@חבר-אני המילים 'לית לה מגרמה' הם לא מילים חדשות של רבנו.
ובמקורם נאמרו על 'מהות המלכות' שאין לה מגרמה כלום.
ומדברי ר' נתן מבואר שהסכנה היא שלא יהפוך את 'הלית לה מגרמה כלום' לבחינת שכל של 'דרך חיים' שזהו שכל של בהמה. ואזי יחיה כבהמה, 'בהתגלות לבו'.
ובכדי שתבוא 'המלכות' לתכלית מהותה 'דלית לה מגרמה כלום' להיות כלי לקבל אור החכמה. זה נעשה בכח למוד התורה בכח ששומרה להיות מכוונת לקבל אור החכמה.

@חיפוש-הצדיק יש לציין שבפועל לוט הצליח להציל את 'צוער' בזה שלימד עליהם זכות שהם לא עשו כ"כ הרבה עברות. והוי 'מצער' בחינת 'נקודה טובה' ודו"ק.

@7272 עניתי כך מחמת ששמתי לב שאלו שהצטרפו בפעימה האחרונה מעלים שאלות שנודנו כבר בארוכה. ומהם אני מבין שלא פתחו ועברו על הנושא. על כן הארתי שהשאלה נידונה וממילא מסתמא לא ידונו בה הכותבים בעבר.
וכמובן שיפתחו אשכולות כרצון איש ואיש וכו'.

@חבר-אני יש חידוש. כי העולה מהדברים. שחכמה דס"א היא בעצם חכמה שנתעית ממקומה. וההתעיה שלה היא מחמת המלכות. ועל כן כשתתקן את המלכות ממילא תפול חכמתם. (ואין צורך בב' תיקונים א כנגד המלכות ואחד כנגד החכמה).

@7272 הגדרת אין סוף הוא כר נרחב, אך בכללות מבואר באריז"ל שכל מדרגה ביחס למדרגה שתחתיה נקראת בערכין אין סוף. וכן אריך נקרא אין סוף לא רק בערכין. והדעת הוא נחשב בהרבה דרושים במקום הכתר ועל כן הוא מקבל את התואר אין סוף. ובתורה דידן העלאת המלכות לדעת מכונה אח"כ בשם העלאה לאין סוף וכו'. ואף ענין עליית המלכות לאריך במנחה של שבת בכוונות אינו כפשוטו עיין בפע"ח ובשער הכוונות איך זה נעשה.

הרעיון עמוק יש כאלו שיאמרו שזה בדרך דרוש ורמז אך המתבונן בין יבין שזהו עומק דברי רבנו.
העברות שעוברות מעבר לעבר כלשון רבנו באות ו. זהו היציאה לאחורי הקדושה. הנתקנות ע"י וידוי דברים וכו'.
והכלל כלול במשפט הראשון של התורה 'שאדם יודע שכל מאורעותיו הם לטובותו' כוונת רבנו היא שאף העבירות הם לטובתו.
והם סוד הצרופים הרעים שהוו את בנין הס"א ונחרבים ומהווים את בנין מלכות דקדושה.(הנזכר בסוף אות ה וז"ל 'ועי"ז נתתקן בחינת מלכות, ונחרב הצרוף הרע' ודו"ק).

@פשטן-מושבע שהוא ל @לית-ליה-מגרמא.
הם עדין לא הבינו שיש לך מהלך של הרב פלג.
הם בתמימותם חושבים שאתה בא להדיין איתם.
אך לי באופן אישי קשה לקרוא את הקושיות והתרוצים.
אם תוכל להעלות ישר את הביאור של החכם הפלגי, נשכיל נחכים ונתקדם.

@ברוך-מאן כתבתי שכל מדרגה בערך המדרגה שתחתיה נקראת אין סוף בערכין. ובכללות הכתר מכונה בשם אין סוף.

@לב-העולם-אתה מקוה שלקו"ה על התורה נחשב למיניה וביה.עיין בתחלת כלאי הכרם על תורה דידן. שמבאר שעקרו ע"י עבודת התפלה. ומבאר שם גם ענין הרצוא ושוב.

@חבר-אני במסילת ישרים פרק ה - כי הבורא יתברך שמו שברא היצר הרע באדם, הוא שברא התורה תבלין לו, וכמו שאמרו ז"ל (קידושין ל): בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין: והנה פשוט הוא, שאם הבורא לא ברא למכה זו אלא רפואה זו, אי אפשר בשום פנים שירפא האדם מזאת המכה בלתי זאת הרפואה, ומי שיחשבו להנצל זולתה, אינו אלא טועה, ויראה טעותו לבסוף כשימות בחטאו. כי הנה היצר הרע באמת חזק הוא באדם מאד, ומבלי ידיעתו של האדם הולך הוא ומתגבר בו ושולט עליו. ואם יעשה כל התחבולות שבעולם ולא יקח הרפואה שנבראה לו שהיא התורה, כמו שכתבתי, לא ידע ולא ירגיש בתגבורת חליו אלא כשימות בחטאו ותאבד נשמתו. הא, למה זה דומה: לחולה שדרש ברופאים והכירו חליו ואמרו לו שיקח סם זה. והוא, מבלתי שתקדם לו ידיעה במלאכת הרפואה, יניח הסם ההוא ויקח מה שיעלה במחשבתו מן הסמים, הלא ימות החולה ההוא ודאי, כן הדבר הזה. כי אין מי שמכיר בחלי היצר הרע ובכחו המוטבע בו אלא בוראו שבראו, והוא הזהירנו שהרפואה לו היא התורה. מי איפוא יניחה ויקח מה שיקח זולתה ויחיה, ודאי שחושך החומריות ילך ויגבר עליו מדרגה אחר מדרגה והוא לא יבין עד שימצא שקוע ברעה ורחוק מן האמת הרחק גדול שאפילו הרהורי דברים לא יעלו על לבו לבקש האמת. אך אם הוא עוסק בתורה בראותו דרכיה, ציוויה ואזהרותיה, הנה סוף סוף מאליו יתחדש בו התעוררות שיביאהו אל הדרך הטוב. והוא מה שאמרו ז"ל (פתיחתא דאיכה רבתי): הלואי, אותי עזבו ותורתי שמרו, שהמאור שבה מחזירו למוטב: והנה בכלל זה גם כן קביעות העתים אל חשבון המעשה ותקונו כמו שכתבתי למעלה. ומלבד כל זה מה שישאר לו פנאי מעסקיו, אם חכם הוא ודאי שלא יאבדהו, אלא יאחז בו מיד ולא ירפהו, לעסוק בו בעסק נפשו ותקון עבודתו:

@נחמד לא אמרתי לסמוך על ההסטריונים בקשר לתכלת. אלא בקשר לצביעה בצבע תכלת שהיה נהוג בזמן התנאים. ובזה הם נאמנים כמסיח לפי תומו.
והדברים פשוטים שכשיש מחלוקת הלכתית והמציאות תוכיח כאחד מהצדדים אנו נפסוק כמו אותו צד. ואכמ"ל בדוגמאות.

@חבר-אני ידעתי את הביאור הליקוטים. וגם בתוך הלקו"ה יש לבאר איך הוציא זאת אך לבאר בתוך הלקו"ה זה אריכות גדולה. על כן כתבתי בקיצור. ומי שמעיין בדבריו ורגיל בהם יודע למצוא זאת בתוך התורה. היינו שמחפש היכן רבנו דיבר על תפלה ואין סוף בתורה ורואה את מקורו של ר' נתן בתוך התורה.

@בדרך בעבר רדזין כיום ארגמן

וז"ל הרמב"ן (בספר המצות) המצוה הרביעית - שנצטוינו לרשת את הארץ שנתן לנו האל יתברך ויתעלה לאברהם ליצחק וליעקב ולא נעזבה ביד זולתנו מן האומות או לשממה והוא אומרו להם (מסעי לג וברמב"ן שם) והורשתם את הארץ וישבתם בה כי לכם נתתי את הארץ לרשת אותה והתנחלתם את הארץ...
אבל הארץ לא נניח אותה בידם ולא ביד זולתם מן האומות בדור מן הדורות. וכן אם ברחו האומות ההם מפנינו והלכו להם...נצטוינו אנחנו לבוא ולכבוש המדינות ולהושיב בה שבטינו...
ואומר אני כי המצוה שהחכמים מפליגין בה והיא דירת ארץ ישראל עד שאמרו שכל היוצא ממנה ודר בחו"ל יהא בעיניך כעובד ע"ז...הכל הוא ממצות עשה הזה שנצטוינו לרשת הארץ ולשבת בה. אם כן היא מצות עשה לדורות מתחייב כל יחיד ממנו ואפילו בזמן גלות כידוע בתלמוד במקומות הרבה...אמרו ישיבת ארץ ישראל שקולה כנגד כל המצות שבתורה עכל"ק של הרמב"ן ז"ל.
מבואר מכותלי לשונו שכיבוש אין ענינו 'מלחמה' כי אם 'ישוב הארץ' ע"י עם ישראל.
וממעלתו כנגד כל המצות שבתורה מובן ממילא הנ"ל שע"י מצוה זו זוכים לבחינת התכללות באסב"ה. ובזה יובן מאחז"ל כל היושב בה נשוא עון בחינת עבודת ההתבודדות שמחוקת עון, ויש לקשר הגדרת 'נשוא עון' לפסוק המובא בשלהי התורה 'ונשא מאד'.

@אחד-מאנש כמדומני שגם בברסלב יש הרבה שהולכים עם ארגמון.

בפרשת פנחס (במדבר כז, יב) וַיֹּאמֶר יְהֹוָה אֶל משֶׁה עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה וּרְאֵה אֶת הָאָרֶץ אֲשֶׁר נָתַתִּי לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל. ובפרשת האזינו מבואר יותר מיקום 'הר העברים' (דברים לב, מט) עֲלֵה אֶל הַר הָעֲבָרִים הַזֶּה הַר נְבוֹ אֲשֶׁר בְּאֶרֶץ מוֹאָב אֲשֶׁר עַל פְּנֵי יְרֵחוֹ וּרְאֵה אֶת אֶרֶץ כְּנַעַן אֲשֶׁר אֲנִי נֹתֵן לִבְנֵי יִשְׂרָאֵל לַאֲחֻזָּה.
נראה ע"פ תורה דידן שנקרא 'הר העברים' ע"ש ששם קברו של משה המתקן את העבירות 'העוברים מעבר אל עבר'?
ואם יוכלו סוללי המסילה לסלסל ע"פ תורה דידן ענין 'וראה את הארץ' ענין 'ראיית' משה את הארץ ע"פ קשרי התורה אודה מאד לאלו שיאירו את עיני הלומדים.

@שמחה לא חולקים הוא מסכי שזה מעגלי. אך מחדד שהתכלית היא להביא להארת הדעת.

@מאיר-לב אם נדייק בלשון רבנו הבעיה הגדולה היא 'שהוא חושב שהוא יודע את הדרך' וכלשון הפסוק 'יש דרך ישר לפני איש ואחריתה דרכי מות'.
וזהו פגם הע"ז המוזכר בתורה, שאדם בחר לעצמו דרך.

@רוצה-לרצות ציטטתי את לשון ר' נתן. שמדגיש שעושה תשובה על כל עוונותיו. ומשברים כל התאוות וכל המדות רעות. ועל זה משלים 'ומתוודין ודוי דברים לפני ת"ח' וכו'.
והדרך לבוא לזה הוא כמובן ע"י ראיית פני הצדיק, ונתנת צדקה לת"ח.
אך כל אחד מבין, שראיית פני הצדיק ונתנת הצדקה וכו' הם עצות איך להצליח בזכוך הד' יסודות.
וברור ופשוט שמי שאינו עוסק בזכוך המדות והיסודות וילך לראות את הצדיק ולתת לו צדקה, לא יועיל לו כלל (אלא בדרכים עקיפות שיעסוק עמו הצדיק).
וכפי שאני מכיר ומסתמא כל אחד מאתנו מכיר אנשים שמקורבים לרבנו או לשאר צדיקים, ולא מתקיים בהם שום זיכוך וכו'.
כמו"כ ידוע למטיילים שכל תורה ותורה של רבנו הוא בנין של 'ייחודים' באופן 'מעשי'. ובדרך כלל כל תורה עוברת את כל קומת הספירות. וכאשר רוצים לקבל את 'התקון השלם' של תורה מסוימת א"א לקחת פרט אחד מאותה תורה ולומר או אני יעשה רק את זה ויועיל לי.
וכפי שרבנו המשיל את תורתו 'לבנין' 'ואריגה' בנין לא נעשה משורת לבנים מס' 10 בלי שיהיו תחתיו עוד 9 שורות בנין. וכן בגד לא יעשה מחוטים שאינם ארוגים אחד עם השני.

@לב-העולם-אתה בפסוק כל דבר אש יבא באש וכו'. הכלי שבלוע בטומאה כעת הוא מפוגל או כשר. כאשר הוא אצל הגוי הוא מפוגל מבישולים אסורים, וכאשר ילבנו אותו נוכל להכין איתו אוכל לשבת קודש שכולו יהיה קודש ואלוקי.