דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
  1. דף הבית
  2. קטגוריות
  3. דרכי הלימוד
  4. איך אמור להיות ההתייחסות לפסוק שרבינו מביא אותו בצורה אחרת ממה שכתוב

איך אמור להיות ההתייחסות לפסוק שרבינו מביא אותו בצורה אחרת ממה שכתוב

מתוזמן נעוץ נעול הועבר דרכי הלימוד
1 שיוך 28 פוסטים 9 כותבים 172 צפיות 2 עוקבים
  • מהישן לחדש
  • מהחדש לישן
  • הכי הרבה הצבעות
תגובה
  • תגובה כנושא
התחברו כדי לפרסם תגובה
נושא זה נמחק. רק משתמשים עם הרשאות מתאימות יוכלו לצפות בו.
  • נ נחלי דבש

    אי לי תשובה לשאלה הזאת.
    רק אעיר שכשר' ברוך אפרים (מח"ס באבי הנחל) הדפיס את הליקו"מ הוא הגיה את הפסוקים שרבינו מביא שיהיו כמו שכתוב בפסוק.

    ו מנותק
    וועלן וועלן
    לדף הבית
    ו מנותק
    וועלן וועלן
    לדף הבית
    נערך לאחרונה על ידי
    #18

    @נחלי-דבש כתב:

    כשר' ברוך אפרים (מח"ס באבי הנחל) הדפיס את הליקו"מ הוא הגיה את הפסוקים שרבינו מביא שיהיו כמו שכתוב בפסוק.

    האם זה היה באמת ר' ברוך אפרים, או הרב מטשערין?
    זכור לי שגם הרב מטשערין הדפיס ליקו"מ?

    אוצרבלוםא תגובה 1 תגובה אחרונה
    0
    • ו וועלן וועלן

      @נחלי-דבש כתב:

      כשר' ברוך אפרים (מח"ס באבי הנחל) הדפיס את הליקו"מ הוא הגיה את הפסוקים שרבינו מביא שיהיו כמו שכתוב בפסוק.

      האם זה היה באמת ר' ברוך אפרים, או הרב מטשערין?
      זכור לי שגם הרב מטשערין הדפיס ליקו"מ?

      אוצרבלוםא מנותק
      אוצרבלום
      לדף הבית
      אוצרבלוםא מנותק
      אוצרבלום
      לדף הבית
      נערך לאחרונה על ידי
      #19

      @וועלן-וועלן
      מהדורת תרל"ו נדפסה בלעמבערג ע"י ר' ברוך אפרים עפ"י הוראותיו והדרכתו של הרב מטשעהרין.

      תגובה 1 תגובה אחרונה
      וועלן וועלן, נחלי דבש
      2
      • אוצרבלוםא מנותק
        אוצרבלום
        לדף הבית
        אוצרבלוםא מנותק
        אוצרבלום
        לדף הבית
        נערך לאחרונה על ידי
        #20

        אך ראו ביאהל"ק על תו' י' אות ה' מש"כ "ובחינם טרח ושגה המדפיס" (הוא רב"א הנ"ל) "... אבל למה לנו לשנות את הלשון שנדפס בבית מורנ"ת ז"ל ובהגהתו".

        תגובה 1 תגובה אחרונה
        וועלן וועלן, נחלי דבש, בדרך ו-1 אחרים
        4
        • 72727 מנותק
          7272
          72727 מנותק
          7272
          נערך לאחרונה על ידי
          #21

          אי אפשר שלא להביא לנושא חשוב כזה
          את הציטוט מחיי מוהרן מעלת ספריו כמו שכבר ציינו את הדבר

          "שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים.
          פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ.
          וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
          שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
          כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
          עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

          וְהָבֵן.

          וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קדֶם הַתּוֹרָה
          הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ
          עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה.
          וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם
          וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת.
          וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה
          הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד.
          וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר.

          גַּם אָמַר שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, מְסֻגָּל, כִּי הוּא כְּלָלִיּוֹת.
          וְעִקַּר הוּא הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת הַיּוֹצֵא מֵהֶם מִכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר
          מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל
          וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר בִּכְתָב
          כִּי אִם כָּל חָד כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ

          אשרינו שזכינו

          חיפוש הצדיקח תגובה 1 תגובה אחרונה
          0
          • ו וועלן וועלן

            אשר על כן שאלתי חוזרת, באם יש הבנה שיש דברים שצריכים לתקן, האם מותר לנו לתקן עוד, ולדוגמא לסדר בכלל את הפסוק של באלקים אהלל דבר קודם לבה' אהלל דבר?
            כי או שאנחנו לא נוגעים כלום כלום בספר הקדוש הזה, או שיש לנו כן היתר לתקן, ואם כן, מה הגבול?

            בכל אופן לענ"ד גם אם יש לנו היתר לתקן ולהגיה, עדיין מה שיצא תחת הדפוס של מוהרנ"ת אפילו עם טעויות, ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין, וניתן למצוא ולחדש בזה, ומחמת גדלותו המופלגת של מוהרנ"ת.

            72727 מנותק
            7272
            72727 מנותק
            7272
            נערך לאחרונה על ידי
            #22

            @וועלן-וועלן כתב:

            ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין

            אולי אפשר להתיישב מהמשך התורה

            "הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
            כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
            וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
            וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים

            כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
            'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'..."

            יתכן שרבנו רצה שנעמיק ונבין מהו גדולת התלמידי חכמים שהם דורשים את התורה כמין חומר...
            וכתוב בתורה ארבעים יכנו וחכמים הבינו 39

            ואולי אפשר עוד לומר שבלי הצדיק שממתיק את הייסורים החיים מאוד קשים
            באלוהים אהלל דבר בחינת דין ורק לאחר מכן אפשר לזכות מידת הרחמים
            אבל רבנו הקדוש מהפך הכל לטובה

            ח תגובה 1 תגובה אחרונה
            0
            • 72727 7272

              @וועלן-וועלן כתב:

              ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין

              אולי אפשר להתיישב מהמשך התורה

              "הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
              כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
              וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
              וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים

              כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
              'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'..."

              יתכן שרבנו רצה שנעמיק ונבין מהו גדולת התלמידי חכמים שהם דורשים את התורה כמין חומר...
              וכתוב בתורה ארבעים יכנו וחכמים הבינו 39

              ואולי אפשר עוד לומר שבלי הצדיק שממתיק את הייסורים החיים מאוד קשים
              באלוהים אהלל דבר בחינת דין ורק לאחר מכן אפשר לזכות מידת הרחמים
              אבל רבנו הקדוש מהפך הכל לטובה

              ח מנותק
              חבר אני
              לדף הבית
              ח מנותק
              חבר אני
              לדף הבית
              נערך לאחרונה על ידי
              #23

              @7272 לא הבנתי
              מה שכן הבנתי, תאמר לי אם זה כוונתך, שהדוגמא ל"כמה טיפשאי", זה שחז"ל דורשים 39 במקום 40 מכות, שזה עצמו בחי' של המתקה! בחי' של טוב והמטיב.

              72727 תגובה 1 תגובה אחרונה
              7272
              1
              • ח חבר אני

                @7272 לא הבנתי
                מה שכן הבנתי, תאמר לי אם זה כוונתך, שהדוגמא ל"כמה טיפשאי", זה שחז"ל דורשים 39 במקום 40 מכות, שזה עצמו בחי' של המתקה! בחי' של טוב והמטיב.

                72727 מנותק
                7272
                72727 מנותק
                7272
                נערך לאחרונה על ידי
                #24

                @חבר-אני כתב:

                39 במקום 40 מכות, שזה עצמו בחי' של המתקה! בחי' של טוב והמטיב

                חזק ביותר
                אך יותר התכוונתי לומר בפשיטות
                שהצדיק הוא עיקר התורה
                ולכן הוא דורש את התורה והפסוקים כרצונו
                וישר בתחילת התורה בסעיף הראשון
                רבנו מבהיר לנו שלמעין עולם הבא ניתן לזכות
                כשזוכים להיות תלמידים של התלמיד חכם שיודע לדרוש את התורה בהמתקה

                תגובה 1 תגובה אחרונה
                חבר אני
                1
                • 72727 7272

                  אי אפשר שלא להביא לנושא חשוב כזה
                  את הציטוט מחיי מוהרן מעלת ספריו כמו שכבר ציינו את הדבר

                  "שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים.
                  פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ.
                  וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
                  שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
                  כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
                  עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

                  וְהָבֵן.

                  וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קדֶם הַתּוֹרָה
                  הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ
                  עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה.
                  וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם
                  וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת.
                  וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה
                  הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד.
                  וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר.

                  גַּם אָמַר שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, מְסֻגָּל, כִּי הוּא כְּלָלִיּוֹת.
                  וְעִקַּר הוּא הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת הַיּוֹצֵא מֵהֶם מִכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר
                  מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל
                  וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר בִּכְתָב
                  כִּי אִם כָּל חָד כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּ

                  אשרינו שזכינו

                  חיפוש הצדיקח מנותק
                  חיפוש הצדיק
                  חיפוש הצדיקח מנותק
                  חיפוש הצדיק
                  נערך לאחרונה על ידי חיפוש הצדיק
                  #25

                  @7272
                  שמעתי מאחד מגדולי אנ"ש (כמדומה רלוי"צ)
                  שזה השיחה הכי 'חריפה' בחיי מוהר"ן
                  וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
                  שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
                  כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
                  עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

                  72727 תגובה 1 תגובה אחרונה
                  0
                  • חיפוש הצדיקח חיפוש הצדיק

                    @7272
                    שמעתי מאחד מגדולי אנ"ש (כמדומה רלוי"צ)
                    שזה השיחה הכי 'חריפה' בחיי מוהר"ן
                    וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
                    שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
                    כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
                    עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא

                    72727 מנותק
                    7272
                    72727 מנותק
                    7272
                    נערך לאחרונה על ידי
                    #26

                    @חיפוש-הצדיק כתב:

                    הכי 'חריפה'

                    "לעתיד, כשיבוא משיח, אז ידעו, כשיתנו יין המשומר, אזי לאחרים יוכלו להטעות, ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר [סוג יין משובח], ויאמרו להם, שהוא יין הטוב המשומר, אבל לאנ"ש, לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו היין הטוב"

                    "צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם
                    עַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ
                    וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב
                    כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"

                    טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה

                    כמו משל לרוקח שיודע לרקוח לכל אחד את השיקוי לפי שורש נשמתו
                    ולכל אחד מפריש דרך לפי תבניתו מ4 יסודות מ4 מרות דומם צומח חי מדבר

                    ואשרינו שזכינו להתקרב לצדיק רחמן

                    תגובה 1 תגובה אחרונה
                    0
                    • אוצרבלוםא מנותק
                      אוצרבלום
                      לדף הבית
                      אוצרבלוםא מנותק
                      אוצרבלום
                      לדף הבית
                      נערך לאחרונה על ידי
                      #27

                      עוד בעניין הנ"ל, ראו בביאהל"ק סי' ס' אות פ"ב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל, ומלבד מה שגם בזה בעצמו נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ וכו' ... וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי 'רעם גבורותיו מי יתבונן'], וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות וכו'", עיי"ש.

                      תגובה 1 תגובה אחרונה
                      בדרך, מאנ"ש הפשוטים, נחום בקר
                      3
                      • ו וועלן וועלן

                        @איש-הפלא כתב:

                        כבר בזהר הקדוש בכמה וכמה מקומות מצוטטים פסוקים בשינויים מהמקור בהתאם לדרוש הנרצה, ומבארים שם מפרשי הזהר כל מקום כעניינו שזה חלק מסוד הדברים.

                        חשבתי כעת, שהיות ורבינו אמר על תורותיו 'קרא אסמכתא בעלמא היא', ושהסומך גבוה מן הנסמך (חי"מ רפז, שסא), הגם שמובן שאין לנו כלל וכלל השגה בדברים האלו, אבל אנו מאמינים שכל דבריו אמת וצדק, ולאחר שבכל זאת כזאת שיחה נפלאה יצאה מפי רביה"ק, ממילא נקל יותר להבין את השינויים אפילו בפסוקים, כי רביה"ק מביאם רק כאסמכתא לשורשי התורה שגילה.

                        איש הפלאא מנותק
                        איש הפלא
                        לדף הבית
                        איש הפלאא מנותק
                        איש הפלא
                        לדף הבית
                        נערך לאחרונה על ידי
                        #28

                        וועלן-וועלן כתב:

                        @איש-הפלא כתב:

                        כבר בזהר הקדוש בכמה וכמה מקומות מצוטטים פסוקים בשינויים מהמקור בהתאם לדרוש הנרצה, ומבארים שם מפרשי הזהר כל מקום כעניינו שזה חלק מסוד הדברים.

                        חשבתי כעת, שהיות ורבינו אמר על תורותיו 'קרא אסמכתא בעלמא היא', ושהסומך גבוה מן הנסמך (חי"מ רפז, שסא), הגם שמובן שאין לנו כלל וכלל השגה בדברים האלו, אבל אנו מאמינים שכל דבריו אמת וצדק, ולאחר שבכל זאת כזאת שיחה נפלאה יצאה מפי רביה"ק, ממילא נקל יותר להבין את השינויים אפילו בפסוקים, כי רביה"ק מביאם רק כאסמכתא לשורשי התורה שגילה.

                        חזק

                        תגובה 1 תגובה אחרונה
                        0

                        שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.

                        נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.

                        בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗

                        הרשמה התחברות
                        תגובה
                        • תגובה כנושא
                        התחברו כדי לפרסם תגובה
                        • מהישן לחדש
                        • מהחדש לישן
                        • הכי הרבה הצבעות


                        • התחברות

                        • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

                        • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
                        • פוסט ראשון
                          פוסט אחרון
                        0
                        • דף הבית
                        • קטגוריות
                        • פוסטים אחרונים
                        • משתמשים