דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
ח

חבר אני

@חבר אני
משתמש ותיק לדף הבית
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
477
נושאים
7
שיתופים
0
קבוצות
2
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • תורה א' דפוס ראשון
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    האם ידוע אם מוהרנ"ת שמע את התורה הזאת מרבינו, או שהוא ראה את כתב יד החברים שחסר בהם הרבה ושיכתב אותה מחדש ?

    לכאורה הוא כן שמע, וכמ"ש בהקדמה:

    "גם זאת לדעת שהספר הראשון נדפס פתאם שלא בפני כנ"ל. בעת שהיה רבנו זכרונו לברכה, בקהלת למברג. ובכמה מקומות היו צריכין עדין לתקן הלשון במהדורא תנינא. ומחמת נחיצת הדפוס. נדפס כפי מה שנכתב בראשונה במהדורא קמא. על כן ראיתי ונתון אל לבי לתקן בהרבה מקומות להרחיב ולבאר יותר. כפי מה שידעתי והבנתי בדעתי כונת המאמר. כפי מה ששמעתי מפיו הקדוש".

    האם יש למישהו מידע על תורה זו.


  • לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?
    ח חבר אני
    דרכי הלימוד

    חבר-אני כתב:

    אז מה זה לדייק כמו במקרא? כנראה שגם את האותיות

    "וכל התורות שנכתבו בלשונו הקדוש בעצמו ז"ל. לא גרעתי והוספתי אפילו אות אחת." (הקדמת ליקו"מ)


  • תורה א' דפוס ראשון
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @ברוך-מאן כתב:

    ולגבי דקדוק בלשונו כשאינו לשון רבינו, כבר דנו ע"כ הרבה, וראה בביאוה"ל על תורה ב' ח"ב שמדקדק גם כשאינו לשון רבינו

    באשכול זה


  • לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?
    ח חבר אני
    דרכי הלימוד

    רק לחדד:

    לדייק 'כמו במקרא' זה כנראה רק לתורות מכת"י רבינו, וכפי שכתבו לעיל.

    אבל לדייק דיוקים ודקדוקים אחרים צריך בכל תורה !

    וכלשונו של מוהרנ"ת בתורה נ"ז:

    "כִּי כָּל דְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים הָיוּ בְּפֶלֶס וּמִשְׁקָל גָּדוֹל, מַה לְּגַלוֹת וּמַה שֶּׁלֹּא לְגַלּוֹת. וַאֲפִלּוּ תֵּבָה אַחַת יְתֵרָה, הָיָה מְדַקְדֵּק עָלֶיהָ שֶׁלֹּא לְדַבֵּר אוֹ שֶׁלֹּא לְהַעְתִּיק, כְּפִי מַה שֶּׁהָיָה יוֹדֵעַ עַל־פִּי הַשָּׂגָתוֹ הָעֲצוּמָה, שֶׁאֵין צְרִיכִין לְגַלּוֹת זֹאת."

    וכן הוא בלשונו של ר"א בכלל השני (הנלמד מהנ"ל):
    "אשר בפלס ומשקל חכמתו ורוח קודשו מנה כל דיבור ודיבור
    הן בפה
    והן בכתב,
    מה לקצר ומה להאריך, מה לחסר ומה ליתר"

    כך שאם מצאנו מילה אחת מיותרת וכדו' בתורתו של רבינו, גם אם היא לא 'לשון רבינו' אלא נאמרה בעל פה גם בה צריך לדייק !

    אז מה זה לדייק כמו במקרא? כנראה שגם את האותיות (וכפי שחז"ל לומדים הלכות שלימות מאות אחת מיותרת הכתובה בתורה)
    [שהרי את המילים עצמם צריכים לדייק גם בתורות האחרות וכנ"ל]


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @7272 כתב:

    ולמצוא התחזקות בחושך

    "וְזֶהוּ הָדָר לוֹ, תִּרְגֵּם אוּנְקֶלוּס: זִיו לֵיהּ, לְשׁוֹן אוֹר, כִּי הַשֵּׂכֶל מֵאִיר לוֹ בְּכָל דָּבָר; אֲפִלּוּ בְּמָקוֹם שֶׁהָיָה אֹפֶל וָחֹשֶׁךְ, מֵאִיר לוֹ הַשֵּׂכֶל, כְּשֶׁזּוֹכֶה לְהִסְתַּכֵּל עַל הַשֵּׂכֶל שֶׁיֵּשׁ שָׁם בְּכָל דָּבָר, וּמְקָרֵב אוֹתוֹ לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ:"


  • ע-י-ד-ן. אַיֶּכָּה?!
    ח חבר אני
    קולמוס סיפור ונשמה

    @יאשע-הלברשטאם זה @מאיר-לב ?
    סגנון הכתיבה אותו דבר! ואולי זה בכלל הרב ארץ משה דורון....


  • תורה א' דפוס ראשון
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    מוהרנ"ת כותב בהקדמה שבדפוס הראשון המדפיסים עיוותו מאוד וכו'
    "ובכמה מקומות היו צריכין עדין לתקן הלשון במהדורא תנינא. ומחמת נחיצת הדפוס, נדפס כפי מה שנכתב בראשונה במהדורא קמא.
    על כן ראיתי ונתון אל לבי לתקן בהרבה מקומות להרחיב ולבאר יותר, כפי מה שידעתי והבנתי בדעתי כונת המאמר, כפי מה ששמעתי מפיו הקדוש.
    וכל התורות שנכתבו בלשונו הקדוש בעצמו, זכרונו לברכה. לא גרעתי והוספתי אפלו אות אחת".

    ועדיין שתי הגירסאות יכולות לעזור לנו בלימוד העיון, לראות ההבדלים וכדו'. (למשל כתוב שם ש"צריך לילך בתורת ה' ע"פ פשוט ובכח", הובא בא' האשכולות. )


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    דבר ראשון אל תקבל לעולם גז''ש שלא קיבלת מרבך (שגזירה שווה הוא בכח המדמה ה''י), בסה''כ העלתי הצעה אפשרית ע''מ למצא לה אכרח או לבטל אותה.

    קראת לזה גז"ש אבל באמת כך לומדים מיניה וביה ע"י שמדייקים כל מילה, ואם רבינו כותב פעמיים את אותו מילה באותה תורה הרי שמסתתר כאן משהו.

    אם התורה של רבינו היא כמו ארמון הרי שכל מילה היא היכל !

    ומ"ש שאין למדים גז"ש אלא אם קיבלה מרבו, זה בא לאפוקי לקשר לתורות או ספרים אחרים, אבל באותה תורה זה נחשב כמו קיבלה מרבו, כי בזה "לא יחסר לנו רק העיון והחיפוש" כלשונו של ר"א בכלל א'.


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @ברוך-מאן כתב:

    לא התכוונתי לכך

    לא התכוונתי אליך..


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @מנחם-שמשוני כתב:

    מה שראבר"נ שואל בביאוה"ל לגבי היצר הרע שמתלבש המצוות, שרבינו לא הזכיר את זה בהתחלה, זה לפי הכלל ה17, שבהלבשה רבינו לא יוסיף עניין שלא דיבר עליו במאמר עצמו, ואם נראה שהוסיף, צריך לחפש איך זה בכל זאת מופיע במאמר עצמו.

    אני ציטטתי שאלה אחרת,
    הוא שואל מדוע רבינו לא כתב בפירוש שיש חכמה דסט"א, אע"פ שלכאו' לא שייך לשאול זאת, שהרי זה נלמד הן מהכלל השישי - זלע"ז מחכמה דקדו' והן מהכלל החמישי - המשך הפסוק וחפרה הלבנה וכו'

    והוא אכן מגיע למסקנה שאין חכמה דסט"א! (ואילולי זאת היינו אנחנו לומדים ע"פ הכללים הנ"ל שכן יש חכמה דסט"א)

    אמנם דחיתי זאת בהודעה הנ"ל עיי"ש.

    @מנחם-שמשוני כתב:

    לפי הכלל ה4 שהדרך והתוצאה זה דבר אחד, יוצא שבעצם זה לא כזה משנה מה רבינו אמר בתחילת התורה ומה הוא אמר באמצע ובסוף.
    וזה גם העומק של הכלל ה1, שבגלל שפשט דברי רבינו נעלם, וכדי למצוא אותו צריך לעיין במקומות אחרים בתורה, אז כשרבינו אומר בסוף התורה שחיבור הח' והנ' תלוי בתורה בכח, זה כאילו שהוא אמר את זה כבר בתחילת התורה.

    אני שואל האם אפשר לומר הפוך שהעיקר זה מ"ש בהתחלה (הסיפא מתבאר לפי הרישא) ובעצם בכל תורה יימצא מימד של תורה בכח.

    אני לומד את כלל ד' כך, שכשיש לך את הכלי אתה אוחז גם באור - בתוצאה.
    כשאתה לומד תורה בהכרח שיש כאן כוח ומשיכת היצה"ר.

    אמנם בוודאי שהיעד הוא האור, אבל כבר בפשט הפשוט יש מעין הדרש והאור הפנימי.


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא
    כנראה התכוונת לזה

    "לֹא בַּשָּׁמַיִם הִיא וַאֲנַחְנוּ מְחֻיָּבִים לַעֲשׂוֹת הַמֻּטָּל עָלֵינוּ, לְבָרֵר וּלְלַבֵּן הַהֲלָכָה כְּפִי יְכָלְתֵּנוּ, וּלְהַטּוֹת דַּעְתֵּנוּ וְשִׂכְלֵנוּ אֶל נְקֻדַּת הָאֱמֶת תָּמִיד, וַה' הַטּוֹב בְּעֵינָיו יַעֲשֶׂה, וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יַזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂכְלֵנוּ אֵיזֶה חִדּוּשׁ וּבֵאוּר, אָנוּ מְחֻיָּבִים לְבָאֵר עַל סֵפֶר, וּלְהָפִיץ מַעְיְנוֹתֵינוּ חוּצָה, וּלְהֵטִיב מִטּוּבֵנוּ לַאֲחֵרִים וְלִבְלִי לִמְנֹעַ הַטּוֹב מִבְּעָלָיו מֵחֲמַת חֲשָׁשׁוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוֹנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו וְלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת מִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בְּעִנְיְנֵי חִבּוּרֵי תְּפִלּוֹת שֶׁאֵין יוֹצֵא מֵהֶם הוֹרָאָה וְדִין וְלֹא בֵּאוּר וּפֵרוּשׁ",

    אבל בתוך דבריו הוא גם אומר

    "וְאֶת כָּל אֲשֶׁר יַזְמִין לָנוּ הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּשִׂכְלֵנוּ אֵיזֶה חִדּוּשׁ וּבֵאוּר, אָנוּ מְחֻיָּבִים לְבָאֵר עַל סֵפֶר, וּלְהָפִיץ מַעְיְנוֹתֵינוּ חוּצָה, וּלְהֵטִיב מִטּוּבֵנוּ לַאֲחֵרִים וְלִבְלִי לִמְנֹעַ הַטּוֹב מִבְּעָלָיו מֵחֲמַת חֲשָׁשׁוֹת וּמָרָה שְׁחוֹרוֹת כָּאֵלּוּ, כִּי אֵין הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא בָּא בִּטְרוֹנְיָא עִם בְּרִיּוֹתָיו וְלֹא נִתְּנָה תּוֹרָה לְמַלְאֲכֵי הַשָּׁרֵת"

    אמנם אכן ר"א מזהיר שזה סכנה לפרסם חידושים חדשים שלא בדרך הפשט.

    אבל דבר ראשון א"א לשלול את מה שמוהרנ"ת כותב גם אם הוא בדרך דרש! ואנחנו צריכים לקיימם למעשה, דהיינו גם 'תורה לשמה' תהיה העצה המעשית איך להעלות את החן.

    דבר שני פירושו של מוהרנ"ת עצמו צריך בירור, כי אולי זה כן על דרך הפשט - מיניה וביה ?

    בדר"כ כשלומדים טוב מגלים איך ש"באמצעות הדרש חתר ומצא מסילות נפלאות בלימוד תורת רביז"ל... מצא פירושים נחמדים בקצת מאמרי רביז"ל [והם מובלעים ומובללים באמצעות דרושיו הנ"ל עד שקשה וכבד להבחין בהם]." (פתיחה לביאוה"ל)


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    אבל בדבר שאין לו ביאור פשוט כמו 'תורה בכח' שהביאור ה'פשוט' שלו יכול להתלבש באין סוף דרשנות והתגלות לבו, ואין לו באמת ביאור פשוט אחד מוסכם

    השאלה שלי הייתה שבהתחלה רבינו אומר ע"י התורה נתקבלין וכו' דהיינו תורה סתם ולאו דוקא בכוח.
    האם זה נכון לומר כך?

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    כמו מה שהביאור הפשוט למילה 'חן' צריך הוא כפשוטו.

    גם על זה אפשר לומר הרבה הסברים ("40 פירושים") - מה זה חן?

    השאלה האם לכל הפירושים הללו יש קשר והם יכללו לבסוף בפירוש הפנימי והמדויק יותר, (כלל י"א וכנ"ל) או שלבסוף יימצא פירוש אחד בלבד ונשלול את כל השאר !


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    חבר-אני כתב:

    כי נראה לי שהזלע"ז במלכות דסט"א, הוא להישאר בלית ליה מגרמה - 'אני לא יודע כלום וגם לא רוצה לדעת כלום ותן לי לעשות מה שבא לי'

    מבקשים כאן כל הזמן ללמוד באופן של לית ליה מגרמיה, זה מצוין! אבל לפעמים הלומד כך, מתבצר בעמדתו ואינו רוצה לקבל מאף אחד. או רוצה להישאר רק בקושיא ו"בבקשה אל תשיבו לי תירוץ כי זה יהרוס לי את ההרגשה ש'אני לא מבין'.😉


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @ברוך-מאן כתב:

    פשוט מאוד.
    אם כח זה הכלי של המלכות, אז תורה בכח, זו תורה מלכותית.

    רק אסביר לפי"ז את דברי רבינו "לתת כח למלכות דקדו' להתגבר על מלכות דסט"א", הכוונה לדעתך לתת לה את הכח להיות 'לית לה מגרמה'.

    אבל אפשר גם לבאר, שניתן לה את הכח לחפוץ בתבונה ולהתקשר אל אור השכל.

    אמנם מדברי רבינו משמע שהא בהא תליא,
    אבל עדיין צריך להבין את קשר הדברים - מה הקשר בין להיות לית ליה מגרמה לבין לקשר את עצמו לאור השכל. [וביאור זה יבאר מה הכונה "לתת כוח למלכות דקדושה"]

    כי נראה לי שהזלע"ז במלכות דסט"א, הוא להישאר בלית ליה מגרמה - 'אני לא יודע כלום וגם לא רוצה לדעת כלום ותן לי לעשות מה שבא לי'

    וכן משמע מביאוה"ל (ד"ה היצה"ר רוצה להטביע) שאחיזת הסט"א במלכות הוא בגלל החיסרון שבה, ומיחסרון זה יש להם תפיסה.

    לסיכום:
    האם צריך לתת כח למלכות להיות לית ליה מגרמה או שזהו כבר התכונה שלה (ואדרבא משם אחיזת הסט"א) וכעת צריך לתת לה כוח לקשר עצמה לשכל?


  • פירוש אחד (!!!) ל'תורה בכח'
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא
    את הג"ש אני אולי מקבל (וכבר הקדימך הרב פלג בספרו באר לחי, ואולי ראית זאת)
    אבל לא הבנתי את המסקנה, - איך הבנת כך מהג"ש?


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @יהושע-קליין תודה רבה רבה!

    לזה בדיוק ציפיתי שהרב @יהושע-קליין יכנס ויבאר את העניינים.

    אשמח כמובן שבהמשך תרחיב עוד במ"מ מביאוה"ל.


  • למה צריך את בחי' הנון
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @נחום-בקר כתב:

    ואעפ"כ מתנוצץ שהיכולת לברך את השבטים בחן הוא דיקא כאשר הוא בעצמו בחינת נו"ן שקיבל את אור החי"ת.

    כעת אני שם לב שרבינו אומר בפירוש:
    "ועל כן יעקב, שהוא בחינת השכל כנ"ל, על כן זכה לחן, כמו שכתוב (בראשית לג יא): "כי חנני אלקים" וכו'. ועל כן ברך את השבטים בחן, כמו שכתוב (בראשית לג ה): "הילדים אשר חנן" וכו'."

    'חן' הוא צירוף וקישור החית לנון, אילו יעקב היה רק חית איך זכה לחן והרי צריך גם את הנון? נמצא כדבריך שיעקב הוא גם חית וגם נון!


  • נפל פיתא בבירא ?!
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @bjni כתב:

    בשיחות הר"ן רבינו מביא את המעשה עם שני החברים שאחד מהם ירד ברוחניות אך נשאר לקבוע עיתים לתורה, והשני היה מקיים מצוות אך לא כ"כ חזק בלימוד תורה . ולזה שירד ברוחניות היה הרבה ממון ואז שאל חברו את נושאי הממון לחברו למה הם נותנים לו כזה הרבה ממון והלא יש לו עברות וענו לו "עברה מכבה מצווה ואין עברה מכבה תורה" (ואמר שם רבינו שר"ת של ו'אין ע'בירה מ'כבה ת'ורה הוא מעות)

    יש"כ על המ"מ, אשמח גם להסבר מתוך תורה א.


  • ע-י-ד-ן. אַיֶּכָּה?!
    ח חבר אני
    קולמוס סיפור ונשמה

    שאלו כבר פעם בפורום האם @יאשע-הלברשטאם הוא בעל המעשה של 'א רעבישע מעשה'

    עכ"פ נהנתי וכספתי מכל מילה.


  • האם שואלים שאלה כזאת?
    ח חבר אני
    שיח לומדים בתורה א'

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    ולכן הוא הוּא מִלְּתָא דְּשָׁוְיָא לְכוּלְּהִי • כי אינו צריך ללמוד ע''פ דרש (ולהיות בקי בכל התורה) או ללמוד ע''פ סוד (ולהיות מקובל)

    מסכים איתך לחלוטין!
    אבל גם על דרך הפשט (מיניה וביה) תסכים איתי שיש הבדל בין הלמדנים, וגם הלומד עצמו רואה הבדל בין תחילת לימודו לסופו. האם נכון לומר שמה שקיים עד עכשיו את העצות (לימוד תורה בכח בתורה דנן) לא היה נכון !?

    @לית-ליה-מגרמא כתב:

    ואיני מבין כיצד הבנת את כלל י''א באופן אחר, או שלמדת אותו לא כפשוטו אלא מהבנתך ח''ו.

    גם הכללים יש בהם עומק לפנים מעומק.
    לענ"ד שורש הסיבה לכל הזה הוא בבחי' 'מיניה וביה'. שמכיוון שרבינו השיג את התורה שלו ממקום הכי גבוה ששם 'כולו אחד', לכן באמת אין חילוק בין הדרש לפשט. והדרש נמצא 'בתוך' [=מיניה וביה] הפשט.

    וכמו שהעולמות אצילות בריאה וכו' נמצאים אחד בתוך השני, דהיינו בריאה היא כלי לאצילות, ויצירה היא כלי לבריאה וכן הלאה. כלומר העלמות אינם נפרדים זה מזה. וידוע שהפרד"ס הם כנגד ד' עולמות (פירוש זה ראיתי בהקדמת הספר 'שערי דעה' להרב מייקוף)
    נמצא שהדרש נמצא בפשט בכל דבר שרבינו מגלה בתורתו, ולאו דווקא בפסוקים.

    אמנם אני מסתייג שאין הדבר ברור לי וצריך לחפש ראיות לדבר, וגם אולי קצת הקצנתי כביכול העצות משתנות לאורך הלימוד ויותר נכון לומר שהם נעשים מדויקות יותר.

    אדרבא האם יש למישהו דוגמא לעצה שהשתנתה לו לחלוטין (חוץ מעצות חדשות שלא כתובות כלל בתורה) בעקבות לימוד העיון?

    (למשל בתורה ד' יצא לי הבנה עמוקה יותר בעשיית הווידוי, כתבתי אותו כאן בפורום בזמנו. אבל ההבנה הייתה על מה להתמקד יותר בווידוי, אבל עצם ה'ווידוי לפני ת"ח' לא השתנה!)

    ראה כאן מ"ש בזה
    וכן ראה כאן
    וכאן לגבי הלכאו' סתירה בין כלל א' לי"ח

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים