בירור חשוב ויסודי למעשה בעניין הכלל הארבעה עשר מח"י הכללים

[תלמיד_אמיתי]

לכל אנ"ש היקרים העוסקים בתורת רבינו ז"ל בעיון, זה כבר זמן רב שהתחבטתי בעניין הכלל הארבעה עשר מח"י הכללים, מהו הפועל היוצא ממנו למעשה, עד שאחר התבודדויות ושיחות חברים רבות זכיתי להבין מעט את העניין, ואשמח לשמוע את דעת החברים בזה, האם כיוונתי כראוי לדעת רבינו או שמא פספסתי בזה, ואשמח שתתקנו אותי אם כן. מצורף כאן המסמך:

בירור כלל יד.pdf

תודה רבה

[נחום בקר]

@תלמיד_אמיתי הרעיון יפה. אך צריך לדעת כי התורה היא אחדותו יתברך. ועל כן כאשר יש 'עצה' של 'תורה' זה מ'אחדותו' ממש. והדבר נהיה מוכרח. ואינו רק סגולי. דהיינו 'הצדקה' מצילה מעבירות. כי כך קבע השי"ת שיהיה והוא המדע והוא היודע. ובודאי שזה מהשי"ת אך אינו רק 'אמצעי'.

[שפחה על הים]

@תלמיד_אמיתי כתב:

לכל אנ"ש היקרים העוסקים בתורת רבינו ז"ל בעיון, זה כבר זמן רב שהתחבטתי בעניין הכלל הארבעה עשר מח"י הכללים, מהו הפועל היוצא ממנו למעשה, עד שאחר התבודדויות ושיחות חברים רבות זכיתי להבין מעט את העניין, ואשמח לשמוע את דעת החברים בזה, האם כיוונתי כראוי לדעת רבינו או שמא פספסתי בזה, ואשמח שתתקנו אותי אם כן.

נפלא מאד, אך נראה לענ"ד ש@נחום-בקר צודק שמוכרח שהעצה תעבוד. ובדברי מוהרנ"ת בהלכות ר"ח ה"ה מבואר שכל מצווה ועצה של הצדיק האמת מכוונת כנגד החולי שבאה לרפאותו בדיוק גדול.
אבל כמובן אין זה סותר שבאמת זה חסד ה', אדרבה, כל מצוה עצה היא צמצומים ושיעורים לגלות את השי"ת, וכמבואר כמ"פ בליקו"ה (מו"מ ד, גילוח ג ועוד).
ואם נראה בתחילה שזה לא עוזר, אולי צריך להרבות יותר, כגון (בדוגמא שהבאת) שהצדקה שנתן הצילה אותו משיעור של עבירות לפי הנתינה וכיו"ב, וגם ייתכן שהלך לתיקון הכללי של ישראל, וכעין המבואר בענין הפדיון הכולל שלפעמים נעשה ממנו גרים (סימן רט"ו).

[ברוך מאן]

@תלמיד_אמיתי כתב:

האם כיוונתי כראוי לדעת רבינו

כיוונת מאוד!!
אשריך
נשארה רק שאלה אחת:
איך אתה הופך את זה לכלל לימודי ולא כלל סגולי?

[שפחה על הים]

@ברוך-מאן כתב:

@תלמיד_אמיתי כתב:

האם כיוונתי כראוי לדעת רבינו

כיוונת מאוד!!
אשריך
נשארה רק שאלה אחת:
איך אתה הופך את זה לכלל לימודי ולא כלל סגולי?

זה לא כלל סגולי, אבל בהחלט זה כלל בעיקר אמוני ששומר מטעויות קריטיות ויסודיות בלימוד.

[חרב החכמה]

מצטרף לכל התומכים למאמר. חושב שעיקר הנקודה היא עצם השאלה האם בפועל אנחנו יכולים לראות שעל ידי דבר פלוני מגיעים לדבר אלמוני או לא (כמובן מבלי לגרוע מחובת האמונה התמימה). כי מצד אחד וודאי שאין מדובר בתורה על איך כל דבר גורם לשני רק באופן עקרוני בלי קשר לשדה המציאות. מצד שני וודאי שאין חיוב שאנחנו נוכל לראות איך זה גורם לזה ממש כמו חוקי הטבע, (כי אז היה ביטול הבחירה ואכמ"ל).

לסיכום שאלת השאלות היא כאשר כתוב בתורה שעל ידי דבר פלוני מגיעים למעלה אלמונית, האם זה כמו סגולה שאנחנו לא יכולים לראות את הקשר בניהם, או שזה יותר כמו הסבר של איך בפועל זה גורם לזה, שאת זה אנחנו כן יכולים לראות ולהבין. אחרי גילוי התורה.

[תלמיד_אמיתי]

@נחום-בקר תודה רבה. אני יודע, אבל עם זאת המציאות מוכיחה לפעמים אחרת כביכול (שלכן מוהרנ"ת התייחס לזה מלכתחילה), ואולי ההסבר באמת הוא כמו מה שכתב @שפחה-על-הים :

שהצדקה שנתן הצילה אותו משיעור של עבירות לפי הנתינה וכיו"ב.

[תלמיד_אמיתי]

@ברוך-מאן תודה!
הכלל הלימודי הוא פשט הדברים של ר' אברהם, היינו שבעסק הלימוד לא יגשם שום עניין ח"ו, היינו שהמחשבה לא תהיה אמצעי לעבודה זרה ח"ו. אני בעיקר הבנתי כאן איך הכלל הזה שייך גם בעת ההליכה עם התורה ולא רק בזמן העיון..

[תלמיד_אמיתי]

@חרב-החכמה תודה. אני אשמח אם תוכל להרחיב במה שאמרת, אם באמת יש לך בירור בזה, האם אנחנו אמורים מלכתחילה לראות בפועל איך דבר מוביל לדבר או לא.. נקודה מעניינת.