עישון סיגריות
-
אגב, אמר רבי בנימין פראנק שליט"א דבר נחמד
למה יש יצר הרע גדול אצל בני הנעורים לאכול סוכר?
כי בגיל הצעיר קשה לעבוד את ד' מחמת התאוות והדמים הגועשים ובגיל מבוגר הם נרגעים ונוח יותר לעבדו יתברך
לכן מפתה היצר את האדם בקטנותו שיאכל כמה שיותר סוכר כדי שכשיתבגר וירצה ויוכל לעבוד את ד' יהיה עסוק כל היום עם הבעיות שגרמו לו הסוכרים בבריאות הגוף ולא יהיה לו זמן לעבודת הבורא
אותו דבר שייך גם בסיגרים שהניסיון הוא בעיקר בגיל צעיר -
יש הרבה אנ''ש שלומינו שמקלין בדבר הזה ורגילים לעשן סיגריות
אתה תהיה חייב להכריע באיזה יום מי הרבי שלך, האם רביה"ק רבי נחמן מברסלב הטמון באומאן, או הרבה מאנ"ש הנ"ל. יש רבי אחד, זה או זה או זה, שאליו צריך 'ביטול'.
תתפלא לשמוע שיש הרבה מאנ"ש תלמידי חכמים מופלגים, וגם מתבודדים גדולים, אבל מעשנים, אתה יודע למה? לא בגלל שהם סוברים שרבינו לא אסר זאת, אלא כי קשה להם להתגבר, רק בגלל זה, ומכאן צריך להיזהר לא להפוך חולשה לשיטה (כדברי הרב בנדר).
כשאתה לומד ספרי רבינו, אתה לא יכול כל הזמן לפזול לכיוון אנ"ש איך הם נוהגים, כשאתה לומד ספרי רבינו - תקשיב למה שרבינו טרח לומר לך אישית ותציית לו. מאנ"ש תיקח את החשק ואת האור ואת ההתלהבות והחיות והביטול כדי לציית לרבינו, אבל אל תחפש חולשות באנ"ש ומכך לבטל דברי רבינו חלילה.
תחשוב איך מוהרנ"ת עצמו התייחס לרבינו, באם הוא ראה אצל תלמיד אחר של רבינו שנוהג וסובר אחרת מדעת רבינו, האם הוא לכן גם סבר כמוהו, או שהניח בצד את דעת 'אנ"ש' והתבטל כליל לרבינו בפשיטות.
@וועלן-וועלן
וכמו שידוע מכתב מפורסם
מ"ה' בַּמִּדְבָּר תקצ"א...וַהֲלא כְּבָר דִּבַּרְנוּ עַד קָצֶה הָאַחֲרוֹן, שֶׁצְּרִיכִין לְהַחֲיוֹת אֶת עַצְמוֹ אֲפִלּוּ בִּנְקֻדָּה בְּעָלְמָא שֶׁל דַּת יַהֲדוּתֵנוּ הַקְּדוֹשָׁה שֶׁאָנוּ אוֹחֲזִין בָּהֶם בְּחַסְדוֹ הַגָּדוֹל, וְאֵין לְךָ לְהִסְתַּכֵּל כְּלָל עַל שְׁאָר אֲנָשִׁים שֶׁאֵינָם מְחַיִּין עַצְמָן בָּזֶה, אֲפִלּוּ הֵם טוֹבִים מִמְּךָ הַרְבֵּה וְאַף עַל פִּי כֵן הֵם בְּמָרָה שְׁחוֹרָה וְעַצְבוּת, וַאֲפִלּוּ אִם הֵם מֵאַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ, כִּי אֵין לְךָ לְהִסְתַּכֵּל עֲלֵיהֶם בְּעִנְיָן זֶה כְּלָל, רַק שֶׁתִּשְׁמַע לִדְבָרַי, שֶׁהֵם נוֹבְעִים מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה..."
ואולי לגבי דברים טובים וראויים יותר, שמעתי פעם מר' דניאל דיין הי"ו מצפת-מירון, שכשבחילת התקרבותו התייעץ לגבי עניין מסויים עם רנ"צ קעניג זצ"ל והוא אמר לו שיכול לעשות באופן מסוים וכשהקשה לו רד"ד שאנ"ש לא נהגו כך ענה לו 'אנ"ש הם אינם סנהדרין גדולה!' ומכל שכן וכל שכן לעניין הנ"ל שוודאי אין מה לקחת ראייה או הצדקה מהנהגה לא נכונה של אנשים. -
הרבה כותב לא לעלות עשן על הללולקא
רבנו דיבר על לעלות עשן בכלל
ובזמן רבנו כל עינין העישון היה בלולקא
ואיש פשוט שמבוטל לרבה
יבין לבד איך המדמה משחק איתנו בדור הזה ומבלבל שוב ושוב
וינסה לברר עם עצמו איך המדמה יצר עוד סוגי עישון בדור הזה
ויבדוק שוב
ויכול ליהות שהרבה רצה שלא נעשן בכלל -
זה עוד תאווה לגוף וגם אינו בריא לעשן. הרב'ה רוצה שנשמור את הגוף שלנו לעבודת הבורא.
-
לכאורה דברי רבינו היו על משהו מעוד ספציפי שהיה נפוץ אז בזמנם - עישון מקטרת , הרחת טבק
יותר נכון הסנפת טבק
עם רוצים לקחת את רוח הדברים של רבינו ז"ל אז כל דבר שהוא בעצם גורם להתמכרות ולבזבוז זמן , נכלל בהזהרה הזאת , ולכאורה אפשר להכניס לזה את כל ענייני העולם הזה (טלפון , סמרטפון , מחשב ,
פורומים
וכו' וכו' )
אבל אם רוצים לקחת רק את הדברים שעליהם רבינו דיבר
לכאורה זה רק הלולקא והטבק שהיה מצוי בזמנם , שהיה ממכר , ולא כמו היום שמריחים קצת בליל שבת בבית כנסתזה פשוט מדהים לראות איך מקטינים את דברי רבינו שוב ושוב!
רבינו אמר דברים ברורים לגבי עישון, וגם הסביר את עצמו למה הוא אמר זאת.
הוא כתב דברים ברורים מאוד לגבי הרחת טבק, והוא לא חילק בין שמעק טבק ליותר מזה.
ניסיון ההצדקה העצמי פשוט מיותר ומקטין את דבריו האין סופיים של רבינו!
נכון, לפעמים נופלים בעישון, לפעמים מריחים טבק - נגד רצון רבינו, אבל צריך לדעת שאנו עוברים על דבריו.
אבל אני יודע שזה לא פוגע בכהוא זה בקשר שלי עם רבינו הקדוש!
אני אשתדל, אתבודד, אתגבר - גם אם אפול, עד שאזכה לקיים את דברי רבינו כפשוטם.לכאורה דברי רבינו היו על משהו מעוד ספציפי שהיה נפוץ אז בזמנם - עישון מקטרת , הרחת טבק
יותר נכון הסנפת טבק
עם רוצים לקחת את רוח הדברים של רבינו ז"ל אז כל דבר שהוא בעצם גורם להתמכרות ולבזבוז זמן , נכלל בהזהרה הזאת , ולכאורה אפשר להכניס לזה את כל ענייני העולם הזה (טלפון , סמרטפון , מחשב ,
פורומים
וכו' וכו' )
אבל אם רוצים לקחת רק את הדברים שעליהם רבינו דיבר
לכאורה זה רק הלולקא והטבק שהיה מצוי בזמנם , שהיה ממכר , ולא כמו היום שמריחים קצת בליל שבת בבית כנסתזה פשוט מדהים לראות איך מקטינים את דברי רבינו שוב ושוב!
רבינו אמר דברים ברורים לגבי עישון, וגם הסביר את עצמו למה הוא אמר זאת.
הוא כתב דברים ברורים מאוד לגבי הרחת טבק, והוא לא חילק בין שמעק טבק ליותר מזה.
ניסיון ההצדקה העצמי פשוט מיותר ומקטין את דבריו האין סופיים של רבינו!
נכון, לפעמים נופלים בעישון, לפעמים מריחים טבק - נגד רצון רבינו, אבל צריך לדעת שאנו עוברים על דבריו.
אבל אני יודע שזה לא פוגע בכהוא זה בקשר שלי עם רבינו הקדוש!
אני אשתדל, אתבודד, אתגבר - גם אם אפול, עד שאזכה לקיים את דברי רבינו כפשוטם.אשמח אם תוכל להתייחס לגופם של הטענות...........
-
הרבה כותב לא לעלות עשן על הללולקא
רבנו דיבר על לעלות עשן בכלל
ובזמן רבנו כל עינין העישון היה בלולקא
ואיש פשוט שמבוטל לרבה
יבין לבד איך המדמה משחק איתנו בדור הזה ומבלבל שוב ושוב
וינסה לברר עם עצמו איך המדמה יצר עוד סוגי עישון בדור הזה
ויבדוק שוב
ויכול ליהות שהרבה רצה שלא נעשן בכלליהודי-פשוט-שבפשוטים כתב:
הרבה כותב לא לעלות עשן על הללולקא
רבנו דיבר על לעלות עשן בכלל
ובזמן רבנו כל עינין העישון היה בלולקא
ואיש פשוט שמבוטל לרבה
יבין לבד איך המדמה משחק איתנו בדור הזה ומבלבל שוב ושוב
וינסה לברר עם עצמו איך המדמה יצר עוד סוגי עישון בדור הזה
ויבדוק שוב
ויכול ליהות שהרבה רצה שלא נעשן בכלל -
לכאורה דברי רבינו היו על משהו מעוד ספציפי שהיה נפוץ אז בזמנם - עישון מקטרת , הרחת טבק
יותר נכון הסנפת טבק
עם רוצים לקחת את רוח הדברים של רבינו ז"ל אז כל דבר שהוא בעצם גורם להתמכרות ולבזבוז זמן , נכלל בהזהרה הזאת , ולכאורה אפשר להכניס לזה את כל ענייני העולם הזה (טלפון , סמרטפון , מחשב ,
פורומים
וכו' וכו' )
אבל אם רוצים לקחת רק את הדברים שעליהם רבינו דיבר
לכאורה זה רק הלולקא והטבק שהיה מצוי בזמנם , שהיה ממכר , ולא כמו היום שמריחים קצת בליל שבת בבית כנסתזה פשוט מדהים לראות איך מקטינים את דברי רבינו שוב ושוב!
רבינו אמר דברים ברורים לגבי עישון, וגם הסביר את עצמו למה הוא אמר זאת.
הוא כתב דברים ברורים מאוד לגבי הרחת טבק, והוא לא חילק בין שמעק טבק ליותר מזה.
ניסיון ההצדקה העצמי פשוט מיותר ומקטין את דבריו האין סופיים של רבינו!
נכון, לפעמים נופלים בעישון, לפעמים מריחים טבק - נגד רצון רבינו, אבל צריך לדעת שאנו עוברים על דבריו.
אבל אני יודע שזה לא פוגע בכהוא זה בקשר שלי עם רבינו הקדוש!
אני אשתדל, אתבודד, אתגבר - גם אם אפול, עד שאזכה לקיים את דברי רבינו כפשוטם.אשמח אם תוכל להתייחס לגופם של הטענות...........
@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד. -
@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ר' לוי יצחק התבטא ביחס למעשה זה, שאצלנו העיקר הוא מוהרנ"ת, ואצל מוהרנ"ת לא היה טבק, רק רבינו וזהו זה. מוהרנ"ת לקח את ענין רבינו כפי שהוא, מבלי לזוז בשום דבר וענין, וה'השארה' של רבינו נשארה רק אצל מוהרנ"ת. עד כאן דבריו.
-
והצצה לח"ד:
"כשרבינו אומר שלא להריח טבק ושלא לעשן סיגריות, הדבר הזה לבדו אינו כל כך גדול, אבל מי שאינו מציית פוגם באמונת חכמים! אין נפקא מינה באם איני מציית את רבינו בעניין ההתבודדות - או שאיני מציית בעניין הטבק, מכל מקום הרי הוא איננו מציית, וזהו סימן שאין לו אמונת חכמים! כשהצדיק נותן לי דבר קשה, ובאמת אינני יכול לקיים את הדבר, אבל היות שיש לי אמונה אני מבקש מהשם יתברך: 'ריבונו של עולם, זהו הצדיק האמיתי, והוא אמר לי שאעשה כך, וזה קשה לי!' - זאת אומרת שאכן יש לו אמונה, אלא שקשה לו להוציאה מן הכוח אל הפועל. אבל כאן זה הרי דבר קל, לא לעשן סיגריות זה דבר כל כך קשה?! לא להריח טבק, לא לאכול בצל, אלו הרי דברים קלים; אבל כשאין מצייתים בזה - זהו גם כן פגם באמונת חכמים!". (רל"י) -
אם לא מרגיל עצמו אין מקור שזה בעיה - לפי המעט הידוע לי
-
והצצה לח"ד:
"כשרבינו אומר שלא להריח טבק ושלא לעשן סיגריות, הדבר הזה לבדו אינו כל כך גדול, אבל מי שאינו מציית פוגם באמונת חכמים! אין נפקא מינה באם איני מציית את רבינו בעניין ההתבודדות - או שאיני מציית בעניין הטבק, מכל מקום הרי הוא איננו מציית, וזהו סימן שאין לו אמונת חכמים! כשהצדיק נותן לי דבר קשה, ובאמת אינני יכול לקיים את הדבר, אבל היות שיש לי אמונה אני מבקש מהשם יתברך: 'ריבונו של עולם, זהו הצדיק האמיתי, והוא אמר לי שאעשה כך, וזה קשה לי!' - זאת אומרת שאכן יש לו אמונה, אלא שקשה לו להוציאה מן הכוח אל הפועל. אבל כאן זה הרי דבר קל, לא לעשן סיגריות זה דבר כל כך קשה?! לא להריח טבק, לא לאכול בצל, אלו הרי דברים קלים; אבל כשאין מצייתים בזה - זהו גם כן פגם באמונת חכמים!". (רל"י)והצצה לח"ד:
"כשרבינו אומר שלא להריח טבק ושלא לעשן סיגריות, הדבר הזה לבדו אינו כל כך גדול, אבל מי שאינו מציית פוגם באמונת חכמים! אין נפקא מינה באם איני מציית את רבינו בעניין ההתבודדות - או שאיני מציית בעניין הטבק, מכל מקום הרי הוא איננו מציית, וזהו סימן שאין לו אמונת חכמים! כשהצדיק נותן לי דבר קשה, ובאמת אינני יכול לקיים את הדבר, אבל היות שיש לי אמונה אני מבקש מהשם יתברך: 'ריבונו של עולם, זהו הצדיק האמיתי, והוא אמר לי שאעשה כך, וזה קשה לי!' - זאת אומרת שאכן יש לו אמונה, אלא שקשה לו להוציאה מן הכוח אל הפועל. אבל כאן זה הרי דבר קל, לא לעשן סיגריות זה דבר כל כך קשה?! לא להריח טבק, לא לאכול בצל, אלו הרי דברים קלים; אבל כשאין מצייתים בזה - זהו גם כן פגם באמונת חכמים!". (רל"י)ציטוט ממ"ש באשכול "אסור ללכת לרופאים":
סיפר הרה"ח ר' בצלאל פרידמן שליט"א שפעם בימי בחרותו היה בשבת חנוכה יחד עם אנ"ש במירון, וכדרכם של בחורים, הם יצאו לעשן בחצר הציון.
עבר שם רלוי"צ בנדר זצ"ל ואמר להם: לאחר הפטירה שכנגיע לשמים, כמובן נבוא לבקש תיקון מרבינו, רבינו ישאל אותנו במה אנו חסידיו? אמנם את הדברים הגדולים שהוא ציווה עלינו, אולי נתחמק בטענה שמפני שהם היו קצת קשים עבורינו לא התמדנו בהם כ"כ, אבל מה נענה לגבי הדברים הקטנים? -
לכאורה דברי רבינו היו על משהו מעוד ספציפי שהיה נפוץ אז בזמנם - עישון מקטרת , הרחת טבק
יותר נכון הסנפת טבק
עם רוצים לקחת את רוח הדברים של רבינו ז"ל אז כל דבר שהוא בעצם גורם להתמכרות ולבזבוז זמן , נכלל בהזהרה הזאת , ולכאורה אפשר להכניס לזה את כל ענייני העולם הזה (טלפון , סמרטפון , מחשב ,
פורומים
וכו' וכו' )
אבל אם רוצים לקחת רק את הדברים שעליהם רבינו דיבר
לכאורה זה רק הלולקא והטבק שהיה מצוי בזמנם , שהיה ממכר , ולא כמו היום שמריחים קצת בליל שבת בבית כנסת@נחמן ובידיוק כך המדמה משחק ומבלבל
פעם זה היה לולקא
היום זה סיגריות חשמליות
המדמה אומר זה לא טבק ולא עשן וכו וכו
והמדמה לא מפסיק לרגע
אשרינו שיש כזה רבה בעולם -
אני לא מבין מה כל הדיון כאן, הרי רבינו אמר מפורשות "ניתן לקמט את ספרי", כן יש כזה שיחה (לגבי לא לזוז מסעיף קטן בשו"ע) לקמט את ספרי, וממילא יש אכן חשק גדול לקמט לכל מקום שרק ניתן.
וכעת לגופו של עניין, רבינו לא בא להוסיף לנו על שס"ה לא תעשה שבתורה, חלילה וחס, "בל תוסיף"! אולם רבינו שמכיר היטב את הנשמה הקדושה שלנו שהסתבכה היטב בעולם השפל הזה נתן לנו עצות שלפי דעתו המופלגת של רבינו הם יועילו לנו מאוד, אשר על כן גם באם נמצא דיוקים לכאן ולכאן (שאגב, חלקם גם נכונים), אבל מדוע שלא נרצה את ה"אמת לאמיתה" של עצות רבינו? מדוע שלא יהיה לנו דרך ארץ והערכה מופלגת לכל עצה של רבינו, ולא נחפש 'היתר' כדי לא לקיימם?
כי כמו שאמרתי רבינו לא הוסיף עוד איסורי תורה, ומותר בתכלית לעשן כמה שרק רוצים, לולקא, סיגריות, אלקטרוני, וכדומה. אבל יש לנו חשיבות והערכה מרובה מאוד מאוד לכל זיז של כל שיחה של רבינו ולכן אנו כמו 'מחמירים' בזה, ולא מעשנים כליל, מכל סוג ואופן שהוא. -
@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.כל הנ"ל מתלמידי רבינו זה כלל לא ראיה, תתפלא לשמוע שהיו לרבינו הקדוש תלמידים שהיו 'שוחטים', שידוע מרבינו שלא החשיב זאת, כמו כן היה לרבינו 'מלמדים' שגם זה רבינו לא החשיב, וכמו כן 'חסיד בעיר קטנה' היה הרבה.
כן גם היה לרבינו תלמידים שלא נסעו אליו על ראש השנה כמו הרב רבי אהרן מברלסב, וכן המגיד מטירוויץ, וכן פעם אחת רבי חייקל.
כמו כן היה לרבינו תלמידים שהלכו לרופאים (כן בזמנו, ואבקש לא להיגרר כעת כלל לפולמוס הענק).
וכן על זה הדרך גם בעוד נושאים.
והנ"ל היה הן בדורו של רבינו והן גם בדורות אח"כ.מה שברור, שאנחנו הולכים לאורו של מוהרנ"ת (אנחנו לא חסידים רק של "הרבי רבי נחמן" - כנהוג לכנות כך בעולם החסידי), ואנו יודעים ומאמינים שאור רבינו נמצא בפשיטות של מוהרנ"ת ואנ"ש בכל הדורות.
אסייג, שאין להתרעם על אחד שמעשן, כי אין כלל וכלל 'איסור' בזה כמו שכתבתי בהודעה קודמת, אבל אנחנו רוצים להיות The best! ואנחנו יודעים שבאם נשמע היטב בקול רבינו ונקיים בפשיטות לא נפסיד מכך... -
@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.כל הנ"ל מתלמידי רבינו זה כלל לא ראיה, תתפלא לשמוע שהיו לרבינו הקדוש תלמידים שהיו 'שוחטים', שידוע מרבינו שלא החשיב זאת, כמו כן היה לרבינו 'מלמדים' שגם זה רבינו לא החשיב, וכמו כן 'חסיד בעיר קטנה' היה הרבה.
כן גם היה לרבינו תלמידים שלא נסעו אליו על ראש השנה כמו הרב רבי אהרן מברלסב, וכן המגיד מטירוויץ, וכן פעם אחת רבי חייקל.
כמו כן היה לרבינו תלמידים שהלכו לרופאים (כן בזמנו, ואבקש לא להיגרר כעת כלל לפולמוס הענק).
וכן על זה הדרך גם בעוד נושאים.
והנ"ל היה הן בדורו של רבינו והן גם בדורות אח"כ.מה שברור, שאנחנו הולכים לאורו של מוהרנ"ת (אנחנו לא חסידים רק של "הרבי רבי נחמן" - כנהוג לכנות כך בעולם החסידי), ואנו יודעים ומאמינים שאור רבינו נמצא בפשיטות של מוהרנ"ת ואנ"ש בכל הדורות.
אסייג, שאין להתרעם על אחד שמעשן, כי אין כלל וכלל 'איסור' בזה כמו שכתבתי בהודעה קודמת, אבל אנחנו רוצים להיות The best! ואנחנו יודעים שבאם נשמע היטב בקול רבינו ונקיים בפשיטות לא נפסיד מכך...@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.כל הנ"ל מתלמידי רבינו זה כלל לא ראיה, תתפלא לשמוע שהיו לרבינו הקדוש תלמידים שהיו 'שוחטים', שידוע מרבינו שלא החשיב זאת, כמו כן היה לרבינו 'מלמדים' שגם זה רבינו לא החשיב, וכמו כן 'חסיד בעיר קטנה' היה הרבה.
כן גם היה לרבינו תלמידים שלא נסעו אליו על ראש השנה כמו הרב רבי אהרן מברלסב, וכן המגיד מטירוויץ, וכן פעם אחת רבי חייקל.
כמו כן היה לרבינו תלמידים שהלכו לרופאים (כן בזמנו, ואבקש לא להיגרר כעת כלל לפולמוס הענק).
וכן על זה הדרך גם בעוד נושאים.
והנ"ל היה הן בדורו של רבינו והן גם בדורות אח"כ.מה שברור, שאנחנו הולכים לאורו של מוהרנ"ת (אנחנו לא חסידים רק של "הרבי רבי נחמן" - כנהוג לכנות כך בעולם החסידי), ואנו יודעים ומאמינים שאור רבינו נמצא בפשיטות של מוהרנ"ת ואנ"ש בכל הדורות.
אסייג, שאין להתרעם על אחד שמעשן, כי אין כלל וכלל 'איסור' בזה כמו שכתבתי בהודעה קודמת, אבל אנחנו רוצים להיות The best! ואנחנו יודעים שבאם נשמע היטב בקול רבינו ונקיים בפשיטות לא נפסיד מכך...
-
@מאיר-לב אציין מעט - בשיחות הר"ן קמט -המעשה של השבעה בעטלירס הנדפסת בספורי המעשיות ספר כמה ימים ובכל פעם ספר ענין השיך לזה שספרו ממנו שעל ידי זה התחיל לספר המעשה:
בתחלה בליל שבת קדש התחיל על ידי הטאביקי (טבק להרחה) שלקח מאיש מאנשיו ונזכר בהאגרת ששלחתי אני לחברי שהגיע לידו זכרונו לברכה וכתבתי לו שיהיה בשמחה
ובחיי"מ אות תעב - הִזְהִיר אוֹתָנוּ מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמֵנוּ לְהַעֲלוֹת עֲשַׁן הַלּוּלְקֶי וּלְהָרִיחַ טַבָּק. וְהֶאֱרִיךְ בְּשִֹיחָה זוֹ וְאָמַר שֶׁרָאוּי לְאִישׁ כָּשֵׁר לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בָּזֶה, כִּי הֵם בִּטּוּל תּוֹרָה וּתְפִלָּה בְּחִנָּם... וּלְהָרִיחַ טַבָּק אָמַר שֶׁזֶּה מַזִּיק וּמְבַטֵּל יוֹתֵר מֵעֲבוֹדַת הַבּוֹרֵא. כִּי מִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה אֵינוֹ יָכוֹל לִהְיוֹת בְּלֹא זֶה אֲפִלּוּ שָׁעָה אַחַת, וְהִיא בִּלְבּוּל וּבִטּוּל גָּדוֹל מְאֹד בְּאֶמְצַע הַתּוֹרָה וְהַתְּפִלָּה בִּפְרָט לִפְעָמִים כְּשֶׁאֵין לוֹ טַבָּק. כַּיָּדוּעַ לְמִי שֶׁרָגִיל בָּזֶה. וְגַם קָשֶׁה לְהַשְׁלִיךְ אֶת עִנְיַן הַטַּבָּק מִי שֶׁנִּתְרַגֵּל בָּזֶה. עַל כֵּן טוֹב וְנָכוֹן מְאֹד לִבְלִי לְהַרְגִּיל עַצְמוֹ בְּעִנְיַן הַנְהָגוֹת אֵלּוּ שֶׁל הַטִּיטוּן וְהַטַּבָּק שֶׁאֵינָם נִצְרָכִים כְּלָל, רַק מַזִּיקִים וּמְבַטְּלִים אֶת הָאָדָם מִתּוֹרָה וּתְפִלָּה וְכַיּוֹצֵא:
בשיח שרפי קודש ג, ריט - לְרַבִּי יוּדְל זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיוּ לוֹ שְׁתֵּי קוּפְסָאוֹת לַהֲרָחַת טַבַּק, אַחַת גְּדוֹלָה וְאַחַת קְטַנָּה, וְהָיָה מִשְׁתַּמֵּשׁ עִם הַקְּטַנָּה וּכְשֶׁנִּגְמְרָה הָיָה מְמַלְאָה מֵהַגְּדוֹלָה. פַּעַם כְּשֶׁבָּא אֵלָיו אֶחָד עִם פִּדְיוֹן בִּשְׁבִיל שֶׁיִּתְפַּלֵּל עַל מַקְשָׁה לֵילֵד כַּיָּדוּעַ שֶׁעִנְיַן הַפִּדְיוֹנוֹת וְהַמּוֹפְתִים נִמְסַר לוֹ אַחַר פְּטִירַת רַבֵּנוּ, אָמַר "נוּ אָנוּ יְכוֹלִים לַעֲשוֹֹת פִּדְיוֹן גַּם עַל יְדֵי הֲרָחַת טַבַּק, "נוּ מִיר קֶענֶען מַאכְן אַ פִּדְיוֹן מִיט אַ שְׁמֶעק טַבַּק אוֹיךְ". וְלָקַח מִמֶּנָּהּ מְעַט לַהֲרָחָה, וְתֵיכֶף יָלְדָה לְמַזָּל טוֹב.
א. משיחות הר"ן מבואר שהיה אצל רבנו אנ"ש שהיו מריחים טבק אף שרבנו אמר שלא להריח. וקשה לומר שהיה ההרחה קודם שאמר רבנו שלא להריח. כיון שמעשה יג נאמר בשנה האחרונה לחיי רבנו הקדוש.
ב. מחיי"מ משמע שעקר קפידת רבנו היתה לא להרגיל עצמו וכו'. וממילא מובן ששמאק טבק בליל שבת לא נחשב בלהרגיל עצמו.
ג. ממעשה מר' יודיל רואים שאף אחר שיחת רבנו היה מריח טבק ועוד היה עושה עמו פדיונות.
ד. ומה שאנ"ש הקפידו בזה ביותר וכו' אשריהם ואשרי חלקם אך כאשר מדברים מה רבנו אמר ראוי להצמד למה שרבנו אמר דיקא.
ה. אין צורך להעלות את השיחות משש"ק מעניין גערת אנ"ש במחלק הטבק, והתפארות אנ"ש שעוזבים העולם מאף נקי מטבק. כי הנני יודע מזה אך כל זה כלול במש"כ באות ד.כל הנ"ל מתלמידי רבינו זה כלל לא ראיה, תתפלא לשמוע שהיו לרבינו הקדוש תלמידים שהיו 'שוחטים', שידוע מרבינו שלא החשיב זאת, כמו כן היה לרבינו 'מלמדים' שגם זה רבינו לא החשיב, וכמו כן 'חסיד בעיר קטנה' היה הרבה.
כן גם היה לרבינו תלמידים שלא נסעו אליו על ראש השנה כמו הרב רבי אהרן מברלסב, וכן המגיד מטירוויץ, וכן פעם אחת רבי חייקל.
כמו כן היה לרבינו תלמידים שהלכו לרופאים (כן בזמנו, ואבקש לא להיגרר כעת כלל לפולמוס הענק).
וכן על זה הדרך גם בעוד נושאים.
והנ"ל היה הן בדורו של רבינו והן גם בדורות אח"כ.מה שברור, שאנחנו הולכים לאורו של מוהרנ"ת (אנחנו לא חסידים רק של "הרבי רבי נחמן" - כנהוג לכנות כך בעולם החסידי), ואנו יודעים ומאמינים שאור רבינו נמצא בפשיטות של מוהרנ"ת ואנ"ש בכל הדורות.
אסייג, שאין להתרעם על אחד שמעשן, כי אין כלל וכלל 'איסור' בזה כמו שכתבתי בהודעה קודמת, אבל אנחנו רוצים להיות The best! ואנחנו יודעים שבאם נשמע היטב בקול רבינו ונקיים בפשיטות לא נפסיד מכך...@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'. -
@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'.@וועלן-וועלן דבריך נפלאים - אך עדין כלפי הרחה שלא בהרגל לא מצינו גם בדברי ר' נתן איסור בזה. ואין לנו אלא מש"כ בחיי"מ וכו'.
וכפי שכתבת בענין שלא באו להוסיף וכו'. על כן אמרתי אדברה שכל הפולמסים בעניני רופאים, אכילת בצל, עישון וכו'. הם טובים וכו'. אך יבדגו עצמם אנ"ש היקרים האם בשאר דברי חז"ל אנו ג"כ כ"כ קנאים שעל זה ודאי רבנו דיבר לדוגמא בתורה נז עיי"ש. או שאנו חסידים רק לאזהרות שהוסיף רבנו הקדוש. שבודאי צריכים להקפיד בהם.מצד היהדות, בוודאי שמה שמובא בשו"ע זה מחייב עד הסוף, וזה העיקר. אמנם מה שאנ"ש נצמדים מאוד לדברי רבינו, ומעריכים ומחבבים ומייקרים זאת, כי אנו מאמינים שרבינו מתקן לנו את הנשמה הפגומה והנידחת מאוד, בתיקונים בדרכים שלו, ובכך נוכל באמת להגיע לתכלית שלימות נשמתינו. הגע בעצמך, הרי משיח צדקינו הולך בקרוב לבוא, ואז כל עמ"י ירוצו אחריו ויקבלו ממנו כל דיבור וכל עצה וכל תנועה שרק יאמר , ויתנו לזה חשיבות עצומה מאוד מאוד (גם באם ידבר על 'בצל' זכרונו לברכה...), ואז יבוא ליטאי מושבע, ויתמה על כך מה זה? האם גם בשאר חלקי היהדות אנחנו קנאים ומחוברים כך לזה?
[ודרך אגב, עצם קושייתך (באים אנו קנאים גם בשאר דברי חז"ל) כמדומה יש בה קצת כזלזול בחסידות שאליה אתה כנראה משתייך, ושאלות מסוג אלו נשאלים בדרך כלל על ידי המתנגדים. כי תוכל לשאול את קושייתך גם על מוהרנ"ת בעצמו, מדוע הוא עושה כזה 'טראסק' עצום מרבינו? וגם על רבינו בעצמו מדוע הוא כל כך עושה עסק מאמונת חכמים בו - בצדיק האמת מה שלא נמצא רמה כזו בשאר פלגי היהדות. והתשובה לכך היא פשוטה וברורה לכל ברסלבער, וחבל להאריך בזה, אבל אני תמה על עצם קושייתך מהיכן שאבת זאת]
ואציין, שהאמונה שלנו ברבינו לא מסתיימת כלל בחיי מוהר"ן, וגם לא אצל מוהרנ"ת, וגם לא אצל ראבר"נ, כי יש לנו רבי חי, צדיק הדור לדור שלנו, ועד דורנו אנו הוא מאיר לאנ"ש איך להתנהג (כל עוד זה כפוף איכשהו לדבריו בספריו ובספרי מוהרנ"ת), ובאם כל כל אנ"ש שמרו על עצמם לא לעשן, וזה דבר שהיה נהוג בכל הדורות בברסלב בכל הכיתות שרק היו, תמוה מאוד להיצמד ולתקוע את הדיסק רק ללשון שמופיע בחיי מוהר"ן. אנו גם "חסידי ברסלב" ולא רק חסידי "רבי נחמן". אסביר את דברי - חסידות ברסלב היא מושפעת וניזונית בכל הדורות וגם כעת בחיבור כבל ישיר מרבינו בעצמו גם כעת בשנת תשפ"ו, ובאם יש עניין שכל הדורות כל אנ"ש בכל הכיתות קיבלו זאת בפשיטות, אל לנו להתחכם.
ושוב אסייג את דברי, אין כלל שום איסור לעשן ולהריח טבק וסיגריות, "ובפרט שלא בהרגל", אבל יש לנו הרגש לכל דיבור של רבינו.
נ.ב. לדוגמא בשייחה על בצל מקורו בבעש"ט כמבואר בשיחה שם. ורבנו הסביר זאת וכי מותר לאכול דבר 'המזיק' בשב"ק. מכאן בארה שאסורלאכול כל דבר 'המזיק' לדוגמא לשתות שתיה מתוקה עם כמות סוכר מופרשת וכן אכילה במוצרים שיש בהם כל מיני מרעין בישין המצויים כיום בהרבה מאכלים. האם שם אנו זוכרים את דברי רבנו או שנצמדים רק למילה 'בצל'.
אכן גם משם מפורש ברור מאוד לאכול אוכל בריא, ולהיזהר מכל המאכלים מזיקים, וזה שאנ"ש מזכירים תמיד 'בצל', כי פשוט זה הדוגמא שהיתה אז אצל רבינו ובוודאי יש בכל דרכיו רזין, אבל האמת שגם לאכול שאר דברים מזיקים עצת רבינו היא להיזהר מכך. ובעבר ראיתי כתבה מרי"נ אנשין שליט"א שאכן עורר על הנושא.
[זאת אבהיר, שבאם לפעמים אחד מתפלל בבית כנסת כללי, ויש אדם שמחלק טבק לתומו, ברור לכל שאין איסור אלא גם ראוי לקחת קצת כאילו ולחייך ולהודות לו, כי כאמור אין בזה איסור כלל, וכאן שמדובר בין אדם לחבירו צריכים להתהנג כתורה]
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות