"העולם הזה צל עובר ורווח כזה אין בנמצא" על"ת
אולי הרווח הוא להיות חלק מתיקון העולם אבל מותר לחשוב גם על מעלת העניין מבחינתי האישית

אני חושב שמספר עלים לתרופה אפשר לראות הרבה בבחי' מעשה רב.
כמו כן ידוע שהתורה אזמרה שאגב מובאת הכי הרבה בעל"ת היא בדיוק על חינוך ש"החזן רואה היכן התינוקות קוראים"

@בדרך כתב:

ועדיין - יש הרבה מאוד נשמות השבויות בידיהם של רועי השקר.

והנשמות המתוקות הללו הרבה מאוד פעמים מסתובבות על ידינו,

הלכות סימני בהמה וחיה טוהורה הלכה ד אות כד
כְּשֶׁהַסִּטְרָא אָחֳרָא וְהַבַּעַל דָּבָר מֵקִים בָּעוֹלָם אֵיזֶה צָבוּעַ וּמְפֻרְסָם שֶׁל שֶׁקֶר כְּדֵי לְרַמּוֹת אֶת הַבְּרִיּוֹת, כְּדֵי שֶׁיִּפְּלוּ עַל יָדוֹ לְמִכְמֹרֶת הַיֵּצֶר הָרָע. הִנֵּה מִי שֶׁהוֹלֵךְ בֶּאֱמֶת לַאֲמִתּוֹ אֵינוֹ יָכוֹל לְהַכְשִׁילוֹ, כִּי מִי שֶׁמִּתְקָרֵב אֲפִלּוּ לְהַצָּבוּעַ וְהַשַּׁקְרָן, אֲבָל כַּוָּנָתוֹ בֶּאֱמֶת כִּי טוֹעֶה אֶת עַצְמוֹ וְסוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ אֱמֶת. וְאִם הָיָה יוֹדֵעַ שֶׁאֵין רְצוֹן ה' יִתְבָּרַךְ לְהִתְקָרֵב אֵלָיו, לֹא הָיָה מִתְקָרֵב אֵלָיו, רַק שֶׁסּוֹבֵר שֶׁרְצוֹן ה' שֶׁיִּתְקָרֵב אֵלָיו, כִּי הוּא סוֹבֵר שֶׁהוּא אִישׁ תָּמִים בֶּאֱמֶת. הִנֵּה זֶה הָאִישׁ עוֹבֵד אֶת ה' בֶּאֱמֶת מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם. וּבְוַדַּאי מֵאַחַר שֶׁכַּוָּנָתוֹ לַשָּׁמַיִם סוֹף סוֹף יַעַזְרוֹ ה' יִתְבָּרַךְ, שֶׁיִּתְגַּלֶּה לוֹ הָאֱמֶת וְיִפָּרֵד מֵהַשַּׁקְרָן וְיִתְחַבֵּר לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת

אני מכיר הרבה שנולדו בברסלב והם ממש אפויים בלב הצדיק והצדיק אפוי אצלם בלב והם מחפשים רוח הקודש של הצדיק ומקיימים עצותיו ומאידך יש מקורבים שהם בבחינות אחרות והכל לפי בחירתו של אדם.
לגופה של שאלה וודאי מוטל עלינו בפשיטות "להודיע לבנינו את כל מה שנעשה כאן" כלשון רבנו ויחד עם זאת לחנך אותם שתמיד צריך לחפש רוח הקודש של הצדיק ולהתחדש בהתקרבות וכו' ובכל זאת תשאר להם בחירה וכמו בכל היהדות.

@גרודניק שאולי יראה את זה בתור כפיה וייצור אי נעימות אם יאמר לא

הנה משהו ששמעתי כמדומה מר' אליעזר חשין
שני שמות הגנאי של חסידי ברסלב היו: וידויניקיס, וטויטע חסידים (חסידים מתים - שאין להם רבי חי).
ושניהם מבוארים בתורה שלנו במשפט : כל המומתים מתוודין.

להציע לאנשים שמסתובבים בבית כנסת ברסלב לנסוע לאומן לר"ה, יעזור להתקרבות? ואולי יוסיף נפש לקיבוץ הקדוש, שזה לתועלת כולנו כמאמר מוהרנ"ת או שזה עלול להרחיק?

@גרודניק כתב:

שאין התכלית שכל אחד יהי' ברסלב'ר חסיד

חיי מוהר"ן אות של"ט:

"אמר שלעתיד יהיה כל העולם אנשי ברסלב"

חיי מוהר"ן אות רצ"ט:

'פעם אחת דבר עמי מענין שאי אפשר להיות איש כשר באמת כי אם כשמתקרבין להצדיק האמת שבדור. קודם שנמצא הצדיק האמת בעולם, יכולים להתקרב להשם יתברך מעצמו. אבל אחר שכבר נמצא הצדיק האמת בעולם, אי אפשר להתקרב להשם יתברך באמת בשום אופן כי אם כשזוכין להתקרב אליו'.

היום דיבר איתי חבר טוב שמסתובב בשנים האחרונות בבית כנסת ברסלב. הוא חסיד כללי שלא מקורב לרבי מסוים, והוא ממש לא מתנגד, הוא אוהב תפילה בכוח וגם מנסה לטעום מספרי רבינו לכן הוא היה מגיע די בקביעות לבית כנסת ברסלב. הוא דיבר ממש בכאב, על העניין שבברסלב הוא מרגיש "שאם הוא לא ברסלבר אז הוא לא יהודי", כלשונו.
הוא נתן לי הרבה דוגמאות, שהכלל שבהם, שאם הוא לא מאנ"ש אז שאין בעיה לזלזל בו, או לבטל את דעתו, ולפעמים לרמוז לו ש..נו מתי אתה נוסע לאומן? הוא טוען שזה ממש הרחיק אותו והוא התחיל להבין כל מיני שיחות של התנגדות שמסתובבים בעולם החסידי.
מה העצה שלא יישנו מקרים כאלו? או איך לגרום ליהודי שמגיע לברסלב להרגיש מכובד גם אם הוא לא מראה סימני שינוי לכיוון ברסלב?

@נחמד כתב:

זכורני שיש טעם זקנים שרלויצ אומר שבירה אינו בכלל יין ומשקה
ושאנש באומן לא הקפידו על שתיית בירה

גם אני שמעתי בשם רלוי"צ כנ"ל ואשמח אם תעלה כאן מקור

יש בצפת יהודי יקר בשם ר' חיים זילברמן שגר בסמוך לפאר הנצח והוא ראה את ר' אברהם שטרנהרץ ועוד הרבה מאנ"ש באותו דור

אולי תאירו את הנקודה שבדורות הקודמים מי שלמד בעיון לא תלה על עצמו שלט "אני לומד בעיון" אלא הכל היה בהצנע לכת ובשביל התכלית של הלימוד שהוא להיות איש כשר וכו'

לא ראיתי אם כבר הזכירו אבל רבינו אמר לקמט את ספרו ולא לעבור על סעיף קטן בשו"ע והנה יש כמה סימנים גדולים בשו"ע על רופאים ורפואות למשל סימן שכח באו"ח שכולו על רפואות בשבת עיין לדוג' סעיף י
"כל חולי שהרופאים אומרים שהוא סכנה אף על פי שהוא על הבשר מבחוץ מחללין עליו את השבת ואם רופא אחד אומר צריך ורופא אחד אומר אינו צריך מחללין" ויש גם בהלכות יוה"כ סימן תרי"ח עיין לדוג' סעיף א
"חולה שצריך לאכול אם יש שם רופא בקי אפילו הוא עובד כוכבים שאומר אם לא יאכילו אותו אפשר שיכבד עליו החולי ויסתכן מאכילין אותו על פיו ואין צריך לומר שמא ימות אפילו אם החולה אומר אינו צריך שומעים לרופא"
וכל מה שרבינו מדבר בשיחה נ' הוא על זה שהם לא יודעים כלל בין ימינם לשמאלם ו"בדרך עצה טובה" כלשון מוהרנ"ת להתרחק מהם
אבל רופא שכן יודע חזר דין השו"ע שאפ' מחללים שבת ויוה"כ על פיו ודוק