'הריני מקשר' לתלמידים [בלי פוליטיק!!]

[שפחה על הים]

@רוצה-לרצות כתב:

@פשטן-מושבע

חבר'ה, בואו נדבר תכל'ס.

מי שיפתח את האשכול הזה מבחוץ יראה ברסלבר'ס פוסלים כמעט את כל עם ישראל - כולל הגדולים והמפורסמים ביותר - כ"אחוזי מדמה" שמסוכן לשמוע מהם. זה לא מה שרבינו רצה. זה ההפך הגמור.

ומה שהכי מכאיב - זה בדיוק מה שעושה חילול לשם רבינו ולאנשי שלומינו. אנחנו, שאמורים להיות מוכרים בענווה, בביטול, ובאהבת ישראל אמיתית - יושבים ומתעסקים בפסילת גדולי דורנו, ונותנים לכל מי שיקרא את זה, ברסלבר או לא, תמונה של קבוצה סגורה שחושבת שהיא היחידה שיש לה אמת. זה לא קידוש השם, זה חילולו. ואנשי שלומינו האמיתיים, הפשוטים, שהולכים בדרך של תמימות ואהבת כל יהודי - נפגעים מזה הכי הרבה, כי בשמם מדברים דברים שהם עצמם לא היו אומרים.

תפתחו את המקור בעצמכם - ליקוטי הלכות, הלכות מתנה ד' סעיף י"ג, אותו מקום בדיוק שכולם מצטטים כאן. כתוב שם שחור על גבי לבן: "כִּי בְּרֻבָּם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה... צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם." לא "תיזהרו". לא "תחפשו קלקול". להתקרב אליהם. נקודה.

ורבינו אמר להחזיק טובה למפורסמים שמחזיקים את העם ביהדות. לא "בינתיים עד שנדע מי צדיק אמיתי" - סתם ככה, תמיד.

אז מי שממשיך לחפש "אחיזת מדמה" בכל צדיק ומשפיע - תשאל את עצמך: רבינו, שאמר להתקשר לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו, היה מרוצה מהדיון הזה? היה מרוצה שבשמו מבזים גדולי ישראל?

אם לא - אז תפסיקו לחפש את הבעיה במפורסמים. תסתכלו במראה.

ברסלב לא פוסלת את כל עם ישראל, בכלל לא. אבל ברסלב כן אוחזת שרבינו הוא היחיד שיכול להנהיג את עמ"י, וששאר המפורסמים אינם יכולים להנהיג אותם.
וברסלב לא חושבים כך כי סתם נראה להם, הם אוחזים כך כי רבינו גילה ע"ז בעצמו, ותלמידו מוהרנ"ת מסר את נפשו בשביל זה.
אמת שלא צריכים לשבת ולפסול אנשים, צריכים בעיקר לדבר מרבינו וממילא הם יפלו מהנהגתם, גם לא צריכים לדחוק את השעה כי כרגע הם נצרכים לרוב עם ישראל, אבל צריכים לדעת את האמת ולהתפלל עליה (ולפעמים גם לדבר ממנה לפי הצורך).
אם תרצה תעיין בדברי רבי חיים ויטאל על מי שלא לומד קבלה, הוא היה יותר "קיצוני" מברסלב, ואולי תבין שזה לא סותר לאהבת ישראל ולתמימות, אדרבה זה מה שמוביל לזה.
דרך אגב, אני ממליץ לך להשוות את המהדורה של ליקו"ה שבביתך לספרים אחרים, שלא תעבור על 'אל תשכן באהלך עולה', וד"ל.

[bjni]

@שפחה-על-הים כתב:
.
דרך אגב, אני ממליץ לך להשוות את המהדורה של ליקו"ה שבביתך לספרים אחרים, שלא תעבור על 'אל תשכן באהלך עולה', וד"ל.

למה כוונתך ?

[פשטן מושבע]

JoJo כתב:

אלא יצק מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה

אני עדיין לא מצליח להבין מדוע מגיבים ומביאים תירוצים וראיות על משהו שלא שאלתי [לא רוצה להאמין שזה בשביל לייק], כגון שיש מעלה יתרה בשימוש וקבלה מחברים שקיבלו וכו' שכבר כתבתי שבודאי כמעט אי אפשר להתקרב לרבינו בלא זה,

אלא שאלתי היתה מיניין לך שזו הדרך היחידה לקבל כמו שכתבת @jojo - אם כן חשוב להדגיש, לקבל, לא נקרא לשמוע קלטות, ולקרוא ספרים. ועל זה לא הבאת שום ראיה כי אין כזו הקדמה בשום מקום, והיא דרך שאומרת שבעצם אין שום ערך בלימוד הספרים בלא שימוש חכמים, ולזה אני מקווה שלא התכוונת, אז בבקשה תסביר את עצמך יותר.

[פשטן מושבע]

@לב-העולם-אתה כתב:

@פשטן-מושבע כתב:

מנין לך שטוב ללמוד 'מוסר פשוט' ממנהיגים שלא בררו את המדמה, וכי אני יכול לקבל תועלת מזה?

אני מנסה רק לברראת המוסכמות עמם אנו צועדים פה בדיון.

• האם לשמוע חיזוק או עצה טובה מחבר לא ברסלבער זה נקרא שמיעת תורה?
  הלא כבר לימדונו חכמינו על הלומד מכל אדם - שחכם שמו.
  אז אולי יש מרחב בין לשמוע ווארט וחיזוק לבין לקבל כיוונים בחיים?

• האם רבינו כותב שכל מנהיג שלא מקורב אליו גורם ל... אצל שומעי תורותיו?
  ואם אכן כך, מדוע עלינו להוקיר ולכבד (-כמובא מרבינו) את רודפי עמינו??

אשמח לענות לך כל דבריך על ראשון ראשון ועל אחרון אחרון, מה ששאלת לגבי שמיעת חיזוק או עצה טובה מחבר, זה כבר בירור שלך כמה אתה נזהר ואיך אתה מבין את השיחה, וככל שתזכה להיות מהיר וחריף בהגדלת הדעת תזכה ממילא לסימן מיהו צדיק אמיתי שנותן לך גדולה שעיקרה הרגשת שפלות ובלתי גבול, ומי הוא מפורסם שממשיך עליך גדלות שהיא עצלות ונבזות.
ומ''מ נביא את דברי מהורנ''ת בעל''ת רנ''ד
וְהִנֵּה בְּשַׁבַּת הֶעָבַר דִּבַּרְנוּ מֵעִנְיַן כַּמָּה צְרִיכִין לְבַקֵּשׁ אֶת הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ בְּכָל יוֹם, שֶׁיְּתַקְּנֵנוּ בְּעֵצָה טוֹבָה מִלְּפָנָיו. כִּי הָאָדָם בְּזֶה הָעוֹלָם צָרִיךְ עֵצוֹת עֲמֻקּוֹת מְאֹד בְּכָל יוֹם, בְּאֹפֶן שֶׁיִּנָּצֵל מִמַּה שֶּׁצָּרִיךְ לְהִנָּצֵל, וְלַחֲטֹף בְּכָל יוֹם טוֹב אֲמִתִּי וְנִצְחִי מַה שֶּׁיּוּכַל. ... וְעַל כָּל פָּנִים צְרִיכִין לֵידַע שֶׁעֲצוֹת הָעוֹלָם הֵם שֶׁקֶר וְכָזָב. כִּי נֶאֱחָז בָּהֶם זֻהֲמַת הַנָּחָשׁ, בְּחִינַת "הַנָּחָשׁ הִשִּׁיאַנִי" שֶׁעַל זֶה הִתְחִיל דָּוִד הַמֶּלֶךְ עָלָיו הַשָּׁלוֹם סֵפֶר תְּהִלִּים, "אַשְׁרֵי הָאִישׁ אֲשֶׁר לֹא הָלַךְ בַּעֲצַת רְשָׁעִים". כִּי יֵשׁ אֲנָשִׁים שֶׁהֵם כְּשֵׁרִים קְצָת, וְאַף עַל פִּי כֵן עֲצָתָם הֵם בְּחִינַת "עֲצַת רְשָׁעִים". מֵחֲמַת שֶׁעֲצָתָם לֹא נִזְדַּכְּכוּ מִזֻּהֲמַת עֲצַת הַנָּחָשׁ הַנַּ"ל...

• ולגבי שאלתך הב' כבר ביאר עניין זה בהל' נט''י ו' סע' נ''ו:

...וְאָמַר: אֵיזֶהוּ חָכָם הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם - וּבְוַדַּאי אֵין כַּוָּנָתוֹ שֶׁיִּסְתַּפֵּק בָּזֶה לְבַד בַּמֶּה שֶׁיִּלְמֹד מִכָּל אָדָם וְלֹא יִלְמֹד מֵרַב כְּלָל, כִּי הֲלֹא כְּבָר הִזְהִירוּנוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל 'עֲשֵׂה לְךָ רַב וּקְנֵה לְךָ חָבֵר'. וְאָמְרוּ 'שֶׁכָּל מִי שֶׁאֵינוֹ מְשַׁמֵּשׁ תַּלְמִיד חָכָם אֲפִלּוּ קָרָא וְשָׁנָה וְכוּ' הֲרֵי זֶה עַם הָאָרֶץ'. וְכַמָּה וְכַמָּה הִפְלִיגוּ רַבּוֹתֵינוּ זַ"ל לֵילֵךְ וּלְבַקֵּשׁ רַב וְחָכָם אֲפִלּוּ בְּמֶרְחַקִּים... אַךְ כַּוָּנַת הַתַּנָּא הוּא אֵיזֶהוּ חָכָם - שֶׁכְּבָר קִבֵּל הַחָכְמָה כָּרָאוּי מֵרַבּוֹ הָאֲמִתִּי עַד שֶׁרָאוּי לִקְרוֹת אוֹתוֹ גַּם כֵּן בְּשֵׁם 'חָכָם', הוּא הַלּוֹמֵד מִכָּל אָדָם - הַיְנוּ כְּשֶׁקִבֵּל מֵרַבּוֹ בְּחִינַת הָרְמָזִים הַנַּ"ל. כִּי מִי שֶׁקִּבֵּל חָכְמַת רַבּוֹ כָּרָאוּי עַל־יְדֵי שֶׁהֵבִין הָרְמָזִים שֶׁלּוֹ, אֲזַי הוּא יָכוֹל לִלְמֹד מִכָּל אָדָם וּלְהָבִין מִכֻּלָּם רְמָזִים לְהִתְקָרֵב לְהַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ.

• ולגבי שאלתך הג', רבינו לא כתב שכל מנהיג שלא מקורב אליו הוא מפוש''ש, אלא כתב:

''וּכְשֶׁאֵין לְיִשְׂרָאֵל מַנְהִיג וּמַשְׁגִּיחַ כָּזֶה, בֶּאֱמֶת כָּל הָעוֹלָם מְעֹרָב וּמְבֻלְבָּל, וְכָל הָרוֹצֶה לִטֹּל אֶת הַשֵּׁם נוֹטֵל, כְּמוֹ שֶׁמִּתְנַהֵג עַכְשָׁו, בַּעֲווֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, כִּי יִשְׂרָאֵל צְרִיכִין שֶׁיִּהְיֶה עֲלֵיהֶם מַשְׁגִּיחַ, שֶׁיַּשְׁגִּיחַ וְיִרְאֶה בָּהֶם שֶׁיַּעֲמֹד כָּל אֶחָד עַל מְקוֹמוֹ הָרָאוּי לוֹ בֶּאֱמֶת...

ואף על פי שלא כל דבר אפשר להבין, ויש בזה נפלאות תמים דעים כמו הידיעה והבחירה [שמה שאנו צריכים להיזהר מהם הוא מצד הבחירה, ולדעת שמצד שני הם גם פועלים טוב במה שמחזיקים את ההמון ביהדות פשות – הוא מצד הידיעה].
אשריך שאתה שואל כעניין וכו'

[פשטן מושבע]

@לב-העולם-אתה כתב:

ואם כך אכן קיבלנו בהלכה מרבינו?
כשקבוצה באה ומחליטה לקחת משהו ולתת לו מנגינה מסוימת, היא זו שצריכה להסביר למה עד עתה כל תלמידי רבינו לא נהגו כן.
אם אכן האמת כניגונו של ה'פשטן', אינני מצליח לתת מקום לכבוד הרב שרחשו כל אנ"ש מקדמת דנא לגדולי ישראל מכל העדות והחוגים.
לא מצאתי מעולם אי מי שהתייחס בזלזול ובלשונות כאלו כלפי צדיקים כמוך.
להפך, כה רבים הם הסיפורים שמתארים את הכבוד ההדדי שהיה.
ואילו האמת כמוך, לא היו מביטים עליהם כלל! אפשר גם היו יורקים בפני מחטיאים אלו. כ"ש וק"ו שלא היו מכבדים אותם. שהרי מי הם? הרי הם לא מתלמידי רבינו והם כהגדרתך "לא מהצדיקים" (-שצדיקים זה רק תלמידי רבינו להגדרתך לעיל)...
וד"ל.

א' זה שבזמן ר' נתן לא הודפסו ההשמטות מחיי מוהר''ן [מחשש מחלוקת], אין זה אומר שלא בא יום והם הודפסו ב''ה [ואוי ואבוי לנו אם לא היה כך].
והכא נמי בנידון דידן, זה שלא דברו כך בעבר [מחשש מחלוקת] זה לא אומר שלא ידברו כך לעתיד, כי בירור נקודת האמת שבין הצדיקים מתחדשת מדור לדור כפי עליית הצדיק מדרגא לדרגא כמבואר בתורה ס''ו.

ב' ומה שאינך מצליח להבין כיצד כבדו אנ''ש למפורסמי הדור, אתה תמיד מזכיר את זה אז תתן דוגמא למה אתה מתכוון, וכבר עניתי בתשובה הקודמת שלא הכל אפשר להבין ויש שכלים שא''א לנסות להבין אותם [כפי מדרגת האדם] אלא רק להאמין בביטול שאם כתוב אז כך הוא.

ג' ומה שהם לא עיקר הצדיקים הוא לא לפי הגדרתי אלא לפי דברי מוהרנ''ת שהובאו לעיל, ובודאי שיש מהם צדיקים וכשרים.

[פשטן מושבע]

@רוצה-לרצות כתב:

תפתחו את המקור בעצמכם - ליקוטי הלכות, הלכות מתנה ד' סעיף י"ג, אותו מקום בדיוק שכולם מצטטים כאן. כתוב שם שחור על גבי לבן: "כִּי בְּרֻבָּם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה... צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם." לא "תיזהרו". לא "תחפשו קלקול". להתקרב אליהם. נקודה.

ורבינו אמר להחזיק טובה למפורסמים שמחזיקים את העם ביהדות. לא "בינתיים עד שנדע מי צדיק אמיתי" - סתם ככה, תמיד.

אז מי שממשיך לחפש "אחיזת מדמה" בכל צדיק ומשפיע - תשאל את עצמך: רבינו, שאמר להתקשר לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו, היה מרוצה מהדיון הזה? היה מרוצה שבשמו מבזים גדולי ישראל?

אם לא - אז תפסיקו לחפש את הבעיה במפורסמים. תסתכלו במראה.

המקור שהבאת הינו מקרה קלאסי של הוצאת דברים מהקשרם, כי הבאת רק את מה שמודגש ולא את מה שבין לבין" הַיְנוּ שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים, כִּי בְּרֻבָּם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה, וְגַם בְּהַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַמְּדַמֶּה. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁשָּׁבַר הַמְּדַמֶּה לְגַמְרֵי, צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם,
וזה שצריך להחזיק להם טובה ולהאמין שיש בהם צדיקים וכשרים אינו סותר ש ''צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִלְּהַטְעוֹת עַצְמוֹ, לוֹמַר, שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה... וּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן לָזֶה, אֲפִלּוּ אִם הִגִּיעַ לְאֵיזֶה דַּרְגָּא, אֲבָל עֲדַיִן לֹא שָׁבַר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּדַּרְגָּא הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר - בְּקַל יוֹתֵר יָכוֹל לִטְעוֹת שָׁם עַד שֶׁיְּהַפֵּךְ הָעַוְלָה לְיֹשֶׁר, עַד שֶׁיּוּכַל לְקַלְקֵל הַרְבֵּה. כִּי כְּשֶׁאֵינוֹ מְשַׁבֵּר הַקְּלִפָּה שֶׁהוּא צָרִיךְ לְשַׁבְּרָהּ, אֲזַי נוֹתֵן כֹּחַ לְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא וְהַקְּלִפּוֹת שֶׁבַּמַּדְרֵגוֹת הַתַּחְתּוֹנוֹת, וְיוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הָרַע שֶׁל הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו, מֵחֲמַת שֶׁיּוֹנְקִים מֵהָרַע וְהַקְּלִפָּה שֶׁבַּמַּדְרֵגָה הַגָּבֹהַּ מֵהֶם, שֶׁהִיא הַדַּרְגָּא שֶׁל רַבָּם שֶׁלֹּא זָכָה עֲדַיִן לְבָרֵר וּלְהַכְנִיעַ הַקְּלִפָּה וְהַסִּטְרָא־אַחֲרָא הַנֶּאֱחֶזֶת שָׁם...
וגם לדעת ש ''זֶה שֶׁמְּקֹרָב לְזֶה הָרַבִּי אֱמֶת, אֲפִלּוּ אִם הוּא קָטָן בְּמַעֲלָה מְאֹד - יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן הַכֹּל, וּלְקָרֵב כָּל הָרְחוֹקִים לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וּלְהַכְנִיס בָּהֶם הַשָּׂגַת אֱלֹקוּת, הַכֹּל בְּכֹחַ רַבּוֹ הַגָּדוֹל, וְכַמְבֹאָר בְּהַתּוֹרָה 'כִּי מְרַחֲמָם יְנַהֲגֵם' וְכוּ'. שֶׁהַצַּדִּיק, גַּם אַחַר הִסְתַּלְּקוּתוֹ לְמָקוֹם שֶׁנִּסְתַּלֵּק - עוֹסֵק בְּתִקּוּן הָעוֹלָם עַל־יְדֵי תַּלְמִידָיו, כִּי זֶה עִקַּר שְׁלֵמוּת הַצַּדִּיק וְכוּ' עַיֵּן שָׁם. אֲבָל זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת הַנַּ"ל, מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו - לֹא דַּי שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְתַקֵּן הַמְקֹרָבִים אֵלָיו, אַף גַּם מְקַלְקֵל אוֹתָם הַרְבֵּה, כִּי עוֹקֵר אוֹתָם מִשָּׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן הָאֲמִתִּי שֶׁהוּא הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא שֹׁרֶשׁ נִשְׁמוֹת יִשְׂרָאֵל. וְזֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה בְּעַצְמוֹ בְּוַדַּאי אֵינוֹ יָכוֹל לְתַקֵּן אוֹתָם, אַדְּרַבָּא, נוֹתֵן עוֹד כֹּחַ לְהָרַע שֶׁלָּהֶם מִשֹּׁרֶשׁ הָרַע הַנֶּאֱחָז בּוֹ שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לְשָׁבְרוֹ.
וכבר הוכחנו לעיל שההתקשרות לצדיקים שבדור שעיקרם הם תלמידי רבינו לא סותרת כלל את מה שאמרנו [לטובתך ראה את כל הפוסטים הקודמים שכתבנו וכך לא תראה את שטחיותך לעיני כל]
נ.ב. לא נפתח הדיון הזה כדי לחפש בעיות אצל מפור' אלא כדי לברר אצלינו כיצד אנו נזהרים ונשמרים מהם, ולא כדי לבזותם ח''ו וכו'

[שפחה על הים]

@bjni כתב:

למה כוונתך ?

חז"ל אסרו להשהות בביתו ספר שאינו מוגה מהפסוק הנ"ל, אם הוא העתיק את ראייתו מליקו"ה בלי לראות את כל ריבוי הלשונות שלפני זה ואחרי זה שמוכיחים במפורש הפך כל מה שכתב (וכמו שכתב אח"כ @פשטן-מושבע), סימן שהספר שבידו חסר מאד.
כמובן אני לא מעלה על דעתי שיש לו ספר רגיל, ובכל זאת הוא כתב את מה שהוא כתב..., שא"כ זה לא מראה על חיפוש אמת אלא להפך.

[רוצה לרצות]

@פשטן-מושבע כתב:

נ.ב. לא נפתח הדיון הזה כדי לחפש בעיות אצל מפור' אלא כדי לברר אצלינו כיצד אנו נזהרים ונשמרים מהם, ולא כדי לבזותם ח''ו וכו'

חסרה לך מודעות עצמית ברמה גבוהה...

תראה באיזה לשונות מחוצפים השתמשת על צדיקים, אתה אומר שלא התכוונת לבזות?

או שזה שני אנשים: פשטן, ומושבע, שלא מכירים אחד את השני.

[JoJo]

@פשטן-מושבע כתב:

JoJo כתב:

אלא יצק מלמד שגדולה שמושה יותר מלמודה

אני עדיין לא מצליח להבין מדוע מגיבים ומביאים תירוצים וראיות על משהו שלא שאלתי [לא רוצה להאמין שזה בשביל לייק], כגון שיש מעלה יתרה בשימוש וקבלה מחברים שקיבלו וכו' שכבר כתבתי שבודאי כמעט אי אפשר להתקרב לרבינו בלא זה,

אלא שאלתי היתה מיניין לך שזו הדרך היחידה לקבל כמו שכתבת @jojo - אם כן חשוב להדגיש, לקבל, לא נקרא לשמוע קלטות, ולקרוא ספרים. ועל זה לא הבאת שום ראיה כי אין כזו הקדמה בשום מקום, והיא דרך שאומרת שבעצם אין שום ערך בלימוד הספרים בלא שימוש חכמים, ולזה אני מקווה שלא התכוונת, אז בבקשה תסביר את עצמך יותר.

הדברים פשוטים וברורים כשמש בצהריים, מי שלא שמע את הניגון של הדברים, ולא ראה את העינים, ואת רמזי הידיים, רק קרא שיחות, ושמע הקלטות, -מחילה על הלשון החריפה- אבל זה מה הגמרא אומרת: הרי הוא "עם הארץ".

והאשכול הנוכחי הוא הראיה הכי טובה בשביל זה.

כי יכול להיות אפילו, שבבחינה מסויימת, כל מה שכתבת כאן, הוא אמת.
אבל זה לא הניגון, פשוט לא.
בברסלב מעולם לא דיברו כך, לא התנהגו כך, ולא חשבו כך.

הניגון של ברסלב מתחיל בזה, שמחפשים קרבת השם, שקועים ועסוקים בעבודת השם, מנסים לחטוף תורה ותפילה, מחשבות קדושות, מחפשים להבין ולהפיץ את התורה של רבינו, העיסוק בשני הוא אפסי ומחפשים לדון לכף זכות כל אחד.

אז נכון שרבינו הוא ראש כל הצדיקים, וכולם צריכים להתקרב אליו, וכל מי שיתקרב אליו יזכה להתקרבות נפלאה להקב"ה.
ונכון שיש כאלה שהם מפורסמים של שקר, (וכבר אמר רלוי"צ בשם ראבר"ן שאלו יהיו בתוך ברסלב, וכל אחד צריך להזהר שזה לא יהיה הוא..).
אבל שפה שכזאת, לא שומעים, לא אצל תלמידי רלוי"צ, לא אצל תלמידי ר' גדליה, ולא בשום מקום אחר.

אני לא מזלזל בך חס ושלום באופן אישי, ואפילו מעריך את חיפוש האמת שלך, אני גם לא נפגע מכך שאתה חושב שאני מחפש לייקים, אני רק מנסה להאיר בך נקודת חבר, אולי תקבל את זה, ותלך לדרוש ולקבל תורה אצל העינים שראו את העינים, שראו את העינים.

חזק ואמץ

[רוצה לרצות]

@שפחה-על-הים אתה רק מוכיח שלפעמים יש לך ספרים בבית, רק שאתה לא יודע לקרוא אותם ואז אתה במקום אחר...
אני מכיר טוב את כל הקטע, ואני יפרש אותו בפשטות ולא כפי העיוות שהבנתם:

תסתכל על סדר הדברים שם: קודם כתוב "כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים" — זו הוראה חיובית, לא "מותר בדוחק".

עכשיו לאזהרה עצמה, ולמה היא לא מדברת במה שאתה חושב. שים לב ללשון של מוהרנ"ת:

''צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד מִלְּהַטְעוֹת עַצְמוֹ, לוֹמַר, שֶׁיִּתְקָרֵב לְהַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁגַּם זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה גָּדוֹל מִמֶּנּוּ הַרְבֵּה, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא זָכָה לַמַּדְרֵגָה הָעֶלְיוֹנָה בְּתַכְלִית הַמַּעֲלָה... וּמִי שֶׁלֹּא הִגִּיעַ עֲדַיִן לָזֶה, אֲפִלּוּ אִם הִגִּיעַ לְאֵיזֶה דַּרְגָּא, אֲבָל עֲדַיִן לֹא שָׁבַר הַקְּלִפָּה שֶׁבַּדַּרְגָּא הַגָּבֹהַּ יוֹתֵר - בְּקַל יוֹתֵר יָכוֹל לִטְעוֹת שָׁם עַד שֶׁיְּהַפֵּךְ הָעַוְלָה לְיֹשֶׁר, עַד שֶׁיּוּכַל לְקַלְקֵל הַרְבֵּה.
ולהפך: "זֶה שֶׁמְּקֹרָב לְזֶה הָרַבִּי אֱמֶת, אֲפִלּוּ אִם הוּא קָטָן בְּמַעֲלָה מְאֹד — יֵשׁ לוֹ כֹּחַ לְתַקֵּן הַכֹּל".

תשים לב לניסוח - לא "מי שקיבל ממנו תורה", לא "מי ששמע ממנו שיעור" - "מְקֹרָב לְזֶה הָרַבִּי", כלומר מי שלקח אותו בפועל לרבי שלו.

וכיוון שמוהרנ"ת משתמש באותה מילה בדיוק גם כלפי הצד הבעייתי - "וְיוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הָרַע שֶׁל הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו" - המשמעות חייבת להיות זהה: מדובר במי שמינה את אותו קטן במעלה לרבי שלו, לא במי שסתם למד ממנו או התחזק ממנו. וכשממשיכים לקרוא רואים שזה מפורש עוד יותר:

הבעיה היא ב"זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת... מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו" - שוב, מי שתופס בפועל את מקום ה"רבי" עבור תלמידיו, ובוודאי מי שחולק על הצדיק האמת.

אז בוא נדייק: יהודי ששומע שיעור ממפורסם, מתחזק ממנו, לומד ממנו איזו נקודה - ולא הפך אותו ל"רבי" שלו במקום רבינו - הוא כלל לא "מְקֹרָב" בהגדרה של הקטע הזה. הוא לא בגדר "מקוריביו" שעליהם מדברת האזהרה.

אז כשמדובר במפורסם שלא חולק על רבינו, שלא תובע להיות "רבי" במקום הצדיק האמת, ופשוט מחזיק את העם ביהדות פשוטה - הוא כלל לא נכנס לגדר האזהרה. וזה בדיוק הסוג שעליו דיברנו כאן.

אז המקור שהבאתי לא היה קטוע - הוא תיאר בדיוק את המצב שרוב עם ישראל נמצא בו, וההמשך שהבאת רק מחזק את זה.

למעשה:

עצם ההבנה שלכם שגויה מעיקרה, יש להיות מקורב למפורסמים, כלומר לקחת אותם לרבי. שזה ההפך הגמור מלהיות מקורב לרבינו כלומר לקחת אותו לרבי.

מכאן ועד לומר, שלא צריך לקבל מהם בכלל, הדרך רחוקה, מפחידה, ואחריתה דרכי מוות!!!

[נחום בקר]

לכל החברים היקרים!
בפרוס חג סוכות עלינו 'סוכת שלום'.
הוראתם לדעת כאו"א מה חושב האחר. ובתחלה חשבתי לא להגיב יותר באשכול זה.
אך מחמת שבלי משים לב ישנם טעויות המחלחלות כארס של עכנאי. ויכולים ח"ו לזגזג מדעת אמת לדעת שקר. על כן אמרתי אדברה.
רבה"ק בתורה יב ובתורה לא. מדבר מענין סם החיים וסם המות שיש בתורת צדיק האמת.
ובתורה לו מבאר רבנו שצריך כלים מזוככים להבין דברי צדיק האמת.
ומבואר מהדברים שגם כשמביאים את דברי הצדיק ומצוטטים אותם, יכולים לאכול 'סם המות' בכמות גדולה.
ועל כן אין לנו אלא להסתכל 'בזקניך ויאמרו לך', ולראות את הנהגתם ואת המובא בספריהם (לדוגמא בספרי הגרי"מ שכטר שליט"א) איך מביאים מכל הספרות התורנית המסורה מדור דור.
וכן בשיעורי ר' צבי חשין שליט"א אפשר לשמוע איך מצוטט מכל הגדולים וכו'. זה נקרא 'מסורת'.
וכל ענייננו הוא 'אנן בחביבותא תליא' להכלל ביחד עם כלל ישראל. על כן כל דעה שמפלגת אותנו מזאת ההתכללות, היא 'דעה כוזבת' מ'להט החרב המתהפכת' שמהפכת סם חיים לסם המות רח"ל.
ועיני הרואות קבוצות שלמות בתוך אנ"ש, שכבר לא קוראים לנו 'אנשי שלומינו', איננו 'משלומם'. והם בדלים ומבדלים את השומעים להם מכלל אנ"ש היקרים. אינם מתפללים בבתי כנסת של אנ"ש. כי הם נפלו ברשת 'המפורסמים' וכו'. כידוע לכאו"א מאתנו.
על כן שמרו על נפשותיכם שלא תפלו במצודה הרעה, של בעלי הגאוה שאינם מוכנים להבין שיש עוד צדיקים בעולם. ומשימים עצמם ל'צדיקי הדור' שהרי הם 'חסידי ברסלב', ואינם מודעים למצבם הרוחני האמיתי. וחושבים שהם מנוקים מזוהמת הנחש וכו'. והם מכלל ל"ו צדיקים שבדור וכו'.
ואצוטט את דברי ר' נתן (יין נסך ד, יח) כִּי דַּי לְךָ לְהַפְקִיעַ אֶת עַצְמְךָ שֶׁתִּזְכֶּה לְהַצְדִּיק מַעֲשֶֹיךָ כָּרָאוּי. וְאֵיךְ יַעֲלֶה עַל הַדַּעַת שֶׁתִּרְצֶה לְהַצְדִּיק וּלְתַקֵּן גַּם אֶת חֲבֵרְךָ בְּעַל כָּרְחוֹ. בִּפְרָט שֶׁאַתָּה רוֹאֶה שֶׁבְּכַמָּה דְּבָרִים הוּא טוֹב מִמְּךָ וּמִתְפַּלֵּל בְּכַוָּנָה יוֹתֵר מֵאִתְּךָ. וְאֵיךְ תַּעֲלֶה עַל דַּעְתְּךָ לְחַפֵּש בּוֹ חֶסְרוֹנוֹת וּלְדוּנוֹ לְכַף חוֹב וכו'.
ועיי"ש בכלל דבריו מאות י' ותבין על איזה 'גדולי הדור' דבר ר' נתן להתרחק מהם. שאין לזה שום שייכות לגדולי הדור האמתיים שבכל דור שאינם חסידי ברסלב.

[רוצה לרצות]

בנוסף: אתם אלו שמשנים מדרך התמימות והפשיטות, ומדרך ישראל סבא שרבינו בעצמו הוליך אותנו בה.

לכן, חוץ מלסלף דברי מוהרנ"ת בליקוטי הלכות, אין לכם שום ראייה אמיתית.

ולגבי הרה"ח ר שמואל הורוויץ זצ"ל מי שקצת מכיר את סגנונו המיוחד יודע שהוא היה קיצוני, ואפשר לראות אצלו לשונות חריפים לשני הכיוונים. מה גם שהוא חי בתקופה מורכבת מבחינה הסטורית.

[איש הפלא]

@נחום-בקר אשריך סוף סוף מישהו מדבר לענין

[לב העולם אתה]

@פשטן-מושבע כתב:

לגבי שאלתך הג', רבינו לא כתב שכל מנהיג שלא מקורב אליו הוא מפוש''ש

כדאי שתזכור את זה. כי זה גם אומר משהו על כל מה שכתבת בצורה גורפת על כל מי שאינו מקורב לרבינו...

@פשטן-מושבע כתב:

ומה שאינך מצליח להבין כיצד כבדו אנ''ש למפורסמי הדור, אתה תמיד מזכיר את זה אז תתן דוגמא למה אתה מתכוון

תראה בכל מכתבי ר' גדליה קעניג, הגרי"מ שכטער, הגר"מ קרמר, נדמה לי שכך הוא גם במכתבי ר' אפריימל, וכן הלאה בכל מקום מלבד מקיצוני הננח...

[לב העולם אתה]

@נחום-בקר כתב:

ובתחלה חשבתי לא להגיב יותר באשכול זה.

באמת כבר ימים מספר שאני עומד ותוהה על שתיקתך

[מאיר לב]

כל מי שקצת מכיר את אחד ומיוחד מזקני אנ"ש - הגה"ח ר' יעקב מאיר שכטר שליט"א, ושומע את שיחותיו ולומד את ספריו הנפלאים, רואה את גודל הבקיאות העצומה שלו בכל ספרי הצדיקים עד לדורות האחרונים ממש, הוא מצטט אותם, ושוזר אותם בצורה נפלאה בכל שיחה שלו.

בנוסף מי שקצת מכיר אותו, ואת ההסטוריה שלו, יודע היטב עד כמה הוא היה מחובר, וקיבל מכל גדולי הצדיקים בזמנו, ובניהם הנתיבות שלום מסלונים ועוד רבים.

האם יעלה על דעת של מישהו להגיד שתורתו היא...

האם מישהו מפקפק בכך שהוא מבוטל לרבינו בתכלית השלימות?

אני מקווה ומאמין שלא.

[שפחה על הים]

חברים יקרים,
למען שימור האויר הנח והזך באתרא הדין קיבלתי ע"ע בלי נדר לא להשיב עוד באשכול זה, מלבד הודעה זו (אא"כ אני האשכול יגלוש לנושא אחר),
והשי"ת יפרוס עלינו סוכת שלום באמת - שיוכלו להודיע זה לזה האמת (תורה כז).
ומי שחפץ בדעת רבינו באמת יוכל להסתכל בכל דברי רבינו, מוהרנ"ת ושאר אנ"ש אשר כל מה שהגדיר אותם והביא עליהם את כל המחלוקת, היה מה 'שלא פנו למפורסמי הזמן מטעמים הרבה שאין לבארם' (כלשון אנ"ש במכתבם לרבי שלמה קלוגר, וכעין זה בהרבה כותבים בעיתונים וכיו"ב שסוקרים את המחלוקת על אנ"ש), ומי שלא יכול להכיל ב' הפכים, איך אפשר גם להעריך אותם כראוי לפי מדרגתם, וגם להבין את הסכנה שבשמיעת תורתם, לא עלינו תלונותיו כי אם על ה' שהנהיג כך את עולמו ועל נאמן ביתו שגילה זאת.
לגבי @רוצה-לרצות תוכל לראות שכדבריך כבר כתבתי למעלה, שמי שאינו מקורב לרבינו טוב שיתקרב אליהם, וכל הדיון על המקורבים לרבינו ונקראים על שמו, (וזה לא הגדרה כ"כ מסובכת כמו שמנסים לעשות את זה), ודרך התמימות היא מה שרבינו אומר, ולא מה שנראה לך שהוא תמימות, ואינו אלא חכמות של הבל.
הרב @נחום-בקר וידידי הרב @מאיר-לב לידיעתכם המסורת לא התחילה אצל הרב שעכטר וכיוצא בו, ברסלב חיה ונושמת כבר יותר ממאתיים שנה, ותוכלו לעיין בספרים ולראות מה היתה דעתם של כל אנ"ש עד לפני כמה עשרות שנים.
@לב-העולם-אתה ייתכן שתמצא כדבריך במכתבי הרב י"מ שעכטר, אך בדברי ר' אפריימל לענ"ד תמצא רק להפך, (עיין לדוגמא בעמוד ש"ס - פרשת קורח).
ותו לא מידי רק חיים ושלום.

[לית ליה מגרמא]

לפי מה שעיני רואות בדיון הזה, כל ההבדל בין מחנה @פשטן-מושבע למתנגדיהם, הוא כך:
גישה שמקדשת את מה שראינו אצל זקני אנ''ש וחושבת שזה נעצר שם, ואיננו מאמינים בהתחדשות של הרב'ה שעולה מדרגה לדרגה לאחר פטירתו.
או גישה שאומרת אנחנו מכבדים ומקבלים מכל זקני אנ''ש באשר הם, אבל מחפשים בכל עת להתחדש בעניין של רבינו, ומבינים שמה שראינו אצל גדולי אנ''ש הינו טיפה מן ים החכמה שיש לרבינו לתת.
וכפי הנראה אם ראב''ן היה מהמחנה הא' בוודאי לא היה מחפש בספרי מוהרנ'''ת מסילות וכללים ועיון על דרך פשט, כנו שמובא בכוכבי אור שיחות וסיפורים אות י''ג
וְהִנֵּה בִּימֵי נְעוּרַי, חָלְפוּ וְעָבְרוּ אֶצְלִי כַּמָּה שָׁנִים שֶׁנִּפְלֵאתִי קְצָת בְּפֵרוּשׁ מִלַּת הָעִיּוּן שֶׁהִזְכִּיר רַבֵּנוּ זַ"ל לְעִנְיַן הַלִּמּוּד שֶׁבִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים. כִּי לִכְאוֹרָה אֵין יְכֹלֶת כְּלָל שֶׁיֻּכְפַּל זֶה הַלִּמּוּד לְפָשׁוּט וְעִיּוּן...
עַד שֶׁבֶּאֱמֶת נִמְצָאִים גְּדוֹלִים מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ (וּמֵהֶם רַבִּי יְחִיאֵל מֶענְדִּיל בְּהַקְדָּמַת הַמַּפְתֵּחוֹת) הַמְּפָרְשִׁים מֵחֲמַת זֶה כַּוָּנוֹת הַמַּאֲמָר הַנַּ"ל עַל פֵּרוּשׁ הַדְּרָשׁ. אֲבָל בְּהֶמְשֵׁךְ הַזְּמַן מִדֵּי שָׁקְדִי עַל דַּלְתֵי סִפְרֵי מוֹהֲרַנַ"ת, אֲשֶׁר עָלָיו סָמַךְ רַבֵּנוּ זַ"ל אֶת יָדָיו לְמַלֵּא אוֹתוֹ בְּרוּחַ אֱלֹקִים לָקוּם לִדְרֹשׁ בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, עַד שֶׁגַּם כָּל דְּרָשׁוֹתָיו כֵּנִים וַאֲמִתִּיִּים, רָאֹה רָאִיתִי שֶׁבְּאֶמְצָעוּת הַדְּרָשׁ חָתַר וּמָצָא מְסִלּוֹת נִפְלָאוֹת בְּלִמּוּד תּוֹרַת רַבֵּנוּ זַ"ל גַּם בִּפְשִׁיטוּת..
וַאֲדַבְּרָה בְּתוֹרָתוֹ נֶגֶד מְלָכִים וְלֹא אֵבוֹשׁ. וְנִתְעוֹרַרְתִּי מִכָּל זֶה לְהַצִּיג בְּזֶה הַסֵּפֶר כַּמָּה מַאֲמָרִים מֵהַלִּקּוּטֵי מוֹהֲרַ"ן עִם הַבֵּאוּרִים כְּפִי הַמְּסִלָּה וְהַכְּלָל הַנַּ"ל, וּלְהַרְכִּיבָם וּלְבָלְלָם עִם אֵלֶּה הַשִּׂיחוֹת וְהַסִּפּוּרִים.

הרי לכם להדיא שר' אברהם בצעירותו לא חשש לחדש דרך לימוד שונה מזקני אנ''ש בדורו [שהיו תלמידי רבינו] ובודאי שלא היה לו את ההקדמות של מחנה א' שאם גדולי אנ''ש לא דברו או למדו בצורה מסויימת אז לא שייך לדבר כך אפילו אם רואים את זה להדיה מספרי רבינו ור' נתן.
והחפץ באמת יבחין בעצמו האם הוא מעקם את מה שכתוב בספרים כדי שיסתדר לו עם השקפתו והרגשתו, או שבאמת הוא רוצה לבטל את דעתו ולהשים את עצמו כבהמה לפני דברי הצדיק.
חג שמח לכולם!

[ברוך מאן]

@מאיר-לב כתב:

ובניהם הנתיבות שלום מסלונים

הרב @מאיר-לב כל דבריך נכוחים ונפלאים!

רק תיקון קטן שהרימ"ש היה תלמיד של ר' מוטל סלאנימער, כשהנתיבות שלום עדיין היה ילד, וזה עוד לפני הברכת אברהם, וממנו קיבלו רבים מגדולי הדור שעבר.

נ.ב. יש המנסים כיום למצוא כל מיני ציטוטים של ר' מוטל בעד רבינו, אבל כפי שהבנתי הוא לא בדיוק אהב את ברסלב, ולמרות זאת רימ"ש מזכיר את שמו בסילודין.

[לית ליה מגרמא]

@רוצה-לרצות כתב:

תשים לב לניסוח - לא "מי שקיבל ממנו תורה", לא "מי ששמע ממנו שיעור" - "מְקֹרָב לְזֶה הָרַבִּי", כלומר מי שלקח אותו בפועל לרבי שלו.

וכיוון שמוהרנ"ת משתמש באותה מילה בדיוק גם כלפי הצד הבעייתי - "וְיוּכַל לְהִתְגַּבֵּר בְּיוֹתֵר הָרַע שֶׁל הַמְּקֹרָבִים אֵלָיו" - המשמעות חייבת להיות זהה: מדובר במי שמינה את אותו קטן במעלה לרבי שלו, לא במי שסתם למד ממנו או התחזק ממנו. וכשממשיכים לקרוא רואים שזה מפורש עוד יותר:

הבעיה היא ב"זֶה הַקָּטָן בְּמַעֲלָה, כְּשֶׁאֵינוֹ מְקַבֵּל כֹּחַ מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת... מִכָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁחוֹלֵק עָלָיו" - שוב, מי שתופס בפועל את מקום ה"רבי" עבור תלמידיו, ובוודאי מי שחולק על הצדיק האמת.

קראתי את תגובתך בעיון רב, והתרשמתי מהמחשבה שהשקעת בעיון ובהבנת הקטע. ואז שמתי לב למשהו שורשי בצורת הלימוד שלך, שלא ניכר ממבט ראשון, והוא: שאתה לא לומד את הדברים ב"בחינות". כלומר: שאתה לומד בצורה קיצונית של 'שחור או לבן', ו'הכל או כלום' (דבר המשפיע גם על הדרך שבה הבנת את הפוסטים מהדעה המנוגדת לדבריך).
ואסביר את עצמי: כר' נתן כותב ש'צריך להתקרב לרבי הגדול במעלה', אתה מבין ממשך דבריו שהוא מדבר על 'לקבל אותו כמנהיג', וממילא אתה לומד להפך – שהסכנה לקרב עצמו לרבי קטן במעלה היא דווקא כשמקבל אותו על עצמו כמנהיג. אבל זו צורת לימוד מאוד מגושמת, ש"מקורב" = לקבל אותו כמנהיג.
כי אינך שם לב שיש "בחינת מקורב" ששייכת אצל כל מי שקיבל עצות והתחזקות מרבנו, ואף על פי שלא קיבל אותו כמנהיג. ואמת שאינו נקרא מקורב בשלמות, מכל מקום בוודאי נקרא 'בחינת מקורב' דהיינו שיש אצלו איזו בחינה של התקרבות שתועיל לו.
ומכאן תלמד להפך: שמקרב עצמו לקטן במעלה, כשמקבל אותו כמנהיג – בוודאי זו סכנה גדולה; אבל גם אם לא קיבלו עליו כמנהיג, אלא רק קיבל ממנו תורה – ודאי שזו גם בחינה של התקרבות, שבבחינה זו יכול להתקלקל ממנו.
ועוד דבר: אתה יוצא מהבנה ש'לקבל אותו כמנהיג' ו'לשמוע ממנו תורה' הם שני דברים נפרדים, אבל טעות בידיך! שהרי כל מהות ההנהגה הינה ההנהגה של דרך בעבודת השם, שהיא על ידי שאומר תורה, וממילא כל מי ששומע ממנו תורה שאינה אלא לקבל דרך להתקרבות לה', הרי בוודאי מקבל אותו עליו כמנהיג באיזה בחינה שהיא, ואין כאן הנהגה בעניין אחר.