הבעיה בנושא הנפיץ הזה - שהוא מתערבב עם פוליטיקה.
דהיינו
שרבינו מדבר בתורה ד' (ובעוד המון תורות) שצריך להתעסק עם עליית המלכות ושרבינו מדבר על עוד מאות דברים אחרים...
פשוט וברור לכולם שרבינו בא לכוון אותנו לעבודת ה' פנימית
בא נצא מנקודת הנחה שריבנו לא בא להקים מפלגה פוליטית
אלא לכוון אותנו לעבודת ה' פנימית
לעניין הזה צריך לגשת כמו כל נושא אחר שרבינו כותב עליו בספריו הקודשים
לשאול יותר - מה רבינו רוצה ממני?
ופחות לשאול - מה רבינו רוצה ממישהו אחר...
קצת הסתבכתי, מקווה שהייתי מובן....
לעניות דעתי ממש כדאי
יש מקום לדיונים רחבים יותר
אבל חייב להיות אשכול בפורום שבו יודעים שכאן מגיבים רק מתוך התורה
בלי לערבב משום מקום אחר
@מנהל-הפורום נשמח מאוד אם תפתח לנו...
אני לא מקדים הקדמות
לא אומר בעד או נגד.
רק מצטט רש"י הקדוש
"כי אם בהתגלות ליבו"
אומר רש"י
"כי אם בגילוי לבו הוא חפץ, לגלות מה שבליבו"
לי אישית זה מאוד מזכיר כל מיני טיפולים שכל המטרה היא
לגלות מה יש לך בלב
לא ככה?
בעל-מוח כתב:
"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
וזה לא סותר את זה שהוא גם מסוכן...
זכה נעשה ראש לא זכה נעשה רש
אם תגיד אני לא שותה כלום וזהו... אולי לא תהיה רש אבל גם לא תזכה להיות ראש
אם תשתה ללא צמצום כנראה תהיה רש.
צריך לתפוס את החבל משתי הצדדים
אני מרגיש שהיום בברסלב הלכו קיצוני מידי לצד השני
אין יין בפועל בכלל... אנשים לא יודעים לעשות לחיים על יין המשמח כמו יהודים שמחים פשוטים...
אתה שומע כאן בפורום דיבורים על כך שיין בכלל לא משמח וזה נראה לי קצת לאבד את הכיוון
בוודאי שיין הוא משמח
בכל זמן שמחה מברכים על כוס יין מלא בבכרכת ה'
וזה תקף גם לברסלברס' - רבינו לא שולל את זה
חברים יקרים, בואו ננצל את הפורום הנדיר הזה.
כולנו כאן ניקים חסרי שם. איש אינו יודע באמת מי עומד מאחורי הניק שמולו — אבל דבר אחד משותף לכולנו: כולנו אנשי רבינו.
מכירים את התחושה שיש דברים שפשוט לא נעים לדבר עליהם?
כל כך הרבה פעמים אנחנו מעדיפים שיחשבו שהכול אצלנו בסדר. שאנחנו חזקים, מסודרים, בוגרים; שאנחנו לא מאלה שעוברים ירידות, מתמודדים עם קשיים או מסתובבים עם שאלות שלא נעים להוציא החוצה.
אבל דווקא אנחנו, חסידי ברסלב, שזוכים לפעמים לעמוד לבד מול עצמנו ומול אבא שבשמים, בלי מסכות ובלי הצגות — יודעים היטב שאי אפשר באמת לחיות בשקר.
מכירים את התחושה הזאת בבטן?
את השאלה שמסתובבת בראש ואין למי לשאול?
את הרגע שבו פשוט חייבים לפרוק, לדבר, לשתף מישהו — אבל אין עם מי?
אם אתם מכירים — האשכול הזה בשבילכם.
אני מזמין אתכם לאשכול קצת אחר. מקום שבו אפשר, להוריד לרגע את המסכות ולכתוב בכנות. לשתף במחשבות, בהתמודדויות ובתחושות שאולי בדרך כלל לא היינו מעיזים לומר בקול.
ואולי דווקא מישהו שמסתתר מאחורי ניק אחר יוכל לתת נקודת מבט או חיזוק שהיינו צריכים לשמוע.
הבהרה חשובה: כמובן, אין כאן שום כוונה לפתוח מקום לשיח או לנושאים שאינם ראויים ח״ו.
אז... נראה אתכם אמיצים. מי מתחיל?
יהודי שיודע לעשות 'לחיים' = יהודי שמח??
אולי כדאי לרענן את ההשקפה של רבינו על שמחה.
אדם שצריך משקה כדי להיות שמח,
הוא איננו שמח, הוא מדוכא שבורח אל האלכוהול...
"אין שמחה אלא בבשר ויין"
על יין תיקנו חז"ל ברכה מיוחדת מכיוון שהוא נקרא משקה המשמח...
פשוט שיין הוא משמח...
אולי @מנהל-הפורום היקר יוכל לפתוח כאן באשכול אפשרות אופציונלית לכתיבת פוסט ללא זיהוי בכלל
ככה שמי שירצה לשמור על אנונימיות מוחלטת תינתן לו האפשרות הזאת...
זה לא משנה.
הרעיון הוא אותו רעיון, בשני המקרים, בין ביין שרף ובין ביין ישן, אלו משקים מבוססי אלכוהול בכמות גבוהה מאוד בשונה מיין, וזו היתה כוונתי בחילוק ביניהם.
אז עשית חילוק נחמד
יין - מותר
משקה = אסור
ייתכן שיש בזה משהו אמיתי
אבל לדעתי יש כאן עניין עמוק יותר
יין וגם משקה שתיהם בסוף משמחים (מציאות!
)
גם בהלכה הבדלה וקידוש בשבת בבוקר אפשר לעשות על משקה
וגם עם ישראל דורות עושה לחיים על משקה
לא סתם ה' ית' ברא בריאה כזאת של משקה שהוא משמח
מצד שני רבינו מזהיר אותנו שזה יכול להיות מסוכן ממש ואפשר להגיע מזה לדברים לא טובים (כנראה בחוש)
וצריך ללכת בזהירות
כן - להיות יהודים פשוטים שיודעים לשמוח וגם לשתות
לא - להפוך את השתיה לעיקר השמחה ולהיזהר מאוד לא להגזים
אם לא תשפה בכלל - תפסיד
אם תשתה יותר מידי - בטח שתפסיד
נראה לי שדווקא הגברת החשק היא הגורמת לריבוי ההשתדלות
ייתכן
בפועל אני מרגיש מכל מיני אנשים שמצד אחד מאוד רוצים לנסוע לאומן ולא מוכנים לוותר על הנסיעה...
אבל כשמדברים איתם על הגברת החשק (בלי לעשות דייקא איזה פעולה בעקבות זה) רק להתגבר ברצונות וכיסופים הם פחות מתחברים....
אולי יש כאן מישהו שלמד את תורה ס"ו בעיון ממש ויוכל להאיר לנו את הנקודה הזאת מתוך התורה?
אגב:
אני מזמין אותכם להגיב לשאלה המרתקת באמת
שהעלה ידידינו @איש-היער באשכול כאן:
אוחח
זה דיון לעניין
דיון שר' נתן היה נהנה ממנו
אני לא הולך להפריע לכם כאן להתקשקש עם עצמכם בדיוני סרק
בהצלחה
מעניין שבתורה משמע שהתגלות הלב זה משהו שלילי, ואם היית שואל את זה סתם זה היה נשמע הדבר הכי חיובי שיש... אז: "מה זה התגלות הלב"??
פורום 'ליקוטי מוהר"ן' בעיון (likutei.com)
ממה שהבנתי מהאזנה בשלוחת המידע בקו אומן שלי
זה גופא חלק מהאסטרטגיה, לא לגלות מה יעשו השנה ולהשאיר את העולם דרוך ומסוקרן
(תקשיבו לקו בשלוחת מידע כללי)
המסקנות שלי:
@אומן-שלי איזה מהאפשרויות היא הנכונה?
אגב:
די ברור לי שלא כל גדולי אנ"ש בדורות הקודמים אחזו בדיוק אותו דבר בעניין הזה.
היו כאלו שהבינו את זה כך, והיו כאלו שהבינו שרבינו רוצה מהם לנהוג מעט אחרת...
וכולם המשיכו לדבר ולהחיות מהדברים האמיתיים...
לא על זה העולם עומד, ומותר שיהיו חילוקי דעות!
יש הלכה שר' נתן כותב, שגם אחד שנמצא אצל מפורסם של שקר אמיתי, אם הוא מתכוון באמת, בסוף הוא יגיע לצדיק האמת.
מה זה אומר לנו?
שהעיקר להתמקד בלכוון לאמת, להתקדם בדברים האמיתיים.
ה' יכוון אותך לאמת בסוף.
אנחנו קטנים מידי בשביל לדעת לכתוב פוסטים מדוייקים בדיוק. ולקצוב ולחתוך מה דינם של כל גדולי ישראל שלא בדיוק מקורבים לרבינו...
ומה דין הווארטים שלהם...
ומה דין היהודים הגדולים שכן נמצאים בברסלב...
חלאס!!!
כעת לומדים את תורה ד' בהרבה מקומות
מה שידוע זה
שתורה ד' נאמרה
נוֹהֵג הָיָה [הרב מטשערין] לַעֲבוֹר בְּעֶרֶב רֹאשׁ הַשָּׁנָה בֵּין אַנַ"שׁ שֶׁבָּאוּ לַקִּבּוּץ לְרֹאשׁ הַשָּׁנָה וְהִבִּיט עַל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מֵאַנַ"שׁ וְהָיָה אוֹמֵר שֶׁזֶּה בְּחִינַת "רְאִיַּת פְּנֵי הַצַּדִּיק" הַמּוּבָא בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה בְּתוֹרָה ד' וְעוֹד (וְעַיֵּן בְּפֵרוּשׁוֹ בַּסֵּפֶר "פַּרְפְּרָאוֹת לַחָכְמָה").
לצטט פל"ח זה קל!
עכשיו נראה מאיפה הפרפראות הוציא את החידוש הנפלא שלו...
באות ט' רבינו כותב
וְזֶה שֶׁאָנוּ רוֹאִים • שֶׁלִּפְעָמִים נִתְלַהֵב אָדָם בְּתוֹךְ הַתְּפִלָּה • וְאוֹמֵר כַּמָּה תֵּיבוֹת בְּהִתְלַהֲבוּת גָּדוֹל • זֶה בְּחֶמְלַת ה' עָלָיו • שֶׁנִּפְתַּח לוֹ אוֹר אֵין סוֹף • וְהֵאִיר לוֹ • וּכְשֶׁרוֹאֶה אָדָם הִתְנוֹצְצוּת הַזֹּאת • אַף עַל גַּב דְּאִיהוּ לָא חָזִי מַזָלֵיהּ חָזִי • תֵּיכֶף נִתְלַהֵב נִשְׁמָתוֹ לִדְבֵיקוּת גָּדוֹל...
רבינו מתאר כאן מצב של אחד שרואה אדם אחר שמלהב בתוך התפילה וזוכה להידבק באין סוף = בצדיק
דהיינו שהוא מדובק בצדיק
= הוא רואה את אנשי הצדיק
כתוב כאן לא מעט בתורה על עניות וצמצום המזונות והשפע
מה שאני הבנתי זה
ביאור חזק מבאר בעיקר את הנקודה המוקשית
מה היה טענת משה רבינו?
ומה האיום הגדול בכך שימחק את שמו מהתורה?
