למעבר לתורה ד' לחצו כאן
איך אמור להיות ההתייחסות לפסוק שרבינו מביא אותו בצורה אחרת ממה שכתוב
-
אשר על כן שאלתי חוזרת, באם יש הבנה שיש דברים שצריכים לתקן, האם מותר לנו לתקן עוד, ולדוגמא לסדר בכלל את הפסוק של באלקים אהלל דבר קודם לבה' אהלל דבר?
כי או שאנחנו לא נוגעים כלום כלום בספר הקדוש הזה, או שיש לנו כן היתר לתקן, ואם כן, מה הגבול?בכל אופן לענ"ד גם אם יש לנו היתר לתקן ולהגיה, עדיין מה שיצא תחת הדפוס של מוהרנ"ת אפילו עם טעויות, ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין, וניתן למצוא ולחדש בזה, ומחמת גדלותו המופלגת של מוהרנ"ת.
-
אי לי תשובה לשאלה הזאת.
רק אעיר שכשר' ברוך אפרים (מח"ס באבי הנחל) הדפיס את הליקו"מ הוא הגיה את הפסוקים שרבינו מביא שיהיו כמו שכתוב בפסוק. -
@וועלן-וועלן
מהדורת תרל"ו נדפסה בלעמבערג ע"י ר' ברוך אפרים עפ"י הוראותיו והדרכתו של הרב מטשעהרין. -
אך ראו ביאהל"ק על תו' י' אות ה' מש"כ "ובחינם טרח ושגה המדפיס" (הוא רב"א הנ"ל) "... אבל למה לנו לשנות את הלשון שנדפס בבית מורנ"ת ז"ל ובהגהתו".
-
אי אפשר שלא להביא לנושא חשוב כזה
את הציטוט מחיי מוהרן מעלת ספריו כמו שכבר ציינו את הדבר"שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים.
פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ.
וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא
וְהָבֵן.וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קדֶם הַתּוֹרָה
הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ
עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה.
וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם
וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת.
וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה
הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד.
וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר.גַּם אָמַר שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, מְסֻגָּל, כִּי הוּא כְּלָלִיּוֹת.
וְעִקַּר הוּא הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת הַיּוֹצֵא מֵהֶם מִכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר
מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר בִּכְתָב
כִּי אִם כָּל חָד כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּאשרינו שזכינו
-
אשר על כן שאלתי חוזרת, באם יש הבנה שיש דברים שצריכים לתקן, האם מותר לנו לתקן עוד, ולדוגמא לסדר בכלל את הפסוק של באלקים אהלל דבר קודם לבה' אהלל דבר?
כי או שאנחנו לא נוגעים כלום כלום בספר הקדוש הזה, או שיש לנו כן היתר לתקן, ואם כן, מה הגבול?בכל אופן לענ"ד גם אם יש לנו היתר לתקן ולהגיה, עדיין מה שיצא תחת הדפוס של מוהרנ"ת אפילו עם טעויות, ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין, וניתן למצוא ולחדש בזה, ומחמת גדלותו המופלגת של מוהרנ"ת.
ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין
אולי אפשר להתיישב מהמשך התורה
"הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'..."יתכן שרבנו רצה שנעמיק ונבין מהו גדולת התלמידי חכמים שהם דורשים את התורה כמין חומר...
וכתוב בתורה ארבעים יכנו וחכמים הבינו 39ואולי אפשר עוד לומר שבלי הצדיק שממתיק את הייסורים החיים מאוד קשים
באלוהים אהלל דבר בחינת דין ורק לאחר מכן אפשר לזכות מידת הרחמים
אבל רבנו הקדוש מהפך הכל לטובה -
ההתייחסות שלנו צריכה להיות שבוודאי יש בהם רזין
אולי אפשר להתיישב מהמשך התורה
"הַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ חֲכָמֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה.
'כַּמָּה טִפְּשָׁאֵי דְּקַיְמָא מִקַּמֵּי סֵפֶר תּוֹרָה, וְלָא קַיְמָא מִקַּמֵּי צוּרְבָא מִדְּרַבָּנָן'..."יתכן שרבנו רצה שנעמיק ונבין מהו גדולת התלמידי חכמים שהם דורשים את התורה כמין חומר...
וכתוב בתורה ארבעים יכנו וחכמים הבינו 39ואולי אפשר עוד לומר שבלי הצדיק שממתיק את הייסורים החיים מאוד קשים
באלוהים אהלל דבר בחינת דין ורק לאחר מכן אפשר לזכות מידת הרחמים
אבל רבנו הקדוש מהפך הכל לטובה@7272 לא הבנתי
מה שכן הבנתי, תאמר לי אם זה כוונתך, שהדוגמא ל"כמה טיפשאי", זה שחז"ל דורשים 39 במקום 40 מכות, שזה עצמו בחי' של המתקה! בחי' של טוב והמטיב. -
@7272 לא הבנתי
מה שכן הבנתי, תאמר לי אם זה כוונתך, שהדוגמא ל"כמה טיפשאי", זה שחז"ל דורשים 39 במקום 40 מכות, שזה עצמו בחי' של המתקה! בחי' של טוב והמטיב.39 במקום 40 מכות, שזה עצמו בחי' של המתקה! בחי' של טוב והמטיב
חזק ביותר
אך יותר התכוונתי לומר בפשיטות
שהצדיק הוא עיקר התורה
ולכן הוא דורש את התורה והפסוקים כרצונו
וישר בתחילת התורה בסעיף הראשון
רבנו מבהיר לנו שלמעין עולם הבא ניתן לזכות
כשזוכים להיות תלמידים של התלמיד חכם שיודע לדרוש את התורה בהמתקה -
אי אפשר שלא להביא לנושא חשוב כזה
את הציטוט מחיי מוהרן מעלת ספריו כמו שכבר ציינו את הדבר"שָׁמַעְתִּי בִּשְׁמוֹ שֶׁאָמַר כְּבָר, שֶׁיֵּשׁ לוֹ תּוֹרוֹת בְּלִי לְבוּשִׁים.
פֵּרוּשׁ, שֶׁאֵינוֹ יָכוֹל לְהַלְבִּישׁ אוֹתָהּ בְּשׁוּם לְבוּשׁ.
וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא
וְהָבֵן.וְאָמַר שֶׁמַּה שֶּׁמִּתְיַגֵּעַ כָּל כָּךְ קדֶם הַתּוֹרָה
הוּא מֵחֲמַת שֶׁקָּשֶׁה לוֹ מְאד לְהוֹרִיד הַשָּׂגוֹת הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ בִּלְבוּשִׁים וְדִבּוּרִים שֶׁיּוּכַל לְאָמְרָהּ וּלְגַלּוֹתָהּ
עַל כֵּן צָרִיךְ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת לָזֶה.
וְעַיֵּן בְּמָקוֹם אַחֵר מִזֶּה כִּי דַּרְכּוֹ זִכְרוֹנוֹ לִבְרָכָה הָיָה קדֶם הַתּוֹרָה שֶׁהָיָה יוֹשֵׁב עִמָּנוּ כְּמוֹ שָׁעָה וּשְׁתַּיִם
וְהָיָה מִתְיַגֵּעַ מְאד בְּכַמָּה תְּנוּעוֹת וּגְנִיחוֹת.
וְאַף עַל פִּי שֶׁיָּשַׁב בִּשְׁתִיקָה
הָיָה נִכָּר מִתְּנוּעוֹתָיו שֶׁיֵּשׁ לוֹ יְגִיעוֹת גְּדוֹלוֹת מְאד.
וְאַחַר כָּךְ פָּתַח פִּיו וְהִתְחִיל לוֹמַר.גַּם אָמַר שֶׁהַתּוֹרוֹת שֶׁנִּכְתְּבוּ בִּלְשׁוֹנוֹ הַקְּדוֹשָׁה בְּעַצְמוֹ, מְסֻגָּל, כִּי הוּא כְּלָלִיּוֹת.
וְעִקַּר הוּא הַמּוּסָר וְהַהַנְהָגוֹת טוֹבוֹת וְעֵצוֹת טוֹבוֹת הַיּוֹצֵא מֵהֶם מִכָּל מַאֲמָר וּמַאֲמָר
מִלְּבַד הַנִּסְתָּרוֹת שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם וְכוּ' וְכוּ' כַּנַּ"ל
וְאִי אֶפְשָׁר לְבָאֵר יוֹתֵר בִּכְתָב
כִּי אִם כָּל חָד כְּפוּם מָה דִמְשַׁעֵר בְּלִבֵּהּאשרינו שזכינו
@7272
שמעתי מאחד מגדולי אנ"ש (כמדומה רלוי"צ)
שזה השיחה הכי 'חריפה' בחיי מוהר"ן
וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא -
@7272
שמעתי מאחד מגדולי אנ"ש (כמדומה רלוי"צ)
שזה השיחה הכי 'חריפה' בחיי מוהר"ן
וְאָמַר קְרָא אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָא הוּא
שֶׁסּוֹמֵךְ הַתּוֹרָה עַל הַמִּקְרָא כְּמוֹ שֶׁסּוֹמְכִין עַל אֵיזֶה דָּבָר וְכוּ'
כֵּן הַתּוֹרָה שֶׁלּוֹ גָּבוֹהַּ מְאד
עַד שֶׁאֵינָהּ יְכוֹלָה לְהִתְלַבֵּשׁ כִּי אִם דֶּרֶךְ אַסְמַכְתָּא בְּעָלְמָאהכי 'חריפה'
"לעתיד, כשיבוא משיח, אז ידעו, כשיתנו יין המשומר, אזי לאחרים יוכלו להטעות, ויתנו להם יין וואליחשין סטראוויצטיר [סוג יין משובח], ויאמרו להם, שהוא יין הטוב המשומר, אבל לאנ"ש, לא יוכלו להטעות, כי אנחנו טעמנו היין הטוב"
"צַדִּיק הַדּוֹר נִקְרָא אֵם
עַל שֵׁם שֶׁהוּא מֵינִיק לְיִשְׂרָאֵל בְּאוֹר תּוֹרָתוֹ
וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת חָלָב
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "דְּבַשׁ וְחָלָב תַּחַת לְשׁוֹנֵךְ"טעמה כי טוב סחרה לא יכבה בלילה נרה
כמו משל לרוקח שיודע לרקוח לכל אחד את השיקוי לפי שורש נשמתו
ולכל אחד מפריש דרך לפי תבניתו מ4 יסודות מ4 מרות דומם צומח חי מדברואשרינו שזכינו להתקרב לצדיק רחמן
-
עוד בעניין הנ"ל, ראו בביאהל"ק סי' ס' אות פ"ב: "כי כל אלה השינויים [הנראים לשכל האנושי כשגגה ושכחה חס ושלום], הן הן תעלומות תהפוכות השכחה וההכחשה הנ"ל לעמקי עמקי ההתבוננות והחכמה הנ"ל, ומלבד מה שגם בזה בעצמו נמשך התיקון לרחק למי שצריכין לרחק כמוב"פ וכו' ... וכל הסתירות שנמצאים מדברי יחזקאל לתורת משה, וכן כל הסתירות והמחלוקת שנמצאים בדברי חז"ל מחמת השכחה שבשברי לוחות הנ"ל, יהיו באמת האמיתי דברי אלהים חיים, שאין לבוא על זה בביאור השכל הפשוט [כי 'רעם גבורותיו מי יתבונן'], וכמבואר מדבריו הקדושים בכמה מקומות וכו'", עיי"ש.
-
כבר בזהר הקדוש בכמה וכמה מקומות מצוטטים פסוקים בשינויים מהמקור בהתאם לדרוש הנרצה, ומבארים שם מפרשי הזהר כל מקום כעניינו שזה חלק מסוד הדברים.
חשבתי כעת, שהיות ורבינו אמר על תורותיו 'קרא אסמכתא בעלמא היא', ושהסומך גבוה מן הנסמך (חי"מ רפז, שסא), הגם שמובן שאין לנו כלל וכלל השגה בדברים האלו, אבל אנו מאמינים שכל דבריו אמת וצדק, ולאחר שבכל זאת כזאת שיחה נפלאה יצאה מפי רביה"ק, ממילא נקל יותר להבין את השינויים אפילו בפסוקים, כי רביה"ק מביאם רק כאסמכתא לשורשי התורה שגילה.
וועלן-וועלן כתב:
כבר בזהר הקדוש בכמה וכמה מקומות מצוטטים פסוקים בשינויים מהמקור בהתאם לדרוש הנרצה, ומבארים שם מפרשי הזהר כל מקום כעניינו שזה חלק מסוד הדברים.
חשבתי כעת, שהיות ורבינו אמר על תורותיו 'קרא אסמכתא בעלמא היא', ושהסומך גבוה מן הנסמך (חי"מ רפז, שסא), הגם שמובן שאין לנו כלל וכלל השגה בדברים האלו, אבל אנו מאמינים שכל דבריו אמת וצדק, ולאחר שבכל זאת כזאת שיחה נפלאה יצאה מפי רביה"ק, ממילא נקל יותר להבין את השינויים אפילו בפסוקים, כי רביה"ק מביאם רק כאסמכתא לשורשי התורה שגילה.
חזק
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות