כמה שאלות:

• א. הרי תכף יחזור לתחילת התיקון ושוב הוא יהיה בחושך וכו?
  ולפי המשל, הרי גם עד כה הלך בדרך ולמרות זאת יש את כל החששות, אז כעת כשהולך בדרך מכוונת - עדיין לכשיבוא הלילה הבא שוב ייהיה מסוכן מחיות וליסטים? אז למה זה נקרא ש"ניצול"?

• ב. ובכלל - הרי זה מציל אותו רק מהאי ידיעה ולא משאר הדברים אז לא כ"כ מתאים הלשון "מכולם"?

• ג. למה לפי הנמשל זה המסר שיוצא - שניצול. תגיד שזכה!! שיודע דרכו!! זה העניין? שניצול?

  משל למה הדבר דומה

  שהיית פוגש איזה אח טועה שהיה שואל אותך מה יש ביהדות,
  היית אומר לו - אחי! אם תשמור מצוות אתה תינצל מהעולם הזה????? או שתגיד לו שיזכה ל.........

@לב-העולם-אתה אני חושב לומר שצריך פשוט לחלק לשני שלבים:
א. שנחקק צירוף רע וכו'. ועי"ז >
ב. הצרוף/המלכות נופלת לטומאה.
זה לא אומר שהעצמות הם טומאה זה רק אומר שיש פה פגם מקביל שבתחילתו הוא עָדִין ובשורשו הוא עוצמתי.
האדם עושה מעשה שבעולם פה זה מתבטא בזה שהמלכות דסט"א (-צרוף רע) נחקק בו לנקום בו, ובשורש הוא הכניס את הדיבור לטומאה - שבדיוק לכן הדיבור (-שנפל לטומאה) - הוא נוקם באדם. שלב א' תולדה של שלב ב'.
מקווה שהובנתי נכון.
גוט שאבעס!

למה אתם לא מקשיבים לשאלה של @בעל-מוח ?
הוא שאל בפשט ואתם עונים לו לפי התורה.
הוא שאל הכי בפשט, מה עוזר פרשת דרכים?

אל תתעלם מהשאלה על "הלקאה עצמית",
מי אמר שתוכחה זה להלקות??
דווקא דבר @בדרך נראים לעייני

ראיה פשוטה וברורה,
כשהצדיק בביטול הוא בבחינת אל יתהלל חכם גיבור ועשיר.
משמע שכשהוא בשוב - הוא כן מתהלל....

גם בספר המידות יש הרבה התייחסות לסכנה שבזה

אם יוכלו החברים לברר לי את העניין,
כי מצד אחד זה דבר נורא, ונשמע הכי לא ברסלבי,
אבל מצד שני האם אין מושג של כאב ומוסר פנימי?
ובלעדי זה האדם יעשה כל דבר בלי שום ביקורת...
אני שומע הרבה על זה כאילו זה נורא ורוצה לפתוח את העניין במשנתו של רבינו הקדוש.

@נחום-בקר
רבינו כותב במפורש התייחסות לזה שהצדיק בשוב גם מבחינתינו,
הוא מביא פסוק "וכי תראה ערום וכיסיתו" - שזה הצדיק שאנחנו מלבישים אותו

פתחתי אשכול שקשור לזה
https://likutei.com/post/802

הרי גם הצדיק הוא באין סוף ברצוא ושוב
(וזה קשור לדיון של @לב-העולם-אתה ב https://likutei.com/post/798)
וכאילו משמע בתורה שצריך וידוי לפני הצדיק שהוא בא"ס ואין התייחסות לכל מיני זמנים שהוא בשוב שאז הוא לא הכתובת לוידוי דברים??
אז... מה עושים אם בדיוק כשבאתי לתלציד חכם הוא בשוב?
ומתי הוא בשוב?
ולמה רבינו מתעלם מזה?

אז מה תאמר על כך שכל שיחה של רבינו היא ניצחית וכו
לכאורה כל העניין הזה עבר מהעולם?

מה הוא ענה לר' יואליש?

ומטעם השני האם אתה מסכים איתי?

@ברוך-חשין כתב:

רבינו הלך על האופציה של ליקו"מ ומבחינת הכרעת ההלכה נשארנו בגלות.

אז זה היה סוד של פספוס?

זה נגמר טראגי בגין חוסר הציות לדברי הצדיק...
אבל היכן כתוב שלא עשה עבירות? כתוב שלא עשה תשובה!

תראה בציטוט של @ידידיה-סרוסי
רואים שא"א להיות היחידים הנורמלים...
הרי מה זה משוגע - מי שהוא אחרת מכולם....
יש סיפור על המלכה של אנגליה שהייתה בבית משוגעים ואמרה שאולי הם (-המשוגעים) הנורמלים ואנחנו המשוגעים, אבל מה לעשות שאנחנו הרוב...
בעצם יש פה חילוק בין משוגע במהות למשוגע של העולם

כי האדם לא יכול להיכלל בא"ס בלי שיבטל ישותו,
כמו באות ט': כי כשרוצה אדם להיכלל ברצון אין סוף צריך לבטל את היישות שלו"

הדבר ברור לכל איד שקורא את הלשונות החריפים מאוד מאוד של ר' נתן שהוא התכוון בדווקא כמו שהוא אומר ושלא יעשו עם זה פשעטלעך...
אפילו הייתי אומר בהפלגה, שמלשונו החריפה רואים שהוא ממש ראה את הדור הזה... ואולי גם את הפורום הזה על דעותיו ולא לשווא הוא הדגיש ככה את דבריו בחומרא כה רבה

אבל ודאי שההגדרה כמו במקרא שייכת רק לתורות שהם לשון רבינו ממש!

אני חולק מכל וכל על המובא מ @ידידיה-סרוסי ומ @שפחה-על-הים ,
יש שיחה בשיחות הר"ן "כָל הַהַנְהָגוֹת שֶׁצִּוָּה אֲפִלּוּ הַהַנְהָגוֹת שֶׁהָיוּ נִרְאִים כִּדְבָרִים פְּשׁוּטִים, לֹא הָיְתָה שׁוּם הַנְהָגָה עַל פִּי פָּשׁוּט, כִּי הָיָה לוֹ זַ"ל בָּזֶה כַּמָּה וְכַמָּה סוֹדוֹת נִסְתָּרוֹת וְנוֹרָאוֹת מְאֹד. אֲבָל לָנוּ לֹא גִּלָּה שׁוּם דָּבָר. רַק צִוָּה לַעֲשׂוֹת הַדָּבָר בִּפְשִׁיטוּת וְהוּא עָשָׂה בָּזֶה מַה שֶּׁעָשָׂה"
אני חושב שיש גם מקום שכתוב במפורש על היכן שכן כתוב טעם שזהו רק טעם הנגלה, אבל באמת יש עוד טעמים נשגבים שרבינו בכלל לא אמר!
ולכן צריך לקיים דבריו בפשיטות כפי שהם...