גדולי אנ"ש מדורות קודמים שלמדו בדרך העיון

[פעור]

אני חושב שזה די מוסכם על כולם
בלי לפגום חס ושלום בגדלותם ומעלתם
אבל מלבד יחידי סגולה, רוב גדולי אנ"ש בדורות קודמים לא למדו ליקוטי מוהר"ן בעיון!
והעניין הזה - נראה כמו משהו שמיימי שנועד לדור שלנו לכל אחד ואחד
השאלה שלי:
איזה גדולי אנ"ש כן ידוע עליהם שעסקו בלימוד העיון?

[ברוך חשין]

רבי אברהם שטרנהרץ. רבי גדליה קניג. רבי שמואל שפירא. ועוד רבים.

[שפחה על הים]

מוהרנ"ת, רבי נחמן מטשערין, רבי אפרים בר"נ, רבי ברוך אפרים, רבי אברהם בר"נ. (מי שכתבתי זה רק אלו שאנו יודעים ע"פ ספריהם).

[חבר אני]

בספר מקחו של צדיק להגהח ר משה קרמר שליטא יש פרק שלם בנושא הזה מי היה לומד בעיון, הוא מונה שם שורה ארוכה של גדולי אנ"ש שלמדו בעיון.
אגב בהקדמת הפרפראות לחכמה הוא מסביר מדוע אין פירושים וחידושים מתלמידי רבינו בעצמו, -לך נא ראה שם.
בכל אופן זה ברור שכהיום שהשי"ת מנהיג את העולם שענער און שענער, זכינו להגיע עד הלום, הן בכמות והן באיכות.
כמו"כ באחת ההקדמות בספר מחנה דן להגהח ר דן בינדר הוא מסביר שאם תלמידי רבינו היו לומדים את דברי רבינו באופן גלוי כמו שלומדים היום עם החי כללים וכו' הרי שהיה להם ביטול הבחירה ורק בגלל ירידת הדורות התגלה לדור השפל הזה החי כללים ואצלינו אע"פ שלומדים עם הכללים עדיין יש לנו בחירה.
(ואולי זה נכלל במה שראבר"נ כתב בהקדמת הביאוה"ל שה' מקדים רפואה למכה ובירידת הדורות מתגלים גלויים כאלה שהבלתי מתרפא בהם אבדה תקוותו, זאת אומרת לעניינו: אחרי שהח"י כללים התגלו, א"א כהיום ללמוד באופן אחר...)

[שפחה על הים]

@חבר-אני כתב:

(ואולי זה נכלל במה שראבר"נ כתב בהקדמת הביאוה"ל שה' מקדים רפואה למכה ובירידת הדורות מתגלים גלויים כאלה שהבלתי מתרפא בהם אבדה תקוותו, זאת אומרת לעניינו: אחרי שהח"י כללים התגלו, א"א כהיום ללמוד באופן אחר...)

וכן מבואר בדברי רבינו שיש דברים שהם סוד ואחר זמן אינם סוד, וה' יתברך מנהיג העולם יפה יותר.

[חבר אני]

אגב מומלץ לקרוא הקדמות! כמו למשל הקדמת הספר מקור חכמה להרב כרמל זצ"ל וכדו' וכמובן מאליו ההקדמות של ספרי היסוד ליקו"מ, ליקו"ה וכו' וכו' יש המון מה ללמוד מהם

[מסוכן כמוני]

רלוי"צ אומר בדיבורי אמונה שעיקר העיון בליקוטי מוהר"ן הוא ההרגשה בדברים. שכל מה שהרבי אומר - ככה זה.

והרי זה 'הוא היה אומר'!

[חבר אני]

ע"פ תורה ד' הנלמדת כעת יש לבאר שהרי האי"ס מלובש באותיות/ מלכות. ["בגיא, בארץ מואב", עיי"ש]
בדורות הקודמים ש"בחמלת ה' עליו נפתח לו אור אי"ס" -היו אומרים את המילים של רבינו בדביקות גדול ובאמונה שלימה.
אבל כעת בדור השפל שהמלכות נפלה בין העכו"ם, עלינו מחדש לבנות כלים מתוקנים שיאיר בהם האור האי"ס, הכלים הללו נעשים מתוך יגיעה -להשים את עין עיונו בהסתכלות פני הצדיק בבחי והיו עיני"ך רואות את מוריך כמוב"פ.
כשמעיינים בדברי הצדיק אזי ההרגשה בדבריו הק' היא אחרת וכן להפך

[יהודי]

@ברוך-חשין
מה המקור לכך?
דווקא אני שמעתי אחרת על ר"א ורג"א.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].

[יהודי]

@מסוכן-כמוני
כמובן שזה היה החלק שלו בהתקשרות לרבינו.
אבל לנו השי''ת נתן כלים אחרים שלא היו לו [והלוואי שהיינו זוכים למדרגות שהגיע אליהם, הייתי מחליף בשמחה].

[ברוך מאן]

@יהודי
ר"ג קניג, שמעתי מרשמ"ק שהיה לומד בעיון, אמנם השיעורים לציבור היו בפשטות, אבל לעצמו למד בעיון
על רש"ש מספר רימ"ש שהיה לומד בעיון עצום תורות

[ברוך מאן]

ועוד שמות שעיינו וכתבו הרבה חידושים, ר"ש וקסלר, ר"א ספקטור, ר"י אוטוואצקער,
בהמשך ניזכר בעוד

[בדרך]

@ברוך-מאן כתב:

על רש"ש מספר רימ"ש שהיה לומד בעיון עצום תורות

אכן.

עלון 'משיב נפש' מרי"מ שכטר (תז"מ תשפ"ה):

התיאור של איך הם למדו, לדעתי מחודש בברסלב,
ויתירה מכך - לא הייתי מדביק אותו על אף אחד משניהם...
אבל מעשה שהיה, כך היה.

[וועלן וועלן]

בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!
הדוגמא הראשונה היא רבי אהרן הרב מברסלב שרבינו אמר לו שיחפש קושיא ושיתרץ וכו'. היכן הם השו"ת שלו? הוא פשוט לא כתב (או שכתב ואין זה בידינו). והנ"ל זה רק דוגמא.
באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות, אבל היה לאנ"ש לב שבער לה' יתברך וחיפשו יותר עבודה מאשר מדף ספרים...).
וגם היו הרבה שנים שלא היה בשביל מי לכתוב כי כל אנ"ש בכל העולם היו רק כמה משפחות ספורים בלבד.
כמו"כ מיותר לציין, שבדורות הקודמים מצב הלמדנות לא היתה כהיום, והיה בכל דור ובכל קהילה קבוצה של למדנים, וקבוצה של בעלי בתים, ואצל אנ"ש הבעלי בתים עסקו יותר בעבודת ה' בתמימות.

[מדלג על ההרים]

@מסוכן-כמוני
יפה.
זה גם אחד [או יותר מאחד] מהעיקריים של הח''י כללים של רבו רבי אברהם ב''ר נחמן זיע''א.

אגב, ר' לוי יצחק נשמע בהקלטה, מזכיר אותו בהערצה מופלגת: 'כך שמעתי מהפה הקדוש'

[מדלג על ההרים]

בדור האחרון היה יהודי עמקן ענק שבענקים עמוק עמוק מי ימצאנו בליקוטי מוהר"ן. הרב ר' ברוך זילבר מלונדון בנו של ר' בנימין זילבר מגדולי בני ברק

[מדלג על ההרים]

@יהודי כתב:
.
על רש"ש לא ראו כלום כידוע, היה לו עבודה נוראה של הסתרה.
הבנתי שבקושי ראו אותו לומד משהו מלבד משנ"ב ליקו"מ וליקו"ה כפשוטם [ומסתמא גם גמ'].

לאחרונה היה ראיון רבי יעקב מאיר שליט"א בגליון אתהלך של תמימי דרך. שמספר שם איך הם למדו ביחד חברותא 30 תורות בליקוטי מוהר"ן בעיון.
זה תיאור מאד נדיר.

אולי מישהו יכול להעלות את זה כאן

כמו כן. אמנם ר' שמואל הסתתר. אך בהחלט היה לו חברותות שלמד איתם טוב ובצניעות. בניו מספרים שלמד איתם לאט בגמ'. ושמעתי מנכדו ר' יהודה צבי בשם אביו שר' שמואל למד איתו לאט עד שהובן הכל טוב וברור. וכך לימד אותם.

[נחמן]

@מדלג-על-ההרים הובא פה למעלה ע"י אחד מהחברים !

[כל מעייני בך]

@מדלג-על-ההרים
מצורף גיליון
ACFrOgAruunXpJGLjJTSnFzKkU6VDbasFNbw1_Qdo-Uq5FVXIgkXLgY-fevroScyRzbOyeM-PqeB01fkVi4F0eEww2LLBGwHwIXMWsMbtKIB8aRN3hKMztjRuLJm2HpMtU7kZTXsHbGeI19vuNdiODCJ-13m6oFUwjauOl202g==.pdf

[חבר אני]

@וועלן-וועלן כתב:

בכל דור היו הרבה מאנ"ש שלמדו באיזה סוג עיון שהוא (לא דווקא בח"י כללים), אבל פשוט לא כתבו אותם!

באם תשאל מדוע לא כתבו? בסתמא מחמת ענווה דקדושה וכדומה, וכמו כן אני שמער שהרבה מאנ"ש העדיפו לעסוק בעבודת ה' ממש מאשר לבזבז את הזמן על כתיבה (מה שמוהרנ"ת כתב כי רביה"ק אמר לו בפירוש לחדש, וכן עוד מאנ"ש שכתבו היה כנראה סיבות

ראה בהקדמת הפרפראות וזה לשונו:
"והנה אנשי רבינו ז"ל בעצמן שזכו לשמוע דברי אלקים חיים מפיו הקדוש בעצמו, ונתקיים בהם מקרא שכתוב (ישעיה ל) והיו עיניך רואות את מוריך, ועל ידי זה זכו ממילא לקבל חידוש וחידוד המוחין בכל פעם, ועל דרך שאמרו רבותינו ז"ל (עירובין י"ג) האי דמחדדנא טפי מחבראי משום דחזיתיה לר"מ וכו' וכמבואר גם בדבריו ז"ל בכמה מקומות בפרט שגם בעצמן רובם ככולם היו אנשים גדולים ומופלגים מאד בחכמות התורה שבנגלה ושבנסתר וכמפורסם דבר זה בעולם,
על כן לא נמצא אחד מהם שישתדל בזה לבאר קצת דבריו ז"ל, כי ידעו בנפשם אשר לבאר מאמר אחד ממאמריו ז"ל ביאור שלם ומספיק, לא יכילם גם המון יריעות ולא יספיק הזמן לזה כלל, כי מאד עמקו מחשבותיו ז"ל עמוק עמוק מי ימצאנו וביאור כל מאמר בשלימות ועד היכן הדברים מגיעים וכל רמיזותיו וסודותיו הקדושים הכלולים בכל מאמר ומאמר, דבר זה נפלא ונשגב מאד ולא יכילם כל רעיון:

ולפי פשוטן של דברים על דרך (שבת ס"ג) אין מקרא יוצא מידי פשוטו דבר זה היה פשוט בעיניהם קצת, עד שלרוחב לבם וגודל השגת דעתם לא עלה על דעתם כלל ההכרח לזה, כי נדמה להם לדבר פשוט ואולי חששו גם כן שלא יטעו המון עם בפרט הקטני דעת ויאמרו, מאחר שתלמידיו ז"ל בעצמן ששמעו המאמרים האלו מפיו הקדוש ביארו דבריו על אופן זה, ממילא בודאי אין שום כוונה אחרת עוד בדבריו ז"ל? לבד מהמבואר וזה בודאי דבר זר ומופלג מאד בתכלית הזרות אשר אין להעלותו על הדעת כלל, כי (תהלים כ"ב) מי יעלה בהר ה' ומי יקום במקום קדשו, ומי יפתח פיו וימלא לבו לומר שזכה לעמוד על תוכן כוונתו ז"ל אפילו רק בדיבור אחד מדבריו ז"ל אפילו רק משיחות חולין שלו, ומכל שכן מהתגלות חידושי תורתו הקדושה שהמשיכם בדרך נפלא ונורא מאוד, וכמבואר קצת מזה במקום אחר ועל כן מחמת עניינים כאלו וכיוצא בהם נמנעו אנשיו ז"ל מלעשות איזה ביאור לדבריו ז"ל והגם שהרבה מהם היו עוסקין לחדש חידושי תורה על פי ההקדמות הנוראות שבמאמריו ז"ל, אבל הכל היה בדרך דרוש וחידוש הנוגע לעבודת ה' אשר זה עיקר תכלית כוונת רבינו זצ"ל וכמבואר במקום אחר..."

מבואר מדבריו כמה סיבות:
א. עצם זה ששמעו את התורה מפי רבינו הרגישו התחדשות המוחין ולכך לא עסקו כ"כ בלחדש חידושים.
ב. כיון שא"א לבאר דבריו הק' עד תכליתם, לכך לא כתבו את חידושם עלי ספר.
ג. שלא יטעו לומר שאם תלמידי רבינו פירשו כך, מי יבוא אחריהם ויחדש אחרת.
ד. רוב חידושיהם היה בדרך דרוש לעבודה"ש ולכן לא טרחו להדפיסם.
ה. "מחמת עניינים אלו וכיוצא בהם נמנעו..." משמע שיש עוד סיבות.