לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?

[פעור]

שמעתי כבר מהרבה אנשים בעניין
ויצא לי בלאגן אחד גדול
לפי מה שידוע לי יש שלושה רמות של תורות
לשון רבינו ז"ל - שרינו הקריא למוהרנ"ת
סתם תורות - מוהרנ"ת כתב כפי מה ששמע
לשון החברים - ר' נתן השלים ממה שאחרים שמעו
מה שאני יודע זה שתורות שהם - לשון רבינו או סתם בהם אפשר לדייק כמו מקרא
ורק לשון החברים צריך למצוא דיוקים יותר מוכחים
אני צודק?
מישהו יכול לשפוך לי אור על התעלומה?

[שפחה על הים]

נ"ל כדבריך.
ושמעתי (מר' אברהם פלג) ראיה לזה מדברי רבי אברהם בר"נ שכותב שאפשר לדייק כבמקרא בתורה ב' תנינא שמלשון מוהרנ"ת.

[חבר אני]

בדרך צחות שמעתי שכמו שתורות מלשון רבינו צריך לדייק כבמקרא כך תורות אחרות אפשר לדייק כמו שמדייקים בדברי הראשונים או לפחות כמו שר' חיים מבריסק מדייק ברמב"ם

[איש היער]

אבל ודאי שההגדרה כמו במקרא שייכת רק לתורות שהם לשון רבינו ממש!

[בדרך]

@שפחה-על-הים כתב:

נ"ל כדבריך.
ושמעתי (מר' אברהם פלג) ראיה לזה מדברי רבי אברהם בר"נ שכותב שאפשר לדייק כבמקרא בתורה ב' תנינא שמלשון מוהרנ"ת.

גם אני שמעתי טענה זאת מר' מרדכי גוטליב.

אכן זו אינה ראיה, שכן הוא אומר שהיות ואפשר לדייק בדברי רבינו כמו במקרא, ניתן לדרוש את הגימטריא של המילים 'ימי חנוכה' [אגב, במנוקדים הו' נחסרה...]

אבל זה אינו נוגע לזה שהתורה אינה לשון רבינו, כי הכונה היא שר' אברהם הבין שעכ"פ תיבות אלו 'ימי חנוכה' נאמרו בראש התורה; אם כצורתם בלה"ק כפי שהן כתובות, ואם באידיש, למשל בלשון 'חנוכה טעג' שזה תרגומו, וממילא שתי תיבות אלו בלבד ניתנו להידרש באופן זה של 'כמו במקרא', ואין מזה ראיה לכל נוסח התורה / התורות.

[פעור]

אם כן צריך להבין
מה ההגדרה של לדייק 'כמו במקרא'?