-
איך אמור להיות ההתייחסות לפסוק שרבינו מביא אותו בצורה אחרת ממה שכתוב -
ראיית פני הצדיק או התקשרות?באות ח - הַבְּחִינָה הָרִאשׁוֹנָה: כְּשֶׁרוֹאֶה אֶת הַצַּדִּיק..., עַל יְדֵי הִסְתַּכְּלוּת פְּנֵי הַצַּדִּיק:
ואילו בשלהי התורה - עָשָֹה שָׁלֹשׁ בְּחִינוֹת הַנַּ"ל. הַיְנוּ הִתְקַשְּׁרוּת לְהַצַּדִּיק וּנְתִינַת הַצְּדָקָה וּוִדּוּי דְּבָרִים... 'וְשַׁדְיוּהוּ לְגוּדָא', שֶׁהִקְרִיב אֶת עַצְמוֹ לַצַּדִּיק...וּמָלְחוּ מִינָהּ שִׁיתִּין מְחוֹזָא זֶה רֶמֶז עַל תִּקּוּן שְׁתֵּי מִדּוֹת רָעוֹת 'דּוֹמֵם צוֹמֵחַ', עַל יְדֵי קִרְבָתוֹ לְהַצַּדִּיק.
יאירו המטילים המסלסלים את שינויי הלשוןיש עוד לשון בסוף אות ח': "היה אצל התלמיד חכם".
"קודם שהתוודה, אע"פ שהיה אצל התלמיד חכם (= הבחינה הראשונה), ונתן לו ממון (= הבחינה השניה), עדיין אינו יודע באיזהו דרך הוא מהלך... אבל כשהגיע לפרשת דרכים - זה תלמיד חכם ויום המיתה, היינו וידוי דברים לפני תלמיד חכם (= הבחינה השלישית) - אזי ניצול מכולם"
-
עצת השבועה ללכת לרבנו אחר הפטירהעל הקשר בין זה לתורה ד' יעויין הלכות גביית חוב מהיתומים הלכה ד' (שמשום מה לא ציינו אותה בחוברת של לטייל) אות י'
-
איך אמור להיות ההתייחסות לפסוק שרבינו מביא אותו בצורה אחרת ממה שכתוב -
הבחינה השניה כשנותן צדקה לתלמיד חכם.בהמשך הפרק: אם תשיב משבת רגלך
ויש גם בהמשך (פסוק אחד לפני 'אם תשיב משבת רגלך') "וְקֹרָ֤א לְךָ֙ גֹּדֵ֣ר פֶּ֔רֶץ" - אולי רומז לצדיק ('הצדיק נקרא גודא, לשון גדר, שהוא גודר פרצותיהן של ישראל').
(ובאותו פסוק כתוב "וּבָנ֤וּ מִמְּךָ֙ חָרְב֣וֹת עוֹלָ֔ם", ופירש הרד"ק 'כי כמו שהמעשים הרעים מחריבים הארץ, כן המעשים הטובים מיישבים אותה' - אולי רומז על התיקון של 'מחריב הצירוף הטוב של הדיבור', ואח"כ "מְשֹׁבֵ֥ב נְתִיב֖וֹת לָשָֽׁבֶת", ופירש ר"א מבלגנצי 'משובב נתיבות – שהיו לבני אדם עד עתה דרך הפרצות והחורבות לקצר דרכם, ואתה בניתם, ונסתלקו כל הנתיבות להיות יישוב, לשבת בם אדם. כל 'שביבה' שבמקרא הוא לשון אַשְגָרֵי"ר וְאַשְווַיִי"ר (בלע"ז), שהולכי דרכים תועים על שיאבדו דרכם' - אולי רומז על 'ואינו יודע באיזה דרך מהלך').
-
אסור ללכת לרופאים?
-
בירור הנושא אכילת בצללמה בברסלב כן מקילים בבצל ירוק??
ראיתי גם בספר ישראל סבא שנשאל ר' ישראל בער אודיסר על אודות הבצל ואמר שבצל ירוק מותר לאכול
וז"ל ספר ישראל סבא: בָּצָל יָרֹק מֻתָּר, יְרֻקִּים אֵין לָהֶם כָּל-כָּךְ רַעַל. עכ"ל.
וראה בימי שמואל (פרק קט-קי):
"וקנינו אנחנו בשבילנו אוכל על שבת בצלים ירוקים וקשות ומלפפונים ולחם... ולאכול היה רק לחם עם דגים מלוחים ובצלים ירוקים..." -
בירור הנושא אכילת בצל -
היכן ניתן להשיג את הספר... [אשכול לספרים נדירים או שאזלו מהמלאי בלבד]באוצר החכמה יש חלק קטן
גליונות 2, 3, 7, 8, 11, וכל הגליונות מ-13 עד 71
-
2 הלכות בליקוטי הלכות אותו דבר - למה?נחלי-דבש כתב:
( 8
[בכוונה עשיתי רווח בין המספר 8 לסוגר השמאלי, כי זה מה שקורה בלי רווח:
ודו"'ק] -
אסור ללכת לרופאים?המקום היחיד שרבינו מסכים, ואף מביא ראיה לדבריו מדברי הרופאים, הוא בעניין השמחה
-
הדאקטר, כשמניח ידו על הדפק, יודע כל ענין החולה. (תורה נו)
-
ואפלו הרופאים אומרים גם כן כך, שקדחת בא מן מאכל יותר. (שיחות הר"ן קמג)
-
יש כמה כחות באדם לענין אכילה. כי יש כח המקבל וכח המעכב שלא יצא לחוץ המאכל תכף, וכח המעכל וכח המחלק המאכל לכל איברי הגוף, להמח המובחר וכן ללב וכן לכל שאר האיברים לכל אחד כראוי לו, וכח הדוחה הפסלת לחוץ, כמבאר כל זה לחכמי הרופאים (שיחות הר"ן קצג)
-
וסיפר בשם דוקטורים גדולים שטוב יותר לבריאות הגוף כשהוא נעצר קצת. אף על פי שהדוקטורים הראשונים היו אומרים תמיד שצריכין להיות משלשל וכן לכל החולאות היו אומרים לפתח הנקבים, אבל עכשו חקרו בחכמתם להפך ממש שאדרבא טוב יותר לבריאות הגוף להיות נעצר קצת. (חי"מ תצח)
-
קודם לא היה חולי קשה, רק שהיו הפאקין מחמת הדמים שהתינוק יונק במעי אמו, כידוע לחכמי הרופאים (שיחות שאחר ספו"מ)
-
-
וידויניקעס'??? -
אסור ללכת לרופאים?כשתמימי דרך למדו תורה א' תנינא יצא קונטרס "עיינות ותהומות" ובא' מהמאמרים הביאו מכתב מהרב כרמל זצ"ל בנושא זה, הכיוון שם היה יותר בעד. נשמח אם מישהו יוכל להעלות את זה לכאן
-
בְּחֶמְלַת ה' עָלָיוהאם יש עוד דברים שהם קשורים לחמלת השם?
אני לא יודע אם אני עונה על שאלתך, אבל הלשון הזאת מקורה בלוט, וזה היה "וּכְמוֹ֙ הַשַּׁ֣חַר עָלָ֔ה", ויתכן שזה קשור ל'כיון שעלה עמוד השחר', ואולי גם קשור ל"וארץ מתקוממה לו" שרש"י כותב על זה ש'כל הפרשה כולה באנשי סדום'.
(יתכן שלא הועלתי, כי רק ציטטתי כל מיני דברים שאולי קשורים בלי לבאר איך, כי אני בעצמי לא יודע איך, אבל אולי זה יעזור למישהו להרחיב ולבאר את הענין)
-
הכרעה בהלכהראיתי (אם אינני טועה, באחד מגליונות 'אבקשה' קדומים) שאחיו של ר' וועלוועל חשין אמר אני יכול להראות לך בכל תורה שרבינו מזכיר נושא מסוים הוא מביא את כל דעות הראשונים בעניין (נא לא לתפוס על דיוק בהנ"ל)
למרות הסוגריים (נא לא לתפוס וכו') כמדומני שהיה זה ר' וועלוול צ'צ'יק, אחיו של ר' שמואל צ'צ'יק
-
סיום חומש במדבר והתחלת חומש דברים לאור התורה -
'אבני"ה ברזל' ו'שיח שרפי קודש' ('שיש"ק'. הישן והחדש) ומה שביניהםבכתבי ר' שמואל הורוויץ מסופר:
סִפְּרוּ לִפְנֵי הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בַּבֹּקֶר עַל יֵין שָׂרָף. וְלֹא יִּשַׁר בְּעֵינָיו, וְאָמַר שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ: אוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ, אוֹ מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ; אִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס קָטָן, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ כָּרָאוּי, וְאִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס גָּדוֹל, הֲלֹא הוּא מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, "בְּרָאנְפִין - אַבִּיסֶעל".
ובשיש"ק (הישן, ח"ג, שח):
הִקְפִּיד וְהִתְלוֹצֵץ עַל אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר עַל יַיִן-שָׂרָף, וְאָמַר: "מִמַּה נַּפְשָׁךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה הַמְקַדֵּשׁ אוֹ שִׁכּוֹר הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, הֲרֵי נוֹהֵג כְּשִׁכּוֹר, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה פָּחוֹת מִזֶּה, הֲרֵיהוּ עַם הָאָרֶץ, כְּדִין הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הַמְּקַדֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּשִׁעוּר רְבִיעִית", וְעַל כֵּן הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ עַל יַיִן וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר. -
לא רק ח"י כללים!זכורני שראיתי פעם שר' אברהם שמעון בורשטיין עשה איזו רשימה של כללים ע"פ הפרפראות ואני לא לא זוכר איפה זה נמצא (אולי באחד הספרים של תורת הנצח?)
-
'אשרי העיניים שראו את העיניים' - אלו יהודים שחיים עמנו, עוד הכירו את החסיד... ?רש"מ קרמר
-
רעיונות בתורה ד'
