בשיחת חברים...
בפרשה הראשונה של התורה
פרשת בראשית
מסופר על כל מעשה בראשית
וכח מעשיו הגיד לעמו
השכל שבכל דבר
ונח נתן אל ליבו להתבונן מי עשה כל אלה
ולכן זכה לחן

@פשטן-מושבע כתב:

בדרך כל גם יש לב נשבר מכל הטילטול וההמתנה בגבולות

תודה התחלה טובה בזכותך אני יביא צעיף
אבל
בשדה אתה לבד עם ה'
ופה אנשים יכולים לגשת ולדבר איתך

מרוב שכיף שיש שדה וחוץ לישוב אני שואל...
וחוץ מזה שאפשר להירדם טוב טוב עם הכיסוי והצעיף

@חיפוש-הצדיק כתב:

ובוודאי שיש הרבה שהם הרבה יותר מקורבים לרבינו מאיתנו ואינם נקראים עדיין על שמו הקדוש

כמה פעמים ראיתי שמסתובבים בבית כנסת יהודים יקרים שבכלל לא נראים חסידי ברסלב

אך כשחוזרים למקומם הרגיל מאשימים אותם שהם ברסלב והם שומרים על הכבוד של רבנו בחירוף נפש וממשיכים לאהוב את רבנו וספריו על אף שמקבלים עלבונות על זה

ואחד שהבן שלו טעם את האור של רבנו והשתנה לגמרי ונהיה חסיד ברסלבי עם כל הקנעיטשים אמר לי אני לא יודע למה חושבים שאני לא ברסלב אני בעצמי לקחתי את הבן שלי לאומן שהוא היה קטן ואני לומד בספרי רבנו וכו וכו

וכנראה שיש התקרבות אחרי ההתקרבות וחיפוש אחר חיפוש
ומזה מגיע כל מיני שאלות מסגנון זה

@לב-העולם-אתה כתב:

ונחקק הצרוף הזה על עצמותיו ונוקם בו"

(אולי אפשר להקשות על מהות היסורים בכללותם)

אבל ספיצפי פה אני מבין שמי שנוקם בו זה ממש לא השם יתברך אלא המלאכים שנוצרים מן העבירות שצעוקין הב לן חיי הב לן מזוני ויונקים את חיותם ממנו
וזה סוג של מלכות זרה המשתלטת על האדם במקום שיהיה מרכבה לשכינה נעשה הפוך מרכבה ליצר הרע

(אולי בגלל זה לכאורה דרך רשעים צלחה ואין להם יסורים מכיוון שאינם הולכים בדרך תשובה ומזינים את יצרם בשפע ומניחים לו גם משמים כדי לתת לו שכרו פה בעולם הזה ואחר כך...
ולעומת זאת
עַל יְדֵי שֶׁאִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי הנל נִתְעוֹרֵר בִּתְשׁוּבָה
עַל יְדֵי שֶׁרֶץ קָטָן שֶׁבִּנְחִירָיו
עַל יְדֵי שֶׁהִרְגִּישׁ טֻמְאָה קְטַנָּה שֶׁמְּבַלְבֶּלֶת אוֹתוֹ
ורוצה את דרך השם ולא מתייאש מהרצונות הטובים ורוצה להמליך על עצמו את רצון השם יתברך ומתחרט על מעשיו הרעים ומואס ברע ולא אומר וקורא לטוב-רע ולרע-טוב
כִּי "יֵשׁ דֶּרֶךְ יָשָׁר לִפְנֵי אִישׁ וְאַחֲרִיתָהּ דַּרְכֵי מָוֶת"

או אז היצר הרע וחילותיו לא מניחים אותו הרי עד היום הזין אותם ומה קרה פתאום למה הוא רוצה ללכת בדרך אחרת ונוקמים בו ויש לו יסורים

כמו למשל אדם שהתרגל בעבירה מסויימת כמו לשון הרע ודברים בטלים וכל רואיו יכירוהו שאצלו ניתן לשמוע ולדבר את כל הלשונות הרעות רחמנא לשיזבן ולהצילן נתאר לעצמנו כשנראה את האדם הזה בחול המועד סוכות לאחר שהיה ראש השנה אצל רבנו וזכה לתיקונים הנפלאים אפילו לפעמים בלי שימת לב והנשמה שלו מרגישה חדשה ולא רוצה יותר להתלכלך ולהתגשם בטינופת וכשחביריו שהיו רגילים לדבר עימו את כל הנייעס המלוכלך רואים אותו ולא מבינים למה קשה וכואב לו לדבר לשון הרע בהנאה כמו לפני אומן ראש השנה ולמה יוצא ממנו אנחה מעומק ליבו ומול עיניו הוא רואה את האורות של אומן ראש השנה

עד ש
עַל יְדֵי תְּשׁוּבָתוֹ גּוֹרֵם
שֶׁגַּם אֵלּוּ הָרְשָׁעִים נַעֲשׂוּ כִּסֵּא לַקְּדֻשָּׁה
וִיהָבֵי לְבִנְיָנָא הַנָּךְ מְחוֹזָא
שֶׁעוֹזְרִים גַּם הֵם לְעוֹבְדֵי הַשֵּׁם

בתורה אחרת רבנו אומר שאחרי הפטירה יש כאלו שמייללים אחרי המיתה ולא רק בניו ממין אנושי אלא גם אלו שנבראו מעוונותיו ולחרפה היא לו...

@yanki-Moskovich כתב:

לענ"ד בדיוק על כגון דא אמר רבינו בשיחות הר"ן שההתחלה היא תמיד מיראת העונש.
אדם מפחד שלא יהיה עשיו, ומכריח עצמו להתגבר לתפוס ספר וללמוד תיכף, בכל הכוח

חשבתי על זה
מכיוון שהפסוק שרבנו מביא ראשית חכמה - יראת השם

ראשית נקראת חכמה
ודבר השם יתברך שברא גם את החכמה וגם את היראה
וצריך לירא ולכבד את דבר השם שנעשה בכוונת מכוון

ספוילר

ברוך השם כל אירגון מביא כמויות של משקלים לזיכוי הרבים

אולי אפשר לעשות אוהל הפקר שלשם יביאו את כל הכמויות גניזה וספרים שגבאי הציון בין כה וכה שמים בגניזה

יש המון דברים בשפות שונות יש המון דברים שממש רציתי לקחת ולא ידעתי האם זה של מישהו או שזה של הציון

התחזקתי שלפעמים אדם שואל את עצמו מאין יצא העגל הזה
(מפורסם של שקר שאנשים מתיראין ממנו שיקפח חיותם ובלעדיו חסר מחיותם)
ואולי אפשר לומר שעוונותיו של אדם גורמים לו להינות ולהימשך אחר חידושי תורתם אף על פי שאין מהם באמת של ממש כמו שרבנו אומר שלעצמם אינם יודעים לתת עצה ואלו הם הם הצירופים הרעים שנעשו מהעונות....

ואם תשאל איך המפורסם טעה בעצמו?

'לָמָּה טָעָה נְבָט ? שֶׁרָאָה שֶׁיָּצָא אֵשׁ מֵאֲמָתוֹ'
וְהַתּוֹרָה נִקְרֵאת אֵשׁ, שֶׁמִּשָּׁם הַמַּלְכוּת
כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב: "הֲלוֹא כּה דְבָרִי כָּאֵשׁ"
וּכְתִיב: "בִּי מְלָכִים יִמְלכוּ"
וְעִקַּר הַתּוֹרָה הֵם הַתַּלְמִידֵי חֲכָמִים

ומה אני מחפש?
מנהיג רחמן שמשים עצמו כשיריים שזכה לענווה אמיתית ולא אחד שאומנם יש לו כישרונות וכריזמתיות אך עדיין לא זכה לענווה...

מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ
כָּל שֶׁכֵּן כְּשֶׁמֶּלֶךְ גָּדוֹל מְשַׁבֵּחַ וּמְפָאֵר אֶת הָאָדָם
אֲזַי בְּוַדַּאי מִן הַנִּמְנָע, שֶׁלּא יָבוֹא לוֹ אֵיזֶה גַּדְלוּת
אֲבָל צָרִיךְ לָזֶה בִּיטּוּל כָּל הַרְגָּשׁוֹתָיו וְחָמְרִיּוֹתָיו
אֲזַי יָכוֹל הָאָדָם, לִשְׁמעַ שִׁבְחוֹ
וְלא יָבוֹא לוֹ שׁוּם גַּדְלוּת
כְּמוֹ משֶׁה רַבֵּנוּ

דאגה=13
דאגה היא הפוך מ
כְּשֶׁאָדָם יוֹדֵעַ שֶׁכָּל מְארְעוֹתָיו הֵם לְטוֹבָתוֹ
דאגה היא חוסר אמונה בה'
ויש בה מן הגאווה שחושב שהכל בכוחו ובשליטתו ומודאג מהסיצואציה שלא כרצונו

עבד=13
מִבֵּית עֲבָדִים
זֶה רֶמֶז עַל בִּיטּוּל הַמִּדּוֹת רָעוֹת שֶׁל אַרְבַּע יְסוֹדוֹת
הַמְכֻנִּים בְּשֵׁם עֲבָדִים
כִּי כָּל הָאַרְבָּעָה יְסוֹדוֹת הֵם מִתַּחַת גַּלְגַּל הַיָּרֵחַ
וְהַיָּרֵחַ מְכֻנֶּה בְּשֵׁם עֶבֶד
כַּמּוּבָא בַּזוהַר: "הִנֵּה יַשְׂכִּיל עַבְדִי" דָּא סִיהַרָא

@פשטן-מושבע כתב:

היצה''ר שאיתו אנו נלחמים

אפשר לומר שאת היצר הרע מתבלנים
בראתי יצר הרע בראתי לו תורה תבלין...

@פשטן-מושבע כתב:

אני לא מאמין שאתם מתיימרים להיות 'נקי לגמרי' מהיצה''ר הזה, השלב הראשון במלחמה מולו, זה קודם כל לדעת שהוא קיים, אם אתה לא מכיר בזה שהוא קיים, אזי לא נלחמת בו מיימך,

מקובלנו שהיצר הרע הראשון זה היצר הרע שמחליש את האדם במעלת יהדותו וגודל יקרת ערכו

@פשטן-מושבע כתב:

רק אחרי

למה רק אחרי???
אתמול היתה שיחת חברים נפלאה בבית כנסת על הנושא הזה
שמתוך שלא לשמה יבא לשמה שאדם לומד איך ללמוד
(עיקר הלימוד הוא איך ה' יתברך חפץ בנו ואנו חפצים בו)

@פשטן-מושבע כתב:

מי יגלה לי שאני עשיו [היינו חפץ בהתגלות לבי] ושאני עושה מצוות אבל הם רק לבושים של התגלות הלב שלי???

אתה מזכיר את השם משתמש "פעור"

אולי תגיד מי יזכיר לי שאני קדוש ושאני חלק אלוקה ממעל
כי בדיוק על זה הנושא שיש כאלו שלומדים תורה ומבינים כמה הם רחוקים מהשם וכמה הגיהנום קשה
שעל זה רבנו אמר שצריך לסגור את הספר וזה כמו ספרי אפיקורסות
כי זה נקרא שאדם מוציא דבר מהקשרו וזה לא מטרת הכותב שכל מה שכתב בשביל לעשות שלום בין הלב שלי לאבי שבשמיים...
ואשרינו ואשריך אחי היקר
חזק ואמץ בעבודתך
הכל מתוך אהבה והתחזקות
ולא משהו אישי רק ללבן וללמוד ולעיין בתורה של רבנו בתמימות
אשרי תמימי דרך ההולכים בתורת ה
שאנחנו מחזיקים את עצמנו ביחד עם התורה הזמנית
ולא בלשון יחיד אלא כולנו יחד הולכים וצועדים בתורה הזמנים

א. יש רבנים שגם אם יתנו להם 30 מיליון דולר לא יבואו לרבנו
ב. ישנם חסידים שהגיעו לאומן במסגרת נסיעתם לקברי צדיקים וכדומה
וגם כשהעירו את תשומת ליבם לתיקון הנפלא לומר 10 מזמורים ונתינת הצדקה
לא רצו לקיים עצה זו וטענתם שרבנו לא האדמור שלהם וכו וכו

במקרה דידן מדובר שגם הגיע ונוכח ליד החזן בזמן אמירת התיקון הכללי בערב ראש השנה
וגם שהשתתף הרבה פעמים בשירים לכבוד רבנו הקדוש

ופעם שמעתי שגדול המצווה מאשר אינו מצווה מחמת גודל הנסיון על כל נידנוד קל לכבוד השם יתברך שיקר ערך לנצח נצחים

וכמובן שאין הכוונה לדבר על מישהו ספיציפי אלא שאנחנו צריכים לשמוח שאנחנו אוהבים את הספרים ואפילו מידי פעם מפיצים דיבורים ועוד ועוד מדרגות לאין שיעור
וזה הדרך של רבנו להתחזק במעט טוב ולא הפוך
שאם אדם ידקדק על עצמו יפסול עצמו מכל וכול ואין זו הדרך של רבנו
יותר נכון זה בדיוק הפוך מהדרך של רבנו

@נחום-בקר כתב:

עדין צריך טרחה ויגיעה למצוא את רבנו באמת. וכפי שרואים בתפלות ר' נתן שמתפלל למצוא את צדיק האמת

אָנָּא יְהֹוָה רַחֲמָן מָלֵא רַחֲמִים, חוֹשֵׁב מַחֲשָׁבוֹת לְבַל יִדַּח מִמְּךָ נִדָּח. זְכוֹר רַחֲמֶיךָ יְהֹוָה וַחֲסָדֶיךָ כִּי מֵעוֹלָם הֵמָּה. וּרְאֵה כִּי אָזְלַת יָד וְאֶפֶס עָצוּר וְעָזוּב. מַה נַּעֲשֶׂה עַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ כִּי נִשְׁאַרְנוּ יְתוֹמִים וְאֵין אָב, וְאֵין מִי יַעֲמוֹד בַּעֲדֵנוּ. אָבַד חָסִיד מִן הָאָרֶץ, וְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְחַכְמֵי הַדּוֹר שֶׁהָיָה לָהֶם כָּל הַכֹּחַ הַזֶּה שֶׁהִזְכַּרְתִּי לְפָנֶיךָ וְיוֹתֵר וְיוֹתֵר מִזֶּה, הֲלֹא נִסְתַּלְקוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ הָרַבִּים, עַד אֲשֶׁר נִשְׁאַרְנוּ רֵקִים וַחֲסֵרִים מִכָּל טוּב, וְנִשְׁאַרְנוּ כַּתּוֹרֶן בְּרֹאשׁ הָהָר וְכַנֵּס עַל הַגִּבְעָה. וְאִם אָמְנָם בְּוַדַּאי אֵין דּוֹר יָתוֹם, וּבְוַדַּאי יֵשׁ צַדִּיקִים אֲמִתִּיִּים גַּם בַּדּוֹר הַזֶּה, אַךְ הֵם בְּהֶעְלֵם וּבְהֶסְתֵּר מֵעֵינֵינוּ, וְאֵין אָנוּ זוֹכִים לֵידַע מֵהֶם וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם. וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ לְהֵיכָן נִפְנֶה לְבַקֵּשׁ תְּרוּפָה וּצְרִי לְמַכָּתֵנוּ, וְאַיֵּה אֵיפֹה הָרוֹפֵא נְפָשׁוֹת לַחֲבוֹשׁ וּלְרַפֹּאת מַכּוֹתֵינוּ וּכְאֵבֵנוּ הָאֲנוּשָׁה מְאֹד. אוֹי לָנוּ כִּי שֻׁדָּדְנוּ, וְנָמֵס כָּל לֵב וְכָשְׁלוּ כָּל בִּרְכַּיִם, בְּבוֹא הַשֶּׁמֶשׁ בַּצָּהֲרַיִם, וְנִלְקַח מִמֶּנּוּ מַחְמַד עֵינֵינוּ, מֵשִׁיב נַפְשֵׁנוּ, חַיֵּינוּ וְאֹרֶךְ יָמֵינוּ, תִּפְאֶרֶת רֹאשֵׁנוּ, גְּאוֹן עֻזֵּנוּ, נַפְשֵׁנוּ וְרוּחֵנוּ וְנִשְׁמָתֵנוּ קְדֻשָּׁתֵנוּ וְטַהֲרָתֵנוּ, הֵן הֵמָּה צַדִּיקֵי אֱמֶת קְדוֹשֵׁי עֶלְיוֹן אֲשֶׁר נִסְתַּלְּקוּ בַּעֲוֹנוֹתֵינוּ, סָעוּ הֵמָּה לִמְנוּחוֹת עָזְבוּ אוֹתָנוּ לַאֲנָחוֹת, וּרְאֵה אֶת עַמְּךָ מְרוּדִים מְאֹד בְּתַכְלִית הַיְרִידָה. וְאַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהִים אֱמֶת, בּוֹחֵן לִבּוֹת וּכְלָיוֹת, וְאַתָּה יוֹדֵעַ צְפוּן לְבָבֵנוּ וְעוֹצֶם תְּשׁוּקָתֵנוּ וּתְשׁוּקַת כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל אֲשֶׁר נִכְסְפָה וְגַם כָּלְתָה נַפְשָׁם, לִמְצוֹא מָזוֹר וּתְרוּפָה לְמַכָּתָם. כָּל אִישׁ יוֹדֵעַ אֶת נִגְעֵי לְבָבוֹ, כֻּלָּם כְּאֶחָד תְּאֵבִים וּמִשְׁתּוֹקְקִים וּמְצַפִּים וּמְחַכִּים לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת לְמַעַן יָשִׁיב אוֹתָם מֵעֲוֹנוֹתֵיהֶם וִיתַקֵּן פִּשְׁעֵיהֶם, וְיוֹרֶה לָנוּ אֶת הַדֶּרֶךְ אֲשֶׁר נֵלֵךְ בָּהּ וְאֶת הַמַּעֲשֶׂה אֲשֶׁר נַעֲשֶׂה. וְעַתָּה יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ אַיֵּה חֲסָדֶיךָ הָרִאשׁוֹנִים, אֲשֶׁר מֵעוֹלָם הָיוּ בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צַדִּיקֵי אֱמֶת רוֹעֵי יִשְׂרָאֵל, אֲשֶׁר נָשְׂאוּ אוֹתָם בְּחֵיקָם כַּאֲשֶׁר יִשָׂא הָאֹמֵן אֶת הַיּוֹנֵק, עַד אֲשֶׁר הוֹרוּ אוֹתָם דַּרְכֵי יְהֹוָה וְקֵרְבוּ אוֹתָם אֵלֶיךָ. וְעַתָּה לָמָּה זָנַחְתָּ אוֹתָנוּ, וְהִכִּיתָ אוֹתָנוּ מַכָּה אֲשֶׁר לֹא כְתוּבָה בַּתּוֹרָה זוֹ מִיתַת הַצַּדִּיקִים, אֲשֶׁר הִיא קָשָׁה מֵחֻרְבַּן בֵּית הַמִּקְדָּשׁ. וְלָמָּה תִהְיֶה עֲדַת יְהֹוָה כַּצֹּאן אֲשֶׁר אֵין לָהֶם רוֹעֶה. וְאַנַּן יַתְמֵי דְּיַתְמֵי, עוֹלָלִים לֹא רָאוּ אוֹר...

עַל כֵּן בָּאתִי לְפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהַי וֵאלֹהֵי אֲבוֹתַי, בְּלֵב נִדְכֶּה וּשְׁפַל רוּחַ נִשְׁבָּרָה, שֶׁתָּחֹס וּתְרַחֵם עָלַי וְעַל כָּל חֶבְרָתֵינוּ וְעַל כָּל עַמְּךָ בֵּית יִשְׂרָאֵל. וְתִשְׁלַח לָנוּ צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁיִּהְיֶה לָהֶם כֹּחַ לְתַקֵּן אוֹתָנוּ לְהַחֲזִיר אוֹתָנוּ בִּתְשׁוּבָה שְׁלֵמָה, וּלְתַקֵּן נַפְשֵׁנוּ וּלְכַפֵּר עֲוֹנוֹתֵינוּ. וְנִזְכֶּה בְּרַחֲמֶיךָ וַחֲסָדֶיךָ הָרַבִּים לְהִתְקָרֵב לְצַדִּיקֵי אֱמֶת וְלִרְאוֹת אוֹר פְּנֵיהֶם הַמְּאִירוֹת, וְעַל יְדֵי זֶה תְּזַכֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים לְהַצִּיל נַפְשֵׁנוּ הָאֻמְלָלָה מִן הַקּוֹצִים וּמִן הַפְּחָתִים שֶׁהֵם הַתַּאֲווֹת רָעוֹת וְעַצְבוּת וְעַצְלוּת וְתוֹלְדוֹתֵיהֶם. וְעַל יְדֵי שֶׁתְּזַכֵּנוּ לִרְאוֹת פָּנִים הַמְּאִירוֹת שֶׁל צַדִּיקֵי אֱמֶת וּלְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, עַל יְדֵי זֶה תִּנָּצֵל נַפְשׁוֹתֵינוּ מִן הַמִּדּוֹת רָעוֹת הָאֵלּוּ....

רִבּוֹנוֹ שֶׁל עוֹלָם, יְהֹוָה אֱלֹהִים אַתָּה יָדַעְתָּ כִּי לְכָל הַמַּעֲלוֹת הָאֵלֶּה הָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי אֱמֶת. וּבְכֵן תְּחָנֵּנוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, לְגַלּוֹת לָנוּ וּלְהַרְאוֹת לָנוּ אֶת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר הַזֶּה, וּלְזַכּוֹת אוֹתָנוּ לְהִתְקָרֵב אֲלֵיהֶם, לְמַעַן תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ עַל יָדָם לְכֹל אֲשֶׁר בִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ. וְאִם חַס וְשָׁלוֹם חַטֹּאתֵינוּ הַמְּרֻבִּים גָּרְמוּ לַעֲשׂוֹת מָסָךְ הַמַּבְדִּיל בֵּינֵינוּ וּבֵין הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת, שֶׁיִּהְיוּ נֶעְלָמִים וְנִסְתָּרִים מֵעֵינֵינוּ חַס וְשָׁלוֹם, וְאֵין אָנוּ יְכוֹלִים לְהוֹצִיא לָאוֹר תַּעֲלוּמוֹת וְהַסְתָּרַת צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, יְהִי רָצוֹן מִלְּפָנֶיךָ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ וֵאלֹהֵי אֲבוֹתֵינוּ, שֶׁאַתָּה בְּעַצְמְךָ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, תְּזַכֶּה אוֹתָנוּ וְתַעֲזֹר לָנוּ לִזְכּוֹת וּלְהַגִּיעַ לְכָל מַה שֶׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ. וּוִדּוּי דְבָרִים שֶׁהִתְוַדֵּתִי לְפָנֶיךָ יִהְיֶה חָשׁוּב וּמְקֻבָּל לְפָנֶיךָ כְּאִלּוּ הִתְוַדֵּיתִי לִפְנֵי הֶחָכָם וְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁבַּדּוֹר. וְכָל הַמַּעֲלוֹת וּמִדּוֹת טוֹבוֹת, וּבִטּוּל תַּאֲווֹת וּמִדּוֹת רָעוֹת, וְכָל שְׁאָר הַמַּעֲלוֹת טוֹבוֹת שֶׁהָיִינוּ יְכוֹלִים לִזְכּוֹת עַל יְדֵי צַדִּיקֵי הָאֱמֶת, הֵן מַה שֶּׁבִּקַּשְׁנוּ מִלְּפָנֶיךָ, וְהֵן מַה שֶּׁלֹּא הִזְכַּרְנוּ לְפָנֶיךָ, עַל הַכֹּל תַּעֲזֹר לָנוּ יְהֹוָה אֱלֹהֵינוּ בְּרַחֲמֶיךָ הָרַבִּים, כִּי אַתָּה אָבִינוּ, וְאֵין לָנוּ עַל מִי לְהִשָּׁעֵן כִּי אִם עָלֶיךָ אָבִינוּ שֶׁבַּשָּׁמַיִם. כִּי גָּלוּי וְיָדוּעַ לְפָנֶיךָ שֶׁרְצוֹנִי וְכוֹסְפִי חָזָק מְאֹד לְהִתְקָרֵב לַצַּדִּיק הָאֱמֶת, אַךְ בַּעֲוֹנוֹתַי הָרַבִּים אֵינִי זוֹכֶה לָדַעַת מִי הוּא וְאֵיפֹה הוּא, מִי יִתֵּן יָדַעְתִּי וָאֶמְצָאֵהוּ, הָיִיתִי מְדַלֵּג עַל הֶהָרִים מְקַפֵּץ עַל הַגְּבָעוֹת לָבוֹא לְהִתְקָרֵב אֵלָיו. מִסְפַּר צְעָדַי אַגִּידֶנּוּ:

ואווו חבר אני
אני ממש מתחזק ממך המון

אולי השם הקדוש
אהיה אשר אהיה
הוא ברכת הדרך
שלמצא את האלוקות בתוך ההסתרה הכי מוסתרת שרק אפשר לחשוב
וזה המהות של השם אהיה אני חפץ לגלות אם רק ברחמיך הרבים תגלה לי
כי אני מאמין
והשם אמר למשה תגיד להם אהיה אשר אהיה כל מי שידלק זה סימן שבפנים יש לו את אש האמונה האמיתית שהשם מחייה את הכל כולל את ההסתרה הכי מוסתרת שרק יכולה להיות...

@מדלג-על-ההרים כתב:

עדיין צריך לדעת, שעיקר ההליכה והפשט בתורות צריך להיות 'במגילת ספר כתוב עלי ודוק' והבן.

באיזו הזדמנות איזה מישהו פה כתב איזה מחמאה על מה שכתבתי
ועד היום אני מרגיש את מה שרבנו אומר..

מִן הַנִּמְנָע שֶׁלּא יָבוֹא לְאָדָם אֵיזֶה גַּדְלוּת, כְּשֶׁשּׁוֹמֵעַ שֶׁמְּסַפְּרִין שִׁבְחוֹ

שהשם ימחל לי ואזכה להדבק בדרכי הצדיק ויהיה לי ענווה אמיתית

חברים יקרים
חיכיתי המון זמן לשיחת חברים על התורה הזמנית
גם אני שנכנסתי לפורום הרגשתי שיש שכותבים ברמה מאוד גובהה
כמו שכתבו מעלי
ואז הבנתי שצריך להשתדל להביא יותר ציטוטים מהמקור כדי שיוכלו להבין על מה מדובר
וכמה שיותר לפשט את הדיבורים
אני נהנה גם מדיבורים שקשה לי להבין כי זה גורם לי לעיין יותר
אבל צריך ללמוד מרבנו הקדוש שטרח להוריד את הדיבורים ממקום גבוה למקום הכי נמוך שרק יכל
רבנו יכל לכתוב גבוה שרק הוא ועוד כמה בודדים אם בכלל יכלו להבין אבל הוא מאס בזה
ובחר שיהודי הכי פשוט יוכל להבין ולהוציא עובדה למעשה
אני שמח שזכיתי להצטרף לפורום הנפלא הזה
ומקווה להיות לתועלת ולא לטורח
אשרינו שזכינו

@לב-העולם-אתה כתב:

האות ה' היא "שמות הקודש" בתורה א'???

וּמָחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא דְּחָקִיק עָלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ'
הַיְנוּ שֶׁעִקַּר הַכְנָעָתוֹ שֶׁל הַיֵּצֶר הָרָע הוּא עַל יְדֵי הַתּוֹרָה
שֶׁהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַקָּדוֹשׁ בָּרוּךְ הוּא
כִּי הַלּוּחוֹת, אָרְכָּן וָי"ו וְרָחְבָּן וָי"ו
וְזֶהוּ בְּחִינַת אַלְוָתָא, דְּהַיְנוּ מַקְלוֹת דְּחָקִיק עָלֵהּ אֶהְיֶה וְכוּ'
הַיְנוּ שֵׁמוֹת, בְּחִינַת הַתּוֹרָה, שֶׁהִיא בְּחִינַת וָי"ו
וְהַוָּי"ו הוּא צוּרַת מַקֵּל
וְהִיא כֻּלָּהּ שְׁמוֹתָיו שֶׁל הַשֵּׁם יִתְבָּרַךְ
הַיְנוּ שֶׁהַתּוֹרָה הַקְּדוֹשָׁה
הִיא מַכְנִיעַ אֶת הַיֵּצֶר הָרָע שֶׁרוֹצֶה לַעֲשׂוֹת אֶת הָאָדָם מְשֻׁגָּע מַמָּשׁ, חַס וְשָׁלוֹם.
כִּי בַּעַל עֲבֵרָה הוּא מְשֻׁגָּע
כְּמוֹ שֶׁאָמְרוּ רַבּוֹתֵינוּ, זִכְרוֹנָם לִבְרָכָה 'אֵין אָדָם עוֹבֵר עֲבֵרָה אֶלָא אִם כֵּן נִכְנַס בּוֹ רוּחַ שְׁטוּת'
וּכְמוֹ שֶׁהַמְּשֻׁגָּעִים צְרִיכִים לְהַכּוֹתָם וְלָשׂוּם עֲלֵיהֶם שֵׁמוֹת
כְּמוֹ כֵן מַמָּשׁ הַתּוֹרָה שֶׁעוֹסְקִין הוּא בְּחִינַת מַקְלוֹת וְשֵׁמוֹת
שֶׁבָּזֶה מַכִּין וּמַכְנִיעִין אֶת הַיֵּצֶר הָרָע וּמְגָרְשִׁין מִן הָאָדָם אֶת הַשִּׁגָּעוֹן וְהָרוּחַ שְׁטוּת שֶׁנִּכְנַס בּוֹ
בְּחִינַת 'וּמָחִינָן לֵיהּ בְּאַלְוָתָא, דְּחָקִיק עָלֵיהּ שֵׁמוֹת' וְכוּ'

אני מתחזק בבחינה הזו
שיש עלי את התורה של רבנו

בקשר לאות ה' רבנו מדבר על זה בספר המידות ה מכסף סגולה להולדה
ולא יודע מאיפה אפשר להשיג את זה
יש לי כיסופים לעשות שוב

@נחמד כתב:

ולעצם השאלה, השבת המלכות לאין סוף היינו העלאת המלכות שנזכר המון בספרי המקובלים

להעלות את המלכות כן מוזכר
להעלות את המלכות לאין סוף כמה שחיפשתי לא מצאתי

@יודע-נגן כתב:

רעה חולה

רבי נתן דווקא משתמש בלשון קשה זו לחזק בכח את כל מי שמתבאס על האכילות שלו כמו שמצוי שאחרי אכילה טובה היצר הרע מבאס את האדם ומתחיל לחשבן לו קלוריות חלבונים ופחמימות....
וזה לשונו הטהור

כָל אָדָם צָרִיךְ לְהִתְחַזֵּק לֵילֵךְ עִם הַתּוֹרָה הַנַּ"ל ( התורה הזמנית הקודמת)
לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ תָּמִיד בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְלִבְלִי לְיָאֵשׁ אֶת עַצְמוֹ בְּשׁוּם אֹפֶן, רַק לֵידַע תָּמִיד כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וַעֲדַיִן ה' עִמּוֹ וְאֶצְלוֹ וְכוּ'
עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהִתְחַזֵּק בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה שֶׁיַּגִּיעַ לְהֶאָרַת הָרָצוֹן, שֶׁדַּיְקָא בְּעֵת הָאֲכִילָה יַגִּיעַ עָלָיו רָצוֹן וְהִשְׁתּוֹקְקוּת חָזָק וְנִמְרָץ מְאֹד מְאֹד לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ וְכוּ', כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם.

וְזֶהוּ הַהֵפֶךְ מַמָּשׁ מֵהַנְּפִילוֹת שֶׁל רֹב הָעוֹלָם, שֶׁעַל־פִּי רֹב נוֹפְלִים בְּדַעְתֵּיהֶם מֵחֲמַת מַעֲשֵׂיהֶם שֶׁאֵינָם כַּהֹגֶן, וְרַבִּים מְיָאֲשִׁים אֶת עַצְמָם, כַּיָּדוּעַ רָעָה חוֹלָה הַזֹּאת תַּחַת הַשֶּׁמֶשׁ, וְרֹב הַנְּפִילוֹת הֵם עַל־יְדֵי הָאֲכִילָה, כַּמְבֹאָר בְּדִבְרֵי רַבֵּנוּ זַ"ל בְּמָקוֹם אַחֵר (סִימָן ס) -
בְּוַדַּאי כָּל זְמַן שֶׁאֵין זוֹכֶה לִקְדֻשָּׁה כָּרָאוּי, בְּוַדַּאי אֵינוֹ אוֹכֵל בִּקְדֻשָּׁה וְטָהֳרָה כָּרָאוּי, וּמֵחֲמַת זֶה דֶּרֶךְ הַרְבֵּה לִפֹּל בְּדַעְתָּם בְּכָל פַּעַם מֵחֲמַת הָאֲכִילָה.
וּבֶאֱמֶת כָּל זֶה מַעֲשֵׂה בַּעַל דָּבָר, כִּי אָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ מִשּׁוּם דָּבָר, כַּמְבֹאָר בִּדְבָרֵינוּ פְּעָמִים אֵין מִסְפָּר, אַדְּרַבָּא, צְרִיכִין לְחַזֵּק אֶת עַצְמוֹ בְּכָל פַּעַם בְּכָל יוֹם כַּנַּ"ל,
וּבִפְרָט בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה, שֶׁאָסוּר לִהְיוֹת אָז אִישׁ עָצֵל [שֶׁקּוֹרִין שְׁלֵימַזְלְנִיק], כְּמוֹ שֶׁמְּבֹאָר שָׁם, רַק לִהְיוֹת אִישׁ חַיִל עַד שֶׁיִּזְכֶּה לְהֶאָרַת הָרָצוֹן בִּשְׁעַת הָאֲכִילָה דַּיְקָא,

הַיְנוּ כִּי לֹא דַּי שֶׁאָסוּר לִפֹּל בְּדַעְתּוֹ עַל־יְדֵי אֲכִילָתוֹ, אַדְּרַבָּא צְרִיכִין לֵידַע וּלְהַאֲמִין שֶׁאֲכִילַת אִישׁ הַיִּשְׂרְאֵלִי יְקָרָה מְאֹד, מֵאַחַר שֶׁאֲכִילָתוֹ עַל־פִּי הַתּוֹרָה, עַל כָּל פָּנִים שֶׁאֵינוֹ אוֹכֵל דָּבָר הָאָסוּר חַס וְשָׁלוֹם, רַק הַכֹּל עַל־פִּי הַתּוֹרָה, כְּמוֹ שֶׁכָּתוּב (תְּהִלִּים מ, ט): "וְתוֹרָתְךָ בְּתוֹךְ מֵעָי", כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם: 'כָּל מַאֲכָלִי עַל פִּיךָ', וְגַם מְבָרֵךְ עַל כָּל דָּבָר תְּחִלָּה וָסוֹף, וְעַל־יְדֵי־זֶה כָּל אָדָם מִיִּשְׂרָאֵל מְבָרֵר בֵּרוּרִים הַרְבֵּה בַּאֲכִילָתוֹ, וְיֵשׁ לוֹ לֶאֱכֹל בְּשִׂמְחָה וּבְהִתְחַזְּקוּת גָּדוֹל בַּהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ, וְלֵידַע כִּי מְלֹא כָל הָאָרֶץ כְּבוֹדוֹ וְה' עִמּוֹ וְכוּ' כַּנַּ"ל, עַד שֶׁיִּזְכֶּה בִּשְׁעַת אֲכִילָתוֹ דַּיְקָא לְהֶאָרַת הָרָצוֹן - שֶׁיִּשְׁתּוֹקֵק אָז דַּיְקָא לְהַשֵּׁם־יִתְבָּרַךְ בְּרָצוֹן מֻפְלָג מְאֹד, וְאָז הוּא תַּכְלִית שְׁלֵמוּת הַבֵּרוּר שֶׁל כָּל הַנִּיצוֹצוֹת שֶׁעוֹלִים לְשָׁרְשָׁם הָעֶלְיוֹן

@ל-ל כתב:

גם בציבור שגדל במוסדות שלנו יש כאלו שנפלו ל"סטרא אחלה".

הנפילות בגלל שמושכים לצד אחד יותר מדאי
למשל ודוגמא בחינוך ילדים
אבא שמשחק אותה פרוש ורק השם יתברך יודע מה מסתתר לאבא הזה מתחת לשפם
בסוף ולא משנה כמה גדרות וחומרות והסתרות שמסתיר מהילד הוא יודע הכל והוא עצמו המשך התיקון של המשחק של אביו
ואדרבה אבא שמודע לעצמו ובקיא ברצוא ושוב בדגש על השוב כנראה שהילד שלו כבר לא ישחק אותה...

יש את המעשה של תבואת השיגעון
והמעשה של המלך שהלך לצייד וכולם ברחו מחמת שלא יכלו לעמוד במבול של האפיקורסות ורצו את השם רק בעבודת השם...

@hthr-chyui כתב:

יש לי שתי שאלות בנושא ההתבודדות

אולי אנסה להשיב
ובטוח יהיה תשובות יותר חזקות אבל בשביל ההתחלה
לגבי התבודדות שלא כראוי אולי זה למשל כמו הסתגרות שלא רוצה שדעתו תהיה מעורבת עם הבריות ולא תמצא אותו מדבר שיחת חברים ורוקד עימהם אלא מסתגר עם עצמו ומרבה להסתכל על הפלורוסנטים וכל מיני נקודות עלומות (תוך כדי חיטוט בזקן)

ב. נכתב לעיל שלא חייב לדבר ולחשוב
העיקר שתקדיש להשם שעה ביחד איתו
שעה של לחכות להשם שעה של להיות ביחד איתו
שעה להרים עינים לשמים
תוך כדי יצא כמה משפטים מהלב אבל לאו דווקא...