תְּהִלִּים קמ"ה ט) וְהוּא בַּנִּמְצָא תָּמִיד לְכָל אָדָם, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "כַּה' אֱלֹהֵינוּ בְּכָל קָרְאֵנוּ אֵלָיו" (דְּבָרִים ד' ז). [וְעַיֵּן מִדְרָשׁ רַבָּה פָּרָשַׁת וָאֶתְחַנַּן בְּפָסוּק: "כִּי מִי גּוֹי גָּדוֹל" וְכוּ' וְעַיֵּן בִּירוּשַׁלְמִי בְּרָכוֹת פֶּרֶק הָרוֹאֶה אָמַר רַב עָנָן וְכוּ']. וְעַל כֵּן כְּשֶׁיֵּשׁ לוֹ חוֹלֶה חַס וְשָׁלוֹם צָרִיךְ שֶׁתִּהְיֶה כָּל סְמִיכָתוֹ עַל תְּפִלָּה וְתַחֲנוּנִים, וְזֶה יוּכַל לִמְצֹא תָּמִיד וְיוֹעִיל לוֹ בְּוַדַּאי כַּנַּ"ל. אֲבָל לְקַבֵּל רְפוּאָה עַל־יְדֵי רְפוּאוֹת הָרוֹפְאִים זֶה צָרִיךְ לְחַפֵּשׂ וּלְבַקֵּשׁ מְאֹד מְאֹד שֶׁיּוּכַל לִמְצֹא רוֹפֵא עִם רְפוּאוֹת שֶׁיּוּכַל לְרַפְּאוֹתוֹ. וּבֶאֱמֶת אֵינוֹ בַּנִּמְצָא כְּלָל עַל־פִּי רֹב כִּי הָרוֹפְאִים מַזִּיקִים יוֹתֵר מִמַּה שֶּׁמּוֹעִילִים לְעִתִּים רְחוֹקוֹת.
ומבואר מדבריו שעיקר הבעיה היא שאינו בנמצא כלל על פי רוב רופא טוב שיכול לרפאות, ואם כן כשיש בנמצא רופא כזה צריך כן ללכת אליו.ספר ליקוטי הלכות או"ח - הלכות ראש חדש הלכה ו
כִּי בְּוַדַּאי אֵין שׁוּם צַעַר וְצָרָה וְצוּקָה שֶׁלֹּא תִּמְצָא עֵצָה לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה, אַךְ עִקַּר הַצָּרָה, רַחֲמָנָא לִצְלָן, הוּא מַה שֶּׁנֶּעְלָם מִמֶּנּוּ וְאֵינוֹ יוֹדֵעַ הָעֵצָה אֵיךְ לְהִנָּצֵל מִמֶּנָּה. וְלִפְעָמִים נִרְאֶה לוֹ אֵיזֶה עֵצָה אַךְ עֲצָתוֹ חֲלוּקָה לִשְׁתַּיִם, כִּי יָכוֹל לִהְיוֹת שֶׁעַל יְדֵי עֵצָה זֹאת יְקַלְקֵל יוֹתֵר וְצָרִיךְ לַעֲשוֹת בְּהֵפֶךְ, כַּמּוּבָן לְכָל בַּר דַּעַת בְּכָל מַה שֶּׁעוֹבֵר עָלָיו, כְּגוֹן לְמָשָׁל בְּעִנְיַן חוֹלַאַת וּמַכְאוֹבוֹת, רַחֲמָנָא לִצְלָן, שֶׁבְּוַדַּאי יֵשׁ רְפוּאָה אַךְ אֵינוֹ יוֹדֵעַ בְּאֵיזֶה דָּבָר יִתְרַפֵּא. וְעַל יְדֵי אֵיזֶה רוֹפֵא, כִּי עַל פִּי הָרֹב הָרוֹפֵא מְקַלְקֵל הַרְבֵּה בִּרְפוּאוֹתָיו וּמַזִּיקוֹ כַּמָּצוּי הַרְבֵּה וְגַם עַל פִּי רֹב הָרוֹפֵא וְהַדָּאקְטֶיר בְּעַצְמוֹ מְסֻפָּק וַעֲצָתוֹ חֲלוּקָה אֵיךְ לְרַפְּאוֹ וְכוּ'. וְעַל כֵּן בֶּאֱמֶת הִזְהִיר הוּא זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה לְהִתְרַחֵק לְגַמְרֵי מֵרוֹפְאִים וְדָאקְטוֹרִים.ערוך השולחן יו"ד סימן של"ו
אסור להתעסק ברפואות אלא אם כן הוא בקי ויש לו רשות מבית דין. והאידנא צריך להיות מוסמך מהממשלה, שיש לו רשות ליתן רפואות לחולאים. וגם לא יהא שם גדול ממנו, שאם לא כן כשהזיק – הרי הוא שופך דמים. ואם ריפא שלא ברשות בית דין והממשלה – חייב בתשלומין אפילו הוא בקי אם החולה נתנזק על ידו
וזה נכתב כמאה שנה לאחר תקופת רבינו, כשהרופאים כבר ידעו והבינו ברפואות.ראה לדוגמא את דברי הכרתי ופלתי שבזמנם שלא היה צילום רנטגן הרופא לא יכל לדעת מה קורה בתוך הבטן:
כך כותב רבי יהונתן אייבשיץ בחיבורו "כרתי ופלתי" על הלכות נידה )קפח,ה( באחד מהסבריו לסוגיית שאלת הרופאים בנידה:
דרופאים בעצמן לא החליטו הדבר היותו מכה בבירור במעי האשה, כנודע בכל מחקרי הרופאים אין בהם דבר ברור והחלטי אשר יאמר עליו כי הוא זה ברור בלי ספק, רק לפי שכלם ומראה עין ישפטו )ולכך אמרו חז"ל )קדושין פב ע"א( טוב שברופאים לגיהנם, אף ]ש[נאמר בתורה )שמות כא, יט( ורפא ירפא מלמד שנתנה רשות לרופא ]לרפאות[ )ברכות ס ע"א, ב"ק פה ע"א(, אבל התורה דברה ממכות חוץ, באבר, שבר יד או פצע וחבורה, שזה מוחש והרופא יורד עד תכליתו ובהן כמעט מופת חתוך כמופת הנדסה, משא"כ בחולי באברים פנימים שאין עין רופא שולט בו, בזה ידונו כפי שכלם וכמדומה ובספק שקול וכדומה, עד כי רבים חללים הפילו ועצומים כל הרוגיהם, כי לדברים כאלה צריך ישוב הדעת ומתון וכהנה תנאים רבים לבל ישגה ח"ו, ונפש הוא חובל(.וגם רבינו לא בא לחלוק שבזמן המשנה ידעו לרפאות כמבואר בגמרא הרבה דברים שידעו לרפאות, אבל רבינו כותב על זמנו שנשתכחה תורת הרפואה, וזה לא סתירה שבזמנינו היא התגלתה שוב. והרי רבינו אמר שה' מנהיג את העולם בגשמיות יותר ויותר יפה, ואם כן מסתבר שכך זה גם לענין הרפואות, וכמו שראינו לענין החיסון שהתגלה אז שאמר רבינו שחייבים לקחתו.
ובאמת מצינו כעין זה בספר שיחות הר"ן אות ס' שכתב: "העולם אומרים שבכל פעם נתחכם העולם יותר. ובאמת בודאי הדורות הקודמים בודאי היו חכמים יותר מאד והם גילו עיקר החכמה. אך מאחר שהם הכינו הכל, על כן באים הדורות האחרונים על חכמות יותר. כי הדורות האחרונים הם באו אל המוכן כי כבר מוכן החכמה מהדורות הקודמים שגילו עיקר החכמה ועל כן הדור האחרון מוסיף מעט ונתחכם יותר. וכמו שמצינו בדברי רבותינו זכרונם לברכה (יבמות צב: בבא מציעא יז:) שאמרו: 'אי לאו דדלאית חספא לא אשכחית מרגניתא תותה'. ועל כן אף על פי שהקודם לא פעל כלל כי העיקר הוא המרגניתא אף על פי כן הראשון עיקר, כי הוא דלה חספא היינו שהוא גילה וחפר יסוד ועיקר החכמה שעל ידי זה בא השני בנקל על עסק החכמה בתכלית".לאותם המנסים בכח לדחוק ולטעון שגם הרפואות שבזמנינו אינם נכונות, והרופאים הם רוצחים, ויתכן שעוד עשרות שנים יתברר שגם הרפואות של זמנינו לא היו נכונות כלל, וכיוצא בזה, הנה מלבד מה שכל מי שלומד מעט את הנושא מבין שאין זה נכון כלל, ורבינו כבר אמר שהקב"ה מנהיג את העולם יותר ויותר יפה, וממילא מובן והגיוני שיתגלו יותר ויותר דברים שמועילים לאדם, כפי שהתגלתה כל הטכנולוגיה המועילה בכל התחומים, ומלבד מה שמי שמתבונן מעט בשכל ישר מבין שהמציאות מוכיחה במעשים שבכל יום שהרפואה מצילה אלפי אנשים כל יום, אך מלבד זאת נשאל את אותם אנשים, מדוע אתם נוסעים ברכב? באוטובוס? במטוס? באוניה? מדוע אתם משתמשים במחשב? ובשאר המוצרים של הטכנולוגיה כמזגן ומכונת כביסה ומקרר וכדומה? הרי אותם מדענים שגילו את הרפואה הם גם גילו את שאר הטכנולוגיה, וכל המדעים התגלו באותם שיטות של ניסויים ובדיקות כימיות ומחקרים וכדומה, ואם כן מדוע אינכם חוששים שהמטוס יפול וכדומה, אולי עוד עשרים שנה יתגלה שהמטוס אינו בנוי נכון בכלל, אלא התשובה הפשוטה היא שרואים בעינים שזה מועיל, אז מדוע בענין הרפואה שרואים בעינים שהאנטיביוטיקה והניתוחים והדיאליזיה וההשתלות וכל שאר הטיפולים מצילים אלפי חולים בכל יום, ותוחלת החיים עלתה ברמה שלא תאמן, כמו שניתן לראות במחקרים שתוחלת החיים דהיינו ממוצע הזמן שאדם רגיל חי בזמן רבינו היתה בין שלושים לארבעים שנה, ובזמנינו תוחלת החיים היא בין שבעים לשמונים שנה, וזה הולך ועולה כל הזמן בגלל התפתחות הטכנולוגיה והרפואה. וכבר אמר רבינו שגם בתמימות אסור להיות שוטה, והמכחיש את החוש אינו תמים אלא שוטה.
לאותם המנסים בכח לדחוק ולטעון שכוונת רבינו היתה מצד האמונה והבטחון, שלא לסמוך על דרך הטבע של הרפואה, אלא ללכת רק עם אמונה ובטחון, ולא לעשות שום השתדלות גשמית, וזה היתה כוונת רבינו, ולא מצד שהרפואות אינם מועילות, וממילא זה שייך גם בזמנינו, הנה מלבד כל מה שנתבאר לעיל שכל הקורא את דברי רבינו רואה מיד שכוונתו ברורה מצד שהרופאים הם רוצחים ולא מצד בטחון ואמונה, לתוספת חיזוק נביא כאן את דברי הפוסקים בענין זה.
בענין הרמב"ן הידוע שכתב שמה לרופא בבית יראי ה' וכו', כבר כתבו על זה בשו"ת דברי יציב (ליקוטים והשמטות סימן קי"ד), ושו"ת ציץ אליעזר (חלק י"א סימן מ"א) שהרמב"ן אמר את דבריו על הזמן שהיו נביאים בישראל, שאז אכן היו ישראל בדרגה גבוהה שלא התנהג ענינם בטבע, ולא היו צריכים להשתמר על פי דרכי הרפואה, וגם אם קרה שנחלו לא דרשו ברופאים אלא בנביאים, ועל הזמן ההוא אמר, מה לרופא בבית יראי ה'. אבל מאז שנסתם חזון הנבואה בישראל, לא התקיים יותר בעוונותינו מצב ומעמד נעלה זה בישראל, והשם הניח את ישראל למקרה הטבעים, וממילא כבר מותר לדרוש ברופאים, ואדרבה מצוה וחובה היא.
והלכה למעשה הסכימו הפוסקים, שאדם שחלה חייב לדרוש ברופאים ולנהוג בדרכי הרפואה, ונביא כמה ממאמריהם בענין זה.
בשו"ת הרשב"א (ח"א סימן תי"ג) כתב: ואם חל המקרה כחליים, מותר להתעסק ברפואות, ובלבד שיהא לבו לשמים, וידע שאמיתת הרפואה ממנו וידרשנו, ולא שיכוין שהכל תלוי בסם הפלוני וברפואת האיש הרופא וכו', ומי שהשיגו החולי אינו סומך על הנס שלא לשאול ברופאים ולהתעסק בדברים המועילים, בין בדברים הטבעיים בין בסגולות. והוא אמרו "ורפא ירפא" ואמרו ז"ל, מכאן שנתנה רשות לרופא לרפאות וכו'. ולא עוד, אלא שאסור להכנס בעניני הסכנות ולבטוח על הנס, והוא אמרם, שקיר נטוי מזכיר עון, ואמרו, כל הסומך על הנס אין עושין לו נס. ומותר לבטוח באדם [שירפא אותו], והוא שלא יסור לבו מן השם. ואמרו "ארור הגבר אשר יבטח באדם ומה' יסור לבו", אך לבטוח בשם ושיעשה לו תשועה ע"י האיש הפלוני מותר ומצוה.
גם נביא את דברי הברכי יוסף (יו"ד של"ו) שכותב: ונראה, דהאידנא אין לסמוך על הנס, וחייב החולה להתנהג בדרך העולם לקרות רופא שירפאנו, ולאו כל כמיניה לשנות סוגיין דעלמא ולומר כי הוא גדול מכמה חסידי הדורות שנתרפאו על ידי רופאים, וכמעט איסור יש בדבר, אי משום יוהרא, ואי משום לסמוך אניסא במקום סכנה ולהזכיר עונותיו בשעת חוליו, אמנם ינהוג כדרכן של בני אדם, ואורח כל ארעא להתרפאות על ידי רופא ולבו בל עמו, רק ידבק בקונו למתקף ברחמי בכל לב, ובו יבטח דוקא.
ובחובות הלבבות (שער הביטחון פ"ד) כותב בענין הבריאות והחולי, שעל האדם לבטוח בזה על הבורא, ויחד עם זה עליו לדאוג לבריאותו התמידית על ידי אמצעים טבעיים, ולרפא את מחלותיו בדרכי הרפואה הנהוגים בעולם, כמו שציוה הבורא יתברך "ורפא ירפא", אך מבלי לבטוח על האמצעים עצמם, כאילו שהם גורמים את הבריאות או את המחלה, ומבלי לחשוב שהם מצד עצמם מועילים או מזיקים, אלא מתוך אמונה שאמצעים אלה פועלים רק ברשות הבורא.עוד יש להוסיף, כי בספר חיי מוהר"ן אות קפ"א מובא: "עַל שְׁאָר הָעוֹלָם הִזְהִיר מְאֹד בְּדֶרֶךְ עֵצָה טוֹבָה לְהִתְרַחֵק מֵרְפוּאוֹת וְדָאקְטורים", זה המקום היחיד שר' נתן כותב על משהו שרבינו אמר אותו בדרך עצה טובה, ורואים מזה בבירור שזה לא דרך בעבודת ה' והשגה של רבינו, אלא עצה טובה שרבינו יעץ לאנשיו מכיון שידע בחכמתו ובקדושתו את המציאות. וברגע שזה בדרך עצה טובה, אז ודאי שהמציאות יכולה להשתנות.
למעשה נפסק להלכה בשו"ע יו"ד סימן רל"ד שמי שהוא רופא יש לו מצוה לרפאות וזה גם חיוב של פיקוח נפש, לפי זה אני שואל שאלה פשוטה, אם רופא שרואה חולה שיכול לרפאות אותו הוא חייב לרפאות אותו וצריך גם לחלל שבת בשביל זה, אז מישהו שהבן שלו חולה והוא יכול לקחת אותו לרופא שירפא אותו ויציל את חייו זה לא חיוב? הרי זה ממש אותו דבר, אולי על עצמו אדם יכול להחמיר, אף שהרשב"א כותב שזה נקרא לסמוך על הנס וזה אסור, אבל לגבי הבן שלו זה ודאי לא תעמוד על דם רעך. אדרבה, אם יש למישהו תשובה על זה אשמח לשמוע.
-
מכתב הסתלקות מוהרנ"ת:
"וְאוֹר לְיוֹם ה', שְׁתֵּי שָׁעוֹת קֹדֶם אוֹר הַיּוֹם בָּא אֵלָיו רַבִּי מֵאִיר יְהוּדָא וְרַבִּי לֶיבְּצֶי וְאָמַר: הַמַּלְאָךְ דּוּמָה בָּא אֵצֶל הָאָדָם וּמְבַקֵּעַ כְּרֵסוֹ וּמַפִּילוֹ עַל פָּנָיו, וְאָמַר: אוֹי, וּבִפְרָט כְּשֶׁיֵּשׁ רְפוּאוֹת בַּבֶּטֶן, זֶה אֵשׁ לֶהָבָה, אַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל בְּוַדַּאי יְתַקֵּן הַכֹּל מֵעַל פָּנָיו וכ"ו".
נדמה לי שכאן כבר העניין פשוט וברור לכל חד משמעית דעת רבינו כפי שאנו מקבלים ממוהרנ"ת בעניין הרופאים ורפואותיהם, אחרת אין לדברים הנ"ל שום משמעות והבנה. וד"ל. -
אדרבה, זה שרופא לא יכול לרפאות לפי מה שנראה לו, זה בגלל שבודקים כל תרופה בעשרות מחקרים לפני שהיא מאושרת, וזה רק מראה עד כמה הרפואה היא בטוחה, ועד כמה זה שונה ממה שהיה בזמן רבינו.
בנוגע לקורונה, לא ניכנס לנושא רגיש זה, אבל בודאי שאין מה להשוות משהו חדש שהתפרץ פתאום לבין רוב רובם של המחלות שיש להם תרופות בדוקות וטיפולים ידועים ובדוקים. הדרך היחידה למנוע את הקורונה היה רק שמירת מרחק וכדומה, ועל זה באמת היה ויכוחים האם וכמה ואיך וכו', כי זה באמת דבר שאי אפשר לשלוט עליו וזה דבר מאוד משתנה ממקום למקום וממצב למצב, אבל אף אחד לא חושב שבגלל שבקורונה היתה אי ודאות זה מוכיח שגם כל אלפי הטיפולים של כל המחלות הרגילות אינם מועילים ואינם נכונים.זה בגלל שבודקים כל תרופה בעשרות מחקרים לפני שהיא מאושרת, וזה רק מראה עד כמה הרפואה היא בטוחה
אולי בגלל שרוצים להרוויח מדילים עם חברות התרופות
לא שאני מאמין בזה אבל אני מאמין שזה הגיוני דהיינו שיתכן שזה הכל לפי אינטרסים בעולמינו שגשמית נהיה שענער און שענער אך רוחנית נהיה גרוע מיום ליום... -
אולי במבט שטחי זה נראה שאתה הוא המאמין הגדול, שמאמין שיש לך רבי חי שראה עד סוף כל הדורות ואתה מאמין שדברי רבינו רלוונטים להיום, ואני לא מאמין בזה,
אבל במבט מעמיק דוקא אתה זה בדבריך מוכיח שהרבי שלך לא ראה עד סוף כל הדורות ודברי רבינו לא רלוונטים להיום, ואני זה שמוכיח שהרבי כן ראה עד סוף כל הדורות ודבריו כן רלוונטים להיום,
ואסביר את דברי,כי מכיון שהמציאות של הרפואה כיום היא שהרפואה מועילה יותר ממה שהיא מזיקה, והרופאים כן יודעים באופן כללי לרפאות ברובם הגדול של המקרים, והם מצילים חיים באופן יום יומי, וזה דבר שהוא מציאות מוכחת במאה אחוז, כפי שזה מציאות מוכחת שהעולם הוא עגול ושהשמש זורחת, וזה דבר שכל מיליארדי האנשים בעולם מסכימים עליו פה אחד.
ממילא, כשאתה טוען שרבינו התכוון גם לרופאים של היום, אתה בעצם טוען שרבינו לא ראה את המצב שיהיה בדור שלנו, כי לא יתכן שרבינו יאמר דבר שקר ח"ו. אלא בהכרח לומר שלא ידע שהמצב ישתנה. ואם כן לפי שיטתך יוצא שדברי רבינו לא רלוונטים להיום.
(וכמו שאם תטען למשל שנמצאה שיחה בכתב יד שרבינו אמר שלא יתכן שיהיה דבר כזה שאנשים יטוסו באויר, ותתעקש שזה שאנחנו רואים שאנשים כן טסים באויר זה רק דמיון, ובאמת הם נוסעים על איזה כביש שקוף שלא רואים אותו, הרי אנחנו נטען שאתה לא נורמלי, ושהשיחה הזאת מזוייפת, כי אי אפשר להכחיש את המציאות הנראית לעין).
אבל לפי שיטתי שרבינו דיבר רק כל עוד זו המציאות שהרופאים לא יודעים, אם כן יוצא שרבינו כן ראה עד סוף כל הדורות, וראה שאכן המציאות תשתנה, ולכן הוא הדגיש שהסיבה שלא ללכת לרופאים זה בגלל שרואים בהוכחות ברורות שהם לא יודעים לרפאות.
רבינו אכן ידע שהמציאות עוד כמה דורות תשתנה, והוא סמך על החסידים שלו שיהיה להם קצת שכל להבין שאם המציאות השתנתה אז כן צריך ללכת לרופאים, ושהם יבינו שהוא דיבר על מציאות מסויימת שהיתה בזמנו.
הוא גם ידע שיהיו כמה עקשנים שילכו עם ראש בקיר ולא ירצו לקבל את הדברים, אבל בשביל זה יש בחירה.(וכמו שאם תטען למשל שנמצאה שיחה בכתב יד שרבינו אמר שלא יתכן שיהיה דבר כזה שאנשים יטוסו באויר,
דרך אגב קיימת שיחה הפוכה שיהודי בזמן משיח לא יהיה לו חשק לשחרית ויסע לירושלים ויטול עצה ממשיח ויחזור לפני זמן תפילה ולכאורה דיבר על מקומותיהם שזה טיסה במהירות שעוד לא תתכן (נראה לי)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות