הדרך של הצדיק עליה כתוב - "והולכתי עוורים בדרך לא ידעו"
אותה דרך נקראת "ידיעה שלימה" "כשאדם יודע..."

@מאיר-לב כתב:

בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ - כדברי ראבר"נ.

תסתכל בדפוס ראשון:
לא כתוב שם יין ישן
אלא יי"ש
המדפיס ניסה לפתוח את הר"ת ותרגם את זה ליין ישן אפילו שבסברא פשוטה יי"ש זה יין שרף וזה גם המשקה שהיה נפוץ במדינתם
זה קצת מערער את הטענה שלך

כתוב כאן לא מעט בתורה על עניות וצמצום המזונות והשפע
מה שאני הבנתי זה

• שכל השפע נשפע מהצדיק מהאין
• אדם שעושה עוונות גורם לעוונותים הטו אלא - הטו את השפע למקומות אחרים (סט"א)
• ע"י שנותן צדקה לצדיק על אף שמזונותיו מצומצמים יעשה בהפ צדקה יזכה לשפע גדול
• שזה בחינת זריעה על המים שחוזר בכפל כפליים
• רבינו גם מדבר על שפע של דעת (תלת מאה גרבי משחא) שזוכה מהרשימו שנשאר מהאין
  זה נראה כאילו יש כאן מהלך שלם
  אבל המהלך הזה בכלל לא מובן לי?
  אם הבעיה שלי זה שמזונותי מצומצמים איך אפשר להגיד לי לעשות בהם צדקה???
  זה כמו להגיד לנכה - אתה רוצה להיות בריא תרוץ כל יום 20 ק"מ???

כעת לומדים את תורה ד' בהרבה מקומות
מה שידוע זה
שתורה ד' נאמרה

• בשבועות
• בזלאטיפליע
• אינו ידוע אם בשנת תקס"א או תקס"ב
  אחרי שנים שבהם חיי רבינו נחקרו ונלמדו, אולי יש יותר מידע על השנה המדויקת שבה התורה נאמרה?
  באיזה שנים רבינו היה בזלאטיפליע?
  אולי מישהו יודע עוד עובדות מעניינות לגבי התקופה שרבינו שהה בזלאטיפליע בדגש על עובדות שמתחברות לתורה...

@ברוך-מאן כתב:

נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").‏

לצטט פל"ח זה קל!
עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
באות ט' רבינו כותב
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
דהיינו שהוא מדובק בצדיק
= הוא רואה את אנשי הצדיק

בעל-מוח כתב:

"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...

וזה לא סותר את זה שהוא גם מסוכן...
זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש
אם תגיד אני לא שותה כלום וזהו... אולי לא תהיה רש אבל גם לא תזכה להיות ראש
אם תשתה ללא צמצום כנראה תהיה רש.
צריך לתפוס את החבל משתי הצדדים

@בדרך כתב:

יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??

אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.

@נאר-ד-רבה כתב:

אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול...

"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח...

@מאיר-לב כתב:

זה לא משנה.
הרעיון הוא אותו רעיון, בשני המקרים, בין ביין שרף ובין ביין ישן, אלו משקים מבוססי אלכוהול בכמות גבוהה מאוד בשונה מיין, וזו היתה כוונתי בחילוק ביניהם.

אז עשית חילוק נחמד
יין - מותר
משקה = אסור
ייתכן שיש בזה משהו אמיתי
אבל לדעתי יש כאן עניין עמוק יותר
יין וגם משקה שתיהם בסוף משמחים (מציאות!)
גם בהלכה הבדלה וקידוש בשבת בבוקר אפשר לעשות על משקה
וגם עם ישראל דורות עושה לחיים על משקה
לא סתם ה' ית' ברא בריאה כזאת של משקה שהוא משמח
מצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסיד

ביאור חזק מבאר בעיקר את הנקודה המוקשית
מה היה טענת משה רבינו?
ומה האיום הגדול בכך שימחק את שמו מהתורה?

@רוצה-להיות
חזק מאוד
רק אצל רבינו תוכל לראות פוסט כזה בפורום עיווני
ה' יעזור...

פותח אשכול לטובת חכמת ההמונים.
שמעתם שיחה, סיפור או דיבור ורוצים לדעת איפה הוא מופיע?
תשאלו כאן, ומי שיודע את המקור יוכל לעזור.
נראה לי שיכול לצאת מזה מאגר שימושי ברור ומדויק לכולם.
### לתועלת העניין נראה לי שכדאי:

• כאן לא המקום לדיונים - אתה רוצה לדון על משהו - אנא תפתח אשכול נפרד...
• אם אתה יודע תגיב - אם אתה לא יודע - אל תגיב!
• מצאת משהו לא נכון או לא מדוייק - אל תשמור את זה לעצמך - תקן אותנו כאן, למען לא ייצא מכשול...

באותו עניין ממש
לפי הנאמר כאן יוצא שבכל פעם שיהודי עושה עוון
הוא גורם לחמת מלך מלאכי מוות ובורא צירופים רעים שאמורים לנקום בו ולהמית אותו
ובדיוק כמו בחטא העגל מי מציל אותו = הת"ח
שפונה להקב"ה במשא ומתן על כל עוון ועוון ואומר להקב"ה - אם תישא חטאתו... ואם אין...
מה אתם אומרים על הכיוון הזה?

בלת"ק
כידוע, כל דיבור של רבינו אפשר ללמוד אותו בכמה רבדים
ברובד הרוחני
אם רבינו אמר לא ללכת לרופאים = הכוונה היא גם לרופאי הנפש
כאן הסוגייה הולכת ומסתבכת....
מה היה פעם?
ומה היום?
למה לא ללכת?
רבינו בעצמו הוא רופא הנפשות?

@נחום-בקר כתב:

@בעל-מוח יש ר' נתן שמבאר אם תשא חטאתם היינו שיש דרך תשובה בתורה הכתובה הנה מה טוב, 'ואם אין' היינו ואם צריך לתשובתם בחינה של 'אין' אזי בעבור זה מחני נא מספרך ואכלל בבחינת אין להמשיך להם כפרה. והבן לקשר בתורה דידן את עבודת תקון הצרופים ועבודת ההתכללות באסב"ה (אותיות ה - ט)

אתה בעצם אומר כאן שיש שתי דרכים איך אפשר למחול עוונות?
לא ירדתי לעומק דעתך...

אני קורא כאן את הפוסטים
ורוצה לכתוב לכל הניקים החשובים כאן
בא נצא מנקודת הנחה
שאין סיכוי בעולם שלא יהיה לנו קושיות על רבינו
לא צריך לרוץ ולתרץ אותם מייד
אפשר להמשיך לחיות עם זה
וכן, חשוב מאוד לנסות לברר וללבן את העניין

@רוצה-לרצות כתב:

האמת שזו תופעה של הקצנה ששמתי לב אליה מעוד משתמשים בפורום הזה, ובעיקר ממך.

האמת היא שאתה צודק לגמרי
זה קיצוני על גבול המשיחי והלאה...
מה לעשות שבכל השיחות שרבינו כתב על תורתיו הקדושות הוא התבטא בצורה הרבה יותר קיצונית מהכותבים כאן בפורום...
לעומת השיחות האלו כתבו כאן עדין...
תסתכל בחיי מוהר"ן

@נחלי-דבש כתב:

והיה בסעודה מכל טוב, הינו חלות ולחם בשפע, ודגים ויין שרף ובשר ומוליתא וגם מטעמים (צימעס) ויין, ושתו כולם לחיים, וברכו שהילד יהיה ברסלבר חסיד"

אגב:
לא כתוב כאן קצת...
איך שאני מבין מכל השיחות שהעלות כאן

• תהיה יהודי שמח - שיודע לעשות 'לחיים' ולא נערוויס'ט
• אל תשתכר

זה ממש מדוייק גם מלשון הפסוק שהבאת
והולכתי עוורים בדרך לא ידעו
אשים מחשך לפניהם...
מה ההפך?
יש אחד שרוצה דרך ברורה עליו כתוב
יש דרך ישרה לפני איש ואחריתה דרכי מות...

@מאיר-לב כתב:

@בעל-מוח שאלה נפלאה ומיוחדת!
כתבתי על זה באשכול החידוש הגדול של תורה ד'
אביא כאן את הדברים כאן שוב:
הקלקול הגדול ביותר בתורה שלנו הוא שאדם לא יודע לאן הוא הולך, כלומר, הוא יכול להינצל מכל התאוות אבל עדיין הוא לא יודע להיכן הוא מהלך.
בתיקון הגדול של רבינו - על ידי הווידוי דברים אנחנו מתחברים לדרך של הצדיק.
ובשונה ממה שחושבים בעולם שהדרך היא רק אמצעי להגיע למטרה...
אצל רבינו הפוך -
העיקר זה הדרך!
כשאתה מחובר לצדיק אתה נכלל באיני יודע שלו. ב"לא נדע" שלו.
הרי גם הצדיק כשהוא נכלל באין סוף הוא לא יודע - אבל הצדיק נכנס לתוך האיני יודע הזה כנגד האיני יודע השלילי, של היאוש.
זה "איני יודע" של חיפוש וגעגוע...
כמאמר הכתוב:
"וְהוֹלַכְתִּי עִוְרִים בְּדֶרֶךְ לֹא יָדָעוּ, בִּנְתִיבוֹת לֹא יָדְעוּ אַדְרִיכֵם, אָשִֹים מַחְשָׁךְ לִפְנֵיהֶם לָאוֹר".
ובעצם, כשהוא מגיע לפרשת דרכים הוא מבין שעצם אי הידיעה שלו לאן ללכת יוביל אותו בסופו של דבר לביטול המוחלט - ל"אין" של הצדיק.

@מאיר-לב
פירותיך מתוקים
לפי"ז מובן מאוד למה הדרך שהצדיק מציע נקראת = 'פרשת דרכים'
כי הצדיק לא מביא דרך אחת ברורה !

להפך, הצדיק מפגיש אותך בצורה עוד יותר חזקה - מול הבלבול

מול חוסר הוודאות שאינך יודע לאיזה דרך לפנות
אבל מה כן, הוא מביא דעת, מה עושים במצבים שכאלו...