בדרך
-
לא רק ח"י כללים! -
'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]ועוד ציווה עליו לכרוך אותם אבל ממקדימה
זו התנהגות אנטישמית שהתאימה רק לחסידים מסויימים ומדורות אחרים.
ובודאי שאין לייחס כזאת לר' אל'ה לאפייאן, שהוא זה שאמר על ספרי רבינו: 'הם המה ספרי המוסר האמיתיים'!
-
'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]@בדרך
אקדים שאף פעם לא הבנתי מה זה אמור להוסיף לנו בתור ברסלברס׳ משם אנחנו צריכים לקבל חיזוק ברבינו¿¿ נו אז רב פלוני התבטא פעם כך וכך על רבינו /אנשיו/ ספריו
אשמח שתסביר …..פיספסת את הודעתי הראשונה באשכול.
המעשה מענזיל מלמד מובא בימי שמואל, שרבי דוב מווארשא אמר על אלו שמצטטים גדולים שגם 'החזיקו מברסלב', שזה דומה לאותו מלמד בשם ענזיל, שרשם בגליון הגמרא שלו: "גם אני ענזיל מלמד מסכים לדברי התוספות".
ולכן האשכול נקרא בשם 'שבחם של צדיקים', כפי שרגיל הביטוי אצל אנשי שלומינו, והמשמעות היא - שזהו שבח לצדיקים האלו שהכירו בגדולת רבינו, כל אחד לפי מידתו, וכמובן לא ההיפך, שרבינו יהיה תלוי בהסכמתם.
יש אנשים שזה מועיל להם, בתחילת ההתקרבות, להבין שענין רבינו זה לא דבר זר ומוזר. זה הכל.
ובדבריי אלה, בעצם פירשתי ביותר הרחבה את הודעתי הראשונה הפותחת את האשכול, שנכתבה בקצרה.
-
גדולי אנ"ש מדורות קודמים שלמדו בדרך העיון -
אשמח לציטוט / מקור - על מעשה בחסיד אחד שרצה ורצה, ורצה ורצה, עד שנסתלק ...@בדרך
מקנן בך הפחד של הברסלבער הוותיק שמפחד שהמקורב לא יבין נכון את דברי רבינו ומי יודע איזה דור יגדל לנו כאן....
בכו"א הכל בדרך צחות רק רציתי את המקור להנ"ל
הכלל שצריך תמיד לאחוז בשני הקצוות וד"לא. אני בעצמי מקורב. תהלה לאל. ולא מקונן בי שום פחד מערכתי, ואינני כותב מתוך רצון לשמור על איזה מודל ספציפי של ברסלביות.
ב. אינני חושב שההלצה שאתה מחפש את מקורה - אכן שרשה נטוע בברסלב.
-
אסור ללכת לרופאים?יש שיחה ארוכה בדיבורי אמונה כרך ה מר' לוי יצחק בנדר, בענין ההנהגה בזה למעשה.
העליתי זאת בפורום לתורה באשכול בענין הרפואה, ואעלה זאת גם כאן לטובת כולם.
-
אסור ללכת לרופאים? -
לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא? -
אשמח לציטוט / מקור - על מעשה בחסיד אחד שרצה ורצה, ורצה ורצה, עד שנסתלק ...תודה רבה
זו אימרה שבאופן כללי מנוגדת לרוח רבינו.
ר' אלחנן ספקטור כותב במכתב בחריפות נגד מאמר העולם 'ווילון [בהטייה אידישאית: 'ווילן' - לרצות] אינו משמש לכלום'.
אדרבה, מי כרבינו מכניס בעולם הלימוד שהעיקר העיקר העיקר הוא הרצון!
-
'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]ואין מבינים אותו מי שאינו בקי בעומק הנושאים עליהם הספר דן
זה נכון ביחס לעומק הדברים. אבל ביחס ללעובדא ולמעשה, רבינו אמר שאין מי שלא יוכל למצוא עצמו בתוך דברי תורתו, ומי שאומר כן הוא אפיקורוס [שיחות הר"ן רלא, כת"י הרב מתשעהרין]
-
הגילוי הגדול של תורה ד'ובשונה ממה שחושבים בעולם שהדרך היא רק אמצעי להגיע למטרה...
אצל רבינו הפוך -
העיקר זה הדרך!אגב, שלושת ספריו של רבינו פותחים בענינה של הדרך:
'אשרי תמימי דרך'
'בדרך סיפרתי מעשה'
מִי שֶׁרוֹצֶה לְדַבֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ, עַד שֶׁיֵּלֵךְ בְּמַחֲשַׁבְתּוֹ מֵהֵיכָל אֶל הֵיכָל וְיִרְאֶה אֶת הַהֵיכָלוֹת בְּעֵינֵי הַשֵּׂכֶל, יִשְׁמר אֶת עַצְמוֹ מִלּוֹמַר שֶׁקֶר אֲפִלּוּ בְּטָעוּת.
הלוא דבר הוא!
ולפי דרכנו למדנו, שהעיקר היא הדרך, ולא התוצאה.
נ.ב. גילוי נאות - זו גם הסיבה לשם הניק שלי. כאן, ובפורום לתורה...
-
הגילוי הגדול של תורה ד'יש משל מרתק מהבעל שם טוב שממש מזכיר את תוכן תורה זו שם המשל "מעשה מסוחר"
בסוף המשל כתוב שהשכינה מתרעמת להשם על נפילתה עם היצר הרע שעשתה איתו מה שעשתה (נישוק...) והשם יתברך שמחה מהווידוי שלה והראה לה שזה בכלל היה הוא בעצמו.....
כל הסיפור מרתק וזה סיפור שקורה בכל יום אבל בקשר לנושא שלנו נא להתמקד בסוף הסיפור...ונ"ל דשמעתי ממורי משל לסוחר אחד שהיה בים, והיה סוער הים והולך למאוד עד סכנת מיתה, אז הסוחר עמד בתפלה שינצל בזכות אשתו הצנועה. והיה שם עכו"ם עובד ע"ז, ותמה על הסוחר שהתפלל עבור זכות אשתו. והשיבו שבאמת ראוי להפליג בשבחה.
ואמר זה עכו"ם אני אלך ואפתנה, ואיזה אות אתה מבקש ממנה, והשיב שיש לה טבעת א' חשוב על ידה, ואם יביאנו אזי ידע וכו'. והסכימו על איזה קנס, שיתן כל אחד סחורתו לזה שכנגדו שינוצח.
והלך אצלה לפתותה, ולא יוכל להתקרב אצלה כלל, וחזר ובא אלי' כמה פעמים באומרו שיש לה סוד מבעלה ולא השגיחה עליו, עד ששכר את שפחתה לגנוב ממנה הטבעת זה בכמה תחבולות שעשה ועלתה בידו, ובא עם טבעת זה הסימן לבעלה ולקח הסחורה ממנו ובא בספינה ריקנית אל ביתו, ובשמעה האשה מביאת בעלה אז קשטה את עצמה ויצאה לקראתו בדברי ריצוי ואהבה שהיה ביניהם מאז וקדם, וכל זה לא נכנס באזניו, והיתה תמה עליו ולא ידעה על מה ולמה זז מחיבתה ואהבתה, ובא עמה לביתה ולבו בל עמה.
וסיבב הדבר עד ששלחה מעל פניו בספינה על הים בלי מנהיג, רק הבעל כסות ולשון שינה כאילו הוא מלח א' ממנהיגי ספינה לבדו, והלכה בספינה כמה ימים בלי מאכל ומשתה, והתחננה מזה המלח שיתן לה מעט אוכל להשיב נפשה, ואמר אם תנשק אותי אזי אתן לך וכך עשתה בהכרח, ואח"כ תבעה לתשמיש וכו'.
ויהי היום באה הספינה לחוף הים וזרקה הספינה וקפצה ליבשה וביקשה אוכל, ומצאה ב' אילנות א' שהאוכל ממנו נעשה מצורע, וב' האוכל ממנו נתרפא מצרעתו, ולקחה זה בתרמילה עד שבאה לבית המלך בדמות איש, והוצרך שם לרפואה זו, והיא עשתה רפואה ונתנו לה הון רב.
וחזרה לביתה ומצאה לבעלה, והתרעמה עליו מה שעשה לה, ושילחה מביתה בספינה עם מלח אחד מכוער והוצרכה לנשקו ושאר דבר מכוער עבור גודל צער אכילה וכו'. והבעל שמח בלבו על גודל תערומותה וצניעותה, וחקר הבעל וימצא הדבר ששקר ענה בה העכו"ם שגנב טבעתה, ונתברר הדבר, ואז עשה בו שפטים וכו'.
והנמשל מובן בכל עניני עולם הזה מימות החורבן עד ביאת משיחנו, במהרה בימינו א"ס, [כי מורי עשה עליות נשמה וראה איך מיכאל אפוטרפסא רבא דישראל, המליץ עבור ישראל, שכל חוב שלהם הוא הכל זכות, כי כל שעושין פסלנות ושאר דברי חוב, הכל כדי שיוכל לעשות שידוך עם ת"ח, או לעשות צדקה וכיוצא בזה, הכל מוכרחים וכו']. ואשה צנועה היא השכינה, בסוד אשת חיל עטרת בעלה (משלי יב, ד). ונתקנא הס"ם ואמר עכשיו שיש להם בהמ"ק וקרבנות, אבל אם תרצה לנסותן תחריב הבית המקדש ואני אפתנה כביכול וכו'. ועל ידי השפחה גנב הטבעת, הם סוד גורל ב' השעירים א' לה' ואחד לעזאזל, ועל ידי החטא עלה בשמאל וכו' ונחרב הבית, וכמו שכתב הרמב"ן וכו'. ושלחה בספינה, וכביכול הש"י שינה את עצמו בתוך שם קדוש סאל וכו'.
וזה סוד הוידוי - תרעומות השכינה אליו ית' איך שהוכרחה וכו'. ואח"כ הוברר הדבר ששקר ענה בה, ואז זבח לה' בבצרה וכו' (ישעי' לד, ו), ודפח"ח. והמשל הזה נוקב ויורד, והבן.
משל זה נזכר על ידי מורנ"ת בהקדמה לסיפורי מעשיות.
-
למה ר' נתן כותב שהוא לא יודע מיהו התלמיד חכם?ומענין האם אנ"ש עושים וידוי דברים בקבר רשב"י והאריז"ל או רק אצל רבנו?
מר' שמואל הורביץ נראה שכן
ר' שמואל הורוויץ מזכיר כסדר שעשה ושעשו וידוי דברים בציון רשב"י.
וגם מזכיר במכתבים ששמע מ'אנ"ש היקר' ר' שלמה וועקסלער שלומר וידוי דברים בפני ליקוטי מוהר"ן פתוח - נחשב כמו וידוי דברים בפני רבינו.
-
'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]בדרך כתב:
@בדרך שנה שעברה הייתי בשיעור של הרב מרדכי גוטליב מקים עולה של 'לטייל בתורתו'. ושם סיפר התבטאות חזקה מאד של ר' משה שפירא שהיה גדול בעלי המחשבה בדור האחרון, וגדול המקובלים בקבלת הגר"א (אין הכוונה לר' משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב).
איני כותב כיון ששמעתי לפני שנה ואני בבחינת 'כלי שני אינו מבשל'. אך אם תגיעו לר' מרדכי גוטליב תבקשו שיכתוב המעשה ותתחזקו.מצאתי בפורום לתורה:
אני הקטן שמעתי מכלי ראשון מאדם שהציע לרבי משה זצ"ל בשהותו באוקראינה לבוא לציונו של מוהר"ן, ואף דאג לו לרכב עבור זה, והגר"מ זצ"ל השיב בחיוב. אלא שלבסוף בגלל עיכוב והתקרבות מועד הטיסה הדבר לא יצא לפועל.
שנית - שמעתי מהרב מרדכי גוטליב, שסיפר לו הנגיד רבי יוסל טאבאק שפ"א נכנס לבית הגר"מ וראה ספר ליקו"מ על השולחן. הוא התפלא, ושאלו על כך. הגר"מ השיב: מה אומר לך? הוא מכניס בכיס את כולם [אלע-מען]
ר' יוסל שאל בפליאה: 'אלע מען' מסתמא מיינט איהר 'תלמידי הבעל שם'? ['כולם' מסתמא אתם מתכוונים את כל 'תלמידי הבעל שם טוב'?]
והגר"מ השיב: איך האב געזאגט 'אלע מען'. [אמרתי 'כולם']. -
אסור ללכת לרופאים?קשה להאמין שדבר כזה נאמר!
אם נתחיל לעשות חשבון מה מדברי רבינו רלוונטי אלינו בגלל ההתקדמות של העולם, אנחנו יכולים להגיע למחוזות מסוכנים מאוד.
בל נשכח שאותו רבינו שדיבר נגד הרופאים - אמר שהעולם הולך ונעשה היפה יותר...
אנחנו צריכים להשתדל לקיים את דברי רבינו בלי חכמות מיותרות...ציטטת אותי, אבל אני לא כתבתי את זה, אלא @ישורון
אני הבאתי משיש"ק בדיוק ההיפך, שרלוי"צ טען שא"א לומר שהרפואה השתנתה
[לא הבנתי בדיוק את טענת רלוי"צ שבשיש"ק, אבל בכל מקרה זה דלא כמו שהובא כאן מר' אליהו נהרי בשמו]. -
אסור ללכת לרופאים?שמעתי מר' אליהו נהרי
שכשרלוי''צ בנדר הגיע לארץ
הוא אמר שרבינו לא דיבר על הרופאים של היום
כך פשוט????
שיח שרפי קודש ו - תסד
כְּשֶׁאָמַר לוֹ [= לר' לוי יצחק] אֶחָד, בְּעִנְיַן הָרוֹפְאִים שֶׁשָּׁלַל אוֹתָם רַבֵּנוּ, וְהִמְלִיץ אֶחָד עֲלֵיהֶם בְּאָמְרוֹ שֶׁהַיּוֹם בִּזְמַנֵּנוּ הָרְפוּאָה הִתְקַדְּמָה בְּרֹחַב יְדִיעָתָהּ וְהָרוֹפְאִים שֶׁל הַיּוֹם אֵינָם כְּהָרוֹפְאִים שֶׁבִּזְמַן רַבֵּנוּ, וְעַל כֵּן מִמֵּילָא אֵין הַשְּׁלִילָה שֶׁשָּׁלַל אוֹתָם רַבֵּנוּ קָשָׁה כָּל כָּךְ. עָנָה וְאָמַר שֶׁאָסוּר לוֹמַר כֵּן, וְלֹא הִשְׁתַּנּוּ הַדְּבָרִים כְּלָל וּכְלָל.
-
'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]@בדרך שנה שעברה הייתי בשיעור של הרב מרדכי גוטליב מקים עולה של 'לטייל בתורתו'. ושם סיפר התבטאות חזקה מאד של ר' משה שפירא שהיה גדול בעלי המחשבה בדור האחרון, וגדול המקובלים בקבלת הגר"א (אין הכוונה לר' משה שמואל שפירא ראש ישיבת באר יעקב).
איני כותב כיון ששמעתי לפני שנה ואני בבחינת 'כלי שני אינו מבשל'. אך אם תגיעו לר' מרדכי גוטליב תבקשו שיכתוב המעשה ותתחזקו.מצאתי בפורום לתורה:
אני הקטן שמעתי מכלי ראשון מאדם שהציע לרבי משה זצ"ל בשהותו באוקראינה לבוא לציונו של מוהר"ן, ואף דאג לו לרכב עבור זה, והגר"מ זצ"ל השיב בחיוב. אלא שלבסוף בגלל עיכוב והתקרבות מועד הטיסה הדבר לא יצא לפועל.
שנית - שמעתי מהרב מרדכי גוטליב, שסיפר לו הנגיד רבי יוסל טאבאק שפ"א נכנס לבית הגר"מ וראה ספר ליקו"מ על השולחן. הוא התפלא, ושאלו על כך. הגר"מ השיב: מה אומר לך? הוא מכניס בכיס את כולם [אלע-מען]
ר' יוסל שאל בפליאה: 'אלע מען' מסתמא מיינט איהר 'תלמידי הבעל שם'?
והגר"מ השיב: איך האב געזאגט 'אלע מען'. -
האם הצדיק ערום -
האם הצדיק ערום -
רבי נתן ליברמנש זצ"לר' נתן ליברמנש זצ"ל היה נוהג לומר על זה: "מ'נייט ניט קיינעם"! -לא מכריחים אך אחד! אם אתה תרצה תוכל לפעול ע"י העצות של רבינו, אם לא תרצה, לא תקבל!
הוא היה אומר זאת גם על החגים וכדו' שהרי כ"כ הרבה אורות עליונים יורדים בעיתים הללו ואעפ"כ אני לא רואה שקורה משהו...
אז היה אומר שבלעדי זה היינו אבודים לחלוטין ("תשתכח התורה" -לג בעומר, נ' שערי טומאה -בפסח וכו וכו) ולכן מקבלים "כדי חיונו בצמצום" כדי שלא נאבד לגמרי, אבל כמה תזכה לקבל מהאור הזה? זה כבר תלוי בך!
(הדברים מבוססים על ליקו"ה -איני זוכר איפה-שמוהרנ"ת שואל איך זה שלפעמים נראה שהעצות של הצדיקים לא עוזרים, ומתרץ שבלעדי זה לא היינו יכולים לעמוד בנסיונות כלל.)
