@מירונער לשון רבנו 'כי איש הישראל צריך תמיד להסתכל בשכל של כל דבר'.
נחום בקר
-
להסתכל בשכל של כל דבר - התבטל או נשאר? -
פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'@פשטן-מושבע המהלך יפה! וכמדומני שכך מסביר הרב פלג.
-
להכניס את הרע אל הקדושה?@יהושע-קליין בקשרי התורה בענין הלבנה מבואר שיש ב' בחינות.
א. הלבנה מקבלת אור מהשמש - היינו שהיא מעצמה חשוכה אך מאירה מכח השמש.
ב. שאור הלבנה נעשה כאור החמה.
ובהקבלת הדברים - א. להתנתק מהיצה"ר ולקבל אור התורה.
ב. להשלים פגם המלכות (הלבנה) עד שתהיה כשמש ממש וליכא יצה"ר בעולם.
(אתכפיא - התהפכא). -
האם יש דבר כזה "חכמה דסט"א"?@ישי-משה בפרפראות לחכמה אות ד - כמו כן זה לעומת זה יש בסטרא אחרא גם כן חמה דסטרא אחרא, היינו בחינת השכל של חכמות חיצוניות וכו....כן בחמה ולבנה דסטרא אחרא שעל ידי שמסלק שכלו ונמשך אחר חיצוניות ותאוות לבו על ידי זה מתחזק ביותר מהכפירות וחכמות חיצוניות שלו.
ובביאור הליקוטים בד"ה היצה"ר - בכלל זה לעומת זה הסובב בדבריו הקדושים, נראה מבואר, שנמצא זה לעומת זה גם חמה דסטרא אחרא, [וכמובן מענין הכתוב וחפרה הלבנה, שמסיים בזה "וכו'", הסובב לסוף הענין ומאמר הכתוב, ובושה החמה]. ולמה לא יפרט זה באר היטב, כמו שמפרט בדבר המלכות שנמצא מלכות דסטרא אחרא. ואם גם בזה יש ליישב, אבל יותר נראה לעניות דעתי שזה מחמת שמצד השמש המשפיע [ומתדמה ליוצרו כביכול להאיר מעצמו], אין שום נפתל ועיקש חס ושלום, וכל אחיזת הרע, הוא בהלבנה הענייה לבד, אשר מצד עצמה גם בקדושה, חסירה היא מהחכמה, והיא העומדת בסוג כלליות האדם כנ"ל מהמובן מכותלי דבריו הקדושים. ובסיבת החסרון מהחכמה והתבונה האמיתית, נאחז ומתגבר החסרון לגמרי ברובם ככולם, אשר אינם חפיצים כלל בחכמה האמיתית כנ"ל. ומחמת זה לבד, הם תועים ונבוכים בחכמות חיצוניות. ובכל זה מבואר לנו, אשר לא קרא בשם לצד הרע, רק בדבר המלכות שהיא הנחלקה לשתים, בטוב וברע, והמחלקה הזאת לבד כשתתגבר חס ושלום תצא ותעלה גם למעלה בדבר החכמה, לחלק ולהפך גם שם חס ושלום, אשר עבור זה מרמז בתיבת, "וכו'", לכנות גם להחכמה חיצונה, בשם חמה [כמובא מזה בספר פרפראות לחכמה עיין שם]:
ומכותלי דבריו משמע שרוצה לומר שאין 'חכמה דס"א' אלא החכמות חיצוניות הם תוצאה מהתגברות מלכות דס"א המושכת את האדם לתעות ולהיות נבוך בחכמת חיצוניות.
ומקשרי התורה מבואר כפי שכתב יוסף, שכאשר החכמה אינה מקושרת להשי"ת זה עצמו 'חכמה חיצונית' שאיתה מתעה היצה"ר את האדם. -
האם שואלים שאלה כזאת?@לית-ליה-מגרמא ציינתי לך לעיין גם בביאור הליקוטים שכתב כן.
-
פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'@חבר-אני המילים 'לית לה מגרמה' הם לא מילים חדשות של רבנו.
ובמקורם נאמרו על 'מהות המלכות' שאין לה מגרמה כלום.
ומדברי ר' נתן מבואר שהסכנה היא שלא יהפוך את 'הלית לה מגרמה כלום' לבחינת שכל של 'דרך חיים' שזהו שכל של בהמה. ואזי יחיה כבהמה, 'בהתגלות לבו'.
ובכדי שתבוא 'המלכות' לתכלית מהותה 'דלית לה מגרמה כלום' להיות כלי לקבל אור החכמה. זה נעשה בכח למוד התורה בכח ששומרה להיות מכוונת לקבל אור החכמה. -
נפל פיתא בבירא ?!@רוחני כאשר כותבים פעם אחר פעם, שהלימוד של לומדי התורה, הוא בבחינת התגלות לבו וכו'. פעם אחר פעם (בכל פוסט שני). הוי אומר שהכוונה שלומדים לכבוד עצמם ואינם חפצים כלל לדעת את רצון ה' באמת וכו'. ואם אצלך זה נקרא 'אויר הנח והזך'. אצלי כבקי ורגיל בסגננות אנ"ש. זה אלו שלא סובלים את הלומדים והמתמידים בתורת ה'. כי אם את הלומדים את תורת רבנו. וכל קהלה מאלו הקהלות 'כפי שהם לומדים את תורת רבנו'.
ומחילה סליחה וכפרה. אך סגנון הכתיבה הזה שחוזר על עצמו לכל מי שכותב רעיון בפורום הוא דוחה וכו'.
וכבר כתבתי שאם הכותב הנ"ל היה בבחינת 'לית ליה מגרמא כלום' באמת, אזי היו לדבריו 'חן'. ומה נעשה שמתגובות אנ"ש בפורום נראה שאין לדבריו 'חן'.
ואקוה של נצטרך לדון בזה שוב. אלא פשוט מאד לשנות את סגנון הכתיבה, ללשון עדינה ונעימה. תראה את 'הטוב' שיש בך, תלמדנו ותחכמנו באופן הלימוד שאתה חושב שצריך ללמוד. אך די לתקיפות. -
האם שואלים שאלה כזאת?@ברוך-מאן אל תפחד!
עיין בביאור הליקוטים ותראה נפלאות איך הלך ע"פ דרכי הקבלה. והסביר ענין אב ואם בן ובת. שלאלו שקצת למדו בילדותם (למעט את אלו שמחקו את כל התורה וכו') ידוע שזה כלל הקומה. ועל כן לך בכחך זה וחדש ובאר את דברי רבנו הקדוש. -
האם שואלים שאלה כזאת?@לית-ליה-מגרמא חבל עליך שאתה לא מתפלל לקוטי תפלות על תורה א ששם זה ע"פ פשוטו לגמרי ולא בדרך דרש. וכתבתי דבריו למעלה.
-
האם שואלים שאלה כזאת?@ברוך-מאן בלקוטי תפילות ר' נתן לא מזכיר תורה בכח, וכל ההתיחסות שלו ללימוד תורה הנקראת 'תורה בכח' הוא תורה לשמה. וכן בביאור הליקוטים אות טז 'ובעסק התורה לשמה'.
ובפרפראות (אות יא)שכנראה יש כאלו שחושבים שהוא לא ידע ללמוד ליקוטי מוהר"ן מביא בשם אביו (שיודעי קורות הימים יאמרו לנו אם ראה את רבנו בתור בנו של ר' אהרן) שהוא על דרך שפירש רש"י אם בחקותי תלכו שתהיו עמלים בתורה, ומבואר יותר בט"ז או"ח סימן מ"ז סק"א על פסוק ולא הלכו בה שהוא ההילוך והטורח בהתורה. -
נפל פיתא בבירא ?!@ברוך-מאן רק כעת מסיים תורה ד'. התחלתי קצת להכנס לתורה א. ואני עובר על ההארות המחכימות וכו'.
אך לצערי לאחרונה יש בחינה של וישם ה' רוח רעה בפורום. שקוטע את ההתכתבות החביבה שהייתה בעבר.
ואקוה לה' שיבינו זאת. וישנו את סגנון הכתיבה וההשתלחות.
וגם מי שחושב שרק הוא יודע איך ללמוד לקוטי מוהר"ן שיעשה זאת בנעימות, ויכתוב את דבריו בשפה צחה הנקראת 'לשון לימודים' ולא בלשונות קשים ומסורבלים. -
נפל פיתא בבירא ?!@לית-ליה-מגרמא מתי תפסיק לשנוא את לומדי התורה ומקיימי המצוות.?
-
האם שואלים שאלה כזאת?@לית-ליה-מגרמא למה לא נלך לתמיד המוסכם על כולם גאון עוזנו מוהרנ"ת ונראה איך הוא מסביר מה זה 'תורה בכח'?
-
האם שואלים שאלה כזאת?@לית-ליה-מגרמא ולמה שלא נלך לתלמיד המוסכם על כולם ונראה איך הוא למד מה זה תורה בכח?
-
40 (!) פירושים ל'תורה בכח'@לית-ליה-מגרמא וצע"ג לא אין לדבריו חן?
-
למה צריך את בחי' הנון@חבר-אני ודאי שכלפי השבטים נחשב כשמש. ואעפ"כ מתנוצץ שהיכולת לברך את השבטים בחן הוא דיקא כאשר הוא בעצמו בחינת נו"ן שקיבל את אור החי"ת. ועל כן כאשר התעלה לבחינת 'ישראל' כבר לא יכל לברך את בנימין בח"ן והוצרך לקבל זאת מיוסף. [כמובן זה על דרך האפשר].
-
למה צריך את בחי' הנון@חבר-אני כשתדייק את לשון רבנו הדברים כלל לא מוכרחים.
וז"ל - וְזֶה בְּחִינַת יַעֲקֹב. כִּי יַעֲקֹב זָכָה לַבְּכוֹרָה שֶׁהוּא רֵאשִׁית, שֶׁהוּא בְּחִינַת חָכְמָה.
מזה שהוא 'זכה' לבכורה...בחינת חכמה. משמע שהוא לא עצם החכמה. אדרבה בחינת נו"ן שזוכה להיות כלי לחכמה. [כמובן שאפשר להסביר אחרת] אך העליתי צד. -
למה צריך את בחי' הנון@חבר-אני אולי בחינת יעקב היא בעיקר בחינת נו"ן ועי"ז זכה לשכל? ואע"פ שהביאו משלהי התורה שכתוב שיעקב בחינת שכל אעפ"כ הכוונה כנ"ל, וכפי שאומר רבנו 'היינו לזכות להסתכל על השכל' וכו'.
-
שאלות מכללות המאמר@יהושע-קליין ואלו שלא זכו בזמן רבנו להשכיל הח"י כללים, מה הם הבינו בדברי רבנו. האם לא כפשוטו שהתפלות מתקבלות./ וזה שיהיה לנו תובנות חדשות ע"פ קשרי המאמר זה תוספת ע"ג הפשט הפשוט.
-
נפל פיתא בבירא ?!@יהושע-קליין בפשט הפשוט של תורה לשמה שהוא לשם - ה', זה מקביל ממש לתורה שנותנת כח לנו"ן שהיא בחינת מלכות בחינת ה'. (להעזר בכלל יח).