אני לא מקדים הקדמות
לא אומר בעד או נגד.
רק מצטט רש"י הקדוש
"כי אם בהתגלות ליבו"
אומר רש"י
"כי אם בגילוי לבו הוא חפץ, לגלות מה שבליבו"
לי אישית זה מאוד מזכיר כל מיני טיפולים שכל המטרה היא
לגלות מה יש לך בלב
לא ככה?

תודה רבה על כל התגובות המעודדות

@ברוך-מאן כתב:

וכבר כמעט ברור לי מי אתה, אבל היות שאני לא רוצה להיחשף, אז לא ארמוז כלום

הכל בסדר! אני בטוח שאתה לא יודע מי אני אז תהיה רגוע...

@אל-יתהלל כתב:

איזה כרטיס? שתף

לא רוצה להסיט את נושא האשכול אבל...

חבל שאין לייק של דמעות

יש בפורום שלנו תופעה עדינה. לא חדשה, לא נדירה, ולא תמיד מוכחת ממש — אבל כשקולטים אותה, אי אפשר כבר לא לראות אותה.

זה מתחיל באשכול רגיל לגמרי.

מישהו שואל שאלה פשוטה:
'לא הבנתי מה הכוונה כאן בתורה.'
או: 'יש לי קושיא קטנה על מה שכתב רבי נתן.'
או כמובן: “חידוש קטן, לא רוצה לפתוח ויכוח.”

ואז נכנס ניק אחד. נקרא לו לצורך העניין @מחפש את האמת
הוא כותב תגובה. לא סתם תגובה — מהלך. שבע פסקאות, ארבעה מקורות, שתי הערות ולפחות פעם אחת “וכבר הארכתי בזה במקום אחר”. בסוף כמובן הוא חותם בענווה:
“אבל כמובן זה רק לפי עניות דעתי, ואשמח לשמוע אם יש מי שחושב אחרת.*

עוברות שלוש דקות.

אף אחד לא מגיב.

ארבע דקות.

עדיין כלום.

חמש דקות — ושם, במקום העמוק בלב, מתחיל לזוז משהו.

לא עצבות ממש. יותר תחושה כזאת של: 'רגע, באמת אף אחד לא שם לב למה שכתבתי עכשיו? הבאתי פה נקודה חזקה שמאירה באור חדש את כל התורה. ואף אחד אפילו לא כתב יישר כוח?'

הוא מרענן את הדף.

כלום.

מרענן שוב.
אולי הפורום נתקע.
אולי כולם באמצע התבודדות.
אולי יש תקלה עולמית באינטרנט.
אולי פשוט אף אחד לא הבין את העומק.

ואז מגיע הרגע.

הוא לא קם ואומר: “אני אפתח ניק נוסף ואפרגן לעצמי”. חס ושלום. זה לא עובד כך.
זה מתחיל הרבה יותר נקי. הרבה יותר תמים.

“אני רק אפתח משתמש נוסף, שיהיה לי בשביל לקרוא בלי שיזהו אותי.”
“אולי בשביל לשאול שאלות מזווית אחרת.”
“אולי בכלל בשביל בני הבית.”
“מה הבעיה? הרי לכל אדם יש כמה צדדים בנפש...”

דקה אחר כך נולד ניק חדש: @פשוט מבקש להבין.

בהתחלה הוא רק קורא. באמת רק קורא.
ואז הוא אומר לעצמו: “טוב, תגובה כזאת מושקעת לא יפה להשאיר בלי שום התייחסות. זה לא בשבילי. זה בשביל לחזק את הכותבים בפורום. זה הפצה.”

אז הוא כותב:
“מחילה שאני מתערב, אבל נראה לי שמה שכתב כאן @מחפש-את-האמת הוא ממש יסוד גדול. סוף סוף מישהו ניסח את זה ברור.”

ואז הוא עוצר.

קורא את זה שוב.

מוחק את “ממש יסוד גדול”. שלא יהיה מוגזם.
כותב במקום: “דברים יפים מאוד.”
לא, זה קר מדי.
מחזיר: “דברים מתוקים ובהירים מאוד.”
זה כבר נשמע קצת קרוב מדי.

בסוף הוא מוצא את האיזון:
“יישר כוח גדול. הדברים ממש מאירים, ובעיקר הסדר שעשיתם כאן.”

כאן מתחיל האושר.

פתאום יש שיח.
יש תגובה.
יש מי שהבין.
יש מישהו בפורום הזה שסוף סוף יודע להעריך מהלך בנוי היטב.

ועכשיו מגיע הלייק.

בהתחלה הוא מתלבט.
לשים לייק לעצמו? זה כבר חשוד.
אבל מצד שני, הוא לא עושה לייק לעצמו. זה ניק אחר לגמרי. אדם אחר. אדם עם שם אחר, תמונה אחרת, וסיסמה שהוא גם לא זוכר כבר.

אז הוא נותן לייק.

ומיד, כדי שלא ייראה חד-צדדי, הניק הראשון מחזיר לייק לניק השני.

וכך, בתוך תשע דקות, נבנה בפורום דו־שיח מלא:
אחד כתב מהלך.
השני הבין.
הראשון הודה.
השני הוסיף נקודה.
הראשון אמר “בדיוק לזה התכוונתי”.
השני כתב “שמח שזכיתי לכוון”.
ושניהם הלכו לישון עם הרגשה שהיה כאן שיחת חברים נפלאה.

אבל אז בבוקר מגיע הקורא מן הצד.

הוא לא מחפש חשדות. הוא בא רק ללמוד.
הוא קורא את האשכול בתמימות, ואז פתאום משהו מתחיל להציק לו.

לשני הניקים יש אותה מילה אהובה: “למעשה”.
שניהם מסיימים כל פסקה ב“ודו״ק”.
שניהם כותבים “אני לא בא להתווכח, רק לברר”.
שניהם משתמשים באותם שלושה סימני קריאה!!!
ושניהם, באופן פלאי ממש, יודעים להסביר בדיוק למה הכותב הראשון התכוון — גם במקומות שהכותב הראשון עצמו עוד לא חשב עליהם.

ואז אתה רואה תגובה של הניק השני:
“לא הבנתי את כל המהלך, אבל ברור לי שיש כאן עומק גדול מאוד.”

והניק הראשון עונה לו:
“יישר כוח על ההבנה הדקה.”

פה הקורא כבר לא כבר לא קורא חידוש על התורה. הוא מתחיל להרגיש כמו בלש מנוסה. בדיקה קצרה מתי נפתחו החשבונות, מי הצטרף אחרי מי, ואיזה ניק הופיע בדיוק אחרי שהשני הלך לישון.

ושוב, אין כאן שום טענה על אף אחד. יכול להיות שהם באמת שני אנשים. יכול להיות שהם חברותא. יכול להיות ששניהם פשוט למדו אצל אותו מגיד שיעור, שתו אותו קפה, ואוהבים בדיוק את אותה מילה: “חדא מחתא”.

אבל לפעמים האשכול נראה כל כך מתואם, שאתה כבר מחכה שהניק השלישי ייכנס ויכתוב:
“אני בדרך כלל רק קורא, אבל הייתי חייב להגיד ששני הצדדים פה כתבו דברים נפלאים.”

ואז תבין שגם הוא מאותו בית.

בקיצור, חברים יקרים: תפתחו כמה ניקים שאתם רוצים. זה פורום, לא מרשם אוכלוסין. רק תנו קצת מרווח נשימה. אל תגיבו לעצמכם אחרי שתי דקות. אל תעשו לייק כל כך מהר. ואל תכתבו לעצמכם “סוף סוף מישהו כתב את זה” — כי מי שמכיר אתכם מספיק טוב כדי לכתוב כך, כנראה מכיר אתכם קצת יותר מדי טוב.

(ואם זיהיתם את עצמכם בפוסט הזה, אל תדאגו: אני לא יודע מי אתם, ובכל מקרה זה לא אתם, זה כנראה השני.)

רק עכשיו - אחרי החגים
אני יכול להתחיל להסתכל אחורה איך היה באומן...

כמו כל שנה
הגעתי עם ים של געגועים
כמו בכל שנה
אמרתי לעצמי מראש - עזוב, שחרר, כלום לא ייפתח...
וכמו בכל שנה זה כמובן לא עזר!
וכשהלב התקרב למעיין הוא התמלא בגעגועים...

בכנות:
כמו בכל שנה טעמתי אכזבה מרה
היה דיבור בציון
היה קצת
אבל לא מה שחשבתי
ולא כמו שתכננתי
ולא כמו שרציתי מראש
כמו בכל שנה הבנתי שיש לנו רבה שלא עומד בתכתיבים
ולא ממלא ציפיות, בדיוק כמו שמצפים.
אלא יותר גדול מזה
ההבנה הזאת לא ריגשה אותי מידי
אבל אני חושב שזה מאוד נכון
וזהו
אין סוף מידי טוב לסיפור הזה
אשרי שזכיתי להגיע לאומן!
לא מוכר את זה בשום מחיר שבעולם!
קניתי כבר כרטיס לשנה הבאה

@davidsaada כתב:

שלום וברכה
מחפש חברותא או קבוצת לימוד
לצורך כניסה לעולם העיון בליקוטי מוהרן
הרבה זמן כבר מחפש
ויודע שישנו בודאי
אני במושב בית זית ליד ירושלים
אם מישהו מכיר אשמח לשמוע!!
תודה

אתה רוצה חברותא פרונטלית או בזום גם טוב?

אגב:
אני מזמין אותכם להגיב לשאלה המרתקת באמת
שהעלה ידידינו @איש-היער באשכול כאן:
אוחח
זה דיון לעניין
דיון שר' נתן היה נהנה ממנו

הצהרה

אגב:
די ברור לי שלא כל גדולי אנ"ש בדורות הקודמים אחזו בדיוק אותו דבר בעניין הזה.
היו כאלו שהבינו את זה כך, והיו כאלו שהבינו שרבינו רוצה מהם לנהוג מעט אחרת...
וכולם המשיכו לדבר ולהחיות מהדברים האמיתיים...
לא על זה העולם עומד, ומותר שיהיו חילוקי דעות!
יש הלכה שר' נתן כותב, שגם אחד שנמצא אצל מפורסם של שקר אמיתי, אם הוא מתכוון באמת, בסוף הוא יגיע לצדיק האמת.
מה זה אומר לנו?
שהעיקר להתמקד בלכוון לאמת, להתקדם בדברים האמיתיים.
ה' יכוון אותך לאמת בסוף.
אנחנו קטנים מידי בשביל לדעת לכתוב פוסטים מדוייקים בדיוק. ולקצוב ולחתוך מה דינם של כל גדולי ישראל שלא בדיוק מקורבים לרבינו...
ומה דין הווארטים שלהם...
ומה דין היהודים הגדולים שכן נמצאים בברסלב...

מה אנחנו? שופטי בג"ץ???

חלאס!!!

חברים יקרים
אני כאן בהודעה דרמטית!!
ראשית אני מצהיר בפירוש שלא קראתי את כל הפוסטים, ואין לי גם שום תכנית לקרוא אותם (סליחה מכל הכותבים היקרים)
אני מבין שיש כאן מחנות, הצבעות, ובחירות, יש כאן אנרגיות שאין בכל הפורום...
אני רוצה לפתוח מחנה שלישי:

של כאלו שלא אכפת להם לא להיות מבוררים בעניין הזה

לא אכפת לי לא לדעת מה בדיוק מה דעת רבינו בעניין הזה
לא להיות מדוייק במאה אחוז מה דעת רבינו בעניין ווארטים מצדיקים מברוררים, אך מפורסמים רק מעט, ומקורבים לרבינו רק מצד האוזן

שאני מסתכל על כל העניין של רבינו
ובמיוחד מה רבינו רוצה להגיד לי
די מהר ברור לי שהאשכול הזה הוא לא מה שרבינו בא לעולם בגללו
חסידי ברסלב בכל הדורות התעסקו בעיקר בהתקרבות לרבינו, בהתבודדות, בלימוד תורתיו הקדושים, בשיחת חברים, בשמחה, בהתחזקות.
לא נראה לי שהם השקיעו כ"כ הרבה אנגרגיות בסגנון הוויכוחים האלו
נכון רבינו מאוד הזהיר מפרסום של שקר, אתם מוזמנים לקרוא את התורות וההלכות והשיחות על זה וכל אחד יעמוד מול עצמו וינסה להבין עם הלב שלו מה רבינו רוצה ממנו...
אבל כאן:
פתאום האשכול הכי חם בפורום נהיה האשכול של ההתבררות הכי מיותרת בפורום

נכון, אני יודע שתוכלו להביא לי כעת שיחה או השמטה שאומרת זה העניין הכי חשוב בברסלב
אני יודע, וזה פשוט לא מעניין אותי...
תתקדמו הלאה
מחכה לכם באשכולות אחרים
לדבר על נוסאים קצת יותר אמיתיים
קצת יותר פרקטיים...
בהצלחה!

וידוי

אם אין לדברים שלך את החן
ומקום שייכנסו בלב המקבל
אתה במלכות דסט"א בבחינת 'וחפרה הלבנה'
שהמקבל מרגיש כאילו אתה חופר לו
|-(בשם מיכי יוספי)

זה נשמע סלינג אבל נראה שיש בזה משהו אמיתי
גם במלכות דקדושה רבינו מדבר על החקיקה שהדברים נחקקים בלב השומע
שזה דומה לחפירה וצריך להרחיב ולדייק כאן

כל כך הרבה רוצים להתחבר באמת להליכה עם התורות של רבנו — אבל לא תמיד קל להתחיל, ועוד יותר קשה להתמיד לבד.

עכשיו, כשמתחילים תורה חדשה, זו הזדמנות מצוינת לפתוח דף חדש ולמצוא חברותא שתעזור לכם ללכת עם התורה בעקביות.

כאן בפורום כולנו אנונימיים. אם אתה מחפש חברותא, תכתוב כאן את הפוסט שלך ובעז"ה השידוך שלך יגיע אליך, כדאי לכתוב כמה שיותר פרטים כדי לקבל התאמה גבוהה:

• אזור מגורים
• אופן הקביעות: יומי / פעמיים בשבוע / שבועי / אחר
• זמן מועדף: בוקר / צהריים / ערב / גמיש
• סוג החברותא שאתה מחפש:
  • חברותא ללימוד משותף
  • חברותא להדרכה וליווי
  • חברותא ברמה גבוהה
  • אתה מרגיש מתקדם ורוצה לעזור למישהו אחר
• הוותק שלך בהליכה עם התורות — האם זו התחלה חדשה, או שאתה כבר הולך עם התורות תקופה?
• האם יש לך רכב: כמה מרחק או זמן נסיעה אתה מוכן לנסוע בשביל חברותא
• כתובת מייל ליצירת קשר

אם מישהו יראה שהדבר מתאים לו, הוא יוכל ליצור איתך קשר במייל.

פניה למנהל

בעזרת ה׳, שנזכה להתחיל מחדש — ולא להישאר לבד בדרך.

וודאי שראוי לפתוח בעניין זה אשכולות שלימים ותתי אשכולות
ולעסוק בהם כל ימי חיינו ולפחות עד לראש השנה הבא
אבל מה לעשות שיש שכחה ולפעמים כבר שבועיים אחרי הנסיעה לאומן כבר הראש נמצא במקום אחר לגמרי...
למישהו יש עצה פרקטית איך להזכיר לעצמו ואיך לשמח את עצמנו בעניין הזה?

באומן עם יבלחט"א האדמו"ר מקרעטשניף כפר עטה

שיעור לפני 11 שנים | הסוד

סיפורים ונקודות אור מחייו והנהגותיו של הרב בזנסון זצ"ל | הרב דן לוינזון | נהר דעה

שיר שהלחין

בלימוד עם ר' עמרם בלוי בצעירותו