דרכי הלימוד

@וועלן-וועלן כתב: בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם! הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא. באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...). וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד. כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות.

@לעיין-בתורתו כתב: והנה רוב התורות בליקוטי מוהר"ן בנויים בצורה שאפשר לקרוא לה ספירלה, עושים שלב א, מגיעים לשלב ב, ומתוך ב' אפשר לעשות את א' יותר טוב, ואז גם את ב' יותר טוב, ושוב גם את א' יותר טוב ואז את ב' אפשר לעשות יותר טוב, וכך עד אין סוף. נראה לי שיש גם כזה ספר שכל כולו ממש תרשימים של התורות... אבל ממילא זה אומר שכל פעם שיש משהו שלא כ"כ קשור למהלך ואינו מהווה בפשטות ראיה למהלך צריכים לדון מהו... (לא בתור שאלה אלא כאמירה)

@חרב-החכמה עיין תורה לו, א.

וועלן-וועלן כתב: @איש-הפלא כתב: כבר בזהר הקדוש בכמה וכמה מקומות מצוטטים פסוקים בשינויים מהמקור בהתאם לדרוש הנרצה, ומבארים שם מפרשי הזהר כל מקום כעניינו שזה חלק מסוד הדברים. חשבתי כעת, שהיות ורבינו אמר על תורותיו 'קרא אסמכתא בעלמא היא', ושהסומך גבוה מן הנסמך (חי"מ רפז, שסא), הגם שמובן שאין לנו כלל וכלל השגה בדברים האלו, אבל אנו מאמינים שכל דבריו אמת וצדק, ולאחר שבכל זאת כזאת שיחה נפלאה יצאה מפי רביה"ק, ממילא נקל יותר להבין את השינויים אפילו בפסוקים, כי רביה"ק מביאם רק כאסמכתא לשורשי התורה שגילה. חזק

@נחלי-דבש דוגמה נוספת היא מתורה ס שניקדו את המילה זקן באופן מסוים למרות שזה יכול להיות כך או כך לדעתי כל הניקוד אמנם עוזר למתחילים אבל יכול לפגוע בלומד אם לא יידע לשים הניקוד בעירבון מוגבל... אבל מחילה בוא נתמקד...

מסכים עם הרעיון של סרוסי אבל חושב שמבחינה פרקטית הכי יעיל כשמוצאים קבוצה. גם לעיון וגם להליכה. כי זה נותן שותפים לדבר איתם. כמו שרבנו אומר שצריך לעבד את נקודת הצדיק עם החברים. בתורה למד דלת אשרנו לגמרי!!