@איש-היער כהארה ולא כביאור מקיף - אחד הדוגמאות שרבנו מביא בתוך התורה זהו המעשה מרב עמרם חסידא ששם אחר שהתגבר על יצרו, ועשה וידוי דברים לפני ת"ח שהם הרבנן שבאו וראו ושמעו את דבריו עי"ז זכה להשביע את היצה"ר ולהוציאו ממנו. וניצול מכולם כפשוטו. ובקשרי התורה יתבאר שכשזוכה לוידוי דברים לפני ת"ח באופן השלם עי"ז זוכה לבחינת עולם הבא ששם אין יצה"ר וגם הוא יהיה ניצול מכולם. כי כאשר זוכים ל'דעת' אזי אין רוח שטות וניצול מכולם. וכיון שזה בעיקר בענין הסור מרע על כן נקרא ניצול ולא זכה. כי את הזכות תקנה בעשה טוב.
