שמעתי מר' נתן ליברמנש זצ''ל שהרב מטשערין באו לשאול אותו שאלה בתורה מ''ט סעיף א' במילים אלו: "כִּי לְפִי אוֹר לַהֲבִיּוּת הַלֵּב שֶׁל אִישׁ הַיִּשְֹרְאֵלִי, אִי אֶפְשָׁר לְהִתְגַּלּוּת מֵהַמִּדּוֹת. כִּי אוֹר לַהֲבִיּוּתוֹ, הוּא עַד אֵין סוֹף, הַיְנוּ אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית לִתְשׁוּקָתוֹ:"
וענה להם הרב: פעם שלמדו את זה התחיל לזלוג דמעות מהעיניים והיום באים לשאול שאלות..
ואח"כ השיב להם על שאלתם.

@ידידיה-סרוסי לא מתחבר למתקפה בכלל. זכות כולם לכתוב את מה שמאיר להם בדעת רבינו. והסיבה שכל אחד כתב באשכול זה רק מראה על הנושא כמה זה תופס את כל אנשי הצדיק, שמחפשים עצה ודעה נכונה איך להתנהג בעניין זה של הרופאים.

הבאת את השיחה של רבינו לגבי הפאקין. ומובן מאד מה שיכולים ללמוד מכך שכן יש עלינו חיוב מדין תורה לשמור על בריאות הגוף וכמו שנפסק בהלכה ברמב''ם ושו''ע.

לצד זאת באמת השאלה עולה שוב ושוב מול כל השיחות של רבינו בנושא הרופאים, וביותר במכתבי מוהרנ''ת שלא משתמע בשני פנים כלל וכלל.

וכאן כל אחד מחווה את דעתו לכאן או לכאן. והעיקר לדעת שצריכים לצעוק ולהתפלל הרבה על בריאות ושלא נתנסה ח"ו בנסיון זה של הליכה לרופאים. ושנזכה לשמוע בקול רבינו באמת תמיד. וכמו שהאריכו קודמיי שמאד קל להגיד לשני מה לעשות ומה לא לעשות, אך לא זה החכמה. ורק לחזק להתפלל לד'.

ולסיום: סיפור יפה מרבי אברהם ב''ר נחמן, שלא אכל דגים סרוחים בעיר העתיקה בשבת. וכולם שאלו אותו מה עם דגים בשבת?.. וענה להם: אתם תלכו לרופא במוצאי שבת.. אבל אני רבינו אסר עלי ללכת.. ולכן לא אכל את הדגים!
מסיפור זה יש מה ללמוד בנושא שלנו. לשני הפנים, גם על הזהירות של שמירת הגוף וגם על ההתרחקות מהרופאים

ברוך ה' קיים גם בשכונת מקור ברוך עוד שני ישיבות של ברסלב עם למעלה ממאה בחורים.
ישיבה גדולה וישיבה קטנה של נחלי נצח של הרב שטרן.
יש שם בחורים מכל רחבי הארץ ממש. [ולא דווקא מקהילה זו]
בנוסף קיים גם ישיבה קטנה חדשה גם מאד מצליחה של הקהילה של הרב מיכאל ברזל באותו שכונה.

כה לחי!

אם זה נכון כזה סדר בישיבה או לא אני לא יודע.
אבל מה שבטוח שיש צרוך דחוף בעוד הרבה ישיבות בברסלב ואשרי אשרי מי שקופץ למים ופותח עוד מסגרת כזה או אחר

קבוצת בחורים מישיבת לעבדו הולכים לעבור לשם ויהוו הגרעין הראשון של הישיבה.
הישיבה הולך להיות בבית כנסת החזיקו, וישכירו דירה קרובה לבית כנסת עובר פנימיה וחדר אוכל.
וכך בעצם הולך להיות ישיבה שלישית בברסלב שדוגלת בסדר היום של חצות וותיקין. בנוסף לפקיעין ולעבדו.

שמעתי שהרב מאיר שמעון בקר הולך להיות שם מגיד שיעור.

ר' לוי יצחק בנדר היה תמיד חוזר ומחדד וזה נכון מאד גם לנושא שלנו:
שכל מה שרבינו אמר צריכים אנו לקיים. ואם קשה לנו אז לרצות ולבקש מה' על זה.
אך בשום אופן לא 'לשפץ' ולהגיד שהיום זה דור חלש ולא בדיוק זה הכוונה וכו' וכו'

@מקורב-מכבר כתב:

@כאיל-תערוג כתב:

עם תלמידו ר' מרדכי עבאדי שיחי'

מי הוא ר' מרדכי עבאדי ?
נשמח לשמוע

כיום יש לו קהילה בשכונת בקעה ליד דרך חברון בירושלים.
היה מסתובב רבות אצל ר' שמואל שפירא ור' שמואל הורביץ.
ר' שמואל הורביץ היה מתפלל רבות בבית כנסת 'מעיין גנים' בשכונת בית ישראל בירושלים. זה בית כנסת ספרדי של משפחת עבאדי. [כידוע שאהב להתפלל אצל הספרדים - כך שמעתי גם מר' נחמן בורשטיין זצ''ל]
ואולי שם הכיר ר' מרדכי את ר' שמואל הורביץ,

העיקר הוא ההמשך. שהוא גילה את הליקוטי הלכות וידע והבין שזה הדרך ששייך לכל יהודי. וזכה לעודד לכל מי ששמע לו להגות הרבה בליקוטי הלכות שמכוון לחיים אמיתיים ונצחיים ומאושרים. [וממילא גם ללא ריבוי אור שזה היה נסיון במידה מסויימת בתקופתו]

@חיפוש-הצדיק כתב:

שמעתי מכמה אנשים
באם יש למישהו שמות ברורים שמספרים זאת, נשמח מאוד

בן של ר' יודא ליב פראנק סיפר לי זאת בשם אביו

@וועלן-וועלן
אשריך. עקרונית אתה צודק.
אך כאן בעניין השבועה. זה צריך להיות מתוך כובד ראש וביראה ובמורא.
ובוודאי גם צריך להיות במורא אם לא נותנים את השבועה.. כי קיבלנו כאן עצה מרבינו וצריכים להתפלל על כך

@חבר-אני כתב:

@מדלג-על-ההרים כתב:

ואם בסגולת הספר עסקינן, שמעתי מבני משפחתו של ר' שמואל שפירא שהקויטלאך הרבים שהיו מביאים לפניו היה מכניסם לתוך הליקוטי מוהר"ן. וכך ידוע דברים דומים על עוד חסידי ברסלב. ודבר זה מסור ללב

כך מסופר על ר' אפרימ'ל בעל העונג שבת, גם כסף הפדיונות היה שם! כך סיפר הגרי"מ שליט"א (על רש"ש לא שמעתי.)

אכן מסופר כך על ר' אפריימל [ועוד מאנ''ש]. טעיתי עם סיפור אחר על רש''ש ששמעתי מאחד מבני משפחתו שמתחת למפת השולחן עליו הוא למד היה מלא וגדוש מקויטלאך. שברוב צער של ענווה החביאם.. ומאידך היה מזכיר ומתפלל בצדקותו ורחמנותו.

@בדרך .
אגב, שמעתי מאנ''ש שגם ההנהגה של ח''י פרקים משניות היה הנהגה שרבינו נתן למוהרנ''ת. ולכן הרבה מאנ''ש ובתוכם רלוי''צ נהגו הנהגה זו. הגם שלא ראו בזה כחוב לומר לרבים. ואשרי הזוכה לקדש נשמתו ולאכול הרבה פרקים משניות. ה' יזכנו

@נחום-בקר המקור לוידוי דברים לפני הספר זה בשם ר' שלמה ווקסלער. על דרך אנא נפשי כתבית יהבית - פניו שכלו ונשמתו וכו'. וגם אצלו מסופר שזה היה אחרי לימוד בליקוטי מוהר''ן וממילא זה עולה בקנה אחד עם דבריך הנפלאים.
ואם בסגולת הספר עסקינן, שמעתי מבני משפחתו של ר' שמואל שפירא שהקויטלאך הרבים שהיו מביאים לפניו היה מכניסם לתוך הליקוטי מוהר"ן. וכך ידוע דברים דומים על עוד חסידי ברסלב. ודבר זה מסור ללב

היו מאנ''ש שנתנו שבועה. כך גם הרב שיק כותב בספריו.
נדמה לי ששמעתי שר' לוי יצחק רעד מלהורות כך.
ושמעתי מהרב ר' ישראל מאיר ברנר שליט"א, שיש חסידי ברסלב שבשעה שהם רוקדים עם הספר תורה הם מבקשים מה' בדרך תפילה. 'מתי אני יהיה ראוי לתת שבועה שאני יבוא לרבינו אחר הפטירה..'

מכל מלמדי השכלתי. ובוודאי מאחד שגם יודע מרבינו. מכל אחד שהולך בדרך התורה ראוי לקבל ולשמוע אם יש לו מה לחזק וללמד אותי בעבודת ה'.
ברור שהחלטות ודרך צריכים לקבל מרבינו ורבי נתן וספריהם הקדושים עם התבודדות כראוי וכו'.
ומה שמקבלים מאחרים זה לא בתורת 'ביטול' אלא ומקבלין דין מן דין. בין אם הוא ברסלבער ובין אם עדיין לא

@נחום-בקר האם הרב יוכל להסביר קצת הכוונה והמקור לכך.
בכל אופן זה נראה יותר עניין של לעשות מתורות תפילות. אך מהיכי תיתי שזה התיקון של הוידוי דברים לפני הצדיק

חשוב לדעת. שספר אבניה ברזל הוקרא לפני רלוי"צ על ידי תלמידיו ובראשם ר' אנ"ש ויצהנדלר זצ"ל. ורלו"י הגיה בע''פ איפה שהיה צריך תיקון, ומזה נדפס 'אבניה ברזל מתוקן' בסוף חלק א' של שיש''ק הישן

@נחלי-דבש כתב:

כמובן, כל זה הוא כתב כשדרכי ציון היו נעולות. ואין אפשרות לנסוע לאומן. נוגע כיום גם למעוכבי יציאה מהארץ וכדו', וכידוע כך גם מתלמידיו.

כמדומני שיש המשך מהשיחה הזאת על ימות המשיח. שממילא מיישב את הקושיה. אשמח אם מישהו יודע על שיחה זו