וְעַל כֵּן כָּל הָעֲבוֹדוֹת הֵם כְּפִי הַיְּכֹלֶת, מְעַט אוֹ רַב – וְאֵין צָרִיךְ כָּל כָּךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, בִּבְחִינַת 'לֹא עָלֶיךָ הַמְּלָאכָה לִגְמֹר' וְכוּ' (אבות ב), וְ'אֶחָד הַמַּרְבֶּה וְאֶחָד הַמַּמְעִיט' וְכוּ' (מנחות פ' יג), אֲבָל עִנְיַן הַהִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק וּלְהִקָּרֵא עַל שְׁמוֹ וְלִהְיוֹת נִכְלָל בּוֹ – זֶה צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ מַמָּשׁ, לִבְלִי לְהָנִיחַ אֶת עַצְמוֹ מִלְּהִפָּרֵד מִמֶּנּוּ עַל־יְדֵי הַמּוֹנְעִים וְהַמְּסִיתִים וְכוּ', כִּי הַפּוֹרֵשׁ מֵהַצַּדִּיק הוּא כְּפוֹרֵשׁ מֵהַחַיִּים, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ תַּלְמִידֵי הָרַשְׁבִּ"י עָלָיו כַּמּוּבָא בַּזֹּהַר הַקָּדוֹשׁ (יתרו פו:), וּמִכֹּל שֶׁכֵּן שֶׁאֵין לְהִתְבַּיֵּשׁ כְּלָל בְּהִתְקָרְבוּתוֹ לְהַצַּדִּיק – שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּפִלָּה שֶׁל רֹאשׁ, שֶׁעָלֶיהָ נֶאֱמַר (דברים כח) "וְרָאוּ כָּל עַמֵּי הָאָרֶץ כִּי שֵׁם הֲוָיָ"ה נִקְרָא עָלֶיךָ וְכוּ'".
וְגַם מוּבָא בְּשִׂיחוֹת הָרַ"ן (סי' רפב) שֶׁהַצַּדִּיק הוּא קוֹצָא דְּאוֹת ד' (תיקו"ז כא, נה:), וּכְשֶׁנִּפְרָדִין מִמֶּנּוּ חַס וְשָׁלוֹם אֲזַי מַפְרִידִין קוֹצָא דְּאוֹת ד' דְּ'אֶחָד' וְנַעֲשָׂה חַס וְשָׁלוֹם אֵל אַחֵר רַחֲמָנָא לִצְּלָן, עַיֵּן שָׁם. וְהוּא כְּמוֹ קֹרַח שֶׁחָלַק עַל מֹשֶׁה וְעַל־יְדֵי־זֶה עָקַר עַצְמוֹ מִשָּׁרְשׁוֹ – עַד יַעֲקֹב אָבִינוּ שֶׁבִּקֵּשׁ שֶׁלֹּא יֻזְכָּר כְּבוֹדוֹ בְּמַחֲלֹקֶת זוֹ (סנהדרין קט, ב"ר צח) כְּדֵי שֶׁלֹּא יַזִּיק וְיִפְגֹּם הַשֹּׁרֶשׁ חַס וְשָׁלוֹם (ליקו"ה נט"י לסעודה ו, סט).
גַּם מוּבָא בְּלִקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן (סי' קכט) עִנְיַן הִתְקָרְבוּת לְהַצַּדִּיק, וְעִנְיַן הָאֱמוּנָה, וְעִנְיַן אֶרֶץ יִשְׂרָאֵל – שֶׁהִיא גַּם כֵּן בְּחִינַת אֱמוּנָה וּכְלָלִיּוּת הַקְּדֻשָּׁה, שֶׁנִּתְהַפְּכִים לְמַהוּתָם עַל־יְדֵי הַהִתְקָרְבוּת. וְעַל כֵּן כְּמוֹ שֶׁהָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה הוּא הָעִקָּר יוֹתֵר מִכָּל הַמִּצְווֹת כֻּלָּם, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ כָּל הַתּוֹרָה כֻּלָּהּ, וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מכות כד) "בָּא חֲבַקּוּק וְהֶעֱמִידָן עַל אַחַת, וְצַדִּיק בֶּאֱמוּנָתוֹ יִחְיֶה", בִּבְחִינַת "כָּל מִצְוֹתֶיךָ אֱמוּנָה" (תהלים קיט); וְעַל זֶה צָרִיךְ מְסִירוּת נֶפֶשׁ בְּפֹעַל מַמָּשׁ – עַל הַשֵּׁם 'יְהוּדִי' וְעַל אֱמוּנָתוֹ בַּה', שֶׁלֹּא לְהַחְלִיף הָאֱמוּנָה הַקְּדוֹשָׁה חַס וְשָׁלוֹם. וְזֶה יוֹתֵר גָּבֹהַּ וְגָדוֹל מִכָּל הָעֲבוֹדוֹת הַקְּדוֹשׁוֹת וְהַמִּצְווֹת כֻּלָּם, כִּי אֲפִלּוּ יַעֲשֶׂה מַה שֶּׁיַּעֲשֶׂה, אִם יַכְחִישׁ הַשֵּׁם שֶׁלּוֹ 'יְהוּדִי' חַס וְשָׁלוֹם אוֹ יִכְפֹּר בָּאֱמוּנָה חַס וְשָׁלוֹם, אֵין מַמָּשׁ בְּכָל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו וַעֲבוֹדוֹתָיו, וְרַק הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׁם 'יְהוּדִי' שָׁקוּל וְגָבֹהַּ יוֹתֵר מֵהַכֹּל, וְרַק עִם הָאֱמוּנָה וְהַשֵּׁם 'יְהוּדִי' חָשׁוּב וְסָפוּן כָּל תּוֹרָתוֹ וּמִצְווֹתָיו וַעֲבוֹדוֹתָיו, וּבִלְתִּי הַשֵּׁם 'יְהוּדִי' וְהָאֱמוּנָה אֵין שׁוּם חֲשִׁיבוּת לְכָל עֲבוֹדָתוֹ.
כֵּן הוּא בְּעִנְיַן הַצַּדִּיק וּשְׁמוֹ, הָעִקָּר הוּא שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַצַּדִּיק וְיִכְלֹל עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם שֶׁל הַצַּדִּיק לִהְיוֹת נִקְרָא עָלָיו, וְעַל־יְדֵי־זֶה נִכְלָל בְּהַשֵּׁם וְהַחֵן וְהַפְּאֵר וְהַיֹּפִי שֶׁל הַצַּדִּיק וְנִתְבַּטֵּל כָּל תַּאֲווֹתָיו וּמִדּוֹתָיו הָרָעִים, וְיִזְכֶּה לִהְיוֹת נִכְלָל בְּשֵׁם הַשֵּׁם (עי' ליקו"מ ח"ב סז), בִּבְחִינַת "וַיַּאֲמִינוּ בַּה' וּבְמֹשֶׁה עַבְדּוֹ" (שמות יד).
שם