התבודדות... מה שכולם חושבים?

[חבר אני]

@לב-העולם-אתה
יש עוד קושי, נגיד קיבלתי על עצמי ללמוד דף היומי, יש יום שאני במוחין אז אלמד לאט ובהבנה, ואילו יום שאין לי כוח, אלמד מהר.
אבל בהתבודדות א"א מהר או לאט. הזמן נשאר אותו זמן, גם אם נניח שעוד לא זכיתי לשעה, אבל גם הזמן שכבר כן קיבלתי על עצמי מידי יום (כי העיקר הוא הקביעות) יש ימים קשים שגם את זה לא מצליחים וכן, לשתוק זה קשה.

אבל צריך לשנות גישה, רבינו ציווה להתבודד, איך תעשה זאת? בכל דרך שהיא! כאן רבינו הכי בא להקל עלינו, העיקר שתקיים זאת.

[חבר אני]

@לב-העולם-אתה כתב:

או שגם יש לאדם סיפוק שהוא הצליח, משא"כ הכא.

אם אדם מצליח, אין צורך לחזק אותו. אבל המציאות היא שלא כל יום האדם 'מוצלח', וכאן המבחן - האם אני מתבודד כי 'אני מבין' או כי 'רבינו אמר'!
וכפי שהבאתי לעיל שכל הנהגה והנהגה מרבינו הוא סגולה ותיקון וכו'.

שמעתי מר' נותל'ה שפירא שצריך להדגיש שהתבודדות זהו תיקון מרבינו, אחרי כל ההסברים, התורות, השיחות וההלכות שכתובות על הנושא - המסקנה לבסוף היא שאני מתבודד כי זהו תיקון מרבינו! (כמו לגבי הנסיעה לאומן ר"ה, שעל אף כל ההסברים, אנחנו עושים זאת גם בלי להבין, ובלי להרגיש...)

[ברוך מאן]

@חבר-אני כתב:

שמעתי מר' נותל'ה שפירא שצריך להדגיש שהתבודדות זהו תיקון מרבינו

ר' נותל'ה אמר בסיפו"מ על הענין שהחכם עשה קטורת למלך ע"ש:
ה'קטורת' היא דבר מסוכן, כמו שרואים ש-250 צדיקים נשרפו בגללה.
מצד שני, כאשר הצדיק עשה את הקטורת הוא הציל את עם ישראל ממיתה ועצר את המגיפה.
כך - הוא אמר - היא ההתבודדות!
אם מתבודדים בגלל כל מיני תובנות נפשיות... וכדומה, אז זה יכול לשרוף [עי' במשנה שבתורה נב, 'הרי זה מתחייב בנפשו', כלל יא ודוק].
להתבודד, זה רק בגלל שרבינו אמר להתבודד, ומכוחו.
ואגב, ההבנה הזו נותנת הרבה כח להמשיך בעקשנות, אפילו שעוברים ימים ושנים שהלב יבש ומיובש.

[לב העולם אתה]

מסביר את דברי:
אני לא בא חלילה לגעת בשאלה למה מתבודדים,
אני שם רק את היד שנבין את עצמינו למה זה קשה ונתאזר בהמון 'המתן' ולא נאמר לעצמינו שזה לא מתאים לי/אני לא מסוגל וכו.
אין דבר שנותן לאדם כוח להחזיק את הראש מעל המים כמו לשמוע ש'ככה זה...' ו'עובר על כולם...' וצריך ים של 'המתן'...

[ישי משה]

ר' אברהם יצחק כרמל ז"ל היה חוזר ע"ז הרבה-שהשעה התבודדות הוא תיקון שרבינו השיג במקום גבוה מאוד.
ר' נתן ליברמנש ז"ל היה אומר- הרבי הרי אמר "גאר מיין זאך איז ר"ה" וגם-"גאר מיין זאך איז תפילה".
אז למה כולנו נוסעים על ר"ה ללא כבידות כ"כ (בדרך כלל) למרות שזה הרבה יותר קשה-לקום להיסחב ולנסוע שעות ע"ג שעות, ועדיין נוסעים בהמונינו ללא שאלות.
ואילו התבודדות כ"כ קשה ויש כבדות בכל יום מחדש, עד שיכול לעבור ימים שלמים בלי התבודדות.
וענה- שעל ר"ה אין הסברים ולכן נוסעים עם "אמונה פשוטה"-מה שיהיה במסירות נפש באש ובמים,
אבל-"התבודדות" היא עצה שנראית מובנית וברורה-שמדברים ומשחררים את הלב וכו' או שתסביר שזה תפילה והולכים "לפעול" וכו'.
ואז-אתה מתיישב ל"התבודדות" ואין לך דיבורים ואין לך לב ואז-לכאורה אתה בכלל לא מגיע למטרה שהיא להשיח את הלב ולהתפלל ולפעול וכו', אבל זה לא הולך-אז אין לי מה לעשות פה.
לכן כשמבינים שזה תיקון מרבינו לשבת שעה "יהיה איך שיהיה"!! לא משנה אם יש לב או לא יש דיבורים או לא-אז כשמתיישבים "לשרוף שעה" בשביל השי"ת הכל שונה.

[נחמד]

@ישי-משה כתב:

ואילו התבודדות כ"כ קשה ויש כבדות בכל יום מחדש

אולי היא הנותנת, כל בנאדם מעדיף משהו אחד גרנדיוזי וחד פעמי, מהשקעה יומיומית מתמשכת וקבועיה שזה דבר הרבה יותר קשה.

[יודע נגן]

כתבו דברים נפלאים ונכונים ומדוייקים.

אני אכתוב בלשוני, שבעיני החידוש, או אחד החידושים, של רבינו בהתבודדות, הוא ה'סיפור'.
(כמו בשיר 'תספר לו מה שכואב לך, תדבר איתו')

גם אבי שליט"א (ליטאי, אני מקורב) אומר שהוא עושה התבודדות, כל יום. הוא יושב ועושה חשבון הנפש מוסרי עמוק עם עצמו כל יום.
הוא גם מרבה בתפילות אישיות, על כל דבר.
כך אכן נהגו חלק מהראשונים, וכך כתוב בספרי בעלי המוסר.
אם זה התבודדות, אז כדברי הרבה אנשים, זה לא חידוש של ברסלב.
העניין שחידש רבינו, (והפעם במילה חידש איני מתכוון לדבר חדש שלא היה מעולם היה לחידוש דבר שהיה בימי האבות והנביאים ונעלם והחזרת עטרה ליושנה) זה ה'סיפור'.
תפילה פשוטה של כל יהודי היא: ה' בבקשה תרחם עלי, תן לי בבקשה פרנסה. רבינו היה קורא לזה בכלל 'בקשה' (שהיא חלק מתפילה כמובן, אך בתורה א' מבדיל בין תפילה לבקשה, אבל זה נושא שיחה אחר)

אבל לעומת זה, ברסלבר פשוט שאומר מה שיש לו בלב, יכול להגיד: ה', תראה איך פה כל אחד מרחיב את הדירה שלו, ולי לא נתת דירה בכלל ואני צריך לשלם שכירות על דירה פצפונת וגם לזה אין לי כסף ואני כל הזמן צריך לקחת הלוואות ולחפש ערבים, תראה איזה בושות יש לי מאנשים שאני לא יכול להחזיר להם. כל אחד פה קונה אוטו חדש, ואני מתרוצץ ומחכה בתחנות לאוטובוסים שמאחרים או לא באים. אין לי כח לזה כבר...

וכך נהג דוד המלך ע"ה, כמבואר בשיחות הר"ן, שמהתבודדות שלו נעשה ספר תהילים. והקורא תהילים יכול לראות איך שדוד המלך אינו מסתפק בלבקש בקשות, אלא בעיקר מספר ומתאר מה שהוא מרגיש. ולכן, בפרקים רבים יש תיאור של הרדיפות וההשפלות, והלעג והבזיונות, ובפרקי הודאה יש תיאור וסיפור של נפלאות ה' איתו, או בבריאה.

וכך שמעתי בשם אחד מהזקנים (לא זוכר כרגע מי), שבהתבודדות צריך לפטפט כמו אשה.

אחד הדברים שמבדילים בין ברסלב לשאר חסידים, זה עניין זה.
היתה לי שיחה עם חסיד קרלין בארה"ב שטען שכל מה שברסלב עושים גם הם עושים אבל יותר טוב, הם צועקים בתפילה, נוסעים כולם לרבי לראש השנה גם מארה"ב, ועושים התבודדות... כשהתפלאתי, כי מחסיד קרלין אחר בארץ שמעתי על חומר ה'איסור לעשות התבודדות' ואז הבנתי שזה בעצם משהו אחר לגמרי, שדומה לעניין הכנה לתפילה שלהם, שמתכוננים ברתת ובזיע לעמוד לפני הקב"ה בתפילה כדרך רוב החסידים, אז כך ניראת ה'התבודדות'. ולכן גם בעיני הקרלינר מהארץ התבודדות שלנו - לספר כל שבאמת בלב כמו לחבר טוב אמיתי, ולפעמים דיבור של אמת ברגעים שחורים יכול להיות משהו שאני יכול להבין למה בעיניו הוא 'אסור', אבל דעת רבינו הקדוש שזה עיקר ההתבודדות, לספר מה אתה באמת מרגיש ולא לעשות מול הבורא משחקים והצגות.

[שמואל בלויא]

כמובן אין פה ויכוח רק כל אחד כותב את הנקודה השייכת אליו
וכל אחד יבחר מה מרגיש לו מתאים וממי לקיים מקבלין דין מן דין.
רוצה לכתוב הרגשה שלי בעקבות תקופה בה עברתי התמודדות לא פשוטה -
וכאמור מי שמתחבר מתחבר ומי שלא אין מה להתווכח וכנ"ל -
התבודדות זה לנוח מהמירוץ של החיים.
עכשיו לא צריך לעשות כלום.
כל הדברים האחרים, באים אח"כ.
אם באים.
ואם לא באים,
אז גם טוב.
[כי הנקודה היא הרי שזה יבוא מהלב, ואם עכשיו הלב עייף, אז זה הנקודה השייכת לליבי.
לא, לא 'צריך לדבר על זה עם השם'
"צריך" פשוט להרשות לעצמי את זה.
או יותר נכון:
עכשיו לא "צריך" כלום].

[נקודה טובה]

מפגש עם השם בנוכחותי המלאה
או
מפגש עם עצמי בנוכחות של השם

[ברוך מאן]

@יודע-נגן כתב:

וכך שמעתי בשם אחד מהזקנים (לא זוכר כרגע מי), שבהתבודדות צריך לפטפט כמו אשה

ראבר"נ [בערך כמובן]

[מאיר לב]

@נקודה-טובה כתב:

מפגש עם השם בנוכחותי המלאה
או
מפגש עם עצמי בנוכחות של השם

מפגש עם עצמי בנוכחות ה', נשמע יותר כמו שיטות פסיכולוגיות - שמשום מה נוטים להדביק לברסלב.

איפה נשמע שהתבודדות היא קודם כל מפגש עם עצמי?

בתורה כ"ה ובכל השיחות ששייכות להתבודדות עולה שבהתבודדות אני נפגש קודם כל עם ה' יתברך, כאבא, כמלך, וכחבר טוב אמיתי.

אין ספק שבכדי שמפגש כזה יתנהל כמו שצריך, ובלי פילטרים, אני צריך להיות שם בנוכחותי המלאה.

אבל בוודאי שהעיקר זה המפגש עם ה' בעצמו.

[bjni]

יש לי שתי שאלות בנושא ההתבודדות
א מוזכר שיש גם התבודדות לא טובה מהי ומה היא שונה מהתבודדות הרגילה
ב אם בתכס אני הולך לשדה ואין לי מה לדבר האם יש עניין לשב ביער ולהפליג במחשבות כי אין דיבורים או לקום וללכת

[7272]

@hthr-chyui כתב:

יש לי שתי שאלות בנושא ההתבודדות

אולי אנסה להשיב
ובטוח יהיה תשובות יותר חזקות אבל בשביל ההתחלה
לגבי התבודדות שלא כראוי אולי זה למשל כמו הסתגרות שלא רוצה שדעתו תהיה מעורבת עם הבריות ולא תמצא אותו מדבר שיחת חברים ורוקד עימהם אלא מסתגר עם עצמו ומרבה להסתכל על הפלורוסנטים וכל מיני נקודות עלומות (תוך כדי חיטוט בזקן)

ב. נכתב לעיל שלא חייב לדבר ולחשוב
העיקר שתקדיש להשם שעה ביחד איתו
שעה של לחכות להשם שעה של להיות ביחד איתו
שעה להרים עינים לשמים
תוך כדי יצא כמה משפטים מהלב אבל לאו דווקא...

[ברוך מאן]

@7272 כתב:

העיקר שתקדיש להשם שעה ביחד איתו

וכן מבואר בשיחות הר"ן - שעה של שתיקה

[הפשוט שבאנשי]

@hthr-chyui
נ"ל התבודדות שאינה כראוי היינו לבוא בכעס-להרגיש נלחם עם השי"ת ח"ו-בטרוניא כאילו חייב לך משהו-ולא מוכנע, בתחנונים, בלב נשבר, כבן המתחטא- כחבר טוב אמיתי המגלה ליבו לחברו,
אח"כ מצאתי-
דיבורי אמונה,ב, שיחה י"ח.
לבקש עצה ב"התבודדות"
וזה פירוש "התבודדות כראוי" המוזכר בדברי רבינו, שרבי אברהם ב"ר נחמן היה אומר על כך שהתבודדות כראוי ביאורה שהאדם יבקש מהקדוש ברוך הוא עצה למעשה, מה לעשות ואיך לעשות, וממה להמנע כדי שלא ייכשל. ובודאי ללא כל ספק על ידי הריבוי בתפילה - יגיע בעזר ה' לעצה הראויה.

שיש"ק א-תשא(אבני"ה ברזל-פשוט מצאתי יותר מהר בשיש"ק)
אָמַר רַבִּי נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה לְאֶחָד, שֶׁהָיָה מְשַׁבֵּחַ מְאֹד דַּוְקָא אֶת הַפַּרְנָסָה עִם אֵיזֶה מִשְׂרָה בַּיַּעַר, מֵחֲמַת גֹּדֶל יִקְרַת הַהִתְבּוֹדְדוּת עַל-פִּי דֶּרֶךְ רַבֵּנוּ זִכְרוֹנוֹ-לִבְרָכָה: בענין ההליכה והשהייה לבד ביער, או שאפשר לזכות ולהיות על ידה יהודי כשר - על-ידי התבודדות כראוי, או שאפשר להיות על ידה פוחז וריק חס-ושלום - "צוּ גֵּיין כְּסֵדֶר אַלֵיין אִין אֵיין וַואלְד, אָבֶּער מֶען קָאן וֶוערְן אֵיין גְּרוֹיסֶער עֶרְלִיכֶער יוּד עַל יְדֵי הִתְבּוֹדְדוּת כָּרָאוּי, אָבֶּער פַארְקֶערְט מֶען קָאן וֶוערְן אֵיין גְּרוֹיסֶער הוֹלְטַאיי" עַל יְדֵי מַחֲשָׁבוֹת וְהִרְהוּרִים, רַחֲמָנָא-לִצְלַן. (אֲבָנֶי"הָ בַּרְזֶל, שם עמ' תצ"ד).

עיין עוד טעם זקנים-לשה"ק-קו' מ"ו (פר' אמור תשל"ה)-
"התבודדות כראוי כיצד"-אין לי איך להעלות-אבל ממש חזק והכי מסביר לענ"ד.

[bjni]

@הפשוט-שבאנשי כתב:

@hthr-chyui
נ"ל התבודדות שאינה כראוי היינו לבוא בכעס-להרגיש נלחם עם השי"ת ח"ו-בטרוניא כאילו חייב לך משהו-ולא מוכנע, בתחנונים, בלב נשבר, כבן המתחטא- כחבר טוב אמיתי המגלה ליבו לחברו,

זה ביחד ? בתחנונים ובלב נשבר ביחד עם לבוא בכעס לשי"ת

[הפשוט שבאנשי]

נ"ל התבודדות שאינה כראוי היינו לבוא בכעס-להרגיש נלחם עם השי"ת ח"ו-בטרוניא כאילו חייב לך משהו
ולא(-היינו התבודדות הראויה) מוכנע, בתחנונים, בלב נשבר, כבן המתחטא, כחבר טוב אמיתי המגלה ליבו לחברו,

סליחה על הכתיבה במרוצה, תיקנתי כאן קצת..

[לב העולם אתה]

@ברוך-מאן כתב:

ראבר"נ [בערך כמובן]

???