מפורסמים של שקר
-
אני לגמרי מבין מה כוונתך. ובוודאי שצריך להתקרב לתלמידי הצדיק כחלק מהחיפוש אחר רוח הקודש של הצדיק.
אבל אני אזקק את השאלה:
האם אפשר למצוא את הצדיק גם בלי התלמידים האלה?
ובכלל מניין לי מיהו התלמיד שעל ידו אקבל את אור הצדיק?
בדברי מוהרנ"ת בעיקר בליקוטי תפילות ישנן כמה סתירות בנושא, ולכן אשמח שנברר זאת כאן בין אנ"ש.
-
@מאיר-לב אמת ויציב!
ואיני רוצה להוציא את הרוח מהמפרשים.
אך במציאת צדיק האמת 'באמת' (המילה באמת כוונתי למוצא). טעונה הרבה טרחה ועבודת ה'.
דהיינו אף אחר שמצאתי את צדיק האמת רועה כל הרועים (בחינת רעוא דרעוין) שהוא רבה"ק. עדין צריך טרחה ויגיעה למצוא את רבנו באמת. וכפי שרואים בתפלות ר' נתן שמתפלל למצוא את צדיק האמת ודו"ק.
ועל כן יתכן שאף אחר שמצאנו את רבנו עדין צריכים רועים קטנים יותר שעל ידם לבסוף נזכה למצוא את רבנו.
ובמקום אחר כתבתי היום מענין משה רבנו שרי אלפים מאות חמישים ועשרות. שאע"פ שכולם הכירו את משה 'הרועה הנאמן' אעפ"כ לא כאו"א יכל להתיימר ולומר שזהו 'הרועה שלו' ואינו צריך יותר רועים ודו"ק.עדין צריך טרחה ויגיעה למצוא את רבנו באמת. וכפי שרואים בתפלות ר' נתן שמתפלל למצוא את צדיק האמת
אָנָּא יְהֹוָה רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נִשְׁאַרְנוּ יְתוֹמִים וְאֵין אָב, וְאֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ. אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, וְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְחַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, הֲלֹא נִסְתַּלְקוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ רֵקִים וַחֲסֵרִים מִכָּל טוּב, וְנִשְׁאַרְנוּ כַּתּוֹרֶן בְּרֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה. וְאִם אָמְנָם בְּוַדַּאי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גַּם בַּדּוֹר הַזֶּה, אַךְ הֵם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אָנוּ זוֹכִים לֵידַע מֵהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְהֵיכָן נִפְנֶה לְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכָּתֵנוּ, וְאַיֵּה אֵיפֹה הָרוֹפֵא נְפָשׁוֹת לַחֲבוֹשׁ וּלְרַפֹּאת מַכּוֹתֵינוּ וּכְאֵבֵנוּ הָאֲנוּשָׁה מְאֹד. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ, וְנָמֵס כָּל לֵב וְכָשְׁלוּ כָּל בִּרְכַּיִם, בְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֲרַיִם, וְנִלְקַח מִמֶּנּוּ מַחְמַד עֵינֵינוּ, מֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ, חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, תִּפְאֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, גְּאוֹן עֻזֵּנוּ, נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ וְטַהֲרָתֵנוּ, הֵן הֵמָּה צַדִּיקֵי אֱמֶת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת, וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאֹד בְּתַכְלִית הַיְרִידָה. וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לְבָבֵנוּ וְעוֹצֶם תְּשׁוּקָתֵנוּ וּתְשׁוּקַת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם, לִמְצוֹא מָזוֹר וּתְרוּפָה לְמַכָּתָם. כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ, כֻּלָּם כְּאֶחָד תְּאֵבִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְצַפִּים וּמְחַכִּים לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְמַעַן יָשִׁיב אוֹתָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וִיתַקֵּן פִּשְׁעֵיהֶם, וְיוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה. וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם הָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אוֹתָם בְּחֵיקָם כַּאֲשֶׁר יִשָׂא הָאֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, עַד אֲשֶׁר הוֹרוּ אוֹתָם דַּרְכֵי יְהֹוָה וְקֵרְבוּ אוֹתָם אֵלֶיךָ. וְעַתָּה לָמָּה זָנַחְתָּ אוֹתָנוּ, וְהִכִּיתָ אוֹתָנוּ מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה זוֹ מִיתַת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר הִיא קָשָׁה מֵחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. וְאַנַּן יַתְמֵי דְּיַתְמֵי, עוֹלָלִים לֹא רָאוּ אוֹר...
עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, בְּלֵב נִדְכֶּה וּשְׁפַל רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁתָּחֹס וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל חֶבְרָתֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְתִשְׁלַח לָנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן אוֹתָנוּ לְהַחֲזִיר אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וּלְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵינוּ. וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְלִרְאוֹת אוֹר פְּנֵיהֶם הַמְּאִירוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ הָאֻמְלָלָה מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְעַצְבוּת וְעַצְלוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם. וְעַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִרְאוֹת פָּנִים הַמְּאִירוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה תִּנָּצֵל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַמִּדּוֹת רָעוֹת הָאֵלּוּ....
רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי לְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת. וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּלְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, לְמַעַן תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ עַל יָדָם לְכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם חַטֹּאתֵינוּ הַמְּרֻבִּים גָּרְמוּ לַעֲשׂוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיִּהְיוּ נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ. וּוִדּוּי דְבָרִים שֶׁהִתְוַדֵּתִי לְפָנֶיךָ יִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִתְוַדֵּיתִי לִפְנֵי הֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְכָל הַמַּעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבִטּוּל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, הֵן מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְהֵן מַה שֶּׁלֹּא הִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, עַל הַכֹּל תַּעֲזֹר לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי אַתָּה אָבִינוּ, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנִי וְכוֹסְפִי חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַךְ בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי זוֹכֶה לָדַעַת מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא, מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וָאֶמְצָאֵהוּ, הָיִיתִי מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת לָבוֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ:
-
אגב, הרב יעקב נתן אנשין אמר באמריקה (אחרי שמפורסם אחד פער פיו על רביה"ק רח"ל) שבאמת, כנגד אורו הגדול של רבינו הקדוש, כולנו בבחינת מתנגדים... כי להכניס את רבינו לכל רמ"ח ושס"ה ועל כל דבריו לשמוע כהוא זה ורק הרבי ורק הרבי לזה צריך יגיעה רבה
-
@מאיר-לב אמת ויציב!
ואיני רוצה להוציא את הרוח מהמפרשים.
אך במציאת צדיק האמת 'באמת' (המילה באמת כוונתי למוצא). טעונה הרבה טרחה ועבודת ה'.
דהיינו אף אחר שמצאתי את צדיק האמת רועה כל הרועים (בחינת רעוא דרעוין) שהוא רבה"ק. עדין צריך טרחה ויגיעה למצוא את רבנו באמת. וכפי שרואים בתפלות ר' נתן שמתפלל למצוא את צדיק האמת ודו"ק.
ועל כן יתכן שאף אחר שמצאנו את רבנו עדין צריכים רועים קטנים יותר שעל ידם לבסוף נזכה למצוא את רבנו.
ובמקום אחר כתבתי היום מענין משה רבנו שרי אלפים מאות חמישים ועשרות. שאע"פ שכולם הכירו את משה 'הרועה הנאמן' אעפ"כ לא כאו"א יכל להתיימר ולומר שזהו 'הרועה שלו' ואינו צריך יותר רועים ודו"ק. -
@נחום-בקר השאלה היא מה קורה איתך כשאתה בא לשרים האלו...
איך שאני רואה כמה שיש יותר מעברים יש פחות את הרבה.
אולי אני טועה..... -
@נחום-בקר השאלה היא מה קורה איתך כשאתה בא לשרים האלו...
איך שאני רואה כמה שיש יותר מעברים יש פחות את הרבה.
אולי אני טועה.....לב-העולם-אתה כתב:
מעברים
התכוונתי צירים שרבינו עובר דרכם
-
רק רציתי להעיר שאצל רבנו לא כל פעם שמופיע המילה מפורסם או מפורסמים הכוונה למפורסמים של שקר זה היה הביטוי לאדמורי”ם או רבנים כמו גוטע יוד במקומות אחרים
-
@נחום-בקר השאלה היא מה קורה איתך כשאתה בא לשרים האלו...
איך שאני רואה כמה שיש יותר מעברים יש פחות את הרבה.
אולי אני טועה.....@לב-העולם-אתה אני יבאר את דברי יותר.
בדרך כלל ההתקרבות הראשונית לרבנו , או החינוך הראשוני (לברסלבר מלידה) היא שרבנו הוא צדיק הדור והוא הרועה ואנחנו הצאן. ואליו הננו מקשרים עצמנו בתפלות ובכל מצוות היום וכו'.
אך מה נעשה והשגתנו ברבנו היא כהשגת התרנגול באדם. ופחות מזה. ועל כן יש מקורבים ויש ברסלברים מלידה בגיל שיבה ועדין השגתם ברבנו היא כתרנגול באדם וכו'.
ועל זה הבאתי את הדוגמא ממשה רבנו שכולם ידעו שמשה רבנו הוא הרועה הנאמן ואעפ"כ אם הוא צריך לקבל 'מושגים' במשה רבנו ע"י התתי רועים אין בזה שום פסול. ואדרבה יש בזה מעלה אמתית כי כך הוא מתחיל להבין באמת את גדולת רבנו וכו'.
ואתן דוגמא מתוכנו ישנם המפארים את רבנו בכל מיני לשון ופוסלים כל ת"ח שזז גם אם ברסלבר והופכים אותו למפורסם של שקר וכו'. וכולנו יודעים שהשגתם ברבנו היא כהשגת החידק באדם ופחות מזה. וכל הילולם את רבנו אינו אלא להט נשמתי פנימי שהתלבש בהרבה מדמה ומידות רעות ויוצא מזה תערובת נוראה וד"ל.
ואדרבה כאשר ישנם אנשים מקורבים או ברלסבים מלידה שלמדו ושימשו בכל מיני בתי מדרשות של חלקי התורה כולה. אזי השגתם בגדולת רבנו היא לאין ערוך. ומשיגים בהקדמות רבנו אין סוף השגות ממש כנחל נובע מקור חכמה. וכל זה מחמת שלמדו ושימשו ת"ח.
ויש כיום כמה וכמה משפיעים בברסלב 'מזקני ברסלב' ממש, שהם הת"ח הגדולים ביותר בברסלב (שאינם שיכים לשום קהילה, אלא ברסלבים אותנטיים) שהיה תקופות שלמדו אריז"ל ולמדו תקופות ארוכות חב"ד ולמדו בעיון נמרץ בתורת הגר"א. וכאשר אתה שומע את דבריהם אתה מקבל פופרציה בעומק תורת רבנו.
ולזה כוונתי בדברי שלא כאו"א שיודע 'בקיאות' בדברי רבנו, הריהו מכיר את רבנו. ועל זה היתה תפלתו של ר' נתן שהביאו בהודעה לעיל.
סיכומם של דברים שההתקרבות לרבנו באופן שיטחי שווה השגה רדודה בגדולת הצדיק. וכל הקשר שלו עם 'הרועה' הגדול היא מתוך אמונה ולא מתוך ידיעה. ולע"ל יצטרך לחזר על פתחי הרועים הקטנים ללמוד גדולתו של הרועה הגדול.
נ.ב. ודבר זה מרומז במעשה מיין הונגרי וכעת אין לי כח לכתוב הביאור בזה המשל ואי"ה בפעם אחרת. -
רבינו דיבר על רבעס גדולים
לא יודע אם כדאי לפתוח את זה, אבל באמת מעניין על מי מבני דורו התכוון רבינו, והרי ברור שאין הכונה רק על הזקן הידוע שעליו רבינו התבטא בחריפות יותר.
לא יודע אם כדאי לפתוח את זה, אבל באמת מעניין על מי מבני דורו התכוון רבינו
למעשה הנידון הזה - שבאמת לא כדאי לפתוח אותו - הוא הסיפור שסביב התורה של המפורסמים, והוא בעצם המפתח להבין מה ההגדרה של מפורסם של שקר?
יש סיפור מהרה"ק מרופשיץ [שי"א שנפגש עם רבינו בלבוב וכו'], שאמר שראה צדיק אחד שעשה טיש וישבו אצלו 100 וויסע בקיטשעס [כינוי לאדמורי"ם], והוא הסריח מטומאה.
עוד דבר, באותו זמן היה מלחמה נגד אחד מגדולי הצדיקים [בלי להיכנס להשמטות מרבינו עליו - שלא מפורסמות], שהוא לא היה בדיוק בשיטה של רבינו שאסור לקמט שולחן ערוך... ואחד מצאצאיו האדמו"ר מ... אף חילל שבת בפרהסיא, והחסידים המשיכו לומר "סאיז הויכע ענינים...".
יש כמה וכמה סיפורים מסגנון זה על תקופה זו, וברוך ה' שהם לא השתמרו בכתובים, אבל ניתן לדלות זאת מחסידים זקנים וידענים.
-
שמעתי שזה לעומת זה כשם שיש ראש בני ישראל כך יש רע בעיני הויה
-
התחזקתי שלפעמים אדם שואל את עצמו מאין יצא העגל הזה
(מפורסם של שקר שאנשים מתיראין ממנו שיקפח חיותם ובלעדיו חסר מחיותם)
ואולי אפשר לומר שעוונותיו של אדם גורמים לו להינות ולהימשך אחר חידושי תורתם אף על פי שאין מהם באמת של ממש כמו שרבנו אומר שלעצמם אינם יודעים לתת עצה ואלו הם הם הצירופים הרעים שנעשו מהעונות....ואם תשאל איך המפורסם טעה בעצמו?'לָמָּה טָעָה נְבָט ? שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ'
וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִיםומה אני מחפש?
מנהיג רחמן שמשים עצמו כשיריים שזכה לענווה אמיתית ולא אחד שאומנם יש לו כישרונות וכריזמתיות אך עדיין לא זכה לענווה...מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ
כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם
אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת
אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּיטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו
אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם, לִשְׁמעַ שִׁבְחוֹ
וְלא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת
כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ@7272
אשריך שאתה הולך עם התורות של רבינו.
עדיין צריך לדעת, שעיקר ההליכה והפשט בתורות צריך להיות 'במגילת ספר כתוב עלי ודוק' והבן. -
הבעיה בנושא הנפיץ הזה - שהוא מתערבב עם פוליטיקה.
דהיינו
שרבינו מדבר בתורה ד' (ובעוד המון תורות) שצריך להתעסק עם עליית המלכות ושרבינו מדבר על עוד מאות דברים אחרים...
פשוט וברור לכולם שרבינו בא לכוון אותנו לעבודת ה' פנימיתבא נצא מנקודת הנחה שריבנו לא בא להקים מפלגה פוליטית
אלא לכוון אותנו לעבודת ה' פנימיתלעניין הזה צריך לגשת כמו כל נושא אחר שרבינו כותב עליו בספריו הקודשים
לשאול יותר - מה רבינו רוצה ממני?
ופחות לשאול - מה רבינו רוצה ממישהו אחר...
קצת הסתבכתי, מקווה שהייתי מובן.... -
-
-
@7272
אשריך שאתה הולך עם התורות של רבינו.
עדיין צריך לדעת, שעיקר ההליכה והפשט בתורות צריך להיות 'במגילת ספר כתוב עלי ודוק' והבן.עדיין צריך לדעת, שעיקר ההליכה והפשט בתורות צריך להיות 'במגילת ספר כתוב עלי ודוק' והבן.
באיזו הזדמנות איזה מישהו פה כתב איזה מחמאה על מה שכתבתי
ועד היום אני מרגיש את מה שרבנו אומר..מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ
שהשם ימחל לי ואזכה להדבק בדרכי הצדיק ויהיה לי ענווה אמיתית
-
פל"ח תורה קי"א:
ראש בני ישראל ר"ת רבי וכו'
שמעתי מאבי ז"ל שלדעתו הפירוש בזה, כי שזוכין לרבי הגון אזי הוא מאיר עיני המקורבין אליו על דרך (קהלת ב) החכם עיניו בראשו כי הוא באמת ראש בני ישראל, וכמו שאור העינים רק מהראש והמוח, כמו כן כשזוכין לרבי הגון שהוא ראש בני ישראל באמת אזי הוא מאיר להדור ופותח עיניהם ממש.
וכמבואר גם כן במקום אחר בדבריו ז"ל אבל להיפוך חס ושלום רבי שאינו הגון, לא די שאינו מאיר עינים אדרבה הוא מחשיך עיניהם ביותר, שזה בחינת (שמואל א ב')בחשך ידמו כמבואר בפנים.
ועיין גם בספר הקנה שמאריך בגנות הרבי שאינו הגון, ושם נאמר רע בעיני ה' ראשי תיבות רבי וכבר צוחו על זה קמאי דקמאי
ונראה לעניות דעתי דרוצה לומר על דרך שכתוב בזוהר נשא קכ"ב ע"ב ורשעים בחשך ידמו אינון ערב רב וכו' ואתהדרן רעיין על ישראל דאינון רישי עמא עלייהו אתמר (איכה א) היו צריה לראש וכן בפרשת פנחס רצז: כד ערב רב אינון מעורבין בישראל מה כתיב (איכה א) היו צריה לראש וישראל בתר דמתעברי מנייהו אלין מה כתיב (במדבר כ"ו) שאו את ראש כל עדת בני ישראל:
-
מ מנהל הפורום נעל נושא זה ב-
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות