@וועלן-וועלן כתב:
בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות
ראה בהקדמת הפרפראות וזה לשונו:
"והנה אנשי רבינו ז"ל בעצמן שזכו לשמוע דברי אלקים חיים מפיו הקדוש בעצמו, ונתקיים בהם מקרא שכתוב (ישעיה ל) והיו עיניך רואות את מוריך, ועל ידי זה זכו ממילא לקבל חידוש וחידוד המוחין בכל פעם, ועל דרך שאמרו רבותינו ז"ל (עירובין י"ג) האי דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לר"מ וכו' וכמבואר גם בדבריו ז"ל בכמה מקומות בפרט שגם בעצמן רובם ככולם היו אנשים גדולים ומופלגים מאד בחכמות התורה שבנגלה ושבנסתר וכמפורסם דבר זה בעולם,
על כן לא נמצא אחד מהם שישתדל בזה לבאר קצת דבריו ז"ל, כי ידעו בנפשם אשר לבאר מאמר אחד ממאמריו ז"ל ביאור שלם ומספיק, לא יכילם גם המון יריעות ולא יספיק הזמן לזה כלל, כי מאד עמקו מחשבותיו ז"ל עמוק עמוק מי ימצאנו וביאור כל מאמר בשלימות ועד היכן הדברים מגיעים וכל רמיזותיו וסודותיו הקדושים הכלולים בכל מאמר ומאמר, דבר זה נפלא ונשגב מאד ולא יכילם כל רעיון:
ולפי פשוטן של דברים על דרך (שבת ס"ג) אין מקרא יוצא מידי פשוטו דבר זה היה פשוט בעיניהם קצת, עד שלרוחב לבם וגודל השגת דעתם לא עלה על דעתם כלל ההכרח לזה, כי נדמה להם לדבר פשוט ואולי חששו גם כן שלא יטעו המון עם בפרט הקטני דעת ויאמרו, מאחר שתלמידיו ז"ל בעצמן ששמעו המאמרים האלו מפיו הקדוש ביארו דבריו על אופן זה, ממילא בודאי אין שום כוונה אחרת עוד בדבריו ז"ל? לבד מהמבואר וזה בודאי דבר זר ומופלג מאד בתכלית הזרות אשר אין להעלותו על הדעת כלל, כי (תהלים כ"ב) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, ומי יפתח פיו וימלא לבו לומר שזכה לעמוד על תוכן כוונתו ז"ל אפילו רק בדיבור אחד מדבריו ז"ל אפילו רק משיחות חולין שלו, ומכל שכן מהתגלות חידושי תורתו הקדושה שהמשיכם בדרך נפלא ונורא מאוד, וכמבואר קצת מזה במקום אחר ועל כן מחמת עניינים כאלו וכיוצא בהם נמנעו אנשיו ז"ל מלעשות איזה ביאור לדבריו ז"ל והגם שהרבה מהם היו עוסקין לחדש חידושי תורה על פי ההקדמות הנוראות שבמאמריו ז"ל, אבל הכל היה בדרך דרוש וחידוש הנוגע לעבודת ה' אשר זה עיקר תכלית כוונת רבינו זצ"ל וכמבואר במקום אחר..."
מבואר מדבריו כמה סיבות:
א. עצם זה ששמעו את התורה מפי רבינו הרגישו התחדשות המוחין ולכך לא עסקו כ"כ בלחדש חידושים.
ב. כיון שא"א לבאר דבריו הק' עד תכליתם, לכך לא כתבו את חידושם עלי ספר.
ג. שלא יטעו לומר שאם תלמידי רבינו פירשו כך, מי יבוא אחריהם ויחדש אחרת.
ד. רוב חידושיהם היה בדרך דרוש לעבודה"ש ולכן לא טרחו להדפיסם.
ה. "מחמת עניינים אלו וכיוצא בהם נמנעו..." משמע שיש עוד סיבות.
