והצצה לח"ד:
"כשרבינו אומר שלא להריח טבק ושלא לעשן סיגריות, הדבר הזה לבדו אינו כל כך גדול, אבל מי שאינו מציית פוגם באמונת חכמים! אין נפקא מינה באם איני מציית את רבינו בעניין ההתבודדות - או שאיני מציית בעניין הטבק, מכל מקום הרי הוא איננו מציית, וזהו סימן שאין לו אמונת חכמים! כשהצדיק נותן לי דבר קשה, ובאמת אינני יכול לקיים את הדבר, אבל היות שיש לי אמונה אני מבקש מהשם יתברך: 'ריבונו של עולם, זהו הצדיק האמיתי, והוא אמר לי שאעשה כך, וזה קשה לי!' - זאת אומרת שאכן יש לו אמונה, אלא שקשה לו להוציאה מן הכוח אל הפועל. אבל כאן זה הרי דבר קל, לא לעשן סיגריות זה דבר כל כך קשה?! לא להריח טבק, לא לאכול בצל, אלו הרי דברים קלים; אבל כשאין מצייתים בזה - זהו גם כן פגם באמונת חכמים!". (רל"י)

וראה שיש"ק ח"ג סי' רפ"ט ובהערה שם

@האש-שלי-תוקד
השיחה על עולם התוהו רבינו אמר בחייו שאז היה בג' הזמנים זמן קהילה לכל כמו שכותב הרב מטשעהרין, ובמרוצת השנים היו מאנ"ש שמצד הרגשת הלב רצו לקיים זאת עכ"פ פעם אחת (כלומר ג' הזמנים בשנה אחת), אך אין מקור לכך שההבטחה להנצל מעולם התוהו נסובה גם על אחרי הפטירה.

@האש-שלי-תוקד
לא, הוא כותב שהרבה מאנ"ש היו באים בער"ח ניסן - עוד מימי מוהרנ"ת.
אבל מה שכתבת:

@האש-שלי-תוקד כתב:

זה הוראה לדורות כמו ראש השנה?

זה ודאי בשום אופן לא, וידוע וברור ופשוט, וגם שבת חנוכה ושבועות שרבים נוסעים אין זה מצד הוראה לדורות, אלא בעיקר הרגשת הלב, ואפילו בחיי מוהרנ"ת שהיו נוסעים אליו בג' הזמנים, כי לנסוע למוהרנ"ת זה כמו לנסוע לרבינו, אבל לא מפני שבזה מקיימים את ציווי רבינו לבוא אליו בר"ה ח"ו, ולו יצוייר שמוהרנ"ת היה נשאר בברסלב בר"ה ודאי שהיו צריכים לנסוע דווקא לאומאן לרבינו, ופשוט כנ"ל.

@האש-שלי-תוקד כתב:

וגם מועד ניסן זה רק בעשר עשרים שנה האחרונות.

בימי שמואל כותב שהיו באים לציון בער"ח ניסן עוד מימי מוהרנ"ת. אולי הרב @בדרך ימצא את המקום המדוייק

@לב-העולם-אתה כתב:

גם לי יש הרגשה כ @רוצה-להיות ...
גם אם הגרסה שונה עדיין הוא לא היה עושה זאת בביהמ"ד של מוהרנ"ת....
מלבד זאת כתבתי שיש איזו אות בספר המידות על שתייה לחיוב ואיני זוכרה... אולי הסיני שלנו @נחלי-דבש יאיר עיניינו...
בכל אופן אני מעלה פה קישור על שינויים בשיש"ק החדש והישן https://likutei.com/post/1226. רק מציין ששם באשכול כבר הוגב שזה לא בהכרח מדויק ההשערה הזו... מה שגם אני יש לי מעט ידיעה בעניין שזה לא הכי מדויק למרות שזה נשמע מסתבר.

לא הבנתי, על איזו השערה מדבר כבודו, ומה לא מדויק?

@רוצה-להיות
לא כי, אלא זהו נוסח השיחה האמיתי והמבורר כסולת נקיה, והוא משיש"ק החדש ח"ג סי' תק"ד:
תַּבְעֵרַת לְבָבוֹ וְהַרְגָּשָׁתוֹ שֶׁל רַבִּי נַחְמָן טוּלְטְשִׁינֶער בִּגְדֻלַּת מוֹהֲרַנַ"ת הָיְתָה כֹּה רַבָּה, שֶׁפַּעַם שָׁתָה יַיִן הַמְשַׁכֵּר בְּשִׁמְחַת תּוֹרָה מְעַט יוֹתֵר מֵהָרָאוּי, וְנָפַל מֵחֲמַת גֹּדֶל הַשִּׂמְחָה לְרַגְלֵי מוֹהֲרַנַ"ת וּנְשָׁקָן, וְאָמַר לוֹ: "אִיר זֶענְט מַיין חִיּוּת! אִיר זֶענְט מַיין לֶעבְּן! אִיר קְוִויקְט מֶעךְ מִיט אַייעֶרֶע דִּבּוּרִים!" - "אַתֶּם הַחִיּוּת שֶׁלִּי! אַתֶּם הַחַיִּים שֶׁלִּי! אַתֶּם מְשִׁיבִים נַפְשִׁי בַּדִּבּוּרִים שֶׁלָּכֶם!"; וְשָׁתַק מוֹהֲרַנַ"ת.
לַמָּחֳרָת שָׁאַל אוֹתוֹ מוֹהֲרַנַ"ת: "נַחְמָן, גֶעדֶענְקְסְט אֶפְשָׁר וָואס דוּ הָאסְט נֶעכְטְן גֶעזָאגְט?" - "נַחְמָן, אוּלַי זוֹכֵר אַתָּה מַה שֶּׁאָמַרְתָּ אֶתְמוֹל?"; הֵשִׁיב לוֹ רַבִּי נַחְמָן: "יָא, הַיינְט זָאג אִיךְ אֹויכְט אַזוֹי!" - "כֵּן, גַּם הַיּוֹם אֲנִי אוֹמֵר כָּךְ!". אָמַר לוֹ מוֹהֲרַנַ"ת: "נוּ, דִי רֵייד וָואס דוּ הָאסְט גֶערֶעדְט אִיז אֱמֶת, אָבֶּער נִישְׁט שִׂמְחַת תּוֹרָה טְרִינְקֶען מֶערֶער" - "נוּ, הַדִּבּוּרִים שֶׁדִּבַּרְתָּ אֲמִתִּיִּים הֵם, אֲבָל לֹא בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה הוּא הַזְּמַן לְהַרְבּוֹת בִּשְׁתִיָּה".
והוסיף ע"כ רלוי"צ, ומובא שם בהערה: "כי רק בפורים נכון לשתות משקה המשכר, מה שאין כן יום שמחת תורה שהוא יום של 'דיבור בדיעה', ראה ליקוטי קמא סימן ע"ד".
גוט שבת.

@בדרך
ראה ימי מוהרנ"ת ח"ב סי' כ"ו שטעמי המצוות לא נודעו לשום אנושי, עיי"ש, וכך פעמים אין ספור בליקוה"ל, וראה גם ליקוטי קמא סי' ה' אות ב' ושיהר"ן סימנים רי"ט ורס"א, וכבר ציינת היטב לחיי"מ סי' תי"א. והנה ברור שלא יתכן לומר כך בפשיטות, שהרי חז"ל בגמ' ומדרשים וזוה"ק בלולים מטעמי מצוות, והאריז"ל מלא טעמי מצוות ומהרח"ו אף חיבר מהם ספר וקראו טעמי המצוות, אך עיין במקורות הנ"ל ותמצא מרגוע לנפשך, כי הכוונה כפי המבואר בדברי מוהרנ"ת בכמה וכמה מקומות שטעמי המצוות בתכלית השלימות, שהיא השגת התיקון הנעשה ע"י המצווה, את זה לא ניתן להבין כלל, כי המצוות כלולות בו ית' שהוא א"ס, ראה למשל בהל' בהמה וחיה טהורה ד', ובשילוח הקן ד', ואולי מחר או אח"כ אציין עוד, אך אין זמן כעת. וממילא אין סתירה לספרי טעמי המצוות הקדושים, מלבד ההולכים בדרך הפילוסופיה והחקירות ומסבירים המצוות עפ"י נימוסים וכו', כפי שמאריך מוהרנ"ת גם ע"ז. והדברים ברורים, כי רבינו הק' הוא קנקן חדש מלא ישן ואין בדבריו נפתל ועיקש, ומוליך אותנו בדרך אשר דרכו בה אבותינו מעולם, ואם ירשה הזמן אוסיף כאמור לבאר בל"נ.

@מאיר-לב כתב:

היכן רבינו מצא את הביטוי חקיקה על העצמות?
הרי בפסוק ביחזקאל(לב,כז) כתוב: "ותהי עוונותם על עצמותם", ואין אזכור לחקיקה שהיא לב העניין?

בחז"ל נמצא כמה וכמה פעמים "עוונותיו של אדם חקוקין על עצמותיו". וראה ברע"מ ויקרא דף ט"ז ע"ב: "רשע - עוונותיו חקוקים לו על עצמותיו, צדיק - זכויותיו חקוקים לו על עצמותיו".

עינא חד דר'ח'מ'י' - צירוף דומם' צומח' חי' מדבר'
דו"ק.

עוד בעניין הנ"ל, ראו בביאהל"ק סי' ס' אות פ"ב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל, ומלבד מה שגם בזה בעצמו נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ וכו' ... וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי 'רעם גבורותיו מי יתבונן'], וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות וכו'", עיי"ש.

@נחום-בקר כתב:

מחילה מאלו שלא אוהבים ציטוטים מתורות אחרות

לא נפתח את זה כאן, אבל רק במשפט, יש לי כבוד רב ל'חסידי הכלל הראשון' כמו שמישהו כינה אותם כאן כמדומני, אבל מותר גם להיות יהודי בפרהסיא וללמוד כהבנתך בלי להיות חרד שיקפצו עליך וישללו אותך.

נעצור כאן.

@הפשוט-שבאנשי
אולי גם זה יעניין אותך:
https://www.jumbomail.me/j/UZo6dXVkf0u6kcr

@ע.י.ר.נ.י @בדרך
שניכם צודקים. ראה בכת"י הרב מטשעהרין המובא בשיש"ק (אתה יודע איזה) ח"א סי' רמ"ו, שהוא (הרב מטשעהרין) שמע זאת מפי ר' ישעיה שלום ששמע מאביו ר' יודל, ואילו מלשון מוהרנ"ת משמע ששמע ג"כ מכלי ראשון, והיינו ר' יודל עצמו.

@בדרך כתב:

להיוולד על ההר לא,

אבל יש הבדלים בנתוני הפתיחה.

לדוגמה: רבינו מדבר בשיחות הר"ן לב על כך שיש כאלו שנולדו שלא בקדושה ולכן טבעם נוטה יותר לחקירות ולכפירות, ויש כאלו שנולדו בקדושה ולדבר עימם בחקירות לא מזיק להם, כמו שלא מזיז לסריס כשמדברים על ידו מתאווה הידועה.

או להבדיל מה שראב"ן כותב על מוהרנ"ת שהיה בעל מחשבה שהוא אחד מכ"ד דברים המעכבים את התשובה, ומוהרנ"ת עצמו כותב בהל' תפילין הלכה ו' שזו מידה רעה מאוד; ומה נענה אנן, שהרי נמצא שמבחינה זו מוהרנ"ת נולד בגיא בארץ מואב ולא על ראש ההר, ואעפ"כ זכה למה שזכה ביותר מכל תלמידי רבינו.

@בדרך כתב:

אנ"ש אמרו -

'עשה למען נצחך' - זהו רבינו הקדוש האחוז במידת נצח.

'עשה למען סודך' - זה מוהרנ"ת, שעד עצם היום הזה הוא סוד מכל העולם. העולם [וגם אנחנו] לא מבינים באמת מיהו מוהרנ"ת, וכמה גדול כוחו.

היה אומר זאת ר' מיכלי נכד מוהרנ"ת, ראה שיש"ק ח"ב סי' תשל"ב

@חבר-אני כתב:

@בדרך כתב:

מרא"ק?

אכן, בקו מוקד ברסלב

אליהו או אליעזר?

"שיהיה שם ה' ושם אלקים אחדות אחד"
"כי עיקר הדעת הוא אחדות של חו"ג וכו'"
"שלעתיד יהי' אחדות גמור"
"וכששב לדעתו אז הוא יודע אחדות הא"ס וטובו ... ואח"כ נשאר בו רשימו מאחדות הזאת"
וכן עוד פעמיים בחזרת התורה במעשה דרבב"ח.

ומה נחמד שתיבת 'אחדות' היא ר"ת של ו'ידוי ד'ברים א'צל ת'למיד ח'כם.

ואם תמאן ותאמר שלשון רבינו היא וידוי דברים לפני ת"ח - שתי תשובות בדבר:
האחת ברצינות, שאם היה הלשון 'אצל' - כבר היו מוצאים זאת הרבה לפני, אלא שהניחו לי מקום...
והשניה מיניה וביה, מלשון רבינו בסוף אות ח': "כי קודם שהתוודה, אף על פי שהיה אצל הת"ח וכו'", ובתחילת אות ט': "וזה בכל פעם שבא אצל ת"ח, ומספר לפניו כל ליבו". דו"ק.
לילה טוב

אך ראו ביאהל"ק על תו' י' אות ה' מש"כ "ובחינם טרח ושגה המדפיס" (הוא רב"א הנ"ל) "... אבל למה לנו לשנות את הלשון שנדפס בבית מורנ"ת ז"ל ובהגהתו".