נוסעים לאומן ראש השנה בגעגועים

[חיפוש הצדיק]

רבי נתן כותב
"הראש השנה שלנו יקר מאוד אצל השי"ת שאין למעלה ממנו"
וכשרבי נתן כותב דברים, הוא כותב זאת בידיעה

[האש שלי תוקד]

לכל אנ''ש היקרים!
רציתי לשתף אתכם בנסיעה שלי על ראש השנה התשפ''ה זה
קרה במוצאי שבת מי שזוכר באותו זמן זה היה שבת חיסול של
נסראללה שאיך שיצאה שבת היה רעש גדול שהולכים לבטל
את הטיסות של חסידי ברסלב לאומן על ידי שיסגרו את השמים
בנתב''ג והרבה טיסות בוטלו. וכשהגעתי לנתב''ג לא עזבתי את הרצונות
להגיע לרבינו והטיסה שלי הייתה ב1:00 בלילה לרומניה. ואני לא אשכח
איך שעליתי למטוס הבנתי שרוצים לסגור את השמים אבל רבות מחשבות
בלב איש ועצת ה' היא תקום. ופשוט אמרו לקברניט שרוצים לסגור את השמים
ואיך שהמראנו סגרו את נתב''ג. כל שנה ושנה יש מניעות אבל כשמעוררים את
החשק כך שוברים את המניעות ולכן אנ''ש נתפלל על הקיבוץ הקדוש שכל אחד
מחברי הפורום וגם כלל אנ''ש שלא נמצאים יזכו להגיע לקיבוץ הקדוש. הבנתי שהולך השנה
להיות בין 65-ל70 אלף איש בקיבוץ באומן כל שנה זה גודל אי אפשר להבין מה רבינו עושה
בכולם אשרינו שזכינו ולכו תגידו לכולם שיש רבינו בעולם.

[ש. פ.]

קבלו את הפינוק הבא :

בס"ד
הרגע הזה \ חלק א'

אחי היקר. נוסע לאומן?
השי"ת פינק אותנו בשנים האחרונות בדברים נפלאים וחדשים בנסיעה לצדיק. עוד עשר - עשרים שעות נסיעה, מעברי גבול, ביטולי טיסות, עוצר בלילות ושאר המניעות .
זה נשמע דבר של מה בכך, אבל כשאתה מכפיל את כל זה בכמה לילות בלי שינה ונסיונות כושלים לישון בדרך, עם תזונה של מנות חמות ומנטוסים התוצאה מאתגרת.. .
בתוך כל המסע הנפלא הזה יש רגעים רבים. 'לרגעים תבחננו', יש רגעים משמחים, יש רגעים מרגשים ויש מתסכלים, יש רגעים מעצבנים, ויש שעוד יותר מעצבנים.. . ליקטנו בשבילכם רגעים נבחרים, וכשיודעים וצוחקים על זה קודם, הכל נראהאחרת.. .
'ראוי לו לשמוח כל השנה', נסיעה טובה !

הרגע הזה שאתה יושב על המזוודה ומנסה לסגור אותה
הרגע שהצלחת לסגור ואתה מגלה ששכחת להכניס איזה שקית
הרגע שנקרע לך הרוכסן במזוודה
שאתה מתלבט כל שנה מחדש אם לקחת את השטריימל
הרגע הזה שלא משנה בכמה שקיות תשים את השמפו תמיד שתגיע לאומן
כל הבגדים יהיו מלאים סבון
שאומרים לך בצ'יק - אין שיש לך משקל עודף
הרגע שאתה פותח את המזוודה להוציא דברים וכולם מסתכלים (יואו כמה מנות חמות...)
הרגע שמתגלגל לך מהמזוודה חבילות טונה לכל הכיוונים
בבידוק שאומרים לך להוריד נעליים ואתה קולט שיש לך וואחד חור בגרב
שאתה קולט שיש לך חמש שעות בין הציק אין לעלייה למטוס
שאתה מוצא את עצמך בבית כנסת מתבונן בחלוקת דולרים של הרבי
התענוג הזה להירדם על השטיחים המפוארים ליד השער עלייה למטוס
שההוא לפניך בתור הולך ל-א -ט
הרגע שאתה מנסה לעקוף בתור ואיזה זקן קולט אותך...
הרגע שהוא אומר לך מה הוא חושב עליך
שאתה סוחב שני מזוודות בשני הידיים ונוזל לך המכנסיים
במדרגות של המטוס שאתה מפספס מדריגה ומרגיש כמו ביידן
שעולים למטוס ואחד מתיישב לא במקום שלו וכל המטוס מתחיל להתבלבל
שאתה מגלה שהפסיכיאטר איתך בטיסה ואתה מתחיל להשתגע
שאתה קולט שלמרות שאתה בן 56 עדיין אתה רוצה לשבת ליד החלון
שאתה קולט שקיבלת מקום אמצעי לא חלון ולא מעבר ועוד בין שני זקנים שמנים שעל כל תזוזה תיתן דין וחשבון
הרגע הזה שאתה שם את הכובע למעלה ולא משנה כמה שתסדר, תמיד אבל תמיד אתה יורד מהמטוס עם כובע של חבדניק...
שאתה קולט שהחברת תעופה עשתה הכל בשביל שלא יהיה לך מקום לרגליים
שההוא לידך מקנח כל דקה את האף
שאחד מעלה מזוודת ענק למטוס
שאתה רק רוצה להוציא ביסלי מהתא למעלה
ההוא שמתחיל שחרית...
הטיפוסים שכל הטיסה עם מסטיק
התענוג שלמרות שהדייל ביקש פעמיים לא חגרת...
שההוא לידך מנסה להניח תפילין ודוחף לך את המרפק באף
במטוס שאתה יושב ליד החלון ואתה צריך לצאת והשניים לידך ישנים
הרגע שאתה מנסה לדלג מעליהם ובועט לאחד מהם בפרצוף...
הרגע הזה שאתה גם צריך לחזור למקום
שההוא לידך פותח כריך עם חביתה וביצה קשה
שהוא מקנח עם קלמנטינה
שאתה קולט שהריח הנפלא הזה לא הולך לעבור עד סוף הטיסה
שהדייל מבלבל את המח באוקראינית ובטוח שכולם מבינים
שהוא בטוח שהוא ריגש את כולם שהוא מעדכן את הטמפרטורות
שמישהו מכרסם לך בוטנים באוזן
שאתה מנסה 14 תנוחות להירדם
שאתה נרדם שתי דקות לפני הנחיתה
הרגע הזה שהצלחת לצאת הראשון מהמטוס ואתה מקבל אחרון את המזוודה
השלוש דקות שנראה לך שנאבד הדרכון.. .
האנחת רווחה שאתה מוצא אותו...וואו.
הרגע הזה שהפקיד האוקראיני שואל אותך שאלה ואין מי שיתרגם
שנשבר לך הידית של המזוודה (אוי טאטע...)
שאתה מתמקם באוטובוס ואיזה ילד מנוזל אומר לך שהמקום תפוס
שאתה מוצא את עצמך מתווכח איתו
הרגע הזה שאתה מגלה שההוא שהולך לשבת לידך באוטובוס ביממה הקרובה, נוחר...
שאתה קולט שאתה שואל את הנהג כל רבע שעה מתי מגיעים בדיוק כמו הילד הקטן שלך בבית
שכל השנה אתה אוכל בריא ומוצא את עצמך טוחן מנות חמות
הרגע שנרדם לך הזרת ברגל
שאחד נואם לך באוזן תוך כדי שהוא מפהק ובטוח שהבנת כל מילה
שאכלת דוריטוס חמוץ חריף ואין לך מים לשתות
שההוא לפניך משכיב את המשענת של הכסא על הרגליים שלך, והולך לישון...
שאחרי 20 שעות הוא שואל אותך 'זה בסדר, כן?'
בדרך שאתה צריך כל רבע שעה לשירותים
העצירה בתחנת דלק 'רק' לחמש דקות
שאתה קולט שקפה הרבה יותר מעורר שהוא נשפך על המכנסיים
הרגע שלא שמת לב שבשורה הקודמת יש טעות כתיב
הרגע הזה שאתה בודק באמת
הרגע הזה שאתה מחייך
שאתה מבין ש'לעבור את הגבול' זה דווקא משהו חיובי
שנתקע לך פופקורן בין השיניים
הרגע שאתה מאבד את החשבון של הימים
הרגע הזה שאתה עצוב ואתה מתנחם בזה שיש מישהו בעולם עכשיו
שדוחף דלת שכתוב עליה 'משוֹך'
הרגע הזה שאתה מנסה ללמוד בדרך ומגלה שבשעתיים האחרונות
התקדמת שורה שלימה (אשריך!)
שמכל הספרים שלקחת לדרך פתחת אחד
שמגרד לך בבפנוכו של האוזן ואין לך איך לעזור
שההוא לידך מוריד נעליים
שאתה מנסה להירדם
שאתה קולט שקצת קשה לישון שכל רגע אתה עף מצד לצד
שכולם נרדמו סוף סוף, ואחד צועק 'סליחע'ס'... (יואו!)
שאתה מתעורר ומנסה חצי שעה לחפש את הכיפה

הרגע הזה \ חלק ב'

הרגע שנכנסים לאומן
פושקינה... לך תסביר.
VIP שאתה בטוח שאם שילמת 20 $ על מקווה אתה הולך לקבל במקווה
במקווה שאתה מסתפק אם זה הגרביים שלך
הגירוד הנפלא במדרגות המקווה
הזכות הזאת להיכנס למקווה בלי זקן ולצאת עם.
שאתה קם בבוקר עם קול של אווז
הפעם הראשונה בציון
הרגע הזה שאתה מזהה מרחוק מקום פנוי בציון אתה רץ, דוחף עשרים איש בדרך, הופך למישהו את הקופה ומגלה שהמושב שבור.
שעובר לך הרצינות של היומיים הראשונים...
הרגע שאתה מתחיל לאהוב יהודים, סתם ככה.
שאתה יושב יבש בציון וההוא לידך בוכה
הרגע שנפתח גם לך
בציון ששניים לומדים לידך ליקוטי מוהר"ן פעם ראשונה
'אתה בחרתנו' בציון
שההוא מסביר לך 'זה לא ברסלב, ברסלב זה...'
ששניים מאחוריך מנסים להיזכר מאיזה כלא הם מכירים
שאתה מנסה להתבודד בציון...
שאתה מנסה עוד פעם
הרגע שאתה מבין שבאומן לא לוחצים ידיים, אחי רק חיבוק.
שההוא לידך שם את הפלאפון על הציון שאשתו תתפלל
הרגע הזה שהוא מקשיב לה
הרגע הזה שהשגת טלפון לחייג לארץ ואתה לא זוכר את המספר...
החברים שאתה מכיר רק מאומן
הרגע הזה ששכחת את הפלאפון בשיינר ואתה צריך לעשות את כ-ל הסיבוב.
שאחד מביא לך חיבוק ולוקח לך שבוע להחזיר את הגב לתפקוד
הדיון הנוסטלגי על כשרות המיץ תפוזים
רק באומן אתה תקרא גם למנקה רחובות 'מיסטר'.
שאיזה חסיד מדבר עם אחד עם עגילים שכבר ארבע דקות ב'תשובה'
שאתה נזכר ללכת לציון 5 דקות לפני העוצר
רק באומן אנשים מסתפרים לך באמצע הרחוב
שאתה קולט שב'כיכר פושקינה' תכל'ס אין כיכר
הרגע הזה שנשבר לך המשקפיים באומן
שאתה בטוח שאם אמרת מילה אחת באוקראינית הוא אמור להבין אותך (מיסטר, סקולקה הפנס הזה עם הידית הסגולה, אה סקולקה?)
שההוא מתחיל להגיד ווידוי דברים בקול
ה'אוי' בתיקון הכללי העולמי
שאתה מתחיל לצעוק 'אוי' ואף אחד לא מצטרף אליך
הרגע שאתה מתחיל להאמין ב'פתק'
החיוך בשיינר שאתה מגלה ששמו לך שני שניצלים
הרגע הזה שאתה מברך חבר בהתלהבות 'לשנה טובה תכתב ותחתם לאלתר לחיים טובים ארוכים ולשלום בספרם של צדיקים אמיתים ברסלברע'ס חסידים' והוא עונה 'וכן למר'.
הקטע הזה שלא מדברים בלילה הראשון ושאתה צריך להגיד משהו אומרים
לפני זה 'נו או' ואז זה בסדר
הרגע הזה שכבר בלילה הראשון נשפך לך כל היין על הקיטל.
הרגע הזה שגם הרוטב של הדגים.
שלאף אחד אין מושג מה ה'סימנים' (רגע, אם זה הרוביא אז מה זה?)
הרגע הזה שההוא שיושב לידך בקלויז מחליט שהוא החזן...
הרגע הזה בקלויז שנתקע לך הטלית במושב לידך וההוא נרדם
הרגע הזה בין תקיעה לתקיעה שכולם משתעלים.
שאתה מחליט שהשנה אתה לא נרדם בתפילה
הרגע הזה שאתה מתעורר ב'ונתנה תוקף'
הרגע שהתעוררת וישר אתה מתחיל להתנדנד
הקטע הנפלא הזה שהמחזור נסגר כל הזמן
בתפילה, שאתה מתחיל את הקטע הבא להראות שאתה יודע את הנוסח
הרגע הזה של למחוא כפיים האחרון ב'המלך'
שאתה עונה 'אמן יהא שמיה רבא' בקולי קולות אחרי 'ברכו'
הרגע הזה שהיה מסיים את התפילה בקלויז ורואה את הספרדים אחריהסעודה
השיחות חברים באומן, אי...
שמתלכלך לך המכנסיים בתשליך
שאתה קם מאוחר ביום השני
העייפות ביום השני
השביזוּת של היום השני
השמחה של מוצאי ראש השנה
שאחד שואל אותך במוצאי החג 'תגיד אחי, איפה הציון?'
שאתה מתקשר לבית אחרי החג ואשתך אומרת 'אני באמצע טלפון אני יחזור אליך'
הפרידה מרבינו
הרגע שאתה משחק במה שקנית לילדים שלך
בחזור שאתה מנסה לחשבן איזה סליחות אומרים היום
הרגע שאתה חוזר לבית עם 16 מנות חמות

הרגע הזה שאתה מנסה להסביר למישהו מה זה 'אומן ראש השנה'
הרגע הזה שהוא חושב שהוא הבין.. .
תבוא, תראה, תרגיש, תבין .

'כי הדרכים תאבים שיסע עוד אחד עליהם להצדיק האמת'
חיי מוהר"ן שט"ו

[נחמד]

@ש.-פ. כתב:

תבוא, תראה, תרגיש, תבין .

ר' נתן שפירא (בישיבה) נוהג לומר: תבוא תרגיש לא תבין
כי מי יכול להבין בעוצם מעלת הראש השנה

[אחד מאנש]

@ש.-פ. כתב:

שאתה מוצא את עצמך בבית כנסת מתבונן בחלוקת דולרים של הרבי

אחד הרגעים המיוחדים והמחזקים

[אוצרבלום]

@נחמד כתב:

@ש.-פ. כתב:

תבוא, תראה, תרגיש, תבין .

ר' נתן שפירא (בישיבה) נוהג לומר: תבוא תרגיש לא תבין
כי מי יכול להבין בעוצם מעלת הראש השנה

ואני אומר: לא תרגיש, לא תבין. תבוא.

[חבר אני]

הרגע הזה שאתה כבר באומן ומרגיש שאתה עדיין 'נוסע'

[האש שלי תוקד]

[האש שלי תוקד]

האש-שלי-תוקד כתב:

איזה ריגושים וגעגוים אויייי אני לא יכול כבר אני מחכה להגיע לרופא הנשמות

[חיפוש הצדיק]

הרב יו"ט חשין אומר דבר נפלא
רבינו אומר "כל ענייני הוא תפילה - גאר מיין זאך איז תפילה" ורבינו אומר "כל ענייני הוא ראש השנה - גאר מיין זאך איז ראש השנה"
ועל זה אמר רבינו הקדוש על הראש השנה שלו "כן להתפלל לא להתפלל - יא דאווענען נישט דאווענען" שגם 'כל ענייני הוא תפילה' אינו כנגד הראש השנה

[האש שלי תוקד]

אומן מתקרב בצעדי ענק רוצים להיות על המטוס געגועים לרבינו

[ש. פ.]

@האש-שלי-תוקד
לא רוצה מטוס, לא רוצה נסיעות, מתחרפן בדרכים
אבל הכל הכל שווה בשביל הרבי !!!

[האש שלי תוקד]

@ש.-פ. כתב:

@האש-שלי-תוקד
לא רוצה מטוס, לא רוצה נסיעות, מתחרפן בדרכים
אבל הכל הכל שווה בשביל הרבי !!!

אתה יודע שהשנה לא נסעתי לרבינו מכיון שהמניעות השתטחו עלי לאורך ולרוחב. ועכשיו עוד יותר יש לי כיסופים שיבעתיים לרוץ לרבינו השנה.

[האש שלי תוקד]

[נחמד]

היודעים אתם: מדברים שאחד מאנ"ש כבר קיבל זכיון להפעלת שדה התעופה באומן. (מיד בסיום המלחמה.)
ושהמקום יעבור הכשרה מאסיבית לאלחפי נחיתות.
היכונו לצ'ארטרים עטרות אומן ישיר. 3 שעות מירושליים לרבי.
(מרגש מאוד. אינני יודע עד כמה רלוונטי באמת, בפרט עטרות. אמנם הרבה יותר מרגש המסירות נפש שעושים היום, אך מה שמרגש בזה שזה יכפיל וישלש את כמות הבאים, כשהדרך תארך כנסיעה לר' שמעון.)

[לב העולם אתה]

@נחמד שמועה אמינה?

[נחמד]

הבנתי (לא שמעתי בעצמי) שפורסם ב'מוקד' בראיון עם ר' ש שפירא מאומאן.

[לב העולם אתה]

ועל עטרות?

[נחמד]

@לב-העולם-אתה על עטרות אין דיבור כלל.
סתם להרחבת ההרגש.
(זה הרי אשכול של געגועים)

[מאיר לב]

@נחמד כתב:

היודעים אתם: מדברים שאחד מאנ"ש כבר קיבל זכיון להפעלת שדה התעופה באומן. (מיד בסיום המלחמה.)
ושהמקום יעבור הכשרה מאסיבית לאלחפי נחיתות.

במקרה הייתי עד לאחת השיחות שניהל אותו עסקן גדול עם אחד מגדולי המשק הישראלי, זה היה נראה רציני מאוד.

מצד שני קצת לצנן את ההתלהבות, שבלי קשר למלחמה, יש הליך בירוקרטי מורכב, ובעלי אינטרסים, הלוואי שנראה זאת בקרוב.