היה שבוע שעבר במדור חסיד וליטאי במוקד
שר' מרדכי שלום אמר שלפני ההתקרבות היה כלכך בלבול מאלול דווקא בגלל שלא ידעו כל כך איך חוזרים בתשובה, וכל שאר החכמות.
ואחרי שהתקרב לרב'ה אז הבין שהרב'ה הוא עושה התשובה. ואנחנו רק מצד האתערותא דלתתא. כידוע השיחה (סליחה על התמצות).
ואפשר ללמוד מזה המון התחזקות, שבאמת, אין עלינו המלאכה לגמור, כי הקב"ה ודאי יגמור תיקון העולם כרצונו, והתפקיד שלנו הוא רק לוודאות שלנו יהיה בזה חלק, כל אחד מאיתנו, נושא על גבו את כל העולם, כאילו זה התפקיד שלו, והצדיק בא ואומר לך, תרגע, זה לא תפקד שלך, התפקיד שלך הוא רק לעשות את שלך בעבודת ה', ומה שנעשה עמך לא יכפת לך כלל, והעבר אין.
שזה דיבורים שבעיני העולם הזויים, (שתי המשפטים הקודמים) ורק על ידי שמבינים שהכל בסדר והתפקיד שלך הוא רק הרגע הזה, להיות הרגע יותר טוב, לקחת כעת יותר חלק בתיקון העולם. אז הכל מובן.

סימוכין היסטוריים
ממי מההיסטוריונים.?
לא מפיהם אנו חיים...

ומה ההבדל בין זה למה שכתבתי?

@האור-שבפשטות כתב:
הכוונה היא שר' שמעון הוא היחיד שהכיר את הרך בשנים ההוא כי ר' שמעון, רבינו, והרך בשנים נסעו יחדיו לקמיניץ.

@שפחה-על-הים כתב:
חיי"מ קלז
בִּנְסִיעָתוֹ לְהָתָם תֵּכֶף בְּנָסְעוֹ מֵאָדֶעס עַל הַיָּם הַשָּׁחוֹר הָיָה רַעַשׁ גָּדוֹל וְרוּחַ סְעָרָה גְּדוֹלָה, אָז בָּא אֵלָיו מֵת אֶחָד שֶׁנִּפְטַר בְּסָמוּךְ וְשָׁאַל רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה אֶת הָאִישׁ שֶׁהָיָה עִמּוֹ הֲרָאִיתָ שֶׁהָיָה כָּאן הָרַךְ בַּשָּׁנִים מִוָּואלְחָוִויץ וְכוּ'. אַךְ עַכְשָׁו אֵין מַעֲשֶֹה זוֹ חִדּוּשׁ כְּלָל כִּי אַחַר כָּךְ הָיָה עוֹסֵק בְּעִנְיָן זֶה הַרְבֵּה לְתַקֵּן נִשְׁמוֹת הַמֵּתִים אֲלָפִים וּרְבָבוֹת. וְזֶה הָיָה עִקַּר עֲבוֹדָתוֹ כַּאֲשֶׁר נִשְׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ וְעִקַּר הִסְתַּלְּקוּתוֹ הָיָה בִּשְׁבִיל זֶה כַּמְבֹאָר בִּמְקוֹמוֹ עַיֵּן שָׁם:

@האור-שבפשטות כתב:
לאחמ"כ הגיע הרך בשנים לאחר פטירתו לרבינו כשהיה בדרכו לא"י, ורבינו שאל את משמשו שהגיע עימו לא"י הראית את הרך בשנים? מזה יש המוכיחים שר' שמעון נסע עם רבינו לא"י כי הכיר את הרך בשנים ההוא מקמניץ.

לפי מה שהבנתי, אין היום הבדל בין צביעה לצביעה בנושא, ואם אחד יורד כולם יורדים או להפך.

@שפחה-על-הים כיום אין צביעה שיורדת בבדיקה הנ"ל למרות שיורד בכביסה

תשמע בשיעורים של הרב משמרתי,
כל השיעורים הראשונים היו מוקדשים לנושא הזה.
נ.ב. כל הדיונים שאני מכיר הם נטו הלכתיים.

הרב @האור-שבפשטות
נכתב על ידי ר' בנימין פראנק באוצרות. והובאה התמונה בפוסט החמישי בשרשור זה. שזה אותו אחד.

הרב משמרתי אוחז ראדזין, כי זה חובה. והארגמון שטות מוחלטת לדעתו.
ללבוש ציצית צבעונית, אין איסור. בצבע התכלת ולא זה, יש איסור מצד קלא אילן.
ויש אומרים שהיום כשאין וודאי תכלת, אז אין חשש של קלא אילן, שטעם האיסור הוא שמשקר כאילו מקים המצווה.
לכאורה הפוסקים כאחד התכלת מחמת וודאות הדבר יאמרו שהלובשים השני הוא קלא אילן.
יש אברך ת"ח מצפת שטוען שכל טענות הרב משמרתי אינם. (והוא באמצע לערוך על כך ספר. אם כי הוא לא מכריע כארגמון)
נ.ב. ההרכב הכימי של ארגמון הוא כקלא אילן ויש לומדים מזה ראיה לכל כיוון.

יש שיחות בשערי צדיק על החלק הראשון (שצריך ללכת למירון)
בפועל לא הלכו עד שקרה החלק האחרון, ואם כן מובן שלא רצו לפצל את הקיבוץ.
מקור לחלק האחרון תברר אצל ההיסטוריונים או הרכלנים כי גם אני יודע רק שברי שמועות.
כי השתדלתי לא לברר בדיוק מה קרה שם.

עבר למירון בשל המחלוקת בין אנ"ש בירושליים שנבעה מעניינים משפחתיים שהוזכרו שהיא היתה הגורמת להקמת הקיבוץ במירון
(הגם שר"א אחז שכך צריך להיות אבל לא להפרד בגלל זה ורק כשנהיה מחלוקת והגיע למצב שלא יכל להיות קיבוץ אחד כי אם לא יתנו לר"א לגשת לעמוד יהיו כאלו שיעשו בלגן ולהפך יהיו אחרים אז ר"א עבר למירון עם אנשיו)

הנפילה לגאווה נובעת מהמחשבה שאני מתוקן או ששלום עלי נפשי (או הפוך)
וזה עיקר הסיכון כדבריך,
ומהסיכון השני לכעוס חלילה על ה' שמעביר אותי במדבר הזה כבר למדנו מבן המלך שנתחלף שהלא ממאי נפשך וכו'
דהיינו, ברור שאנו מאמינים במאה אחוז בידיעת ה' והשגחתו, אבל אנו מודעים שכל מה שהוא מעביר אותנו זה על מנת להביא אותנו למלכות האמיתית המיועדת לנו,
ומאידך גיסא הכאב וההתמרמרות שלנו היא רק על עצמינו שבחרנו ברע, רח"ל.
ולעומת זאת המטמא טהורים הוא שאומר לאדם שהכל טוב וקח את החיים באיזי, כי הכל מלמעלה והמעשה שלך לא משפיע, וזה נובע מגאוותו שלא נאה לא לעבוד את ה' ית', רק אם צריכים אותו ולא כי ה' אמר ונעשה רצונו.

מטמא טהורים ומטיהר טמאים
כלשון מוהרנ"ת

הרב @מאיר-לב מקור?

אור אין סוף, בלהב לכסוף, ותיקון מלכות קלי.
באין ושארית, אכבס כבורית, שלמות עצם לי.
גם באמרו, מחני בעבורו, ותסלח לן קלי.
דלים בשורך, הענו למענך, לא תענם עוד קלי.
העני מן הדעת, דל גאה בפחת, ולשונו פתח קלי.
ובראות אור אש, אביק בדת בושש, כתינוק ארוצה לי.
זריזות כאל אמו, מעצבותו מדמיונו, לעזוב כל מעלי.
חכם מכפר, חמת חום יצר, אש אוכלה אש תן לי.
טהרת עצמות, השלמתם משברות, ומלכות למלוכה קלי.
יסודות מלבנה, עבדותם עבודה, לא נאה לשכמותי.
כמה טפשותי גדלה, לעלא ולעלא, מלכבד חכמי עמי.
לא אמכר ממכרת, אך עבדות לי נבחרת, תחת תורתך מלמדי.
מלכים בה ימלוכו, באש קדושה יעריכו, לנקות מכל חלי.
נפולים נסורי עצם, חשך משחור מעשם, ישובו אחרי קלי.
סוד דברים לידע, אהבתך מתמידה, וגם בדמות מוסרי.
עוד היום לעמוד, מברכת עזר ועוד, ישועת דוד ובניו לי.
פדה מלכות עוזך, קול יהודה מלכך, שמע ולעמו תביא.
צדק בצדקה תפדה, ידי מצרים העדה, ותלבישנו ישע קלי.
קודש ישראל לך, הודיעם גדלך, וטובך הגדול קלי.
רחום טוב ומטיב, ומוסרו להשיב, גם משברי קלי.
שוד שדדונו רודפים, ולא הניחו חורפים, צירופיהם להשמיעי.
תשוב תרחמנו, דעת שלמה תודיענו, נדע טובך קלי.
תמיד נספר, תהלתך נבשר, כי לנצח טובך קלי.
תם.

הרב @בדרך נראה שלא מספיק מובן לקורא מן הצד למה התכוונת.
הרבי מספר שם על צדיקים שעולים לקרבן לפני ה' ית'.
ובהקשר הזה המעתיק (שהרב בדרך אומר שמדובר בר' שמואל הורוויץ) מפנה, לתוספות במנחות. שמביאים את המדרש שמיכאל בונה מזבח ומעלה עליו קרבן נשמות הצדיקים, ומתרצים לפי זה שהברכה הולכת על היום, שהקרבן הזה יהיה לרצון אותם אישי (מלשון אש קרבן) ישראל, ואם כן אין צורך לומר מהרה.
והביא זאת בתור מקור לדברי הרב'ה לסתום פה משטין מעלינו, ולא בדרך של הנהגה למעשה.

@ע.י.ר.נ.י כתב:

עוד חידוש מרש"ה זצ"ל אמירת השו"ע בימי אלול. (מכתב מ-י"ח מנחם אב תשכ"ח)

אולי מצד תשובה, שצריך לדעת מה כן לעשות, וידוע שיש שלמדו "מטה אפרים" מסיבה זו.

@ל-ל
ההתחזקות היא לא מצד הידיעה, רק מצד ידיעת רום מעלת נשמתי, אשם נשארתי מצד המאה אחוזי בחירה, ורק הראש הקטן שלי לא מבין איך יכול להיות שנשארתי אשם אם ה' בשמים.
ואני מקבל את קטנותי ואת חוסר הבנתי, נכון הוא עשה לכל המעשים לבדו, כולל ה xxxxx xxxxx xxxx xxxxxx xx אבל, אני מרדתי בו ועשיתי בניגוד לתורתו. ועל זה האשמה עלי.

לסיכומא, יש שבאים לקבל שיריים, תיקונים, ושם יש תיקונים נפלאים שרק רבינו נותן,
יש שבאים לשמוע תורה, ושם יש תורה נפלאה שרק רבינו נותן,
אבל יש (בעזרת ה' כולנו) שבאים להיות אפויים בליבו, ושם יש רבי כזה גדול, שאין לו יחודיות, כי הוא שונה לגמרי מהאחרים.
(יחודיות זה להבדיל ולייחד בין הדומים.)
וה' יזכנו.

אבל עדיין צריך לזכור שזה באמת מאה אחוז ומאה אחוז

הוא מדבר על לפני המעבר של ר"א למירון.
ואתם מדברים על אח"כ.
בתחילה ר' ישראל קרדונר היה היחידי שנסע למירון, ולכן רי"ב הלך עם אנ"ש כנ"ל.
אח"כ היה

@נוה-צדיקים כתב: חסות בעניני משפחתו

ובגלל זה הוא עבר למירון, ביחד עם ר"א, וכשר"א נפטר ויכל כבר לחזור לירושלים, חזר, לכאורה מאותה הסיבה.
ולכן

@האור-שבפשטות כתב: חצי משאלתך