דיונים ובירורים

@נחום-בקר כתב: האם קבלת את דרכך מזקני אנ"ש, מת"ח מופלגים, או שדרכך ביררת בכח עצמך. בכח בירור דעת רבה"ק מספריו וספרי מוהרנ"ת. ההרגשה שלי שלא 'שמשמת' ת"ח. אלא את הספרים הקדושים. וזו תשובתי: א' קבלתי את דרכי מזקני אנ''ש [אם תרצה תוכל לברר], וחבל שהינך נותן להרגשותך להטעותך. ב' ח''ו לבטל את כל הצדיקים, מעולם לא תמצא בדברי דומה לזה. ג' חבל שאתם מתעקשים שלא להגיב על על מה שאמרתי דהיינו על תוכן דברי, ומגיבים על דברים שלא אמרתי, כגון: שדרכי לבטל את כל הצדיקים ח''ו. ד' אם תוכל בבקשה לחזור לדיון שעל שמו נקרא האשכול הזה: 'התקשרות לתלמידים' ותאמר מנין לך הרעיון לקשר עצמך ל'מנהיגים אחרים' שאינם יכולים להועיל לך [כלשון מוהרנ''ת הל' מתנה ד' סעיף י''ג], אין הכי נמי שלא כל אחד יכול לקבל מ'משה' לבד וצריך השתלשלות וצמצומים כעניין 'שרי אלפים וכו' אבל בוודאי שאותם שרים הם אלו שתחתיו ולא אלו שלא סופרים אותו.

@איש-היער כתב: כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן קילומטרים בליקוטי הלכות

כמובן אין פה ויכוח רק כל אחד כותב את הנקודה השייכת אליו וכל אחד יבחר מה מרגיש לו מתאים וממי לקיים מקבלין דין מן דין. רוצה לכתוב הרגשה שלי בעקבות תקופה בה עברתי התמודדות לא פשוטה - וכאמור מי שמתחבר מתחבר ומי שלא אין מה להתווכח וכנ"ל - התבודדות זה לנוח מהמירוץ של החיים. עכשיו לא צריך לעשות כלום. כל הדברים האחרים, באים אח"כ. אם באים. ואם לא באים, אז גם טוב. [כי הנקודה היא הרי שזה יבוא מהלב, ואם עכשיו הלב עייף, אז זה הנקודה השייכת לליבי. לא, לא 'צריך לדבר על זה עם השם' "צריך" פשוט להרשות לעצמי את זה. או יותר נכון: עכשיו לא "צריך" כלום].

במשיב נפש מרימ"ש התייחס לזה בשבוע האחרון עיי"ש

@נחלי-דבש כתב: @בדרך כתב: מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב? וזה לשונך (https://tora-forum.co.il/threads/אלול-׀-מנהג-אמירת-תיקוני־זוהר-בימים-אלו.70982/#post-1741872 "שמעתי השבוע מפי הרב שמעון צבי שפירא שיחי', שכבחור צעיר היה לו ויכוח עם דודו, המתמיד הגדול ר' נחמן שלמה יצחק שפירא ע"ה, האם אמירת התיקו"ז מתחילה דוקא בחודש אלול, או שאפשר להקדים מט"ו באב. והרנש"י שהיה מתמיד נשגב ומנצל הזמן מיוחד, היה מספיק הכל בתוך ימי אלול וטען שמתחילים באלול דייקא, והלכו לשאול את הסבא, הרה"צ ר' שמואל שפירא ע"ה, ואמר בפשיטות שבודאי שמתחילים כבר בט"ו באב". יישר כח על הבקיאות בדבריי... לא שכחתי, אני פשוט שואף להביא עוד מקורות וציטוטים, אני קודם מנסה שאחרים יוציאו את מרכולתם, ולא יסתפקו במה שאני מעלה...

ר '@יאשע-הלברשטאם ג"א מצטרף: 0548424381m@gmail.com

@האור-שבפשטות כתב: מעניין לציין שלא כל אנ"ש קיבלו את זה, או יכול להיות שלא שמעו על זה, לדוגמא ר' שמואל העשיל פרידמן בכלל לא מזכיר את זה בסידור שלו, וראיתי כתב יד של אחד מאנש לפני קרוב למאה חמישים שנה איני זוכר את שמו שכותב קל חי העולמים, וכן תלמידי ר' ישראל בער אודסר מספרים שלא היה משנה כלל בתפילה והיה אומר קל חי וכו. ופלא בעיני דבר זה. מרי"ב אודסר זצ"ל ותלמידיו לק"מ הם לא קיבלו את שיש"ק, ספר זה אינו בארון הספרים שלהם ואינו יו"ל בהוצאת הקרן. אלו מסורות מרל"י בנדר זצ"ל, שרי"ב אודסר זצ"ל היה חלוק עליו כידוע. לגבי ר"ג קעניג אולי הוא היה נוהג רק מה שקיבל במסורת מרבו ר"א שטרנהרץ. לשאלה בראש האשכול, וודאי שכן, להגיד כמו שרבינו אמר.

@אחד-מאנש כתב: פש גבן לברורי מה נחשב "יום" מצאת הכוכבים עד צאה"כ? מחצות? מקימה עד שכיבה? נפק"מ לימי נסיעה וכדו' בפשטות מהקימה בבוקר עד השינה בלילה [מי שקם חצות והולך לישון אח"כ, איני יודע אם זמן החצות מצטרף ליום שלפניו או לאחריו]. וכן עלמא דבר. כך שאלתי את רבי נתן ליברמנש ע"ה, וגם הוא השיב כן, ושאלתי לגבי מקוה, והתפלא מעט - מי הולך למקוה בלילה או בסוף היום, ואעפ"כ אמר שנראה ש'יום' הוא כנ"ל - מהקימה עד השינה. גם לענין זה.

@הדריכנו-בדרך-האמת כתב: שפשוט מקימים את מה שכתוב בתורה בפנימיות ובחיצוניות "בהרגשה" "מחשבה" "דיבור" "ומעשה" ושואפים לשלמות את מה שרבינו צווה. (יש הרב שמקימים כל מה שכתוב בתורה ואנו בכללם, אך המיוחדות שלנו שאנו מצייתים לצדיק כזה.)

זה לא משנה מה המטרה וכו' יש כאן בעיה "בעצם" הלימוד, ובכלל מי אמר שאז לא היו מקומות מסוימים שלימדו כי "אין ברירה" והילצו אותם וכו'?

@ע.י.ר.נ.י כתב: @7272 עד כמה שהבנתי, אכן בעבר הלכו בקהילת ננמ"ח (קעניג) צפת עם פאה (בעקבות דעת ר' גדליה שקיבל מרא"ש שהליקוטי הלכות הרי הוא כספר הלכתי כאשר מציין דעה בפוסקים או מנהג, וממילא כאשר מציין את מנהג גילוח הראש לאישה שהיה נהוג במקומם כך עשו ומשם התגלגל העניין לחבישת פאה נכרית) אך בעקבות איזשהו סיפור שהיה בעבר ההנהגה הכללית שונתה ורק נשים בודדות מוותיקי הקהילה עדיין הולכות כך. ד"א ביבנאל העניין מושתת כנראה על המנהג שרווח בקרב רוב קהילות החסידים בהונגריה בעניין, שמשם מוצאו של הרב שיק, והתעגן ביתר שאת בליקוטי הלכות הנ"ל. מעניין מה שאתה כותב ידוע לי מר' גדליה שנשים יקפידו לא לגלח את השער אחרי החתונה, איני יודע מה הוא יעשה עם הלקו"ה, אך מצאצאיו ידוע לי שמקפידים לא לגלח.(אמנם במשפחתו יש כאלו שגלחו (לכל צד יש צד שני...)

@אחד-מאנש כתב: כהה קהה בקו"ף, ההיפך של חד

על ליקו''מ עם מפתחות מפורטות

@לב-העולם-אתה כתב: זה נשמע יותר לקוח מגזרת צפת מאשר מגזרת ירושלים של רלוי"צ תלמידו של ראב"ן עצמו... בלי קשר לעצם הענין, השימוש ששימש ראבר"ן את אביו, הוא לא פחות ממה ששימש רבי גדליה את ר"א שטרנהרץ, (לא ח"ו באתי למדוד, אלא רק לעצם המילים שהזכרת...)

עלים לתרופה תסט כִּי צְרִיכִין לִזָּהֵר מְאֹד לְקַיֵּם מַה שֶּׁכָּתוּב בַּתּוֹרָה "וְאַתֶּם תִּהְיוּ לִי מַמְלֶכֶת כֹּהֲנִים" (בְּסִימָן לד), לְהָאִיר עַל עַצְמוֹ הַשָּׁלֹשׁ נְקֻדּוֹת, דְּהַיְנוּ לְדַבֵּר בֵּינוֹ לְבֵין קוֹנוֹ לְהָאִיר הַנְּקֻדָּה הַקְּדוֹשָׁה מִנֵּהּ וּבֵהּ, וְכֵן לְדַבֵּר עִם חֲבֵרוֹ בְּיִרְאַת שָׁמַיִם, כְּדֵי שֶׁיָּאִירוּ זֶה בָּזֶה הַנְּקֻדּוֹת טוֹבוֹת שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מַה שֶּׁאֵין בַּחֲבֵרוֹ, וְכֵן לְדַבֵּר עִם רַבּוֹ וְכוּ' לְקַבֵּל הַנְּקֻדָּה הַכְּלָלִית וְכוּ'. וּצְרִיכִין לַעֲסֹק בָּזֶה הַרְבֵּה בְּכָל יוֹם וָיוֹם, וְשֶׁיִּהְיֶה כָּל עִקַּר מַשָּׂאוֹ וּמַתָּנוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד רַק בָּזֶה. כִּי חוּץ מִזֶּה הַכֹּל הֶבֶל, הֲבֵל הֲבָלִים, הֶבֶל נִדָּף אֵין בּוֹ מַמָּשׁ.

שלום לכולם. אני רוצה לשתף במשהו שקורה איתי ואני לא יודע מה עושים איתו. אני שם לב שמיום ליום עוד ועוד דברים של רוחניות פשוט נשרפים לי. מתחיל לשנוא אותם למשל סליחות ואלול. אני מרגיש שזה חונק אותי וגומר עלי. וזה לא עוזר כל מה שאני יודע שהשם אוהב וכו. זה לא עובר ללב. ובנתיים אני הולך ונזלל. ובא לי לשחרר אבל אני לא יודע אם השם לא רוצה ממני איתכפייא. מצד שני אם אני לא יפסיק כל מיני דברים אני לאט לאט מאבד טעם של דברים והם נהיים אצלי קשים ברמה הזויה לביצוע זה לא שאין לי טעם בהם. רק שיש לי בהם טעם נורא והם מוציאים ושואבים ממני כל טיפת חיות שעוד שרדה אצלי. אשמח לתשובות פלוני

בכלל רואים בעלים לתרופה כשקרו אסונות ר"ל ר' נתן מחזק את בנו שהעולם הזה הוא נוה התלאות ואין רגע בלי פגע וכו' וצריך לברוח אל התורה ואל הצדיק וכדו' ולא מתרכז במה גרם או במה צריך ספציפית לשפר

@נחום-בקר כתב: אֵיזֶה עֵסֶק בִּשְׁבִיל פַּרְנָסָה, השאלה היא מה זה "איזה" יתכן שגם זה כל דהו...

הקשר בין הדיון האחרון לכותרת האשכול קצת התרחק... ואעפ"כ יש קשר, וכדלהלן. מי אמר שלכ"א יש נקודה טובה? אולי יש רשע כזה שלא עשה טוב מימיו? על זה רבינו מדגיש: "כי אף-על-פי שהוא רשע, איך אפשר שאין בו מעט טוב עדיין, כי איך אפשר שלא עשה איזה מצוה או דבר טוב מימיו" ובביאוה"ל כתב: "כי כל אחד מישראל, איך שהוא, מאחר שיש בו איזה ניצוץ דניצוץ ישראל, שהם חלק אלוק ממעל, עצם הטוב, אי אפשר בשום אופן להיות נופל לרע לגמרי, שיהיה רשע גמור, [ומה שלעינינו נדמה לרע ח"ו, הוא מסמיות עינינו מלמצוא בו טוב]" זה מאוד מעניין! כי החיפוש צריך להיות - למצוא בו איזה דבר טוב שעשה בבחירתו! (אחרת לא היינו צריכים לחפש נקודה טובה שעשה, אלא לומר באופן כללי שמאחר שהוא יהודי בוודאי יש בו טוב) ואעפ"כ הוודאות הזאת שבוודאי עשה טוב הוא מכח הידיעה, (שכיון שהוא 'חלק אלוק ממעל' בוודאי עשה טוב) ודוק. רואים כאן דוגמא איך להשתמש עם החבל בשני הקצוות - הידיעה יחד עם הבחירה, וא"א זה בלא זה. כי ללא הידיעה היינו מחריגים רשעים שלדעתינו היה נראה שהם לא נכללים בזה, וללא הבחירה לא היה נעשה הבירור של מציאת ה'דבר טוב שעשה', שדייקא עי"ז מעלים אותו לכף זכות ולתשובה.

שנתחלף השם זה מושג ידוע כבר בגמרא שנתחלף השם למלאך המוות וזה דבר שמימי ולא שנתחלף בראש של הרוצחים וזהו הברקה לומר שנשלחו ע"י המתנגדים ומלשונו של מוהרנ"ת במכתב נראה שרצה לומר שכשיש כאלו צרות מצד אחד אתה עוד מעז לרדוף את מוהרנ"ת?!