בביאוה"ל בד"ה היצה"ר רוצה להטביע, יש ראיה שיש מקום לשאלה כזו.

(ר"א שואל שם (בשאלה השנייה):* מדוע רבינו לא כתב במפורש שיש חכמה דסט"א, אע"פ שדבר זה נלמד מכמה קשרים. 1) מהכלל השישי - זלע"ז.
2) המשך הפסוק של 'וחפרה הלבנה' הוא 'ובושה החמה' שלפי"ז זהו חמה דסט"א (כפי שרבינו פירש לגבי הלבנה).

(ואגב ר"א מדגיש שלכן רבינו כתב 'וחפרה הלבנה וכו' שכוונתו שתראה את ה'וכו', (וכמו כל ברסלב'ר כשרואה 'וכו' הוא מיד נדלק - שבוודאי יש כאן איזה השמטה
אמנם קצת קשה לי, והרי גם בלי זה עלינו לפתוח את הפסוקים לפי כלל החמישי)

ור"א שואל:

"הלא גם שם יש להתפלא, כי בכלל זה לעומת זה הסובב בדבריו הקדושים, נראה מבואר, שנמצא זה לעומת זה גם חמה דסטרא אחרא, [וכמובן מענין הכתוב וחפרה הלבנה, שמסיים בזה "וכו'", הסובב לסוף הענין ומאמר הכתוב, ובושה החמה]. ולמה לא יפרט זה באר היטב, כמו שמפרט בדבר המלכות שנמצא מלכות דסטרא אחרא?"

ומתרץ שאכן באמת אין חכמה דסט"א!!! וכל אחיזתם הוא רק מחסרון ועניות המלכות אבל לא מעצם אור החמה והשכל. [ואכן מכיון שהם שהולכים אחר התגלות ליבם, אזי הם ממציאים לעצמם 'חכמות חיצוניות' כדי לתרץ לעצמם את מעשיהם... אבל זה לא באמת חכמה. (וזה קצת מיישב מדוע רבינו כתב 'וכו' כדי לומר שיש 'ובושה החמה' ואעפ"כ אין באמת! ולכן השאירו ב'וכו' - אע"פ שבלאו הכי היינו צריכים לפתוח את הפסוק וכנ"ל)

עכ"פ רואים שר"א לומד את כל זה משאלתו - 'מדוע רבינו לא כתב זאת במפורש?'

ויש לדחות קצת, ששאלה זו מתבססת על שאלתו הראשונה שם עיי"ש. (וכפי שהוא גם כותב שם "ואם גם בזה יש ליישב" דהיינו שזה לא כ"כ שאלה, מהסיבה הנ"ל שרבינו סמך עליך שתעיין.)
דחייה נוספת: השאלה שלו נשאלית כי במלכות רבינו כן פירט את הצד השני (אע"פ שהיינו לומדים זאת לכאו' לבד ע"פ כלל השישי) ולכן שואל מדוע בזה פירט ובזה לא.

אשמח לשמוע דעתכם, וכאמור זו שאלה יסודית איך ללמוד נכון.

בעיקבות הדיונים באשכולות '40 פירושים לתורה בכח' וב'שאלות מכללות המאמר' התעוררה לי שאלה ואשמח לקבל את דעתכם.

מובן מהכלל הראשון שבעצם רבינו אינו מבאר את דבריו כל צורכו במקומו, אלא הביאור יהיה דייקא מכלליות המאמר [ולכן ה'סיפא מבארת הרישא וכו', דהיינו ביאור הרישא חסר עד שתדע את הסיפא]

דוגמא פשוטה:
בתחילת התורה כתוב ש'ע"י התורה נתקבלים כל התפילות' וכו' - תורה סתם.
בהמשך התורה מובן שהכוונה לתורה בכח דווקא.

השאלה שלי, האם אפשר לשאול:
א"כ מדוע זה לא נאמר במפורש כבר בהתחלה?

מצד אחד זה מה שהכלל הנ"ל אומר - שלא, מכיון שרבינו סומך עליך שתלמד טוב את כל המאמר ותדע את הביאורים הנכונים לכל פרט.

מצד שני מהא גופא - אולי יש הבנה מיוחדת מדוע ענין זה לא התבאר מלכתחילה, (או כדי לומר שכל לימוד תורה פועל זאת, כי כל תורה יש בה מימד של 'עסק בכוח'. או מחמת סיבה אחרת שתתבאר מקשרי המאמר)

שאלה זו יש בה נפק"מ רצינית לעצם קיום העצות !

כי הרי בסוף כשלומדים בעיון מתגלים עומקים בעצם העצות הכתובות במפורש (וזה חוץ ממה שנוסף 'עצות חדשות'), מה שמברר למפרע שכביכול לא קיימנו את העצות נכון בהתחלה.
וזה מאוד קשה לומר זאת כי א"כ יוצא שרק הלמדן הכי גדול הוא זה שמקיים נכון את העצות.

וכאן אני מגיע להבנה עמוקה יותר בכלל הי"א [שהדרש אינו סותר את הפשט] שמוכרח להיות שהעצה הפשוטה היא גם איך שהיא כתובה, כי הדרש והסוד הפנימי לא יסתור את הפשט הפשוט!
(וא"כ עלינו למצוא גם ביאור איך ההבנה החדשה לא סותרת את ההבנה הפשוטה)

[ויש עוד להאריך בדבר וזה כבר קשור קצת לכלל הרביעי, - בחלק קיום העצות.
שאכן ע"י קיום העצות יחד עם לימוד התורה, יזכה להשיג יותר ויותר הבנות חדשות בעצם העצות שמקיים וכך מדרגה לדרגה, ואכן אין ברירה כ"א להתחיל לקיים איך שהוא.]

@נחום-בקר דיוק נפלא!
לפי"ז יש לחדד את 4 הגדרות השכל שכ' לעיל:
חכמה, בכורה, שמש וחית.

(אמנם זה ברור שע"פ הכלל השמיני הנון שביעקב נחשב כחית ושמש לעומת הי"ב שבטים שתחתיו (שבירכם בחן) -והם נחשבים כלפיו כלבנה בלבד.)

@תלמיד_אמיתי כתב:

מעניין! יש לך מושג איפה אפשר למצוא את כל הקבצים?

חלקם תוכל למצוא באשכול כל ספרי רבינו להורדה

@יאשע-הלברשטאם כתב:

בהלכות פקדון, שהיא "ה"הלכה של תורה א'
המסר המרכזי הוא ריבוי אור
זה הכוונה מתלבש במצוות
וזה מתחבר מאוד יפה לתורה עם כמה וכמה קשרים וקשרורים

אכן.
אבל יש עוד לעיין שם בציטוט שהבאת משם ש'היצה"ר מתלבש במידת היראה', וכן שאינו נותן לאדם להמתין מיום ליום, וצ"ב לקשר כל זה לתורה.

(יראה זהו ממידת המלכות אם איני טועה, ולפי"ז מלכות דסט"א = יראה לא נכונה.
ועניין ההמתנה הוא צימצום האור לימים וכלים (ללבנה יש שינויים מידי יום בגלל מיעוטה וצימצומה))

@bjni כתב:

כן מאוד

פה מובא שכל העניין של עלית החן הוא דווקא ע"י תורה בכח
רבינו כותב א עַל יְדֵי מַה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה • עַל יְדֵי הַתּוֹרָה שֶׁהוּא עוֹסֵק בְּכֹחַ • (כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל שָׁם לְעוֹלָם יַרְגִּיז וְכוּ' אִי אָזִיל מוּטָב וְאִם לַאו יַעֲסוֹק בַּתּוֹרָה) וּכְמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל • (קידושין ל ע"ב) אִם פָּגַע בְּךָ מְנוּוָּל זֶה מָשְׁכֵיהוּ לְבֵית הַמִּדְרָשׁ • כִּי עַל יְדֵי הַתּוֹרָה נוֹתֵן כֹּחַ לַמַּלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה וַאֲזַי מְקַבֶּלֶת הַמַּלְכוּת שֶׁהִיא בְּחִינַת נ חַיּוּת מִן הַחָכְמָה שֶׁהִיא בְּחִינַת ח • וְנִתְחַבֵּר וְנִתְקַשֵּׁר הַח וְהַנ וְנַעֲשָׂה אוֹר הַלְּבָנָה כְּאוֹר הַחַמָּה •

ופה מובא שירידת החן היא ע"י עבירות

גַּלָּא הוּא הַיֵּצֶר הָרָע •
דְּמַטְבַּע לִסְפִינָתָא • הוּא הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת • לְשׁוֹן סָפוּן וְחָשׁוּב • כִּי הַיֵּצֶר הָרָע רוֹצֶה לְהַטְבִּיעַ וּלְהַשְׁפִּיל חַ"ו בְּחִינַת הַחֵן וְהַחֲשִׁיבוּת שֶׁל יִשְׂרָאֵל • בְּחִינַת מַלְכוּת דִּקְדוּשָּׁה •
וּמִתְחַזֵּי כִּי צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוַּורְתָּא בְּרֵישֵׁיהּ כִּי מִתְּחִילָּה הַיֵּצֶר הָרָע מִתְלַבֵּשׁ עַצְמוֹ בְּמִצְוֹת • וּמַטְעֶה אֶת הָאָדָם כְּאִלּוּ מְסִיתוֹ לַעֲשׂוֹת מִצְוָה (כשבפועל זה לא )• וְזֶהוּ בְּחִינַת צוּצִיתָא דְּנוּרָא חִוְּורָא • אֵשׁ לְבָנָה • אַף עַל פִּי כֵן מַלְאָךְ מַזִּיק הוּא:

ופה ג"כ נשמע כך
כִּי עַכְשָׁיו בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים חֵן וַחֲשִׁיבוּת הָאֲמִתִּי שֶׁל יִשְׂרָאֵל נָפַל
האמיתי הוא לא החן של שקר ולכן דווקא הביזיון הוא בת"ח ולא ביהודים שהם לא כאלה
ובעניין התורה אמנם יש היום ב"ה הרבה תורה בעמ"י אבל יש גם הרבה עבירות בעמ"י (ע"י תינוקות שנשבו אבל בפועל זה מלכות דסט"א וכו)

א"כ נפתחה שאלה חדשה: איך תורה בכח מתקנת את העוונות, שלכן החן שלנו נפל. הכלל הוא שלא יכול להיות ש2 דברים מביאים לדבר אחד אם לא שהם קשורים זב"ז, וצ"ב מה הקשר?

@נחום-בקר במפורש כתוב עוד בתחילת התורה שיעקב הוא בחי' שכל.

אבל נכון שע"פ תורה זו גופא, כדי להגיע לשכל צריך את הנון, א"כ מוכרח להיות שליעקב היה גם את הנון כדי להגיע לדרגה הזו להיות בבחי' השכל.

ואכן יעקב היה איש תם יושב אוהלים, - עסק בתורה הרבה שנים, שזה הרי הדרך לתת כוח למלכות - לנון לקבל מהחית.

(ואולי זה עוד פירוש ל'תורה בכח' - לשבת ב'אוהל' ולהתעקב על מה שאתה לומד, שזה מה שעושה מי שלומד את התורה בעיון)

נהנתי מכל מילה!

רוצה לעורר נקודה נוספת:
יש פורומים של בעלי מקצוע, בו שואלים שאלות על דברים טכניים כמו - 'היכן נמצא הכרטיס של מקרר שארפ מדגם...'
כותב השאלה לא מצפה לתשובה מידית, הוא רוצה שהתשובה תהיה רצינית, נכונה ומדויקת.

שאלה בליקו"מ וכדו' לא פחות רצינית מזה!
אמנם זה טוב לפעמים העקשן והויכוחים כדי שהפורום לא יהפך למשעמם (כמו פורום לבעלי מקצוע...)
וגם התשובות החלקיות במקרה הזה גם עוזרות ללומדים, אבל צריך למצוא את האיזון בין הרצינות לשיעמום.

כשאתה כותב תגובה תחשוב שוב לפני!

@מלך כתב:

אלו דברים הכתובים בליקו"ה פקדון ד' מפורש.

אשמח למ"מ, תודה רבה.

אחדד, לתועלת הלומדים:
@bjni צודק שבפשט המילים - רבינו אומר ש'תם' זה שכל.
(והיינו שאם עד עכשיו היה לנו 4 הגדרות לשכל - חכמה, יעקב, שמש וחית, הרי שכעת נוספה הגדרה חדשה - תם)

אבל היא גופא צ"ב, ובעצם מרומז כאן שבתוך החית יש את הנון (כמו שבתוך ספירת החסד יש גבורה שבחסד, אע"פ שזה לא הופך אותו להיות גבורה לכשעצמו - שזה בעצם כלל ז', שכל בחינה יש בה את כל הבחינות.)

אז לעניינינו גם לחכמה יש את המלכות שבחכמה.
וכעת אנו לא סתם נשארים במידע הזה, אלא עלינו לחתור מיניה וביה להבין מה הביאור בזה:

• מה הפשט שיעקב הוא איש תם?
• שלשמש יש תכונה של לבנה ג"כ?
  וכן להפך.

מצורף קונטרס שכתב ר' אברהם גלינסקי (נעצר באמצע ולכן לא הודפס)

האמת שזו הדרכה איך ללמוד ולסכם נכון את התורות, כך שגם ללא קשר לביאוה"ל הדרכה זו נצרכת מאוד.

יש שם הרבה דוגמאות מתורה א' (ראו למשל בפרק 'הרחבה ליסוד החמישי')

הדרכה ללימוד ביאור הליקוטים (1).pdf

@bjni
נכון, אבל איך פתאום נכנס תמימות לשכל? אדרבא במעשה מחכם ותם אנו יודעים שהם שני הפכים.

לכן אני מנסה לומר שיש גם אצל יעקב בחי' של נון (ע"פ כלל ז' וכנ"ל) אע"פ שעצם מהותו הוא חית.

(ועיי' ביאוה"ל שגם לרבינו וגם לר' נתן בשמותיהם יש נו"נים)

כמובן זה רק ההתחלה אני עוד לא סוגר שום דבר. (האמת שגם בסוף לא)

@תלמיד_אמיתי כתב:

@מלך אפשר בפשטות להוכיח את זה ע"פ כלל ז' שכל הבחינות כלולות מכל הבחינות, לכן גם בבחי' מלכות יש בחי' שכל, כך נראה לי לומר

בהמשך התורה רבינו אומר שיעקב הוא איש תם שזה לכאו' קשור יותר לנון.

@תלמיד_אמיתי
וצריך ביאור איך 2 הדברים מתקשרים יחד. כי מוכרח להיות שהכל מתחבר לדבר אחד.
.
אתן נקודה למחשבה, מוהרנ"ת כותב (אולי בהל' שעל תורה זו, לא זוכר) שהיצה"ר מתלבש במצוות של ריבוי אור. לפי"ז המלכות דסט"א מטביעה את הספינה ע"י שאומרת שא"צ נון ואפשר לקבל ישירות מהחכמה ובכך מטביעה את האדם בים של חכמה.

א"כ יוצא לפי"ז שאחד קשור לשני, כשהיצה"ר קם אז צד הקדו' נופל ח"ו, עי"ז בעצמו שמבטל את הנון דקדו' מלצמצם את אור השכל הגדול מאוד.

ראה כאן השייך להנל

@יהושע-קליין כתב:

אני יכול להבין שיש כאן שאלה שכואבת עד אימה, שאלה אחרת לגמרי.
אם לימוד התורה מעלה את החן, והרי כלל ישראל עוסקים כל כך הרבה שנים בתורה, אז איך יכול להיות שהחן שלנו כל כך נפול?
אפשר לענות כל מיני תשובות, אפשר לסגנן את השאלה בכל מיני צורות אחרות, אבל בתכלס השאלה כואבת, מישהו שותף לכאב???

שאלה שמעוררת מחשבה רבה 'מה זה ללמוד תורה [בכח]?' מה אנחנו מפספסים פה?

ואסגנן את השאלה שלך לעניני דיומא:

איך זה שדוקא בני התורה - הלומדים והוגים בתורה, הם אלה שמבוזים ומושפלים ("משתמטים" וכו וכו) ???

@bjni
"כבר מונח כלל בידינו שצדיק הדור הוא רביה"ק".

ספציפית לעניין הריני מקשר, זה הרי עצה הכלולה מכמה תורות (למשל לפי תורה נ"ה יש את העניין של לקשר תפילתו לציבו"ר - צדיקים בינונים רשעים ולקשר עצמו לעפר ואפר, עפר זה שוכני עפר עיי"ש, לפי"ז רבינו נחשב שוכני עפר. ובתורה ב' העניין הוא לקשר תפילתו לצדיק הדור) אז צריך לבדוק לגופו של כל תורה.

אכתוב משהו שנראה לי שכולם יסכימו עליו.
הפגם של חטא העגל הוא שחשבו שמשה רבינו נפטר וכמובא בהל' שלוחין ה"ה.

אם אתה הולך לרבנים/ משפיעים וכו' אחרים, כי רבינו לא מספיק לך, ואתה מרגיש שאתה צריך עזרה ממישהו 'חי', או מספר שנראה לך שהוא יותר מדבר אליך זה פגם.

אבל אם אתה פותח ספרים/ שומע שיעורים מרבנים אחרים לא בגלל הסיבה הנ"ל, ואדרבא אתה יודע שרבינו הוא היחיד שיכול לעזור לך, ואתה רוצה להעשיר את הדעת עם עוד מושגים (כשלבסוף אתה מברר מה דעת רבינו בעניין) וכן שאתה רוצה לקיים את מה שרבינו אמר שראוי לאדם לעבור על כל הספרים, אז אדרבא כך ראוי.

האם @פשטן-מושבע חולק?
ומה דעתכם כולם?

רק אוסיף שהבירור הזה - האם רבינו 'חי' אצלי - שייך גם בשמיעת משפיעים בתוך ברסלב, - מדוע אני הולך לשמוע? כי אני מחפש את רבינו בעצמו, או שאני מחפש להתחמם אצל מישהו 'חי'?

מה דעתכם?

זה ברור שאת הפשט ל'תורה בכח' נצטרך לברר מתוך תורה זו. אבל זה גם ברור שהפשט הפשוט של הדברים (כפי שהובא לעיל מעצות המבוארות ועוד) הוא גם נכון.

זה נגזר מכלל הי"א - שהפשט הפשוט והפשט של רבינו מתאחדים.

כלומר ע"פ פירושו של רבינו נקבל הסבר והסתכלות עמוקה יותר לפשט הפשוט גם אם בסוף הלמעיישה יהיה - 'ללמוד ביגיעה'.

למשל ללמוד באופן ש'לית ליה מגרמיה' (אם נאמר שאכן זה הפירוש של תורה בכח) זה לא קל וזה בעצמו לימוד של יגיעה.

אולי זה התוספת של תורה 'בכח' שאזי 'משכהו לביהמ"ד', כלומר אתה מושך איתך את היצה"ר לתוך הביהמ"ד ואזי הוא נימוח, כמובא שם בגמרא.

ואכן צריך להבין עוד מהו תורה בכח, ע"פ תורה זו גופא. ומרחוק נראה לי שזהו לימוד באופן שלית ליה מגרמיה, ולא באופן שמחפש תירוצים וחכמות איך להמשיך ללכת אחרי התגלות ליבו, או שהוא לומד באופן שהוא כבר 'יודע'.

וביתר עומק אם נחלק את תורה ותפילה לחכמה ומלכות, הרי שתורה שייך יותר לחכמה, ותפילה למלכות.
ואור החכמה הרי גדול מאוד וא"א לזכות אליו ללא המלכות, לכן ללמוד תורה לבד לא מספיק אלא צריך לצרף לזה את ה'בכח' - וכנ"ל, שאזי בעצם הלימוד הוא מקשר בין החית והנון.

והראיה לזה: יעקב שהוא בחי' חכמה היה 'איש תם יושב אוהלים'. דהיינו הלימוד שלו היה באופן של תמימות וזה עוד פירוש לתורה בכח.

אחדד, הכלל השישי -זלע"ז, אומר 'שתיים שהן ארבע'.
כלומר אם יש משהו בצד הקדושה תמצא כנגדו בצד הטומאה:

• את הצד ההופכי
• את אותו הדבר כמו קוף (אלא שבפנימיותו הוא ריק, כמו הקוף שמחקה אך ריק מכוונה)

וכן להפך צד הקדושה נלמדת מצד הטומאה באותו אופן.

וכמובן הליחוד ע"פ כלל זה יהיה ג"כ מיניה וביה, דהיינו בתורה זו גופא נצטרך למצוא הסבר לזה.