-
אני חושב שצריך לרענן את זה...
אפשר להגיד שיש עוד דרכים מלבד ראב"ן, אבל לביות ברורים בדעתו של ראב"ן מהי.כלל הראשון:
הוא המסלה הנ"ל [בהקדמת מורנ"ת] אשר בה סולל וסובב בכל ספרו הקדוש. כי מלבד הנסתר והדרש שנמצא במאמריו הקדושים בעשרם ממקום אחר, וממאמר אחד לחבירו, [וכמה פעמים נראה, שגם עצם המאמר הוא כעין חידה והלבשה נפלאה להשגתו, כעין הלבשת השגתו בסיפורי מעשיותיו], עוד גם בבואם בסוג הנגלה, נכונים ונפלאים הם בחכמה ובתבונה. הרישא והסיפא והמציעתא שבכל מאמר וענין, מפרשים ומבארים זה לזה. [כלל הראשון: הוא הפלאתו לבאר בדבריו מזה על זה בהפלאות שונות, ובכל מאמר וענין מניה וביה. כי הוא לימוד הנגלה אשר הוכן בהם, להיותם שוים לכל נפש, מלבד הנסתרות והדרושים שנמצא בהם ממאמר אחד לחבירו. אף על פי שגם העצם שבהם הוא אור הנסתר דאתקרי רזא, ברזי וסתרי תורתינו הקדושה, אבל עוד נסתר לנסתר, גבוה מעל גבוה, כאשר ידבר מזה לקמן בסימן נ"ו]. ויען אשר מבואר מדבריו הקדושים בסימן י"ח ליקוטי תנינא, שאין לדרוש ולחדש רק הראוי לזה, ודי והותר לרחוקים ושפלים כמונו ללמוד ולהבין בהנסתר והדרוש שנתחדשו מקדושי עליון -סבותי את לבי ברובם ככולם מדברי זה הספר, לבלי לצאת מסוג הנגלה, ולבלי לבאר בכל מאמר וענין רק מניה וביה ומרישא לסיפא וכו' כנ"ל. יען אשר לעניות דעתי, כוונתו באיסור חדש הנ"ל הוא, לחדש ולגלות דבר שלא נגלה כלל עד הנה. אבל כל אשר כבר הורידו והוציאו לנו מהנסתר להנגלה, ולא יחסר בלימוד הנגלה רק החיפוש ועיון, בלי ספק שבזה הניחו לנו מקום להתגדר ולזכות גם כן על ידם בתלמוד תורה דרבים. ואם גם ברוב ההסתבכות שבאלמוגי ים חכמתו, כל אשר ירבה בהם הפלפול והעיון, מבואר נראה לעינים כמה פעמים, כי פירוש הפשוט והדרש שבהם יוצאים ועולים בקנה אחד, ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט כאשר יבין המעיין בעצמו. וגם בכל מקום אשר ראיתי אגב אורחא צירופים נפלאים בראשי תיבות וסופי תיבות, לא מצאתי את לבבי לכותבם בביאור, ולא הצבתי רק ציונים בנקודות ועגולים על האותיות:(לא כתוב דווקא ברבים)
-
אני חושב שצריך לרענן את זה...
אפשר להגיד שיש עוד דרכים מלבד ראב"ן, אבל לביות ברורים בדעתו של ראב"ן מהי.כלל הראשון:
הוא המסלה הנ"ל [בהקדמת מורנ"ת] אשר בה סולל וסובב בכל ספרו הקדוש. כי מלבד הנסתר והדרש שנמצא במאמריו הקדושים בעשרם ממקום אחר, וממאמר אחד לחבירו, [וכמה פעמים נראה, שגם עצם המאמר הוא כעין חידה והלבשה נפלאה להשגתו, כעין הלבשת השגתו בסיפורי מעשיותיו], עוד גם בבואם בסוג הנגלה, נכונים ונפלאים הם בחכמה ובתבונה. הרישא והסיפא והמציעתא שבכל מאמר וענין, מפרשים ומבארים זה לזה. [כלל הראשון: הוא הפלאתו לבאר בדבריו מזה על זה בהפלאות שונות, ובכל מאמר וענין מניה וביה. כי הוא לימוד הנגלה אשר הוכן בהם, להיותם שוים לכל נפש, מלבד הנסתרות והדרושים שנמצא בהם ממאמר אחד לחבירו. אף על פי שגם העצם שבהם הוא אור הנסתר דאתקרי רזא, ברזי וסתרי תורתינו הקדושה, אבל עוד נסתר לנסתר, גבוה מעל גבוה, כאשר ידבר מזה לקמן בסימן נ"ו]. ויען אשר מבואר מדבריו הקדושים בסימן י"ח ליקוטי תנינא, שאין לדרוש ולחדש רק הראוי לזה, ודי והותר לרחוקים ושפלים כמונו ללמוד ולהבין בהנסתר והדרוש שנתחדשו מקדושי עליון -סבותי את לבי ברובם ככולם מדברי זה הספר, לבלי לצאת מסוג הנגלה, ולבלי לבאר בכל מאמר וענין רק מניה וביה ומרישא לסיפא וכו' כנ"ל. יען אשר לעניות דעתי, כוונתו באיסור חדש הנ"ל הוא, לחדש ולגלות דבר שלא נגלה כלל עד הנה. אבל כל אשר כבר הורידו והוציאו לנו מהנסתר להנגלה, ולא יחסר בלימוד הנגלה רק החיפוש ועיון, בלי ספק שבזה הניחו לנו מקום להתגדר ולזכות גם כן על ידם בתלמוד תורה דרבים. ואם גם ברוב ההסתבכות שבאלמוגי ים חכמתו, כל אשר ירבה בהם הפלפול והעיון, מבואר נראה לעינים כמה פעמים, כי פירוש הפשוט והדרש שבהם יוצאים ועולים בקנה אחד, ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט כאשר יבין המעיין בעצמו. וגם בכל מקום אשר ראיתי אגב אורחא צירופים נפלאים בראשי תיבות וסופי תיבות, לא מצאתי את לבבי לכותבם בביאור, ולא הצבתי רק ציונים בנקודות ועגולים על האותיות:(לא כתוב דווקא ברבים)
יען אשר לעניות דעתי, כוונתו באיסור חדש הנ"ל הוא, לחדש ולגלות דבר שלא נגלה כלל עד הנה.
הדגשת את המילים האלו - וכעת תבאר בביאור מילולי פשוט. שלא לחדש ולגלות דבר שלא התגלה עד היום.
נמצא מבואר שכל חידוש שאינו מגלה דבר חדש, אלא שופך אור וביאור על השגה נגלית אינה נקראת דבר חדש.
ובפרט שראב"ן לא בא למחוק את תורה קה תנינא שציינתי, שאמר לאחד לחדש בתורתו ואם יזכה לכוון לתוכן כוונתו הנה מה טוב, ואם לא אעפ"כ זה טוב שמחדש.
ובהכרח הכוונה שכל חידוש שאינו מגלה דבר חדש שלא נגלה עד עתה. הוא בכלל חידושים המותרים. וחידושים חדשים אל לנו להכנס בהם ודו"ק. -
אם תקרא שוב את הכלל הזה תבין שפשט זה כבר נתגלה בעולם ואנוו רק צריכים למצוא אותו,
ולעומת זאת דרש זה דבר חדש הכלול באיסור הנ"ל (לדעתו של ראב"ן, כמובן שיש חולקים על זה) -
אם תקרא שוב את הכלל הזה תבין שפשט זה כבר נתגלה בעולם ואנוו רק צריכים למצוא אותו,
ולעומת זאת דרש זה דבר חדש הכלול באיסור הנ"ל (לדעתו של ראב"ן, כמובן שיש חולקים על זה)@לב-העולם-אתה קראתי שוב פעם, ואני מבין מהיכן אתה מבין זאת. אך איני חושב שפרושך מוכרח.
ובעיקר מה תענה אל תורה קה תנינא שבפשטות לא נאמרה לר' נתן שזכה לבירור המדמה. שהרי אומר לו רבנו ואם לא תזכה לכוון וכו'. -
מניין שאינו מתכוון שם לפשט ולא לדרש?
לגבי מה שלדעתך פירושי אינו מוכרח, שאלה, לא מוכרח או שלא? -
@לב-העולם-אתה קראתי שוב פעם, ואני מבין מהיכן אתה מבין זאת. אך איני חושב שפרושך מוכרח.
ובעיקר מה תענה אל תורה קה תנינא שבפשטות לא נאמרה לר' נתן שזכה לבירור המדמה. שהרי אומר לו רבנו ואם לא תזכה לכוון וכו'.ויותר מזה - ב"ה המטיילים במסילה, מבארים חידושים נפלאים ומסלסלים בדברי רבנו וכו'. כאשר בירור המדמה הנצרך לזה הוא גדול מסתם שפיכת אור וביאור פשוט.
ונראה שזה עיקר כוונת ראב"ן לומר שכאשר מתבוננים במניה וביה ויוצאים חידושים נפלאים שהם כהררים התלוים בשערה כפשוטו. מדיוק מילים וקישורים פנימים שבתוך התורה שאינם נראים בלי עיון גדול. בזה הותר לנו לחדש כיד ה' הטובה עלינו. כיון שלזה כיוון רבנו שכך נלמד כל תורה ומאמר שלו.
אך כל ביאור פשוט ושפיכת אור להבין דברים, זה כלל לא שייך להגדרת המילה 'חידוש', והוא רק ביאור בעלמא.
ולבאר זאת אכתוב צורת הלימוד שהיתה בישיבתו של הרב כדורי (כך שמעתי) שהיה אומר לפלוני לקרוא בעץ חיים או בשער הכוונות וכו' והוא היה שומע ומדי פעם מתקן או מעיר הערה. וכאשר היה אחד התלמידים החדשים שואל שאילה התשובה היתה קבועה 'חסר הקדמות'. דהיינו כאשר תלמד קצת יותר הענין יבואר לך.
וסיפור זה קדום יותר בברסלב. שאמר רבנו לר' נתן ללמוד עץ חיים ואמר לו ומה אני יעשה אם מה שאני לא יבין. אמר לו רבנו תציין לך בנקודה. ובפעם הבאה שתלמד תראה שירדו כמה נקודות וכו'.
נמצא שלפעמים להבנת דבר 'צריך הקדמות' ולא צריך לנסות למצוא את זה דיקא מתוך אותו מאמר. אך מצד שני אחרי שיש לך את ההקדמות אתה צריך לעגן את זה בתוך התורה בדרך מניה וביה. -
מניין שאינו מתכוון שם לפשט ולא לדרש?
לגבי מה שלדעתך פירושי אינו מוכרח, שאלה, לא מוכרח או שלא?@לב-העולם-אתה בפשט קשה לומר שלא יבין וכי בשופטני עסקינן.
ולא מוכרח הכוונה שיתכן מאד כמו שאתה אומר, אך אפשר להבין אחרת וכפי שכתבתי לך בהודעה האחרונה. -
תכתוב לי עניינית על דברי, אני לא יכול להגיב על כל פשעטל
-
@לב-העולם-אתה בפשט קשה לומר שלא יבין וכי בשופטני עסקינן.
ולא מוכרח הכוונה שיתכן מאד כמו שאתה אומר, אך אפשר להבין אחרת וכפי שכתבתי לך בהודעה האחרונה.@נחום-בקר
אתה רוואה כמה קשה הפשט - הרבה יותר מהדרש הנשלף -
תכתוב לי עניינית על דברי, אני לא יכול להגיב על כל פשעטל
@לב-העולם-אתה מחילה שלא הייתי ליד המחשב לענות.
רבנו שם אומר 'לחדש' ולחדש זה לא פשט.
והוספתי שלהבין פשט ולטעות בכוונת רבנו, שייך לאנשים שלא יודעים ללמוד כלל. ולא נראה שלכזה אדם רבנו דבר.
ולגבי עצם דברי ראב"ן איני קובע מסמרות. אתה מבין כדברך. ואני הסברתי שעקר כוונתו להורות את 'היתר' החידוש גם אם זה 'חידוש גדול' כאשר זה מעוגן בתורה במניה וביה. -
אני חושב שצריך לרענן את זה...
אפשר להגיד שיש עוד דרכים מלבד ראב"ן, אבל לביות ברורים בדעתו של ראב"ן מהי.כלל הראשון:
הוא המסלה הנ"ל [בהקדמת מורנ"ת] אשר בה סולל וסובב בכל ספרו הקדוש. כי מלבד הנסתר והדרש שנמצא במאמריו הקדושים בעשרם ממקום אחר, וממאמר אחד לחבירו, [וכמה פעמים נראה, שגם עצם המאמר הוא כעין חידה והלבשה נפלאה להשגתו, כעין הלבשת השגתו בסיפורי מעשיותיו], עוד גם בבואם בסוג הנגלה, נכונים ונפלאים הם בחכמה ובתבונה. הרישא והסיפא והמציעתא שבכל מאמר וענין, מפרשים ומבארים זה לזה. [כלל הראשון: הוא הפלאתו לבאר בדבריו מזה על זה בהפלאות שונות, ובכל מאמר וענין מניה וביה. כי הוא לימוד הנגלה אשר הוכן בהם, להיותם שוים לכל נפש, מלבד הנסתרות והדרושים שנמצא בהם ממאמר אחד לחבירו. אף על פי שגם העצם שבהם הוא אור הנסתר דאתקרי רזא, ברזי וסתרי תורתינו הקדושה, אבל עוד נסתר לנסתר, גבוה מעל גבוה, כאשר ידבר מזה לקמן בסימן נ"ו]. ויען אשר מבואר מדבריו הקדושים בסימן י"ח ליקוטי תנינא, שאין לדרוש ולחדש רק הראוי לזה, ודי והותר לרחוקים ושפלים כמונו ללמוד ולהבין בהנסתר והדרוש שנתחדשו מקדושי עליון -סבותי את לבי ברובם ככולם מדברי זה הספר, לבלי לצאת מסוג הנגלה, ולבלי לבאר בכל מאמר וענין רק מניה וביה ומרישא לסיפא וכו' כנ"ל. יען אשר לעניות דעתי, כוונתו באיסור חדש הנ"ל הוא, לחדש ולגלות דבר שלא נגלה כלל עד הנה. אבל כל אשר כבר הורידו והוציאו לנו מהנסתר להנגלה, ולא יחסר בלימוד הנגלה רק החיפוש ועיון, בלי ספק שבזה הניחו לנו מקום להתגדר ולזכות גם כן על ידם בתלמוד תורה דרבים. ואם גם ברוב ההסתבכות שבאלמוגי ים חכמתו, כל אשר ירבה בהם הפלפול והעיון, מבואר נראה לעינים כמה פעמים, כי פירוש הפשוט והדרש שבהם יוצאים ועולים בקנה אחד, ואין להמלט מלבא אגב אורחא גם בפירוש הדרש, אבל גם בזה נזהרתי על כל פנים לבלי להפליג ולהתרחק מפירוש הפשוט כאשר יבין המעיין בעצמו. וגם בכל מקום אשר ראיתי אגב אורחא צירופים נפלאים בראשי תיבות וסופי תיבות, לא מצאתי את לבבי לכותבם בביאור, ולא הצבתי רק ציונים בנקודות ועגולים על האותיות:(לא כתוב דווקא ברבים)
(לא כתוב דווקא ברבים)
עיין היטב במה שציטטת מהכלל הראשון:
"ויען אשר מבואר מדבריו הקדושים בסימן י"ח ליקוטי תנינא, שאין לדרוש ולחדש רק הראוי לזה, ...אשר לעניות דעתי, כוונתו באיסור חדש הנ"ל הוא, לחדש ולגלות דבר שלא נגלה כלל עד הנה. אבל כל אשר כבר הורידו והוציאו לנו מהנסתר להנגלה, ולא יחסר בלימוד הנגלה רק החיפוש ועיון, בלי ספק שבזה הניחו לנו מקום להתגדר ולזכות גם כן על ידם בתלמוד תורה דרבים."בשביל להבין את דבריו עלינו לפתוח את התורה שהביא שם, וז"ל:
"סַכָּנָה גְּדוֹלָה לִהְיוֹת מְפֻרְסָם וּלְהַנְהִיג הָעוֹלָם לָא מִבָּעֲיָא כְּשֶׁאֵינוֹ רָאוּי כְּלָל, וְלוֹבֵשׁ טַלִית שֶׁאֵינוֹ שֶׁלּוֹ רַק אֲפִלּוּ עוֹבְדֵי הַשֵּׁם בֶּאֱמֶת גְּדוֹלֵי הַדּוֹר יֵשׁ עֲלֵיהֶם סַכָּנוֹת נוֹרָאוֹת בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם כִּי אִישׁ פָּשׁוּט רָחוֹק מְאֹד, שֶׁיַּעֲבר עַל רְצִיחָה אֲפִלּוּ אִם אֵינוֹ אִישׁ כָּשֵׁר כִּי אֵין לוֹ תַּאֲוָה לָזֶה וַאֲפִלּוּ כְּשֶׁמַּגִּיעַ, חַס וְשָׁלוֹם, לְתַאֲוָה כָּזוֹ, רַחֲמָנָא לִצְלָן אֵינוֹ בָּא לְיָדוֹ, וְיֵשׁ לוֹ כַּמָּה מְנִיעוֹת לָזֶה וַאֲפִלּוּ אִם יַעֲבר, לא יַעֲבר כִּי אִם לְעִתִּים רְחוֹקוֹת וְקָרוֹב שֶׁלּא יַעֲבר רַק פַּעַם אֶחָת כָּל יָמָיו אֲבָל בְּהַנְהָגַת הָעוֹלָם וּבְחִדּוּשִׁין דְּאוֹרַיְתָא שֶׁמְּחַדְּשִׁין יְכוֹלִים לַעֲבר מַמָּשׁ גָנב וְנָאף וְרָצחַ בְּכָל פַּעַם, בְכָל רֶגַע, רַחֲמָנָא לִצְלָן (עין זוה"ק בהק ד"ה ע"א)"אם נלמד את התורה שם מסיפא לרישא נבין שהחידושים המדוברים הם למי שרוצה 'להנהיג' איתם או עכ"פ 'לפרסמם' ברבים.
ולכן ר"א מסיים:
"אבל כל אשר כבר הורידו והוציאו לנו מהנסתר להנגלה, ולא יחסר בלימוד הנגלה רק החיפוש ועיון, בלי ספק שבזה הניחו לנו מקום להתגדר
ולזכות גם כן על ידם בתלמוד תורה דרבים."[עפ"ז מובן מה שר"א התחיל שם; "כלל הראשון:
הוא המסלה הנ"ל [בהקדמת מורנ"ת] אשר בה סולל וסובב בכל ספרו הקדוש. כי מלבד הנסתר והדרש שנמצא במאמריו הקדושים בעשרם ממקום אחר, וממאמר אחד לחבירו"...
שאכן יש גם את דרך הדרש בספר ליקוטי מוהר"ן אלא שזה לא שוה לכל נפש, ולכן לא כ"א ראוי לכך, וכ"ש שלא יפרסם ברבים.]
(גם את דברי ר"א צריך ללמוד מיניה וביה!)עפ"ז יתורץ מה ש @נחום-בקר הביא מתורה ק"ה שכתוב שם שאף אם יחדש חידושים ולא יכוון לדעת רבינו, הוא תיקון גדול להרהורים וכו' והיינו שמחדש לעצמו אך לא יפרסמם לרבים מחמת הסכנה האמורה בתורה י"ח. (או עכ"פ יכתוב בפירוש שהם בדרך אפשר, אך לזה אין לי ראיה חוץ מזה שכך ראינו שאנ"ש כתבו בספריהם)
וגם כשמחדש בדרך דרש לעצמו יש לסייג שיזהר לא להוציא לעצמו דין חדש וכ"ש בשהר"ן (רסז):
"אָמַר: מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לוֹ לְחַדֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֵיזֶה דִּין חָדָשׁ עַל פִּי דְּרוּשָׁיו שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וָסוֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י ז”ל וְדַרְכֵי הַקַּבָּלָה – מֻתָּר לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיג שִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם שׁוּם דִּין ח”ו:ואני חושב שהסייג הנ"ל תקף גם אם מחדשים בדרך של מיניה וביה.
-
@חבר-אני לתוספת בירור הדברים אני מביא דוגמאות איך ר' נתן בכמה תורות מציין להבין הדברים מתורות אחרות והנני מביא רק חלק.
א. בתורה עג רבנו מבאר ענין אשה ריח ניחוח ומציין לעיין בתורה טו ששם מבואר.
ב. בתורה עה - מציין ר' נתן להבין ענין תיקון הרגלין הנעשה ע"י תורה ותפלה לעיין בתורה נד.
ג. בתורה עו - ר' נתן מציין להבין ענין הראיה לעיין בתורה יג ובתורה סה.
ד. בתורה קעח - ר' נתן מציין להבנת הענין שהדברים מבוארים בתורה עח.
וכעת אכתוב רעיון שעליו אומר ראב"ן שנשמור עצמינו מדרך הדרש.
דהנה בתורה עח מדבר רבנו מענין וידוי דברים שכיון שהחטאים פוגמים בעולם הדבור על כן במה שחטא שם יתקן. ושם בתורה עח מבאר רבנו שהדבור הוא כמו אמא כמו 'האם שהולכת אחר בניה אף למקום הטנופת'.
ואפשר לקשר זאת לתורה דידן ולבאר שענין וידוי דברים לפני ת"ח, הוא מחמת שהת"ח הוא כמו אמא המניקה חלב לבניה, וממילא הולכת אחריו אפילו למקום הטנופת, היינו למקום העבירות. ונמצא שבכל עבירה גורם פגם גם לצדיק שלקח אותו איתו למקום הטינופת. ועל כן כאשר צריך לתקן בוידוי דברים צריך לעשות את זה לפני הת"ח כיון שגרם לקחת אותו למקום הטינופת. ובפרט אם נוסיף לזה את דברי רבנו בתורה מט, ז עה"פ כלום נתתי לך גדולה אלא בשביל ישראל. שכאשר ישראל חוטאים אזי גם הצדיק לא מקבל את ההשגות שלו. ובזה נרצה לבאר ענין הוידוי דברים לפני ת"ח זהו כבר ביאור בדרך דרש שאינו מוכח, כי אינו רק אסמכתא וסיוע אלא ביאור במה שלא נתבאר, ועל כאלו דברים אומר ראב"ן שאין המדמה שלנו מבורר לבאר עד כדי כך.
עוד דוגמא - בתורה שלנו מבואר שכל מאורעותיו הם לטובתו ואפילו העבירות וכפי שהתבאר באחד האשכולות. שגם את העוונות הופכים לזכויות. ודבר זה מבואר להדיא בתורה כב, יא. עה"פ ביום ההוא יבוקש את עון ישראל ואיננו, שכל העונות יהיו נכללים באין ויהפכו להיות תורה (היינו צרופי אותיות התורה ע"פ תורה דידן). ואם נלך בדרך דרש נאמר שהמילה 'יבקש' הם צרופי אותיות 'יבק - ש' ויתבאר ע"פ תורה דידן יב"ק גי' הוי"ה אלהי"ם שיחודם ע"י ש' שעושים מג' מה ג' מאה העולה שי"ן. והוא ע"י שמתבטלים ונכללים באסב"ה וחוזרים לדעת וכו' כמבואר בשלהי התורה. זהו דרוש יפה. אך לא מבואר בתורה, וממילא נתמקד בכתוב ולא בדרך דרושים.
אך כאשר הדברים מבוארים במקום אחר בהרחבה, אין בזה שום פסול לומר שיש דברים שהתבארו במקומו בקצרה ובמקום אחר בארוכה. וכפי שהבאתי דוגמא מכמה תורות.@חבר-אני לתוספת בירור הדברים אני מביא דוגמאות איך ר' נתן בכמה תורות מציין להבין הדברים מתורות אחרות והנני מביא רק חלק.
א. בתורה עג רבנו מבאר ענין אשה ריח ניחוח ומציין לעיין בתורה טו ששם מבואר.
ב. בתורה עה - מציין ר' נתן להבין ענין תיקון הרגלין הנעשה ע"י תורה ותפלה לעיין בתורה נד.
ג. בתורה עו - ר' נתן מציין להבין ענין הראיה לעיין בתורה יג ובתורה סה.
ד. בתורה קעח - ר' נתן מציין להבנת הענין שהדברים מבוארים בתורה עח.במקומות הנ"ל שרנ"ת מביא מראה מקום, בוודאי שצריך לפתוח את המראי מקום כמו שצריך לפתוח כל פסוק ומאמר חז"ל המובאים בתורה. זה הרי הכלל החמישי.
הייתי אומר שכלל ה' הוא לפסוקים וכו', וכלל י"ח הוא לנושאים, אלא שבכלל ה' הגבול ברור עד היכן אפשר לטייל... (וגם לזה אין סוף, כי ככל שמעיינים יותר מגלים לפעמים איך שכל הפרשיות מסביב הפרשה שבה כתוב אותו פסוק ג"כ קשורים) ואילו נושאים שרבינו מביא -מהו הגבול?אבל לפי מ"ש לעיל בכל מקרה הפשט הפשוט והדרש של רבינו עולים בקנה אחד, וא"כ גם כשנביא ביאור לנושא מסוים ממקו"א, עדיין נצטרך להבין איך זה מסתדר עם הפירוש של רבינו בתורה זו במיניה וביה.
ולכן למשל מלכות שבתורה א' אינו דומה למלכות שבתורה ד' -אע"פ ששניהם מדברים מאותה ספירה ומאותה מידה, אעפ"כ כל תורה יש לה חידוש מיוחד, בלי לסתור את הבסיס עצמו -שמדובר בספירת מלכות הידועה בקבלה.
ואדרבא ע"פ דברי רבינו מתבארים דברי הקבלה ביתר שאת.
וכפי שכתב ר"א בביאוה"ל (תורה כב מפתח כא) בעניין המושג 'חותם בתוך חותם': "כי אם אמנם כל דבריו האלה, עומדים ברום גבהי מרומים, ומקובלים ונפתחים מעט כחודו של מחט, במפתחות רשב"י והאריז"ל אשר קדמוהו... אבל כבר הודעתי בדברי כמה פעמים, שעל כל הצדיקים שהיו מעולם -
המשך מההודעה הקודמת (נשלחה בטעות לפני הזמן)
"..אבל כבר הודעתי בדברי כמה פעמים, שעל כל הצדיקים שהיו מעולם נתעלה ונתרומם משה משיח האמיתי, להתחדש בהתחדשות נפלא ונורא שלא היתה עוד כזאת, וגם אם הוא קנקן חדש באורייתא דעתיד לאיתגליא וכו', אבל הוא מלא ישן ועתיק דעתיקין בפנימיות הנגלה שבתורתו ית', אשר נתנה בכתב ובעל פה ממשה ליהושע וכו'..." (עכ"ל)
[וכן בתורה ד' יש מעין זה, שהוא מיישב איך יכול להיות שהע"ז תיקרא בשם אלוהים (באות כ) וז"ל: "אבל כמה אמת ונכון לימודי הנסתר והפנימיות שבתורה, אשר זכינו מימי רשב"י ז"ל והלאה, אשר בהם סללו האריז"ל, והבעש"ט ז"ל, ורבינו ז"ל, וכל המקובלים וההולכים בדרכיהם, ובהם לבד, נתיישבים ונתפרשים כל הפליאות שבתורה שבכתב, ובתורה שבע"פ..." (עיי"ש מה שתירץ)]
ומצד שני בתורה איה כתב ההפך: "בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"ב בְּפֵרוּשׁוֹ לְהַכָּתוּב "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" אֲשֶׁר נִרְאֶה שָׁם מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל עֲצַת הַחִפּוּשׂ וְהַשְּׁאֵלָה וְהַבַּקָּשָׁה 'אַיֵּה' וְכוּ', שֶׁמְּיַעֵץ שָׁם הוּא לְמִי שֶׁיּוֹרֵד וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת, אֲשֶׁר בְּזֹאת הַיְרִידָה יוֹרְדִים לְתַחְתִּיּוֹת הַמַּדְרֵגוֹת אֲשֶׁר לְשָׁם לֹא נִשְׁפָּע הַחִיּוּת רַק מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא בְּפֵרוּשׁ הָעֵצָה הַזֹּאת וּמַה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה בִּפְשִׁיטוּת לְעֻבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה.
כִּי זֹאת יָדַעְנוּ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל כְּבָר אָמַר וְנִתְפָּאֵר (כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן) 'אֲנִי קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן'. וְכָל הָעֵצוֹת וְהָעֻבְדּוֹת אֲשֶׁר יָדַעְנוּ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, לֹא לְתוֹרָה חֲדָשָׁה יֵחָשְׁבוּ. כִּי כָּל עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לֹא יִהְיֶה רַק לְחַדֵּשׁ אֶת הַתּוֹרָה הַיְשָׁנָה בִּכְתָב וּבַפֶּה אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כִּי הַהִתְחַדְּשׁוּת לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, וְאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה. וְאֵין בַּיְכֹלֶת לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק אֶת הָעִנְיָן), וְעַתָּה הֵיכָן מָצִינוּ עֵצָה וְעֻבְדָּא כָּזֹאת..." (כוכ"א שו"ס אות כ"ו) (וכן בתורה ו' שואל היכן מצאנו שעיקר התשובה ישמע בזינו וכו')
מובן מכל הנ"ל שצריך לחפש במקורות ביאור למושגים שרבינו מביא בתורתו, ואעפ"כ במיניה וביה נקבל באותם מושגים ביאור וחידוש חדש.
-
המשך מההודעה הקודמת (נשלחה בטעות לפני הזמן)
"..אבל כבר הודעתי בדברי כמה פעמים, שעל כל הצדיקים שהיו מעולם נתעלה ונתרומם משה משיח האמיתי, להתחדש בהתחדשות נפלא ונורא שלא היתה עוד כזאת, וגם אם הוא קנקן חדש באורייתא דעתיד לאיתגליא וכו', אבל הוא מלא ישן ועתיק דעתיקין בפנימיות הנגלה שבתורתו ית', אשר נתנה בכתב ובעל פה ממשה ליהושע וכו'..." (עכ"ל)
[וכן בתורה ד' יש מעין זה, שהוא מיישב איך יכול להיות שהע"ז תיקרא בשם אלוהים (באות כ) וז"ל: "אבל כמה אמת ונכון לימודי הנסתר והפנימיות שבתורה, אשר זכינו מימי רשב"י ז"ל והלאה, אשר בהם סללו האריז"ל, והבעש"ט ז"ל, ורבינו ז"ל, וכל המקובלים וההולכים בדרכיהם, ובהם לבד, נתיישבים ונתפרשים כל הפליאות שבתורה שבכתב, ובתורה שבע"פ..." (עיי"ש מה שתירץ)]
ומצד שני בתורה איה כתב ההפך: "בְּלִקּוּטֵי תִּנְיָנָא סִימָן י"ב בְּפֵרוּשׁוֹ לְהַכָּתוּב "וְאַיֵּה הַשֶּׂה לְעוֹלָה" אֲשֶׁר נִרְאֶה שָׁם מִדְּבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים שֶׁכָּל עֲצַת הַחִפּוּשׂ וְהַשְּׁאֵלָה וְהַבַּקָּשָׁה 'אַיֵּה' וְכוּ', שֶׁמְּיַעֵץ שָׁם הוּא לְמִי שֶׁיּוֹרֵד וְנוֹפֵל לִסְפֵקוֹת, אֲשֶׁר בְּזֹאת הַיְרִידָה יוֹרְדִים לְתַחְתִּיּוֹת הַמַּדְרֵגוֹת אֲשֶׁר לְשָׁם לֹא נִשְׁפָּע הַחִיּוּת רַק מֵהַמַּאֲמָר סָתוּם, יֵשׁ לְהִתְפַּלֵּא בְּפֵרוּשׁ הָעֵצָה הַזֹּאת וּמַה כַּוָּנָתוֹ בָּזֶה בִּפְשִׁיטוּת לְעֻבְדָּא וּלְמַעֲשֶׂה.
כִּי זֹאת יָדַעְנוּ שֶׁרַבֵּנוּ זַ"ל כְּבָר אָמַר וְנִתְפָּאֵר (כַּמּוּבָא בְּסֵפֶר חַיֵּי מוֹהֲרַ"ן) 'אֲנִי קַנְקַן חָדָשׁ מָלֵא יָשָׁן'. וְכָל הָעֵצוֹת וְהָעֻבְדּוֹת אֲשֶׁר יָדַעְנוּ בִּסְפָרָיו הַקְּדוֹשִׁים, לֹא לְתוֹרָה חֲדָשָׁה יֵחָשְׁבוּ. כִּי כָּל עִסְקֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בִּדְבָרָיו הַקְּדוֹשִׁים לֹא יִהְיֶה רַק לְחַדֵּשׁ אֶת הַתּוֹרָה הַיְשָׁנָה בִּכְתָב וּבַפֶּה אֲשֶׁר הוֹרִישׁוּ לָנוּ אֲבוֹתֵינוּ הַקְּדוֹשִׁים (כִּי הַהִתְחַדְּשׁוּת לֹא דָּבָר רֵיק הוּא, וְאֵין דָּבָר גָּדוֹל מִזֶּה. וְאֵין בַּיְכֹלֶת לְהַאֲרִיךְ בָּזֶה שֶׁלֹּא לְהַפְסִיק אֶת הָעִנְיָן), וְעַתָּה הֵיכָן מָצִינוּ עֵצָה וְעֻבְדָּא כָּזֹאת..." (כוכ"א שו"ס אות כ"ו) (וכן בתורה ו' שואל היכן מצאנו שעיקר התשובה ישמע בזינו וכו')
מובן מכל הנ"ל שצריך לחפש במקורות ביאור למושגים שרבינו מביא בתורתו, ואעפ"כ במיניה וביה נקבל באותם מושגים ביאור וחידוש חדש.
מובן מכל הנ"ל שצריך לחפש במקורות ביאור למושגים שרבינו מביא בתורתו, ואעפ"כ במיניה וביה נקבל באותם מושגים ביאור וחידוש חדש.
השאלה האם מוכרח שנקבל באותם מושגים ביאור וחידוש חדש. או (ע"פ הדוגמא שהבאת מתורה א ותורה ד) שהמלכות היא אותה מלכות, ונפילת המלכות היא אותה נפילה (היינו המבואר בתורה א שהח"ן נפל לעכו"ו"ם וכו'). אך 'העצות' בשני התורות יהיו שונים זה מזה. ששם הנושא 'קבלת התפלות ע"י תורה בכח', ואילו בתורה ד עליית המלכות תגרום 'השגת כל מאורעותיו לטובתו ע"י וידוי דברים לפני ת"ח' וכו'.
ויתכן שגם כשנעיין בעניני המלכות נמצא חילוקים בענין הנפילה והעליה בתורות, אך לא מוכרח שיהיה חילוק?
נשמח לבירור שאלה זו ע"י סוללי המסילות. -
האם שיחה רס"ז מהווה ל'עוד כלל', [או לפחות, להרגיע את ה'קנאים' לעניין ח''י כללים שמשתיקים אחרים שמחדשים בליקוטי מוהר"ן]
זה לשון רבינו:
אָמַר: מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לוֹ לְחַדֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֵיזֶה דִּין חָדָשׁ עַל פִּי דְּרוּשָׁיו שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וָסוֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י ז”ל וְדַרְכֵי הַקַּבָּלָה – מֻתָּר לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיג שִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם שׁוּם דִּין ח”ו: -
האם שיחה רס"ז מהווה ל'עוד כלל', [או לפחות, להרגיע את ה'קנאים' לעניין ח''י כללים שמשתיקים אחרים שמחדשים בליקוטי מוהר"ן]
זה לשון רבינו:
אָמַר: מִי שֶׁרוֹצֶה לְחַדֵּשׁ בַּתּוֹרָה, מֻתָּר לוֹ לְחַדֵּשׁ וְלִדְרֹשׁ כָּל מַה שֶּׁיִּרְצֶה, כָּל מַה שֶּׁיִּזְכֶּה לְחַדֵּשׁ בְּשִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא אֵיזֶה דִּין חָדָשׁ עַל פִּי דְּרוּשָׁיו שֶׁדּוֹרֵשׁ בְּדֶרֶךְ דְּרוּשׁ וָסוֹד. וְהַמּוּבָן מִדְּבָרָיו הָיָה שֶׁאֲפִלּוּ בְּכַוָּנוֹת הָאֲרִ”י ז”ל וְדַרְכֵי הַקַּבָּלָה – מֻתָּר לְחַדֵּשׁ בָּהֶם, כַּאֲשֶׁר יַשִּׂיג שִׂכְלוֹ, וּבִלְבַד שֶׁלֹּא יוֹצִיא מֵהֶם שׁוּם דִּין ח”ו:@מדלג-על-ההרים
בוודאי שאשרי אשרי הזוכה ללמוד ולחדש בעבודת ה' בלימוד ליקוטי מוהר"ן, זו באמת טעות שיש אנשים שלוקחים דבר לא נכון, וכאילו הח''י כללים בא להגביל משהו ח"ו.להיפך, הח''י כללים זה פשוט דרך להכנס לגן עדן פנימי ועליון בלימוד ליקוטי מוהר"ן בשביל להגיע לתכלית ההתקרבות להשי''ת מה שרבינו הכין לנו לכל אחד ואחד באופן אישי בתוך כל תורה ותורה.
הדיוקים והתמיהות וה''מ ושאר דרכי הלימוד זה בבחינת תחילת ההליכה עם 'תורה'.
בספר מסילת הקשרים הספר שמבאר את הח''י כללים הכי למעשה מהרב בזנסון הוא מסביר ומאריך על השלב החמישי בהליכה עם תורה לפי הח''י כללים, וקורא לו 'הגן עדן' - שזה בעצם התכלית המכוון שזוכים כשהולכים עם תורה.
ה' יעזור שנזכה לכך באמת.
צופיה הליכות ביתה, הכל צפה מראש והכין לנו הכל. -
"ויען אשר מבואר מדבריו הקדושים בסימן י"ח ליקוטי תנינא, שאין לדרוש ולחדש רק הראוי לזה, ודי והותר לרחוקים ושפלים כמונו ללמוד ולהבין בהנסתר והדרוש שנתחדשו מקדושי עליון -סבותי את לבי ברובם ככולם מדברי זה הספר, לבלי לצאת מסוג הנגלה, ולבלי לבאר בכל מאמר וענין רק מניה וביה ומרישא לסיפא וכו' כנ"ל. יען אשר לעניות דעתי, כוונתו באיסור חדש הנ"ל הוא, לחדש ולגלות דבר שלא נגלה כלל עד הנה. אבל כל אשר כבר הורידו והוציאו לנו מהנסתר להנגלה, ולא יחסר בלימוד הנגלה רק החיפוש ועיון, בלי ספק שבזה הניחו לנו מקום להתגדר ולזכות גם כן על ידם בתלמוד תורה דרבים" ח"י כללים.
בכיף תדונו על זה אבל אין צורך כל הזמן להיות פלורליסטיים ואנטי גבולניים.
-
מובן מדברי ר"א שהח"י כללים זה כדי שיהיה שוה לכל נפש (אמנם הוא אומר זאת לגבי שלא כ"א ראוי ללמוד בדרך דרש, משא"כ בדרך מיניה וביה - שהוא שווה לכל נפש, אבל גם זה בכלל דבריו)
א"כ החי כללים לא באים לצמצם, (כלומר. זה לא המטרה) אלא הם באים לאפשר לכל אחד ללמוד בעיון, לכל נפש!!! -
אני לא מצליח להבין למה תמיד נצמדים למה שכתוב ופה זה פתאום הופך להיות כלליות דבריו וכדומה....
לפעמים כדי שזה יהיה שווה לנפש שלך מגבילים אותך, לא כי רוצים לחסום אותך - אלא כי אחרת זה פשוט יתפשל לך... ועוד בלי לדבר על הפגם האפשרי בזה. זה פשוט דברים מעופפים.
יכול להיות שהם נכונים אבל יכול להיות שלא.
וכ"כ חבל שר"א בא לעשות את זה לנו שווה לכל נפש וללמד אותנו איך כ"א יכול ללמוד דברי אמת וישר ואנחנו מתעקשים בכ"א לסדר אותו עם המקום החם והנוח שלנו שאנחנו עפים בו.
מותר. מותר ללמוד משהו חדש. וזה כל כך כיף ומיוחד כשזוכים ללמוד את זה!!!! באמת שכואב לי על כל מי שלא טעם.
אז סליחה אם נתתי תחושה לא נעימה אבל האמת צריכה איכנשהו להיאמר... -
אני לא מצליח להבין למה תמיד נצמדים למה שכתוב ופה זה פתאום הופך להיות כלליות דבריו וכדומה....
לפעמים כדי שזה יהיה שווה לנפש שלך מגבילים אותך, לא כי רוצים לחסום אותך - אלא כי אחרת זה פשוט יתפשל לך... ועוד בלי לדבר על הפגם האפשרי בזה. זה פשוט דברים מעופפים.
יכול להיות שהם נכונים אבל יכול להיות שלא.
וכ"כ חבל שר"א בא לעשות את זה לנו שווה לכל נפש וללמד אותנו איך כ"א יכול ללמוד דברי אמת וישר ואנחנו מתעקשים בכ"א לסדר אותו עם המקום החם והנוח שלנו שאנחנו עפים בו.
מותר. מותר ללמוד משהו חדש. וזה כל כך כיף ומיוחד כשזוכים ללמוד את זה!!!! באמת שכואב לי על כל מי שלא טעם.
אז סליחה אם נתתי תחושה לא נעימה אבל האמת צריכה איכנשהו להיאמר...@לב-העולם-אתה מסכים איתך, ונראה לי שאף אחד לא חולק על זה.
אמנם שני צדדים למטבע: אפשר להסתכל על הצימצום, על הכלי. ואפשר להסתכל על האור שהוא מכיל.
אכן בלי צמצום אין אור. - "הרי שולחן, הרי בשר והרי סכין, - ואין לנו פה לאכול!" בלי היכולת להכיל את האור לא יכנס כלום, ובשביל זה צריך כלים, גדרים וסייגים. [בלי ה"תלת מאה גרבי" לא יהיה "מישחא". עיין ביאוה"ל]
זה מדהים כשחושבים על זה, רבינו הכין לנו הכל!!! הכל נמצא בתוך התורה! לא צריך להיות גאון, לא סיני ולא עוקר הרים, רק תפתח את הפה ותתחיל לאכול!
"תשתמשו באוצרות שלכם"
(אם תרצו זה עוד כלל, אבל אני חושב שזה הכלל הט"ו)
שלום! נראה שהשיחה הזו מעניינת אותך, אבל עדיין אין לך חשבון.
נמאס לכם לגלול בין אותם הפוסטים בכל ביקור? כשנרשמים לחשבון, תמיד תחזרו בדיוק למקום שבו הייתם קודם, ותוכלו לבחור לקבל התראות על תגובות חדשות (בין אם במייל, ובין אם בהתראת פוש). תוכלו גם לשמור סימניות ולפרגן ב-upvote לפוסטים כדי להביע הערכה לחברי קהילה אחרים.
בעזרת התרומה שלך, הפוסט הזה יכול להיות אפילו טוב יותר 💗
הרשמה התחברות