ואלו המשך דבריו שם [הלכות מתנה ד']
ויַעֲקֹב עָשָׂה כַּמָּה תַּחְבּוּלוֹת לָזֶה בְּכַמָּה דְּרָכִים, עַד שֶׁהִמְשִׁיךְ בְּחִינַת הִתְגַּלּוּת הַגְּוָנִין עַל עֶדְרֵי צֹאן קָדָשִׁים שֶׁלּוֹ, כְּדֵי לְהַכְנִיעַ מֵהֶם הַמְּדַמֶּה וְלַהֲבִיאָם אֶל הַשִּׂכְלִיּוֹת הַנַּ"ל. וְזֶה וַיִּקַּח לוֹ יַעֲקֹב מַקַּל לִבְנֶה לַח וְלוּז וְעַרְמוֹן וַיְפַצֵּל בָּהֶם וְכוּ' מַחְשׂף הַלָּבָן אֲשֶׁר עַל הַמַּקְלוֹת (בְּרֵאשִׁית ל, לז), וְאִיתָא (זֹהַר וַיֵּצֵא קסב.) שֶׁזֶּה בְּחִינַת סוֹד הַתְּפִלִּין, שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה שֶׁהוּקְשָׁה כֻּלָּהּ לִתְפִלִּין, כְּלַל הַמֹּחִין, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב בְּחִינַת הַצַּדִּיק, שֶׁהוּא נְקֻדַּת הָאֱמֶת, הִמְשִׁיךְ בְּחָכְמָה נִפְלָאָה כָּל הַמֹּחִין הַקְּדוֹשִׁים בִּדְרָכִים נִפְלָאִים וְנוֹרָאִים מְאֹד מְאֹד, עַד שֶׁהִכְנִיס הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בְּתוֹךְ הַמֹּחִין שֶׁל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, שֶׁיִּכְנֹס הַחָכְמָה וְהַשֵּׂכֶל הָאֱמֶת בְּתוֹכָם הֵיטֵב, שֶׁיָּבִינוּ הָאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם הַטְעָאָה שֶׁל הַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה בְּחִינַת לָבָן לְהַעֲבִירָם מִזֶּה, חַס וְשָׁלוֹם.
וְזֶהוּ וַיַּצֵּג אֶת הַמַּקְלוֹת אֲשֶׁר פִּצֵּל בָּרְהָטִים בְּשִׁקֲתוֹת הַמָּיִם וְכוּ'. 'בָּרְהָטִים', הֵם רְהִיטֵי מֹחִין, כְּמוֹ שֶׁאִיתָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (תִּקּוּנֵי זֹהַר קמד:), הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב הִצִּיג וְתָחַב אֶת הַמַּקְלוֹת, שֶׁהֵם בְּחִינַת חִדּוּשֵׁי־הַתּוֹרָה שֶׁחִדֵּשׁ וְגִלָּה בְּשֵׂכֶל אֱמֶת וְנִפְלָא וְנוֹרָא כָּזֶה, הִצִּיג וְתָחַב אוֹתָם בָּרְהָטִים, בְּתוֹךְ רְהִיטֵי מֹחִין שֶׁל תַּלְמִידָיו הַמִּתְקָרְבִים אֵלָיו. וְזֶהוּ 'וַיַּצֵּג' - 'וַיַּצֵּג' דַּיְקָא, שֶׁהִצִּיג וְתָחַב חִדּוּשִׁים שֶׁלּוֹ הָאֲמִתִּיִּים בָּרְהָטִים, בְּתוֹךְ רְהִיטֵי מֹחִין שֶׁלָּהֶם - שֶׁיִּהְיוּ תְּחוּבִים בָּהֶם בְּעֹמֶק גָּדוֹל, עַד שֶׁלֹּא יִהְיֶה כֹּחַ לְשׁוּם טָעוּת שֶׁל הַמְּדַמֶּה לְהַעֲבִירָם מֵהֶם, חַס וְשָׁלוֹם. כִּי כְּבָר הֵם מְבִינִים הָאֱמֶת הֵיטֵב. ...
...וְזֶהוּ וְהָיָה בְּכָל יַחֵם הַצֹּאן הַמְקֻשָּׁרוֹת - וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'הַבְּכוֹרוֹת', וְשָׂם יַעֲקֹב אֶת הַמַּקְלוֹת וְכוּ', וּבְהַעֲטִיף הַצֹּאן לֹא יָשִׂים וְכוּ' וּפֵרֵשׁ רַשִׁ"י: 'לְשׁוֹן אִחוּר' וְכוּ' - זֶה בְּחִינַת מַה שֶּׁכָּתַב אַדְמוֹ"ר, שֶׁהַנְּעָרִים בְּקַל לְהָשִׁיב אוֹתָם מֵהַזְּקֵנִים, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב בְּסֵפֶר הָא"ב (סֵפֶר הַמִּדּוֹת, אוֹת תְּשׁוּבָה, סִימָן ד). וּכְמוֹ שֶׁמְּבֹאָר עַל פָּסוּק (תְּהִלִּים קיט, קעו): "תָּעִיתִי כְּשֶׂה אֹבֵד" (בְּסִימָן רו), הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב שָׂם כָּל מְגַמָּתוֹ לְקָרֵב בְּנֵי הַנְּעוּרִים, לְהוֹצִיאָם מִבְּחִינַת לָבָן מֵהַכֹּחַ הַמְּדַמֶּה, כִּי עֲדַיִן הֵם רַכִּים בְּשָׁנִים וְלֹא נִשְׁתָּרֵשׁ אֶצְלָם הַסְּבָרוֹת שֶׁל טָעוּת הַמְּדַמֶּה, אֲבָל הַזְּקֵנִים שֶׁכְּבָר נִשְׁתָּרְשׁוּ בְּטָעוּתָם שֶׁל הַמְּדַמֶּה - קָשֶׁה לַהֲשִׁיבָם עַתָּה אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת עַד יְרַחֲמוּ עֲלֵיהֶם מִן הַשָּׁמַיִם. וְכֵן כָּל הַפָּרָשָׁה סוֹבֵב וְהוֹלֵךְ עַל קֹטֶב זֶה, עַל הַמִּלְחָמָה שֶׁבֵּין נְקֻדַּת הָאֱמֶת בְּחִינַת יַעֲקֹב, לְבֵין כֹּחַ הַמְּדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת לָבָן הָאֲרַמִּי בֶּן נָחוֹר, כַּנַּ"ל.
וְכָל הַמִּלְחָמָה וְהָעֲבוֹדָה וְהַיְגִיעָה שֶׁל יַעֲקֹב הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַבָּנִים וְהַצֹּאן שֶׁהֵם בְּחִינַת בָּנִים וְתַלְמִידִים, כִּי עִם יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ לֹא הָיָה לְלָבָן שׁוּם עֵסֶק וּמְרִיבָה, כַּמּוּבָן בַּפָּרָשָׁה, כִּי יַעֲקֹב בְּעַצְמוֹ כְּבָר שִׁבֵּר הַמְּדַמֶּה בְּחִינַת לָבָן לְגַמְרֵי, וְנָקִי מִמֶּנּוּ לְגַמְרֵי וְיָדוֹ מְסֻלֶּקֶת מִמֶּנּוּ וְאֵין לוֹ שׁוּם עֵסֶק בּוֹ, רַק יַעֲקֹב מָסַר נַפְשׁוֹ בִּיגִיעוֹת קָשׁוֹת וּטְרָחוֹת וְתַחְבּוּלוֹת כָּאֵלֶּה הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַצֹּאן וְהַבָּנִים, הַיְנוּ לְהוֹצִיא בָּנָיו וְתַלְמִידָיו מִבְּחִינַת בֵּית לָבָן, מִבְּחִינַת הַמְּדַמֶּה. וּמֵחֲמַת שֶׁהַמִּלְחָמָה גְּדוֹלָה וַחֲזָקָה מְאֹד מְאֹד, כִּי הוּא מִתְגַּבֵּר וּמִתְפַּשֵּׁט וּמִשְׁתַּטֵּחַ מְאֹד בְּכָל דַּרְגָּא וְדַרְגָּא. וְכָל מַה שֶּׁמְּנַצְּחִין אוֹתוֹ מְעַט - מִתְפַּשֵּׁט וּמִשְׁתַּטֵּחַ יוֹתֵר וְיוֹתֵר. וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל (סֻכָּה נב.): 'כָּל הַגָּדוֹל מֵחֲבֵרוֹ יִצְרוֹ גָּדוֹל מִמֶּנּוּ', עַל־כֵּן הֻכְרַח יַעֲקֹב לִבְרֹחַ מִמֶּנּוּ בְּהֵחָבֵא עִם רָחֵל וְלֵאָה, שֶׁהֵם כְּלַל הַתּוֹרָה, וְעִם כָּל הַבָּנִים וְהַצֹּאן...
...וְזֶה שֶׁאָמַר יַעֲקֹב לְלָבָן מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי כִּי דָלַקְתָּ אַחֲרָי, הַיְנוּ שֶׁיַּעֲקֹב הַצַּדִּיק הָאֱמֶת מֵרִיב עִם לָבָן הָאֲרַמִּי וְאוֹמֵר לוֹ: מַה פִּשְׁעִי וּמַה חַטָּאתִי, הַיְנוּ אֵיזֶה חֵטְא וּפֶשַׁע מָצָאתָ בִּי בְּעַצְמִי, אֲשֶׁר אַתָּה רוֹדֵף אוֹתִי, הֲלֹא אֵין לְךָ שׁוּם כֹּחַ וְקִטְרוּג עָלַי, כִּי תְּהִלָּה לָאֵל אֲנִי זַךְ וְנָקִי וְצַח לְגַמְרֵי מִכָּל חֵטְא וָפֶשַׁע, כִּי אֵין לִי שׁוּם הִסְתַּכְּלוּת בְּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל אֲפִלּוּ כְּהֶרֶף עַיִן וְכוּ' וְכוּ', כִּי מִשַּׁשְׁתָּ אֶת כָּל כֵּלַי מַה מָּצָאתָ מִכָּל כְּלֵי בֵּיתְךָ - כִּי אֵין בִּי שׁוּם אֲחִיזָה וּנְגִיעָה מִמְּךָ, כִּי אֲנִי נָקִי מֵהַמְּדַמֶּה לְגַמְרֵי לְגַמְרֵי, שִׂים כֹּה נֶגֶד אַחַי וְאַחֶיךָ וְיוֹכִיחוּ בֵּין שְׁנֵינוּ - הַיְנוּ שֶׁאָמַר שֶׁהוּא מְרֻצֶּה לַעֲמֹד לְדִין לִפְנֵי כָּל מִי שֶׁיִּרְצֶה, הֵן לִפְנֵי אֶחָיו שֶׁל יַעֲקֹב הֵן לִפְנֵי אֶחָיו שֶׁל לָבָן, הַיְנוּ הֵן לִפְנֵי אוֹתָן שֶׁהֵם מִסִּטְרָא דִּקְדֻשָּׁה, הֵן לִפְנֵי אוֹתָן שֶׁהֵם מִסִּטְרָא אָחֳרָא מִסִּטְרָא דְּלָבָן, כִּי לִפְנֵי כֻּלָּם יִצְדַּק בַּדִּין, כִּי כֻּלָּם לֹא יוּכְלוּ לִמְצֹא בּוֹ שׁוּם שֶׁמֶץ וְשׁוּם צַד אֲחִיזָה מִשּׁוּם רֵיחַ שֶׁל אֵיזֶה תַּאֲוָה וּמִדָּה שֶׁבָּעוֹלָם הַנִּמְשֶׁכֶת מִכֹּחַ הַמְּדַמֶּה, כִּי אֲנִי נָקִי וְזַךְ וְצַח לְגַמְרֵי.
אַף גַּם הָיוּ לִי יְגִיעוֹת וּטְרָחוֹת גְּדוֹלוֹת בַּעֲבוֹדַת הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל כְּלַל יִשְׂרָאֵל, בְּחִינַת הָיִיתִי בַיּוֹם אֲכָלַנִי חֹרֶב וְקֶרַח בַּלָּיְלָה - שֶׁיָּגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי הַרְבֵּה בְּהִתְבּוֹדְדוּת וְתוֹרָה וּתְפִלָּה בַּיּוֹם וּבַלַּיְלָה בְּתוֹךְ שָׂדוֹת וִיעָרִים, בְּתוֹךְ חֹרֶב וַחֲמִימוּת גָּדוֹל וּבְעֵת הַקֹּר וְהַקֶּרַח בַּלַּיְלָה, שֶׁגַּם אָז הָלַךְ בַּדֶּרֶךְ יְחִידִי בְּהִתְבּוֹדְדוּת, וְיָגַעְתִּי וְטָרַחְתִּי בִּיגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאֹד בַּעֲבוֹדַת ה' וַתִּדַּד שְׁנָתִי מֵעֵינָי - הַכֹּל בִּשְׁבִיל הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בִּשְׁבִיל לְקָרֵב אֵלָיו נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל.
עַל־כֵּן אַף־עַל־פִּי שֶׁהַנְּפָשׁוֹת הַמִּתְקָרְבִין עֲדַיִן לֹא נִצְּחוּ הַמִּלְחָמָה - אֵין לְךָ כֹּחַ לַעֲשׂוֹת לָהֶם מְאוּמָה, כִּי כֹּחִי וְכֹחַ אֲבוֹתַי הַצַּדִּיקִים הָאֲמִתִּיִּים יָגֵן עֲלֵיהֶם לְהַצִּילָם מִמְּךָ, כִּי הַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּעַצְמוֹ יַעֲמֹד בְּעֶזְרִי, עַד שֶׁאֶגְמֹר עִמָּהֶם מַה שֶּׁהִתְחַלְתִּי לְקָרְבָם כֻּלָּם לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיִּצְמַח מֵהֶם הִתְגַּלּוּת הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כְמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים פה, יב): "אֱמֶת מֵאֶרֶץ תִּצְמָח" וְכוּ', מֵאוֹתָן שֶׁמֻּנָּחִים עַד הָאָרֶץ, מֵהֶם דַּיְקָא יִצְמַח הָאֱמֶת לְכָל בָּאֵי עוֹלָם, כִּי "שְׂפַת אֱמֶת תִּכּוֹן לָעַד" (מִשְׁלֵי יב, יט), וְקֻשְׁטָא קָאֵי (הָאֱמֶת עוֹמֶדֶת וּמִתְקַיֶּמֶת) (שַׁבָּת קד.):