מחילה מכבודו אבל למה אתה כל הזמן מביא הסברים וכיוונים מתורות אחרות?
אם רק תקשיב לתורה ד' תגלה עומק שאתה לא מכיר. לא סתם קישורים דילך לפי העניין והזמן...
ודי לנו אנשים פשוטים מלתת ידינו בדרש (כלל א')
מחילה על הוצאת הדיון מהקשרו...
מחילה מכבודו אבל למה אתה כל הזמן מביא הסברים וכיוונים מתורות אחרות?
אם רק תקשיב לתורה ד' תגלה עומק שאתה לא מכיר. לא סתם קישורים דילך לפי העניין והזמן...
ודי לנו אנשים פשוטים מלתת ידינו בדרש (כלל א')
מחילה על הוצאת הדיון מהקשרו...
@מאיר-לב וואו!
כל פרק שמתפרסם יפה מקודמו!
אני מנסה לגשש מה עומד מאחורי הסיפור...
באמת סיפור מדהים!!
גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.
ב) מרבינו ז"ל או ממוהרנ"ת, לתאר המושג 'נצחיות', שהעולם מלא עם שומשומים, ואחת לחמש מאות שנה עוף אוכלת שומשום אחת, כמה זמן יקח שכל השומשמים יגמר... ועדיין זה לא נקרא נצח.
אין לי מקור אבל משהו ברעיון הזה מכוכ"א ששון ושמחה בהערות:
כִּי הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ וְדַעְתּוֹ אֶחָד כַּנּוֹדָע בְּכִתְבֵי הָאֲרִ"י זַ"ל, וּכְמַאֲמַר הֶחָכָם כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה חַיִּים נִצְחִיִּים בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן כ"א 'אִלּוּ יְדַעְתִּיו הֱיִיתִיו'. וְגַם כָּל מִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת הֵם בְּאַחְדוּת עִמּוֹ, וְעַל כֵּן כְּמוֹ שֶׁהוּא יִתְבָּרַךְ אֵין סוֹף כְּמוֹ כֵן אֵין סוֹף לְמִדּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת שֶׁהֵם טוּבוֹ וְרַחֲמָיו וְעֹנֶג עָנְגּוֹ (זַיְין תַּעֲנוּגְדִיקֶער פוּן תַּעֲנוּג) שֶׁכֻּלָּם הֵם עֶצֶם דַּעְתּוֹ וֶאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ. וְכָל אֲשֶׁר תֻּגְדַּל דַּעַת הַנְּשָׁמָה אֲשֶׁר זֶה גַּם עַצְמִיּוּתָהּ (שֶׁגַּם הִיא בְּאַחְדוּת עִם דַּעְתָּהּ כַּמּוּבָא בְּדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּלִקּוּטֵי א' סִימָן ל"ה עַל פָּסוּק "וְנִשְׁמַת שַׁדַּי תְּבִינֵם" שֶׁהַשֵּׂכֶל הוּא הַנְּשָׁמָה עַיֵּן שָׁם) בֶּאֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ, כֵּן תִּגְדַּל הִתְאַחְדוּתָהּ וְהִתְקַשְּׁרוּתָהּ בְּעֹנֶג אֱלֹקוּתוֹ יִתְבָּרַךְ אֲשֶׁר עֹצֶם הַמְּתִיקוּת וְהַטּוֹב וְהַנְּעִימוּת, וְהַתַּעֲנוּג דְּתַעֲנוּג אֲשֶׁר תַּרְגִּישׁ נִשְׁמַת הָאָדָם מִדַּעְתָּהּ אֶת ה' (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת חֵלֶק א' סִימָן ק"ל וּבְחֵלֶק ב' סִימָן ט' וְעוֹד בְּכַמָּה מְקוֹמוֹת בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים), גַּם אִם לֹא עָשְׂתָה רַק מִצְוָה אַחַת אִי אֶפְשָׁר לְשַׁעֵר בְּמֹחֵנוּ הָאֱנוֹשִׁי כְּלָל וּכְלָל. וְכֵן כְּבָר נוֹדַע מַה שֶּׁמּוֹהַרְנַ"ת זַ"ל דִּבֵּר פַּעַם אַחַת מִפֵּרוּשׁ תֵּבַת "אֵייבִּיג" [נֶצַח] וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁבְּהָאֱמוּנָה הַפְּשׁוּטָה מִצְוָה גְּדוֹלָה לְהִתְפַּלֵּא מֵרָחוֹק עַל גֹּדֶל וְעֹמֶק פֵּרוּשׁ הַתֵּבָה הַזֹּאת. וְאַף אָמְנָם שֶׁכָּל אֲשֶׁר יַעֲמִיק מַחֲשַׁבְתּוֹ בָּזֶה וּבְדִבְרֵי אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּסִימָן כ"א שֶׁלְּעוֹלְמֵי עַד וּלְנֶצַח נְצָחִים יִהְיֶה הֶבְדֵּל וְהֶפְרֵשׁ בְּעֹנֶג הַדַּעַת אֶת ה' בֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ כְּפִי כָּל נְקֻדָּה וּנְקֻדָּה טוֹבָה שֶׁהוֹסִיף כָּל אֶחָד עַל חֲבֵרוֹ, בְּלִי שׁוּם חֲקִירָה כְּלָל יִרְאֶה בְּעֵינָיו שֶׁהֶפְסֵד שְׂכָר הִתְדַּבְּקוּת בַּה' אֲשֶׁר מַפְסִידִים עַל יְדֵי מִעוּט מִצְוָה אַחַת, אוֹ עַל יְדֵי הֶעְדֵּר הָרִחוּק מֵעֲבֵרָה אַחַת הוּא מַר וּמָרוֹר לְהַנֶּפֶשׁ יוֹתֵר מִכָּל מִינֵי הֶרֶג וּמָוֶת וּמִכָּל מִינֵי גֵּיהִנָּם שֶׁבָּעוֹלָם, אֲשֶׁר כֻּלָּם כְּדַאי וּכְדַאי לִסְבֹּל וּכְאַיִן נֶחְשָׁבִים נֶגֶד זֶה. וְלֹא בִּלְשׁוֹן גֻּזְמָא כָּתַב בִּתְפִלּוֹתָיו הַקְּדוֹשׁוֹת זַעֲקַת מְרִירוּתֵנוּ עַד אֵין סוֹף וְאֵין תַּכְלִית (עַיֵּן בְּלִקּוּטֵי תְּפִלּוֹת חֵלֶק ב' סִימָן י"ב וְעוֹד בְּכַמָּה וְכַמָּה מְקוֹמוֹת). וְלֹא לְחִנָּם יֵשׁ לְכָל אֶחָד וְאֶחָד לִשְׁפֹּךְ אֶת לְבָבוֹ כַּמַּיִם מַמָּשׁ נֹכַח פְּנֵי ה'. כִּי כָּל מִינֵי קִינוֹת וְכָל מִינֵי בְּכִיּוֹת וּזְעָקוֹת גְּדוֹלוֹת וּמָרוֹת לֹא יַסְפִּיקוּ כְּלָל לְצָרוֹת הַנֶּפֶשׁ הָעוֹלִים עַל כָּל הַצָּרוֹת שֶׁבָּעוֹלָם. אֲבָל עִם כָּל זֹאת וְאַחֲרֵי כָּל אֵלֶּה מֵאַחַר שֶׁגַּם פּוֹשְׁעֵי יִשְׂרָאֵל מְלֵאִים מִצְוֹת כָּרִמּוֹן (בְּרָכוֹת נז.) עַל כֵּן גַּם הַחֶדְוָה שֶׁלָּנוּ גָּדוֹל וְעָצוּם מְאֹד עַד בְּלִי דַּי, כִּי הֲלֹא הַחִלּוּק לָנֶצַח שֶׁבֵּין כָּל אֶחָד לַחֲבֵרוֹ לֹא יִהְיֶה רַק בְּמַהוּת הַתַּעֲנוּגִים שֶׁל הַשָּׂגַת אֱלֹקוּתוֹ אֲבָל כַּמּוּת הַתַּעֲנוּגִים גַּם מִמִּצְוָה אַחַת יִהְיֶה עַד בְּלִי תַּכְלִית. (כִּי מַה שֶּׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל 'נֹחַ לוֹ לְאָדָם שֶׁלֹּא נִבְרָא' וְכוּ' וְהַכָּתוּב "טוֹב מִשְּׁנֵיהֶם אֶת אֲשֶׁר עֲדֶן לֹא הָיָה" לֹא נֶאֶמְרוּ כִּי אִם עַל חַיֵּי הָאָדָם שֶׁבָּעוֹלָם הַזֶּה כַּמּוּבָא בְּהַתּוֹרָה 'לְכוּ חֲזוּ' בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן ל"ט אֲבָל כְּפִי הַתַּכְלִית הָאַחֲרוֹן שֶׁיִּזְכֶּה כָּל אֶחָד, בְּוַדַּאי טוֹב יוֹתֵר מַה שֶּׁנִּבְרָא, וְזֶה נֶאֱמַר אֲפִלּוּ עַל הַפּוֹשֵׁעַ שֶׁבַּפּוֹשְׁעִים שֶׁאֵין פּוֹשֵׁעַ יוֹתֵר מִמֶּנּוּ, כִּי גַּם אֶצְלוֹ 'כָּל מַה דְּעָבִיד רַחֲמָנָא' לְהוֹרִיד נִשְׁמָתוֹ לְזֶה הָעוֹלָם 'לְטוֹבָתוֹ' הַבִּלְתִּי תַּכְלִית 'עָבִיד' וְעָשָׂה כָּל זֶה, כִּי גַּם כָּל הָעֳנָשִׁים מָרִים וּמְרוֹרִים שֶׁלּוֹ שֶׁיִּצְטָרֵךְ לִסְבֹּל עַד אֲשֶׁר יִזְדַּכֵּךְ, אַף עַל שֶׁיִּהְיוּ קָשִׁים וּגְרוּעִים מִכֻּלָּם, כְּאַיִן יִהְיוּ נֶחְשָׁבִים נֶגֶד הָעֹנֶג אֲשֶׁר יִזְכֶּה גַּם הוּא גַּם אִם לֹא עָשָׂה בְּזֶה הָעוֹלָם רַק מִצְוָה אַחַת. כִּי הָעֳנָשִׁים גַּם אֶצְלוֹ יִהְיוּ מֻגְבָּלִים וְתִקְוַת חוּט זֹהַר אֵין סוֹף בְּדַעַת לְמַעְלָה מִדַּעַת, וּבְעֹנֶג לְמַעְלָה מֵעֹנֶג, אֲשֶׁר תִּזְכֶּה נִשְׁמַת כָּל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל גַּם עַל יְדֵי מִצְוָה אַחַת יִהְיֶה עַד בִּלְתִּי תַּכְלִית וּגְבוּל. וְהַדָּבָר הַמֻּגְבָּל אַף אִם הוּא גָּדוֹל כְּמוֹ שֶׁהוּא גָּדוֹל – נֶגֶד הַדָּבָר שֶׁאֵינוֹ מֻגְבָּל כְּאַיִן וּכְאֶפֶס מַמָּשׁ הוּא נֶחְשָׁב. [כִּי הֲלָכָה כְּדוֹרְשֵׁי רְשׁוּמוֹת שֶׁאָמְרוּ, כֻּלָּם בָּאִים לְחַיֵּי הָעוֹלָם הַבָּא (סַנְהֶדְרִין קד) שֶׁמּוּבָא שָׁם גַּם לְעִנְיַן הָאַרְבָּעָה שֶׁאֵין לָהֶם חֵלֶק לָעוֹלָם הַבָּא (גַּם עַיֵּן בְּהַתּוֹרָה עַתִּיקָא חַיִּים נִצְחִיִּים שֶׁגַּם עַכּוּ"ם יִזְדַּכְּכוּ)] (כַּמּוּבָן מִדִּבְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל שָׁמַעְתִּי בְּעַל פֶּה בְּעִנְיָן זֶה מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ, גַּם עַיֵּן בְּחַיֵּי מוֹהֲרַ"ן בְּהַשִּׂיחָה שֶׁל עֲבוֹדַת ה' בְּסוֹף אוֹת ט') וְעוֹד שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ לְעִנְיַן מַה שֶּׁאָמַר 'אֵפֶר תַּחַת כַּפּוֹת רַגְלֵי הַצַּדִּיקִים' – גִּילוֹיְבְּט [הַשֶּׁבַח] וְכוּ' וְהַמּוּבָן בָּזֶה וְכוּ' וּמַה שֶּׁמּוּבָא שָׁם שֶׁיֵּשׁ שֶׁיִּכְלוּ לְגַמְרֵי וְכוּ' נִרְאֶה לְפִי עֲנִיּוּת דַּעְתִּי לְפָרֵשׁ בָּזֶה כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ הוּא בְּעַצְמוֹ זַ"ל בְּהִלְכוֹת תְּפִלִּין הֲלָכָה ד' בְּאוֹת ה' עִנְיַן מַאֲמַר הַזֹּהַר שֶׁאֵין מוֹעִיל תְּשׁוּבָה וְכוּ' שֶׁאֵין זֶה רַק בְּחִינַת הִתְרַחֲקוּת לְמִי שֶׁצְּרִיכִין לְהַרְחִיקוֹ וְלִכְתֹּב עָלָיו כֵּן, וְהָאָמְנָם שֶׁגַּם זֶה וְכוּ' עַיֵּן שָׁם וּכְעֵין שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל עַל אַחֵר וְכוּ' וּמַה שֶּׁמּוּבָא בְּהִלְכוֹת... שֶׁיֵּשׁ שֶׁלֹּא יִשָּׁאֵר מֵהֶם כְּלָל זֶה נֶאֱמַר רַק עַל קְלִפַּת עֲמָלֵק כִּי הוּא שֶׁנֶּאֱמַר עָלָיו "מָחֹה תִּמְחֶה" שֶׁהוּא בֶּאֱמֶת עֶצֶם הָרָע וְהַטֻּמְאָה. גַּם אִם תַּעֲמִיק מַחְשְׁבוֹתֶיךָ בְּכָל זֶה בֶּאֱמוּנָה בִּתְמִימוּת וּפְשִׁיטוּת (כִּי אָסוּר לְהִסְתַּכֵּל בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל מַה לְּמַעְלָה מַה לְּמַטָּה וְכוּ') תִּרְאֶה בְּעֵינֶיךָ שֶׁזֶּה כַּנַּ"ל.
האם התורה היא מלכות או שורש המלכות?
מחד גיסא כתוב במפורש שהיא שורש המלכות,
וגם עיקר התורה הוא הת"ח שהוא נכלל בא"ס,
ומאידך גיסא הרי רבינו מביא ראיה לכך שהתורה היא אש מזה שכתוב הלא כה דברי כאש, ו"דבר" זה מלכות?
ועוד, הרי אותיות הדיבורים (ובכלל זה התורה כמובא באות ה') הם רצון שזה מלכות, ולא שורש הרצון - א"ס?
נראה לי שעליתי!!
תורה ס"א קמא!!!
אבן שתיה
דואג שעצר עצמו
הספרים
@מאיר-לב אני צודק?
ולכן זה דבר רווח אצל כלל ברסלב שאם אני ילמד ליקוטי מוהר"ן בעיון שמונים שנה, זה לא אמור להשפיע כלל על פסיקת ההלכה שלי.
ראה https://likutei.com/post/3249
בעקבות דעת ר' גדליה שקיבל מרא"ש שהליקוטי הלכות הרי הוא כספר הלכתי כאשר מציין דעה בפוסקים או מנהג
@גרודניק
הבאתי את זה
אנחנו לומדים את התורה וקוראים כ"כ הרבה על הא"ס,
האם יש דרך איך מגיעים לא"ס מלבד ע"י הוידוי?? האם אפשר לעורר את ה"בחמלת ה' עליו נפתח לו אור א"ס"?
הרצוא ושוב זה רק ע"י הוידוי או שזה מהלך כללי בכל החיים שלנו?
אני מחפש תשובה מתוך התורה מיניה וביה!
הורדה והצגת קבצים שנשלחו באמצעות JUMBOmail - הדרך הטובה ביותר לשלוח את הקבצים שלך לכל מקום.
JUMBOMail (www.jumbomail.me)
ייש"כ @בדרך על ההסבר!
שניתן לראות הרבה פעמים שרל"י אומר שיחות עם משמעות יותר מתונה ויותר קונבנציונלית, ורש"ה אומר אותן בנוסח יותר נלהב ויותר חריף. כך שלענ"ד כאשר רואים הבדל גירסאות לאותה שיחה, צריך גם להבין את אישיותו של מעביר השיחה.
כשאתה כותב חריף ונלהב אתה מתכוון שזה לא לנהוג כך?
מי אמר שהמתינות צודקת מהנלהבות?
הלו חברים, אני פה!
@בדרך פרשנותך לגבי אינה מדוייקת
נו, אז מה דעתך? במקום שנתדיין עליך אולי תכתוב את הדברים הברורים?!
אני חושב שאולי יש דרך, דרך המאורעות הרעים להתבטל. כי הרי הם סוג של מבטלים את המלכות והיישות של האדם.
זה מהלך ראשוני ובוסר, צריך לפתח אותו. אולי מישהו יעזור לי בזה...
רק שאלה קטנה לר' @מאיר-לב ,
מהם המילים היפות שמעטרות כל פוסט שלך בתחתיתו?
@גרודניק אין לי מה לעשות בנידון. קיבלתי את זה ממישהו...
@מנחם-הרמתי
רק מציין (לפי הידוע לי) שקימת חצות שם חובה,
דבר נוסף - יש שם עבודת השם מאוד חזקה ומחוברת
נכון שזה מעגלי בפועל,
אבל התכלית או יותר נכון הכיוון אליו אנו אמורים לחתור הוא ההארה,
(משמע בתורה שאדם יכול לעשות רצוא ושוב והוא לא מאיר אח"כ לדעת ולא השתנה אצלו כלום...)
יש מציאות מעגלית ויש את השאיפה שלנו.
וזה נפק"מ שלא לשאוף לרצוא ולהישבר כשהוא נגמר או אפיו להתנחם... כי אדרבא, עכשיו מתחילה העבודה האמיתית!
תגובה: החלום | אלגוריה בהמשכים
@יאשע-הלברשטאם מהי הרוח היחידה? זה לא הובא במקרא השמות...
ידידי היקר שביקרים
נעלם ממך גילויו הנורא של רבינו הקדוש
שכל מה שהצדיק הוא יותר גבוה ויותר מרומם כך הוא יותר נכנס למעמקי השאול ומתקן יותר נפשות ישראל הירודות.
אם אתה מרגיש שאתה לא ראוי להתקרב ולהתקשר לרבינו, אז רבינו מיועד בדיוק בעבורך! כי למה אתה מרגיש לא ראוי? כי רבינו כ"כ גדול, נכון? אז אם רבינו כ"כ גדול, בוודאי שאתה ראוי להתקרב אליו כי כל מה שהצדיק עולה גבוה יותר כך הוא יורד עמוק יותר להעלות נפשות ישראל היקרים
מזכיר לי את השיחה של רבינו שמי שאומר שהוא לא מבין את דבריו זה אפיקורסות.
כי בשביל מי רבינו בא אם לא בישבילינו?
"אֲנִי אֵין לִי מָה לַעֲשׂוֹת בָּזֶה הָעוֹלָם כְּלָל, כִּי בִּשְׁבִילִי אֵינִי צָרִיךְ לַעֲשׂוֹת כְּלָל. רַק בָּאתִי לָעוֹלָם לְקָרֵב נַפְשׁוֹת יִשְׂרָאֵל לְהִשֵּׁם יִתְבָּרַךְ"
מה הרעיון של הספר? יותר תורני או יותר רעיוני?