ברכת ישתבח - יחיד חי העולמים

[לב העולם אתה]

@חרב-החכמה כתב:

דרך אגב יש לי איזה כיוון להגיד איך אפשר להסביר את השיחה הזאת, בצורה אחרת, למרות שנראה מהפשט ומהלשון הברור של השיחה שכאן נראה שרבינו מתערב בנוסח ורוצה שכל אחד מאנ"ש ישנה את נוסח התפילה. אבל זה עוד לא העניין, אנחנו עדיין לא שם

אדרבה, נשמע מעניין. למה לא תפתח על זה אשכול?

[האור שבפשטות]

@וועלן-וועלן

@וועלן-וועלן כתב:

@האור-שבפשטות כתב:

ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?

ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל

נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא

תמימות! תמימות! תמימות!

אל תשכח את מה שכתבת בתחילת האשכול כך:
רציתי לשאול את אנ"ש איך הנכם נוהגים כשאתם ניגשים לעמוד כחזן ושליח ציבור בבית כנסת שכונתי, שטיבלאך וכדומה, האם גם שם אתם ככה אומרים, או רק כשאתם מתפללים לבדכם (ולא כשליח ציבור) או בבית כנסת של אנ"ש?
היכן התמימות?
הרי גם אתה מבין
שכל דבר צריך לברר כדי שיתקבל על הלב.
תמימות זה דבר שאתה צריך לקיימו לאחר שברור לך שכך צריך לעשות.

[וועלן וועלן]

@האור-שבפשטות כתב:

@וועלן-וועלן

@וועלן-וועלן כתב:

@האור-שבפשטות כתב:

ולנסות להבין למה
אולי בגלל שהם לא שמעו על זה?
הם אולי לא הסתמכו על מקור השיחה?

ומה זה יעזור בשבילי הבירור הזה? האם גישה ומהלך כזה מסייע ל'חכם' או מסייע ל'תם'? וד"ל

נ.ב. באם היו גדולי אנ"ש שהורו לכלל אנ"ש ולשומעי לקחם לנהוג אחרת ביחיד חי העולמים, ניחא. כאן אף אחד לא אומר לכלל לא לנהוג כך, אלא שיש כאלו שראו יחידי יחידים שנהגו אחרת, ומתחילים לחקור סיבת הדבר, כדי להטיל ספק ולבוא לתוצאה של הפרכת שיחות, ומכאן ה'חכם' מחכים ולומד שלא כל דיבור של רבינו מחייב, ולא כל התחזקות של מוהרנ"ת אכן נכון... ועל דא קא בכינא

תמימות! תמימות! תמימות!

אל תשכח את מה שכתבת בתחילת האשכול כך:
רציתי לשאול את אנ"ש איך הנכם נוהגים כשאתם ניגשים לעמוד כחזן ושליח ציבור בבית כנסת שכונתי, שטיבלאך וכדומה, האם גם שם אתם ככה אומרים, או רק כשאתם מתפללים לבדכם (ולא כשליח ציבור) או בבית כנסת של אנ"ש?
היכן התמימות?
הרי גם אתה מבין
שכל דבר צריך לברר כדי שיתקבל על הלב.
תמימות זה דבר שאתה צריך לקיימו לאחר שברור לך שכך צריך לעשות.

מתנצל מאוד שלא הסברתי כראוי את שאלתי לאנ"ש היקרים מאוד

אולם, לענ"ד ואני משער שאתם מסכימים איתי, זה שאדם ברסלבער לא אומר שהוא צריך להפוך בכוח בית כנסת ליטאי לברסלב, ולכן שאלתי בתמימות איך לנהוג בזה (וכמו שהרחבתי בהמשך מצד לא תתגודדו וכדומה, ושהשליח ציבור צריך להתפלל כמנהג המקום), והיה פשוט לי שהשאלה מובנת, אבל כלל לא עלה על דעתי שעל עצם השיחה בכלל יפקפקו ויטילו ספיקות ודיונים מיותרים (שזה יתכן שנוטה קצת מהתמימות כנלענ"ד).

[כאיל תערוג]

@אחד-מאנש כתב:

ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)

מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?

[נוה צדיקים]

@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!

[חרב החכמה]

לדעתי עם רב אליעזר חשין אומר שנראה שהרב מטשעהרין לא ידע מהשיחה הזאת, אז יש לנו על מי לסמוך כי יש לו כתפיים רחבות להגיד את זה, בגלל בקיאותו בדברים אלו כידוע.

בכל זאת ממש מעניין אותי הסיבות בפועל איך זה קרה ששיחה כזאת לא הייתה ידועה. קצת לא מבין איך זה קרה בפועל שהשיחה הזאת לא הייתה ידועה. בפרט שזה שיחה שמספיק פעם אחת לשמוע אותה ואז אתה משנה את הנוסח וזה נכנס לך להרגל. וממילא בקל לזכור ולהעביר את זה הלאה, אבל את זה כבר צריך לשאול את מי שמבין בזה, אם מישהו מכיר שיעורים או ספרים או כל כיוצא בזה שעוסק בזה אני ישמח שיגיד.

הרב @נוה-צדיקים כתב:

@אחד-מאנש בוודאי שהרב מטהשערין ידע והתייחס לפי מנהג העולם כפי שניתן לראות לפעמים בליקו"ה שמוהרנ"ת כותב על פי מנהג העולם ולאו דוקא לפי מנהג אנ"ש!

אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.

[בדרך]

@חרב-החכמה כתב:

אשמח אם תוכל לתת דוגמה אחת או שתיים שבהם רבי נתן כותב לפי מנהג העולם ולא לפי מנהג אנ"ש.

אחת הדוגמאות למנהג שמובא בנחת השולחן ואינו מנהג אנ"ש, הוא ההקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית [מנהג חסידי מוכר, כרגע אינני זוכר השעות].

[חרב החכמה]

באופן מהותי זה ממש מעניין כי השיחה הזאת נוגעת מבחינה מסוימת להלכה לשינוי נוסח של ברכה. וזה מעניין האם אפשר להגיד שבפשיטות זאת סברה הלכתית של רבינו, או שזה יותר דומה לסיבה קבלית כמו ההפרדה בין אתה סתר לי למצר תצרני. באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.

אם אני בוחר להתעלם לרגע מהסברה של הרב @וועלן-וועלן, שזה מחמת שלא ידעו מהשיחה הזאת. אז אולי אפשר להגיד אולי סברה שהסיבה שהיו אנ"ש שלא קיימו את השיחה ולא שינו את הנוסח, כי היה להם ברור שרבינו לא אמור לגעת בעניין של הלכה נוסח. וכידוע השיחה שרבינו אמר שאפשר להיות חסיד ולהתפלל אשכנז. ולכן מרוב הבירור שלהם של מכלול השיחות והתורות של רבינו, הבינו שהשיחה הזאת נאמרה מצד הלכתי, ולא כמו שאר שיחות או תורות שהם נוגעים לכל אחד ואחד. (הארכתי על זה כמה פעמים בפורום על הצורך, לזקק לברר מה התחום של רבינו ומה לא, אני מקווה שאני לא יקבל עכשיו צעקות בסגנון מה אתה לא מאמין ברבינו וכל דברי רבינו נצחיים וכו', אני מבין שזה יכול לצוף אם זה יעלה אז לא תהיה בררה כי אם לענות או להפנות למקום שהתייחסתי לזה).

[וועלן וועלן]

@כאיל-תערוג כתב:

@אחד-מאנש כתב:

ומסיימין ג"כ בענין התגלות מלכותו ית' ושאז יהיה ה' אחד ושמו אחד ואז אומרים ישתבח שיש בו ג"כ י"ג שבחות ומסיימים מלך יחיד א"ל חי העולמים
נחת השולחן להגה"ק מטשערין
(שמעתי מר' אליעזר חשין שלכאורה לא ידע מהשיחה הנ"ל וכאן רואים שהיא לא הייתה משהו מרכזי בברסלב עכת"ד)

מי אנחנו שנגיד על קודש קדשים 'כן ידע או לא ידע'
אם ראשונים כמלאכים אנו כחמורים
יבוא כל חוקר אונברסיטאי ויחלק ציונים לתלמידי מוהרנ"ת ושאר צדיקי אמת וגדולי ישראל ? ?

זה שאדם יודע הרבה שיחות או לא יודע, לא מעלה ומוריד כלל במעלתו מביחנה מסוימת (נדמה לי שראיתי שהרב בנדר עצמו אמר כן)

כמו שפעם שמעתי מאחד מחשובי אברכי אנ"ש היקרים שעוסק רבות בהפצה, שאפילו מוהרנ"ת (צריך לומר את זה בכבוד הראוי, אבל אפילו מוהרנ"ת) יש שיחות שלא ידעם רוב ככל שנותיו, לדוגמא על"ת מכתב תל"ד שנכתב בשנת תר"ג שנתיים לפני הסתלקותו: וְזֶה סָמוּךְ שָׁמַעְתִּי מִידִידֵנוּ הַוָּתִיק רַבִּי גֵּרְשׁוֹן נֵרוֹ יָאִיר נֶכֶד הַמַּגִּיד זַ"ל מִטִּירָהאוִויצֶע, שֶׁשָּׁמַע מִפִּיו הַקָּדוֹשׁ שֶׁבְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה הַכֹּל מְקַבְּלִים מִמֶּנּוּ תִּקּוּן אֲפִלּוּ דְּבָרִים שֶׁאִי אֶפְשָׁר לְתַקְּנָם בִּזְמַן אַחֵר, בְּרֹאשׁ הַשָּׁנָה נִתְתַּקֵּן הַכֹּל. היינו עד סמוך לשנת תר"ג לא ידע שיחה שכל ילד יכול לדעת היום, והיא מודפסת בכמה מקומות ומפורסמת מאוד
ויש עוד הרבה דוגמאות כאלו

נ.ב. לענ"ד ספר נחת השולחן הוא ספר חידושים שנכתב בשביל כל יהודי והוא בא לחדש חידושים על פי הליקו"מ, ולא כספר שיחות ומנהגי ומסורת אנ"ש, ולכך גם באם ידע את השיחה, היה ראוי יותר שיביא את הנוסח הרווח בעולם, כי גם לנוסחת העולם יש מקור חשוב ומכובד ממנהג עם ישראל בכל הדורות (אבל אנו צריכים לנהוג כרבינו). והדברים פשוטים.

[נחלי דבש]

@בדרך כתב:

הקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית

בין 6 ל-7 בערב

[נחלי דבש]

@בדרך כתב:

הוא מזכיר זאת בסידורו 'שערי רצון'?

לא

[נחלי דבש]

@חרב-החכמה כתב:

באופן כללי האם יש נוסחים אחרים שאומרים כמו רבינו אולי ספרדים תימנים אשכנז ספרד או שזה ממש חידוש של רבינו.

ספרדים, תימנים, אשכנז, ספרד - לא

אבל בנוסח חב"ד כן (וראה בתורה אור פרשת בראשית דף א' ע"ד: "וכמו שמסיים בברכה זו בישתבח 'מלך יחיד חי העולמים', ובברוך שאמר אומרים ג"כ 'יחיד חי העולמים מלך'")

[נחמד]

@בדרך מנהג שנפסק להלכה במגן אברהם ונראה לי מקורו מ"ספר חסידים".
ששעה שביעית מזל מאדים שולט.

[כאיל תערוג]

פוסט זה נמחק!

[ברוך מאן]

בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!

[בדרך]

פוסט זה נמחק!

[בדרך]

@ברוך-מאן כתב:

בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!

זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.

זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.

וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.

כך שקושיא מעיקרא ליתא.

[נחמד]

הרב @בדרך נראה שלא מספיק מובן לקורא מן הצד למה התכוונת.
הרבי מספר שם על צדיקים שעולים לקרבן לפני ה' ית'.
ובהקשר הזה המעתיק (שהרב בדרך אומר שמדובר בר' שמואל הורוויץ) מפנה, לתוספות במנחות. שמביאים את המדרש שמיכאל בונה מזבח ומעלה עליו קרבן נשמות הצדיקים, ומתרצים לפי זה שהברכה הולכת על היום, שהקרבן הזה יהיה לרצון אותם אישי (מלשון אש קרבן) ישראל, ואם כן אין צורך לומר מהרה.
והביא זאת בתור מקור לדברי הרב'ה לסתום פה משטין מעלינו, ולא בדרך של הנהגה למעשה.

[כאיל תערוג]

@בדרך כתב:

@ברוך-מאן כתב:

בהקשר להנ"ל:
כתוב בחיי"מ שלא לומר "מהרה" בתפילת רצה -
ובשיש"ק [הישן כמובן] כתוב, שבאומן כן היו אומרים "מהרה" בתפילת רצה!!

זה לא כתוב בחיי מוהר"ן, וזה לא כתוב בכלל.

זה כתוב בהשמטה לחיי מוהר"ן, כאשר הסוגריים שבהם מוזכר מה שאתה מתכוין - נכתבו על ידי המעתיק, שבמקרה הזה הוא רבי שמואל הורביץ.

וגם שם זה לא כתוב שכך יש לנהוג, אלא בדרך לימוד והבאת מקור הוא מציין לדברי מי שכתב כן, שזה הטעם שלא לומר מהרה, ועל דרך המסופר בשיחה ועל דרך דברי התוספות במנחות שמיכאל מקריב נשמותיהם של צדיקים.

כך שקושיא מעיקרא ליתא.

הביא את זה גם בסידור 'מקור חכמה' לר' שמואל העשיל פרידמן

[חבר אני]

יש הקלטה ידועה שבו שומעים את רלוי"צ כחזן במנחה ער"ה, ושם הוא כן אומר 'מהרה'. (לפי מה שהצלחתי לשמוע, הוא אומר כך: "והשב את העבודה לדביר ביתך ואשי ישראל, (אתנחתא) ותפילתם מהרה וכו', כך שה'מהרה' נסוב על תפילתם.)