@ברוך-מאן פתיל הוא ודאי לשון התקשרות, ושייך להתקשרות עצמו בשכל ובחכמה שבכל דבר, שהתבאר שהוא הכרת השי"ת ורצונו. ושם בתורה ב נזכר כִּי כָל מַה שֶּׁיּוֹדְעִין וּמַכִּירִין אוֹתוֹ יִתְבָּרַךְ בְּיוֹתֵר, סְמוּכִים אֵלָיו בְּיוֹתֵר, משמע שהסמיכות היא חלק מהכרתו ביותר.

דוד-שדה כתב: ברשותך אחדד את השאלה לגבי החן רבנו מביא שנתעלה ונתרומם בפני כל מי שצריכים הן ברוחני הן בגשמי ולבסוף מסיים נתקבלים התפילות והבקשות . אך האם משמע לכא' שיש משהו גם בבקשה גשמית? התכוונתי שבשביל להתחיל לענות על השאלות האלה צריך לברר קודם מה הם הבקשות, כלומר על מה ולמה הוא מבקש.

יש שיעורים נפלאים ב"קול הלשון" של הגרי"מ (אידיש) ור' שלום מייקוף (עברית)

@לב-העולם-אתה כתב: ומה שהיה אצל יהודה היה לא משהו ברגיל... אם הרבה מביא זאת אז וודאי שגם כמו שם שייך אלינו בוודאי

@שפחה-על-הים כתב: @JoJo כתב: כל הראיות הללו מיותרים לגמרי, למי שפשוט מכיר את אנ"ש תלמידי המשפיעים מהדור הקודם, החיים עמנו לאוי"ט, ורואה איך כולם לומדים כל הספרים, כנודע לכל מי שמכיר. אינם מיותרים, ואדרבה מוכיחים את הצורה שבא אנ"ש התייחסו לאלו הספרים, אף שלא חלקו עליהם ח"ו, אבל צריכים לחפש מקומות שיביאו מהם. לעומת חלק מהנקראים גדולי אנ"ש בימינו שספריהם מיוסדים על הספרים הקדושים הנ"ל, ומביאים מהם כמה פעמים בכל עמוד. רבי יעקב מאיר שליט''א באמת מביא בכל עמוד כל ספרי החסידות וכן ספרי יראה ועוד, והוא מטעים על כך שאין יותר גישמאק מלבטא באופן זה את הלב של ליקוטי הלכות. מי שזוכה באמת לאור של הרבי ורבי נתן נפתח לו עיניים חדשות לגמרי בכל התורה כולה ובכל ספרי הצדיקים. והדברים ידועים טעמו וראו כי טוב ה' אשרי הגבר יחסה בו עיני ה' אל צדיקים

ההינך מחזיק בעט הסופרים? מקומך עמנו!