אני לא מונח בתורה, ככה שאולי מישהו אחר יענה לך, אם התכוונת לרמוז, שעצם המרדף והלחץ אחרי למצוא דווקא את החידוש, זה קשור לנקודה של גאווה, (כי אחרת אני לא מבין מה הקשר לכאן, אם אני תועה את תתקן אותי.) אני מסכים שעיסוק בא נגיד את זה ככה מוחצן כל הזמן במה דווקא רבינו חידש יותר משאר הצדיקים, הוא בעייתי, כמו ניקח לדוגמה שתי חברים, הם לא צריכים לשאול את עצמם כל הזמן, למה אני חבר שלו, ולא של מישהו אחר, שחרר ותהנה, אז גם בקשר לרבינו עיקר הפוקס המיקוד וההשקעה צריכים להיות במה רבינו אומר, בלהיות בקשר של רבינו. אמנם של נפלא וממחזק מדי פעם להרים את הראש, ולהסתכל על המרחב הכולל, ולראות את הגדולה של רבינו על פני שאר הצדיקים, אמנם עם הקשר שלך עם רבינו חזק, אתה לא עסוק בלהגדיר את הקשר אלא פשוט בקשר, לדעתי זאת גם הסיבה שהרבה מאנ"'ש אם לא רוב אנ"'ש המחולט לא עסק בלימוד עיון בצורה של החי כללים, כי כאשר אתה חי את האור, ואתה צועק שעות בשדות, אתה פחות עסוק בלנתח בלחתור מבחינה שכלית, את התורות של רבינו, אבל אנחנו מה לעשות חכמולוגים ובשביל שמשהו יזוז, אנחנו צריכים לעיין, אבל גם פה עיקר המטרה זה הקשר עם רבינו, עם ה' יתברך, וכו'

אה מחילה עכשיו אני מבין, תרשה לי לשאול אותה שאלה, מתי לפי דעתך כן צריך לשאול את זה, או להתמקד בזה, או שלפי דעתך צריך להתרכז בתורה ואם ממילא יוצא חידוש שהוא ייחודי דווקא לרבינו אז זה בדרך אגב, אבל זה לא צריך להיות המרכז.

סליחה שאני מתערב, אבל אסור לנו לחפש מה החידוש של רבינו? אם אני מאמין ברבינו אז אני מאמין שיש לו משהו שאין לצדיקים אחרים, ואני רוצה לגלות מה זה, כמובן שזה אין סופי, אבל עלינו נפלה החובה לחפש, ולמצוא כפי ערכנו, יש לזה כל מיני דוגמאות שאפשר לראות את השוני של רבינו בייחס לשאר הצדיקים, לדוגמה מובהקת, רבינו הוא האדמור החסידי שבמקום להגיד שהעבירה המרכזית היא גאווה, ובעיקר להתריע מפניה. שם את הדגש על ייאוש עצבות וחלישות הדעת. ועוד כהנה הרבה. אני מסכים שצריכים להיזהר ורבינו זה אין סוף, ואסור לחשוב לרגע שהבנת ותפסת את כל העניין של רבינו, אבל למצוא את מה שאנחנו יכולים למצוא, זה מוטל עלינו, אנחנו צריכים להיזהר מאנשים שאומרים שרבינו זה אין סוף, ולכן אי אפשר להגיד בשום דבר מה רבינו אומר, כי מי שאומר את זה, מחריב את כל מה שאנחנו יכולים לקבל מרבינו, רבינו הוריד תורות סיפורי שיחות מסוימות והוא רצה שנחתור, בהם ואם אנחנו מצליחים למצוא את הנקודה שעל כל פנים לא הצלחנו למצוא אצל שאר צדיקים, אז יגל ליבנו, אם אני מתחזק באותה צורה שחסיד פלוני מתחזק, אז זה טוב, אבל יש לרבינו דעת רוח וניגון והתחזקות, יותר גבוהים יותר מכוונים לדור, שדווקא את ההתחזקות הזאת אני צריך, כמובן בלי להרוס את התמימות, כל אחד שעוסק בתורה ובתפילה זה יקר מאד, אבל אנחנו מה שאנחנו יכולים מנסים לחתור ולמצוא את התרופות של הרופא הגדול, הזקוקים דייקא לנו החולים קשה, וככל שהחולה גדול יותר כך הוא צריך רופא גדול יותר.

אין לי מה להגיב, חיות לשמוע את הסיפור על רב שמעון מעורר געגועים, וודאי שכל דיבור של רבינו הוא נצחי! לרב שמעון אישית אני יודע שהוא לא רצה ללכת אף פעם, ואפילו כשהוא קיבל התקף לב והיה חייב לעבור צנטור, הוא לא הסכים כי רבינו אמר לא ללכת לרופאים, בנס היה שם בחור שסיפר את זה למישהו שהיה בקשר איתו ששכנע אותו, שעל דבר כזה רבינו לא התכוון, והוא חי אחר כך עוד כמה חודשים, {וזה חודשים של רב שמעון איש התמימות והפשיטות, וכו'} אותו אחד ששכנע אותו, ממנו שמעתי על כל העניין הזה של הרופאים לפי רבינו, זה נראה לי פשוט, בן אדם שבר את היד תשים גבס היד תתאחה ישר, לא תשים היא תתאחה עקום וכל החיים הוא יסבול, אם זה בוודאות של מאה אחוז, אין שום היגיון שרבינו יגיד לא ללכת, וכנ"ל. וכמובן שבמקביל צריכים להתפלל, לעשות פדיון נפש, לבטוח בה', לראות את הרמזים, אבל זה תחום מקביל, בעניין הפשוט של מה לעשות, אין שום היגיון לא ללכת, שוב במקרה שהם יודעים מה הם עושים, וכנ"ל.

דרך אגב אני לא חושב שהטענה שרבי נפתלי הלך לרופאים, שלפעמים אומרים אותה בתור טענה, שאין בזה ברור דעת, ושאי אפשר לדעת ועוד כל מיני התחמקויות נכונה, כי ברור שרבי נתן עליו אנחנו סומכים, רק שהשאלה היא מה רבי נתן באמת חשב על ללכת לרופאים, וכמו שכתבתי קודם...

כל דיבור הוא נצחי וגם הדיבור הזה הוא נצחי, א הוא קיים גם היום גם היום יש דברים שהרפואה לא יודעת והיא מנחשת, ואין צורך להאריך בזה. ב העיקרון קיים גם בשאר דברים, רבינו בעצם אומר אם אתה מתלבט בכל דבר אם לעשות משהו ואתה רק מנחש שאולי הוא יעזור ואותם סיכוים שהוא יזיק, בפרט אם אתה לא יודע בדיוק איך זה עובד, ואתה מנסה את מזלך, אז אל תעשה את זה. ג, רבי נתן אמר שהיה ראוי שיהיה אחד שיהיה ליד רבינו ויכתוב כל דבר שהוא אמר אפילו לפתוח את הידית, יש צד שגם לו השיחה הזאת כביכול לא הייתה רלוונטית לזמננו לעתיד לבא נידע מה העומק שלה, אני לא חושב שזה המצב בשיחות של רבינו שמופיעות בשיחות הר"ן, או בשאר הספרים, יש מה ללמוד מהשיחה הזאת הרבה לימנו וגם במובן הפשוט זה קיים עד היום שבדברים מסוימים הרופאים מנחשים זה דבר מפורסם מאד.

רבינו אמר שהוא רוצה שיהיה לאיש כשר סוסים, אז היה לאנ"ש בדור האחרון סוסים, כי רבינו אמר וצריך לקיים בפשיטות ותמימות. הפחד והחשש מזה שכל אחד יגיד סברות ויסלף את דברי רבינו הקדוש או את דברי רבי נתן, הוא מובן והוא גם נכון, אנחנו חייבים להיזהר ולברר כל דיבור ודיבור עד הסוף, אבל מבחינת ההבנה של מה שרבינו אמר, בנושא הזה של הרופאים, יש בנושא הזה שיחות שנראות סותרות, מצד אחד רבינו אומר מי שלא מחסן את הילד שלו הוא רוצח בעניין של המגפה אז, וגם מבחינת ההיקף בייחס לשאר השיחות של רבינו אין לזה שום דבר שנראה שרבינו רומז אליו כדי שהוא יתחבר עם זה, כשרבינו הולך ואומר על נקודה מסויימת כמו לדוגמה התבודדות, או פרנסה, זה נמצא בעשרות שיחות ואתה יכול להבין את ההסתכלות של רבינו על זה, ולא מובן בשום סיבה למה שרבינו יגיד שדווקא ברופאים לא ללכת, במקרה שהם ידועים מה הם עושים, זה ממש כמו להגיד שרבינו אומר לא לאכול, וגם את זה היינו מקיימים אבל דווקא במקרה שהוא יגיד מפורשות שלמרות שהרופאים עוזרים, וזה מוכח בצורה שאי אפשר להתווכח עליה בכל זאת צריכים להתרחק מהם, אם היה סוג של שיחה כזאת הייתי יכול להסכים איתך, אבל אם מנסים כמו בכל סוגיה של התורה ושל הבנת דברי רבינו להסתכל על המכלול ולהבין מה הכוונה באמת, זה הדבר היחיד שמתיישב על הדעת, ולפחות נראה הכי מכוון לאמת, כשאתה אומר בא נהיה פשוטים ותמימים ונקשיב לרבי נתן שאמר והזהיר לא ללכת לרופאים, אז אתה מקשיב לחצי מהדיבורים אתה תמים לחצי מהדיבורים בעניין הזה, אבל אתה לא תמים לעניין שרבינו אמר לקחת חיסון, ולתורה ג שרבינו אמר ללכת לרופא אחרי פדיון נפש, ולזה שאין לזה שום תקדים בשום מקום לא מצאנו שרבינו אמר לעשות דבר מוזר ולא מובן בלי לתת הסבר, אז גם אתה לא מקבל את ההבנה הזאת, אני מציע לך לנסות להסתכל בעין האמת מחדש על הסוגיה, אני לא חושב שמי שמסתכל על סתירה בין שיחות, כביכול, ואז רואה שבכל שיחה נ, רבינו מדגיש את זה שהם לא יודעים כלום, בקיצור זה מה שנקרא לעיין, לפי טעמי להיפך מי שלא הולך לרופאים, הוא זה שלא מקשיב לרבינו, כי ברור מכל ההקשר הרחב שיש לנו של השיחות והתורות שרבינו לא אמר אף פעם תתעלם מדבר שעובד כמו לאכול לישון, ואת תעשה אותו, אין לזה שום מובן להבין
בצורה שרבינו דווקא בנושא הזה בפרט שרבינו כן מביא טיעונים סיבות ובכולם מובן שאין הוא מתכוון למצב שזה עובד במאה אחוז.

מעלה את המקור, כוכבי אור סיפורים נפלאים.
הַמָּשָׁל מֵהַתְּבוּאָה. שֶׁפַּעַם אַחַת אָמַר הַמֶּלֶךְ לַאֲהוּבוֹ הַשֵּׁנִי לַמֶּלֶךְ בַּאֲשֶׁר אֲנִי חוֹזֶה בַּכּוֹכָבִים, רוֹאֶה אֲנִי שֶׁכָּל הַתְּבוּאָה שֶׁיִּגְדַּל בְּשָׁנָה זֹאת, מִי שֶׁיֹּאכַל מִמֶּנָּה יִהְיֶה נַעֲשֶׂה מְשֻׁגָּע, אִם כֵּן יְטַכֵּס עֵצָה. וְעָנָה לוֹ, שֶׁעַל־כֵּן יָכִינוּ בַּעֲדָם תְּבוּאָה שֶׁלֹּא יִצְטָרְכוּ לֶאֱכֹל מִתְּבוּאָה הַנַּ"ל. וְעָנָה לוֹ הַמֶּלֶךְ אִם־כֵּן כְּשֶׁאֲנַחְנוּ לְבַד לֹא נִהְיֶה מְשֻׁגָּעִים, וְכָל הָעוֹלָם יִהְיֶה מְשֻׁגָּע, אָז יִהְיֶה לְהֵפֶךְ שֶׁאֲנַחְנוּ יִהְיוּ הַמְשֻׁגָּעִים, (וּלְהָכִין בִּשְׁבִיל כֻּלָּם אִי אֶפְשָׁר), עַל־כֵּן בְּוַדַּאי נִצְטָרֵךְ גַּם־כֵּן לֶאֱכֹל מֵהַתְּבוּאָה, אֲבָל רַק זֶה שֶׁנְּסַמֵּן סִימָן עַל מִצְחֵנוּ שֶׁנֵּדַע עַל־כָּל־פָּנִים שֶׁאֲנַחְנוּ מְשֻׁגָּע. שֶׁאִם אֶהְיֶה מִסְתַּכֵּל עַל מִצְחֲךָ
וְכֵן כְּשֶׁתִּסְתַּכֵּל עַל מִצְחִי נֵדַע מֵהַסִּימָן שֶׁאֲנַחְנוּ מְשֻׁגָּע.

אני גם חושב שכך מובן משיחה נ, ומכל ההקשר של השיחות בעניין של הרופאים, שזה קשור אם הם יודעים או שהם לא יודעים. פירוש כמו שאין איסור לאכול, או ללכת לעבוד, אז אם יש רפואה שהיא מוכחת שהיא עובדת שאין לה חולק, קשה להבין את הסברה שיהיה לא להשתמש בה, בפרט שרבינו לא אמר רק ביטחון בצורה כזאת שלא היה אנ"ש שהלכו לעבוד, ומכל הדוגמאות בשיחה נ, רבינו מביא שם שיש שתי דעות של רופאים שכל אחד חולק על השני בצורה הכי חריפה שיש, וכל אחד אומר שמה שהשני אומר לעשות זה מזיק, בפרט שהרופאה בזמן רבינו הסתמכה על הרפואה היוונית לפי הארבע מרות מרה אדומה מרה ירוקה מראה לבנה, וכו' ואז אם היה מגיע חולה הם היו אומרים לו חסר לך מהמרה האדומה אז תוכל תפוחים אדומים, בקיצור הם היו מנחשים, ולכן רבינו אומר שאסור ללכת אליהם, ורבינו אמר שמי שמרגיש שהוא חייב לעשות השתדלות אז שייקח מוט וייתן לחולה מכה, כי הוא חייב לעשות השתדלות, בעצם רבינו אומר זה לא מועיל והם לא יודעים מה הם עושים ולכן אסור ללכת אליהם. יש פוסק שחי בזמן רבינו בעל הברכי יוסף, שפסק שאין לסמוך על הרופאים שלנו כדי לחלל שבת, למרות שמותר אם הרופא מומחה לחלל שבת בגלל שהרופאים אז הם לא באמת רופאים אז אסור לסמוך עליהם. בעצם העיקרון שרבינו אומר זה איפה שהרופא לא יודע מה הוא עושה והוא מנחש על תקשיב לו, והדבר הזה קיים גם היום, פירוש יש דברים שעולם הרפואה מצליח לעשות במאה אחוזים, שברור בכל שלב מה בדיוק עושים ואיך עושים, לדוגמה צנטור, יש סתימה בווריד נכנסים ופותחים את הסתימה, אבל יש דברים שהם לא יודעים כל מיני מחלות או חיסונים שהם ממצאים מנחשים, הם לא באמת יודעים מה הם עושים, וזה דבר שכיח ומצוי מאד לדעתי כיום, ובדברים האלא רבינו אומר אל תלך לרופאים אל תקשיב לרופא אם הוא מנחש ולא יודע מה הוא עושה. אחרת אי אפשר להבין את זה בכלל, מה פתאום שרבינו יהיה נגד לעשות משהו פשוט שעוזר, מה רבינו היה נגד לאכול, נגד לבנות בית וכו'. ולכן גם מובן הסתירה למה רבי נתן לכאורה נראה שהוא לקח צד יותר קיצור מרבינו נגד רופאים, ואחת הדוגמאות הבולטות הם ליקוטי מוהרן תנינא ג, ששם רבינו אומר שצריך ללכת לרופא אחרי פדיון נפש, ואז פותחים ליקוטי תפילות ורבי נתן רק מתפלל שאני לא ילך לרופאים, וזה לא מובן למה רבי נתן לא מתפלל ללכת אחרי פדיון נפש, אלא אחרי שהוא היה במציאות שלא היה שייך ללכת לרופאים כי אין באמת רופאים, אז לכן הוא התפלל לא ללכת לרפואי דמה לא אמתיים שהיו בזמנו. ועוד שרבינו אמר כשהיא את המגפה השחורה, אבעבועות שחורות (משהו כזה לא זוכר בדיוק איזה מגפה זה היה) שמתו מליונים של בני אדם אז, ורבינו אמר שחייב לחסן אדם את הבן שלו אפילו בקור גדול, ומי שלא עושה את זה הוא רוצח, וזה פשוט כי אם החיסון הוא באמת עובד, אז אם אתה לא לוקח אותו אז אתה טיפש או בלשון רבינו רוצח. כמובן שיש פן נוסף של התפילה והביטחון וכו' אבל זה לא שייך למעשה בפועל, אם בפועל זה עובד, ברור שאתה צריך ללכת, אבל כמו כל דבר צריך להתפלל לפני לבטוח בה' וכו'