@שמחה
מהלך נפלא
אבל תסביר לי, איך אפשר להאיר לדעת כשאני בביטול גמור?
כלומר, כמו ששאלת, אי אפשר בכלל להגיד שם כלום
זו צעקה ללא מילים

@איש-היער כתב:

כתוב איפשהו שעיתון זה מסוכן

קילומטרים בליקוטי הלכות

@נחום-בקר כתב:

כדאי לפתוח את הגמ' על כמה טפשאי

נכון מאוד!
טיפשאי הוא אחד שהלך אחר תאוותיו ועבר עבירה והוא מקבל ל"ט מלקות במקום 40
והוא לא יודע לומר תודה לת"ח שהפחית לו מכה אחת

נו, מפורש במכתב ר"ה על התורה של רבינו בעצמו
ע"ש

@לב-העולם-אתה כתב:

נדמה לי שאלו דברי ראב"ן אבל איני בטוח בכך, שכמה שיש בתורה סם חיים וסם מוות, הרי בתורתו של הצדיק זה קיים ביתר שאת.

כמדומני שזה מכתב בעלים לתרופה
@אוצרבלום איה המכתב?

@אומן-שלי
כמה נרשמו בינתיים למיזם?
סתם סקרן
אולי לצרף קישור ששם יראו כל הזמן את מספר הנרשמים

@כאיל-תערוג כתב:

מילה של ביקורת על קאמפיין לא שולל זכויותיו של הארגון

ואוסיף טיפ מדילי
הביקורת כאן בפורום זולגת לקודקודים, ושימו לב שמאז הביקורת על ה"סודות" של אומן שלי, הם התחילו לפרסם ולגלות יותר ויותר...
תעקבו אחרי הפוסטים של @אומן-שלי

למה מרגיש לי ש @פשטן-מושבע ו @לית-ליה-מגרמא זה היינו הך?

ברוך-מאן כתב:

לא העזתי להעלות אותם עם הניק שלי, למרות שהוא בדוי

בסופו של דבר @מנהל-הפורום העלה את הפוסט עם הניק שלי
גם ברוך יהיה...

@נחום-בקר כתב:

מאי נפק"מ.

אכן!!
ייש"כ

@אחד-מאנש
זה ויכוח ידוע בין אנ"ש
@אוצרבלום בוודאי ידע לענות לנו על זה

בהמשך לדברי @שפחה-על-הים שעל אף כתיבתו הארוכה - אבל היא נאה ומסוגננת להפליא!! -
אוסיף נקודה קטנה:
אם על רכב אני שואל מוסכניק, ועל בשר בחלב אני שואל מו"ץ, אז את מי אני שואל שאלות בביאור ספרי תולדות יעקב יוסף או ליקוטי אמרים תניא [שרבינו ציווה ללמוד אותם]?
כנראה את המשפיעים הכלליים החסידיים תלמידי הצדיקים הנ"ל!
אז יוצא בוודאות שאפשר לקבל בעבודת ה' מחבדניקי"ם ומכלל חסידי
נכון?

ולאחר קריאת הסיכום, יבין כל אחד את מה שטענתי כל הזמן,
שהכלל הזה הוא סגולי!
ולא כדעת יהושע קליין ודעימיה שזה כלל לימודי.

@מחוברים @מנהל-הפורום האם מי מכם יכול להעלות את השיחת חברים שהיה בגליון על הכלל הזה, כמדומני שנכתב ע"י דוד הלוי
יישר כוח

מצורף סיכום המאמר של גלינסקי, לאנשים כמוני שלא מסוגלים לקרוא הרבה באריכות:

סיכום: כלל הרביעי מהקדמת ביאוה"ל

מהות הכלל

כלל ד' עוסק ביחס שבין "התיקונים" (העצות המעשיות) לבין "ההשגה" (התורה עצמה) בליקוטי מוהר"ן. היסוד הוא שכל השגה נוצרת ומתקיימת דווקא באמצעות התיקונים הנזכרים בתוכה עצמה – לא באופן חיצוני. ר' אברהם ממחיש זאת בשני משלים:
(א) חלום על ספר שבו הכלים המצוירים מכילים בתוכם את האותיות שיצרו אותם;
(ב) הפסוק "וקשרתם" (ציווי התפילין) הנמצא בתוך פרשת שמע עצמה – שהיא פרשת התפילין. בשני המקרים "הבורא" (הכלי המפעיל) נמצא בתוך "הנברא" (התוצאה).

שש המחלקות

הכותב מחלק את יישום הכלל בספרי ראב"ן לשש קטגוריות, שלוש הראשונות עוסקות בהמשכת התורה:

• מחלקה א': הפעולות שרבינו עשה כהכנה לפני גילוי כל תורה (כגון מסירות נפש, יסורים).
• מחלקה ב': פעולות שביצע בפועל בשעת אמירת התורה עצמה (כגון אחיזה בזקנו, דחיקת עיניו).
• מחלקה ג': דיבורים שאמר בעת גילוי התורה שהם עצמם קיום התיקון (כגון אמירת י"ג מידות רחמים).

שלוש המחלקות הנוספות עוסקות בתועלת ותוצאה של התורה:

• מחלקה ד': התוצאה הגבוהה (כמו "חן" או "ביטול") כבר מאירה בעת אמירת התורה עצמה.
• מחלקה ה': התוצאה מושגת ע"י שרבינו פירט אותה בפירוש (כגון פירוט שלבי רפואה).
• מחלקה ו': כשהתוצאה היא "השגת אלוקות" – התורה עצמה היא אותה השגה נסתרת (כגון "גנזיא דמלכא").

המסקנה המעשית

הידיעה הזו רלוונטית לכל לומד: הרוצה להגיע לזיכוך או השגה מסוימת, ילמד בעיון את התורה בליקוטי מוהר"ן העוסקת בנושא זה – שכן שם, בתוך התיבות עצמן, טמון האור והתיקון המוליד אותה השגה, וההעמקה בלימוד מעוררת מחדש את פעולת הצדיק שיצר אותה.

@מאיר-לב כתב:

שלא להדפיס את הכלל הי"ג

ולמרות זאת:
ר' שמואל הורביץ וכו'...
חו"ת מעשה מב"מ וב"ש ע"ש וד"ל

ועוד משהו קטן לסיום -
אָמַר פַּעַם [מוהרנ"ת]: "הַמָּשִׁיחַ שֶׁלִי כְּבָר בָּא", "מַיין מָשִׁיחַ אִיז שׁוֹין גִיקוּמֶען".

@מאיר-לב כתב:

הם לא מאמינים

ראבר"נ
ולכשתמצי לומר:
הגאון האלוקי רבי אברהם בן רבי נחמן חזן זיע"א

@יאשע-הלברשטאם כתב:

לטובת הציבור אעלה את רשימת האיזכורים

לטובת הציבור להעלות פוסטים קצרים, מפוסקים, ומתומצתים.

@מאיר-ששש כתב:

צריך כרגע בדברי רבינו שהבחירה בפשיטות

ברור!!!

ואם היית קורא את פוסטי לעיל מדברי ראבר"נ בסוגיא זו, היית רואה שזה בדיוק מה שכתבתי.

ויותר מזה,
שאי אפשר לבוא לידיעה - רק על ידי הבחירה בפשטות!

@מאיר-לב כתב:

זה מה שנותן דיוק בהתבודדות??!!

טרם יינעל האשכול, אשיחה וירווח לי:
יש בסיס לכל יהודי, ששם הוא רוצה מאוד להיות טוב.
גם אם יגידו לו שהוא לא אשם בכלום - זה לא ירפה את ידיו!
כי הנשמה שלו תמיד רוצה לעשות טוב, ותמיד רוצה להשתפר.

גם אם הוא חושב שה' אשם - אז זה בסך הכל מוסיף לו עוד שורה בהתבודדות -

במקום להגיד:
עבר עלי, אני מאוד שבור מזה, מתחרט - ומהיום אהיה טוב.

הוא אומר:
עבר עלי, ואתה עשית לי את זה, ומאוד כואב לי שאתה בעצמך הרחקת אותי ממך.
אז אני עושה את העצה שנתת לי לעשות במקרה כזה - תשובה. ומתחרט - ומהיום אהיה טוב.

@מנהל-הפורום
ניסיתי להקטין ולהאפיר את הראב"ד הארוך, ולא הצלחתי, שמא תושיעני?