הרב אברהם פלג
https://or-hanachal.co.il/שיעורים/תורה-א-אשרי-תמימי-דרך/

אמור להיות גם בקול הלשון

@וועלן-וועלן כתב:

@הפשוט-שבאנשי כתב:

אני יודע על משהו שעובד אט-אט לסכם את שיעורי הרב משמרתי ובעז"ה להוציא חוברת המסכמת את כל השיעורים (לכל המתקשים בשמיעת השיעורים)

מהו המסקנה הסופית של הרב משמרתי, האם ראדזין או החדש? והאם זה (ראדזין או החדש) וודאי וודאי או רק מצד ספק כדאי להטילו בציצית?

התכלת ראדזין הרגיל יורד בבדיקה שכתובה בגמרא, החדש (תכלת מרדכי) לא יורד.

מי זה רבי מאיר הנ"ל, ומאיפה אתה יודע.

האנשים שמאחורי הקדושה הם כמובן האדם עצמו, שכאשר זוכה לדרך ישר לפי שורש נשמתו, יוכל לקחת את התאוות שהשליך מאחורי כתפיו ולעבוד בהם את ה', וזהו ממש ענין הצירופים שחוזרים לשורשם.

@נחמד אני דיברתי עם מישהו נאמן עלי מאד שבדק בבדיקה הנ"ל (אני התכוננתי לבדוק, ובאמצע ההכנות דיברתי איתו וסיפר לי)

@נוה-צדיקים כתב:

אך שמעתי גירסא אחרת שי"א שמדובר בבן של ר' מאיר מאפטא בעל האור לשמים יש לזה מקור

לא היה לו בן יחיד, ולא שמעתי שהיה לו בן שנפטר בחייו.

נ"ל שזה כעין הכלל החמישי, שכיון שרבינו הזכיר פסוק אפשר לבאר את כולו על פי המאמר.
כך גם אם רבינו מזכיר שם או מושג וכיו"ב, אפשר לבאר ע"פ המאמר את מהותו, ויהודה עצמו נקרא ע"ש ההודיה.
ויש לסייג שרק אחרי שיודעים את זה משאר קשרי התורה אפשר ללמוד גם כך כדי לחזק את המהלך ולתרץ שאלות נקודתיות, וכעין הדוגמא שהבאת מבה"ל, אבל ללמוד מזה עצמו דברים חדשים זה ממש דרש לכל דבר.

@נחום-בקר כתב:

@האש-שלי-תוקד מענין מאד מה כוונת המשנה באבות 'איזו חכם הלומד מכל אדם שנאמר מכל מלמדי השכלתי' האם כוונת התנא 'כל אדם' זה דיקא חסיד ברסלב?
זה שיש לנו שפה משותפת לקבל עצות מאחד שהולך בדרך רבנו. זה בודאי לא שולל שום אדם מישראל שגם ממנו אני יכול להשכיל בעבודת ה'. כמובן שאני יבחון אח"כ האם ז ההדרכה של רבנו בעבודת ה' או לא.
אך אין שום הו"א לפרוש מיהודי שומר תורה ומצוות מחמת 'מפלגתיות'.
וידוע בזה פרושו של ר' נתן (איני זוכר איפה) עה"פ צאי לך בעקבי הצאן וגו' שמכל מי שמוחזק בכשרות אפשר לקבל דרך. עד אשר ימצא האדם את צדיק האמת.
כתבתי את הדברים בדרך כלל, אך זה כולל את הנצרך למבין.

לענ"ד הדבר תלוי במה אתה שואל אותו, דהיינו שאם זה יש לך לדוגמא שאלה בהלכה, אז צריך לשאול פוסק או מישהו שיודע הלכות, ואף אין בזה יתרון למי שמקורב לרבינו (בד"כ, אם לא בשאלות המתחדשות), כי אינו אלא כמ"מ או שמגלה לי דברים שלא ידעתי.
ואם להבדיל אני צריך לשאול שאלה בעניני תיקוני רכב, אז אני ישאל מוסכניק, ואין בזה יתרון למי שמקורב לרבינו או שיודע הלכה.
ואם אני רוצה לשאול שאלה בענייני רבינו, ברור שאני ישאל תלמיד של רבינו הקדוש, וכמו שאתה כתבת צאי לך בעקבי הצאן עד אשר ימצא וכו'.
ואינו קשור כלל למפלגתיות כמובן, אלא שאי אפשר לקבל העצות האמיתיות לחולאי הנפש שמתחדשים עכשיו כי אם בספרי רבינו ע"י ההתקשרות לרבינו, ועיין גם בלקו"ה ק"ש, ד, שביאר שעיקר ההשגה בתורת הצדיק תלויה באמונה בו, ובמכתב ר' יצחק ברייטער שכתב על מרים שנחשב לחשה"ר במה שהשוותה את משה עם שאר נביאים, ולעומת המקורבים אליו ואילו קצת נחשב בודאי שחולק עליו.
ואיזהו חכם הלומד מכל אדם, עיין בהלכות נט"י ו, שביאר שהכוונה שאחרי שמקורב לצדיק האמת יוכל ללמוד מכל אדם רמזים לעבודת ה', ולא שיקבל את עצותיו בכל דבר, ובלקו"מ איתא שכל אדם הוא הצדיק האמת, ולעניננו היינו מנקודת הצדיק שיש בכל אדם, והיא מתגלית בכל אחד לפי התקשרותו.
ובעל"ת כתב שכל העצות גם של הכשרים יש בהם אחיזה מעצת הנחש, ועיין בלקו"מ ז שההזדככות מעצת הנחש היא על ידי קבלת עצות הצדיק לבד, בלי קבלת עצות אחרות כלל.

מוהרנ"ת, רבי נחמן מטשערין, רבי אפרים בר"נ, רבי ברוך אפרים, רבי אברהם בר"נ. (מי שכתבתי זה רק אלו שאנו יודעים ע"פ ספריהם).

ספר חסידים - סימן כא
ומה שאמרו חציף מאן דמפרש חטאי', זהו שמגיד לכל אשר חטא. אבל מותר להגיד לאדם צדיק וצנוע, אחד מעונותיו, כדי שיורה לו האיך יעשה תשובה. או ישאל לו סתם, אדם שעשה עון זה ובא לשוב האיך יעשה תשובה:

@נחמד כתב:

הרב @שפחה-על-הים איך שאני הבנתי השואל מדבר על אדם שמקושר לרבינו בלב ונפש, ורק מהשתרגות עול המניעות על צווארו, או מחשבון שכר כנגד הפסד, בסוד תדברו ממני אף שלא בשמי, לא עושה מעשה להכריז בעצמו קבל עם ועולם כדבק ברבו.
ולכן, נראה שלשמוע ממנו דברים דקים שענינם יותר הדבקות באנשי הצדייק ושימושם, תלוי בכמה דבק בהם, ויתכן גם אדם שקיבל מהם רבות, ואעפי"כ, מהסיבות הנ"ל לא זכה להכריז עצמו ככזה בגלוי.
ואילו לקבל ממנו דיבורים בעבודת ה', בדרך רבינו, ואשר ינק מהצדיק המאיר לנו באור תורתו. ונקודת החבר, השייכא לליבו בעת ההיא, כפי ששאל השואל,

הרב @האש-שלי-תוקד כתב:
האם מותר לי לקחת ממנו נקודת חבר או שלא?

לכאורה ודאי שמותר, ואף צריך.

נכון, אני דיברתי בעיקר על דברי הרב נחום בקר שהבאתי בדברי, ולאו דוקא במענה לשאלה הפותחת.

ואת מי צריך לזרוק וכו' הוא בדיוק הברסלבער מה שרבינו רצה. אשריו ואשרי חלקו.

לא ראיתי אף אחד שטען שצריכים לזרוק מישהו, כן ראיתי ניסיון לברר את דעת הצדיק מה נקרא השתתפות בקיבוץ.

כי הרי כבר סיים את מלאכתו ותפקידו, ועכשיו כל תפקידו לשמור על כרמה של ברסלב כי רבינו לא יכול בלעדיו

(ללא קשר לאשכול זה), אין קשר בין סיום תפקידנו לבין השמירה על ברסלב, זה חלק ממלאכתנו ותפקידנו, ומצד הבחירה צריכים לחשוב שרבינו לא יכול בלעדנו.

נ"ל כדבריך.
ושמעתי (מר' אברהם פלג) ראיה לזה מדברי רבי אברהם בר"נ שכותב שאפשר לדייק כבמקרא בתורה ב' תנינא שמלשון מוהרנ"ת.

@JoJo כתב:
אם כן חשוב להדגיש, לקבל, לא נקרא לשמוע קלטות, ולקרוא ספרים.

מוֹהֲרַנַ"ת אָמַר וָואוֹיל דִּיא אוֹגִין וָואס הָאבִּין גִּיזֶעהְן דֶּעם רֶעבִּין'ס אוֹיְגִין, אוּן וָואוֹיל דִּיא אוֹיְגִין וָואס זֶעהְן דִּיא אוֹיגִין [אַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרָאוּ אֶת הָעֵינַיִם שֶׁל רַבֵּינוּ וְאַשְׁרֵי הָעֵינַיִם שֶׁרוֹאִים אֶת הָעֵינַיִם הָאֵלּוּ]. וְר' אַבְרָהָם סִיֵּם וְכֵן מִדּוֹר לְדוֹר:
אבניה ברזל ס"ו

עיין בליקו"ה הלכות יין נסך ה"ג, ה שכותב כמעט להדיא שלפי התרבות הספרים כך נמנעת הסכנה שיפרשום שלא כראוי, וממילא פחות נצרכת התורה שבע"פ ושימוש חכמים, (וכ"ש בימינו שיש גם שיעורים וקלטות והסרטות מכל זקני אנ"ש, שודאי שהשומעם מקבל מהם יותר מאשר מי שהיה אצלם כמה שנים בלבד).
וכן כתבו חלק מהפוסקים שאחרי המצאת הדפוס, שאין דין רב מובהק בימינו, כי אין נצרך ללמדו אלא דרכי התלמוד ואח"כ יוכל ללמוד לבד).

@ש.-פ. כתב:

קצת לא מדויק וע"ע בפוסקי זמננו

לענ"ד זאת ההגדרה הכי מסתברת והכי מדויקת, וכך מבואר ברמב"ם וכן נקטו רוב האחרונים בזמנינו, (או אורחים או ארוע, לא ראיתי שום הגדרה אחרת).

@לב-העולם-אתה כתב:

לא יודע מקורות, אבל למה צריך מקורות??? אם אחד אוהב לשאול, שישאל... העיקר ללמוד ולהתחבר.
שלא נהפוך את ליקו"מ לכבד...

כי כרגע הוא לא יכול לתרץ תשובות אמיתיות מקשרי המאמר,
אז או שמתחיל לדרוש או שמתייאש מללמוד.

@פשטן-מושבע כתב:

@שפחה-על-הים כתב:

אם זה הלכה, קבלה, פירושים על התורה או על הש"ס, מוסר פשוט וכיו"ב, אדרבה, זה טוב ללמוד מדבריהם

מנין לך שטוב ללמוד 'מוסר פשוט' ממנהיגים שלא בררו את המדמה, וכי אני יכול לקבל תועלת מזה? ועוד מבואר בהלכות מתנה ד' בעניין זה:
וְזֶה בְּחִינַת לָבָן בֶּן נָחוֹר - מֵחֲמַת שֶׁעַל יָדוֹ כָּל הַהִתְגָּרוּת וְהַמַּחְלֹקֶת שֶׁחוֹלְקִין עַל הַצַּדִּיק הָאֱמֶת, שֶׁהוּא בְּחִינַת יַעֲקֹב, בְּחִינַת נְקֻדַּת הָאֱמֶת שֶׁבֵּין כָּל הַצַּדִּיקִים, בִּבְחִינַת: בְּנֵי אִמִּי נִחֲרוּ בִי, שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים, כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי - כְּרָמִים הֵם בְּחִינַת מַנְהִיגִים כְּמוֹ שֶׁפֵּרֵשׁ רַשִׁ"י שָׁם. "בְּנֵי אִמִּי" פֵּרֵשׁ רַשִׁ"י: 'אַנְשֵׁי מִצְרַיִם', הַיְנוּ בְּחִינַת כֹּחַ הַמְּדַמֶּה שֶׁהוּא בְּחִינַת פַּרְעֹה וּמִצְרַיִם. הַיְנוּ שֶׁבְּנֵי אִמִּי שֶׁהֵם כֹּחוֹת הַמְּדַמֶּה שֶׁאֵינוֹ מְבֹרָר, הֵם נִחֲרוּ וְנִתְגָּרוּ בִּי, הַיְנוּ בִּכְנֶסֶת יִשְׂרָאֵל, עַד אֲשֶׁר שָׂמֻנִי נֹטֵרָה אֶת הַכְּרָמִים - הֵם בְּחִינַת מַנְהִיגִים אֲחֵרִים שֶׁאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹעִיל לִי.

כַּרְמִי שֶׁלִּי לֹא נָטָרְתִּי - כַּרְמִי שֶׁלִּי הוּא בְּחִינַת הַמַּנְהִיג הָאֱמֶת הַיְנוּ הַצַּדִּיק הָאֱמֶת. וְעַל־כֵּן נִקְרָא כַּרְמִי שֶׁלִּי, כִּי הוּא יוֹדֵעַ לַהֲלֹךְ נֶגֶד רוּחוֹ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד, וְלִתֵּן עֵצָה וְהִתְחַזְּקוּת וְכוּ' לְכָל אֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל כָּרָאוּי לוֹ, וְעַל־כֵּן נִקְרָא כַּרְמִי שֶׁלִּי, כִּי הוּא הַמַּנְהִיג שֶׁלִּי, הַיְנוּ שֶׁל כָּל אֶחָד וְאֶחָד מִיִּשְׂרָאֵל בֶּאֱמֶת, כִּי רַק הוּא יוֹדֵעַ לְהַנְהִיג אוֹתִי וּלְהוֹשִׁיעַ לִי בֶּאֱמֶת. אֲבָל שְׁאָר הַמַּנְהִיגִים הַחוֹלְקִים עָלָיו נִקְרָאִים כְּרָמִים וּמַנְהִיגִים אֲחֵרִים וְאֵינָם שֶׁלִּי, כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם כַּמָּה שֶׁהֵם צַדִּיקִים וּכְשֵׁרִים, אֲבָל מֵאַחַר שֶׁעֲדַיִן לֹא שָׁבְרוּ הַמְּדַמֶּה לְגַמְרֵי וְאֵינָם יְכוֹלִים לְהוֹשִׁיעַ לִי, עַל־כֵּן אֵינָם מַנְהִיגִים שֶׁלִּי, מֵאַחַר שֶׁאֵינִי יָכוֹל לְקַבֵּל תּוֹעֶלֶת מֵהֶם. עכ''ל.
ואין זה סותר למה שכתב אחר כך:
שֶׁכָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין הָאֱמֶת הַבָּרוּר לְמִי לְהִתְקָרֵב, צְרִיכִין לְעֵת עַתָּה לְהִתְקָרֵב לְאֵלּוּ הַמַּנְהִיגִים, כִּי בְּרֻבָּם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה, וְגַם בְּהַתּוֹרָה שֶׁלָּהֶם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה, רַק שֶׁיֵּשׁ בָּהֶם אֲחִיזַת הַמְּדַמֶּה. עַל־כֵּן כָּל זְמַן שֶׁאֵין יוֹדְעִין מֵהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁשָּׁבַר הַמְּדַמֶּה לְגַמְרֵי, צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם, בִּבְחִינַת "אִם לֹא תֵדְעִי וְכוּ' צְאִי לָךְ וְכוּ' וּרְעִי אֶת גְּדִיֹּתַיִךְ עַל מִשְׁכְּנוֹת הָרֹעִים". וְזֶהוּ: הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ - הַיְנוּ שֶׁאָמַר לָהֶם שֶׁהַגְּאֻלָּה אִי אֶפְשָׁר לְקָרֵב עַל־יְדֵי תּוֹרָה כָּזֹאת, אַךְ אַף־עַל־פִּי־כֵן הַשְׁקוּ הַצֹּאן וּלְכוּ רְעוּ - מֵאַחַר שֶׁאֵין יוֹדְעִין עֲדַיִן מִנְּקֻדַּת הָאֱמֶת וְכַנַּ"ל.

אני מבין שהנהגה היינו דברים המתחדשים שכתבתי עליהם בתחילת דברי, וממקום שבאת אני מביא ראיה.
'מוסר פשוט', כוונתי לדברים המיוסדים על חז"ל ועל דבי קודמיהם וכיו"ב, ולא על הנהגות חדשות מעצמם, וכמו שביארתי דברי היטב.

@איש-היער כתב:

אנ"ש היקרים!
נוכחתי השבוע בנידון מעניין,
אדם שבא לאומן בשביל כסף, האם נחשב לחלק מהקיבוץ וזוכה לתיקוני ר"ה?
השאלה התעוררה בעקבות הגעת ר"י עטרת שלמה כמפורסם לכל.
כמובן, להגיב עניינית לשאלה ולא פוליטית.

נ"ל שצריכים לחלק את התשובה לכמה שלבים:
א. מי שמגיע לצדיק בשביל פניות ולא כדי שיקרבו להשי"ת, אין זה בכלל התקרבות לצדיק כלל, כמבואר בדברי מוהרנ"ת בהלכות שבת ה"ז ובליקו"מ סימן קכ"ט. ובליקו"ה כבוד רבו ה"ג מובא שזה בחינת האיסור להשתמש בנר חנוכה.
ב. מדויק בדברי רבינו בסימן קכ"ט שרק אם אין כונתו לשמיים כלל אינו נחשב להתקרבות, וכן מבואר בליקו"ה נדרים ה"ה.
ג. בהלכות גנבה ה"ה מוהרנ"ת כותב שבכח מעט האמת שיש לו בהתקרבות, גם אם רוב התקרבות לשם ממון או כבוד וכו', בכח הצדיק האמת מוציאים מהסט"א את כל הטוב שבלע.
ד. נמצא מכל הנ"ל ששאלה אם הוא נכלל בקיבוץ, תלויה באם יש לו גם נקודות של התקרבות לצדיק בעצמו, או שהגיע רק בשביל כסף או פניות. ולא נ"ל שיש כח או צורך ביד אי מי להכריע בזה, ובודאי שעלינו לדון אותו לכף זכות שכנראה שכן היתה לו התעוררות גדולה או קטנה ונכלל בבתים הקדושים.

הלכות שבת ה"ז
וְכֵן בְּכָל דּוֹר וָדוֹר צְרִיכִין לָבֹא לְהַצַּדִּיק הָאֱמֶת שֶׁיּוֹדִיעַ לוֹ קְדֻשַּׁת שַׁבָּת שֶׁהוּא בְּחִינַת תְּשׁוּבָה, כִּי בְּוַדַּאי עִקַּר מַה שֶּׁנּוֹסְעִים לְצַדִּיקֵי אֱמֶת הוּא כְּדֵי לִזְכּוֹת לִתְשׁוּבָה מִכָּל מָקוֹם שֶׁהוּא, כִּי מִי שֶׁנּוֹסֵעַ וּבָא לְהָרַב בִּשְׁבִיל פְּנִיָּה אַחֶרֶת כְּדֵי לְקַבֵּל מִמֶּנּוּ אֵיזֶה רַבָּנוּת אוֹ הִתְמַנּוּת אַחֵר וְכוּ', אֵין זֶה בִּכְלַל הִתְקַרְבוּת לַצַּדִּיק כְּלַל, כִּי הֲרֵי הוּא נוֹסֵעַ בִּשְׁבִיל כְּבוֹד עַצְמוֹ, אֲבָל עִקַּר הַהִתְקַרְבוּת לְהַצַּדִּיק הוּא כְּשֶׁכַּוָּנָתוֹ לַה' לְבַדּוֹ כְּדֵי שֶׁיְּקַרְבוֹ לַה' יִתְבָּרַךְ וִישִׁיבֵהוּ מִמָּקוֹם שֶׁנָּפַל לְשָׁם וְכוּ', וְעַל כֵּן הָרֹב נוֹסְעִים עַל שַׁבָּת, כִּי עִקַּר דֶּרֶךְ הַתְּשׁוּבָה שֶׁהוּא בְּחִינַת בָּקִי בַּהֲלָכָה וְכוּ', בְּחִינַת אִם אֶסַּק שָׁמַיִם שָׁם אָתָּה וְאַצִּיעָה שְׁאוֹל הִנֶּךָּ הוּא עַל יְדֵי קְדֻשַּׁת שַׁבָּת כַּנַּ"ל:

ליקוטי הלכות יו"ד - הלכות נדרים הלכה ה
וְזֶה כָּל עִנְיַן הַנְּסִיעוֹת לְצַדִּיקִים בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת כְּדֵי לְהִתְקָרֵב לַה' יִתְבָּרַךְ. וְהַכֹּל כְּפִי כַּוָּנַת הַלֵּב בֶּאֱמֶת, כִּי ה' יִתְבָּרַךְ יוֹדֵעַ הָאֱמֶת מַה כַּוָּנָתוֹ בִּנְסִיעָתוֹ אִם בִּשְׁבִיל מָמוֹן וְכָבוֹד וְנִצָּחוֹן וְכַיּוֹצֵא, אִם בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת לַה' יִתְבָּרַךְ כְּדֵי שֶׁיִּתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ הָעֲצוּמָה וְלָשׁוּב לַה' יִתְבָּרַךְ. וּמִי שֶׁמְּכַוֵּן בִּשְׁבִיל הָאֱמֶת זֶהוּ בְּחִינַת אִתְעָרוּתָא דִּלְתַתָּא, וַאֲזַי אַף עַל פִּי שֶׁהַהִתְעוֹרְרוּת בְּקַטְנוּת מְאֹד וְקָשֶׁה לוֹ לְהִתְעוֹרֵר מִשְּׁנָתוֹ עַל יְדֵי הִתְעוֹרְרוּת קָטָן כָּזֶה אַף עַל פִּי כֵן ה' יִתְבָּרַךְ מְרַחֵם עָלָיו וּמְקָרְבוֹ לְצַדִּיקֵי אֱמֶת כָּזֶה.

לקוטי הלכות חו"מ - הלכות גנבה הלכה ה
וּכְשֶׁמִּתְגַּבֵּר הַבַּעַל דָּבָר עַל עֶצֶם הַנְּקֻדָּה שֶׁיֵּשׁ בְּכָל אֶחָד מִיִּשְֹרָאֵל מִצַּד שֶׁהוּא מִזֶּרַע יִשְֹרָאֵל וְעוֹד יוֹתֵר חַס וְשָׁלוֹם, כְּשֶׁרוֹצֶה לְהִתְגַּבֵּר וְלִגְנֹב מִמֶּנּוּ נְקֻדַּת הַצַּדִּיק בְּחִינַת יוֹסֵף הַמֻּשְׁרָשׁ בּוֹ וְרוֹצֶה לְעָקְרוֹ לְגַמְרֵי בִּבְחִינַת וּטְבָחוֹ אוֹ מְכָרוֹ כִּי יֵשׁ שֶׁטּוֹבְחוֹ לְגַמְרֵי שֶׁמְּבִיאוֹ לִידֵי פְּרִיקַת עֹל לְגַמְרֵי חַס וְשָׁלוֹם, שֶׁזֶּה בְּחִינַת טְבִיחָה וּשְׁחִיטָה לְגַמְרֵי. וְיֵשׁ שֶׁאֵינוֹ מְסִיתוֹ לִפְרֹק עֹל לְגַמְרֵי רַק שֶׁמְּסִיתוֹ שֶׁכָּל עֲבוֹדָתוֹ יִהְיֶה בִּשְׁבִיל מָמוֹן שֶׁזֶּה בְּחִינַת וּמְכָרוֹ שֶׁמּוֹכֵר קְדֻשָּׁתוֹ בִּשְׁבִיל מָמוֹן, אֲבָל בְּכֹחַ הַצַּדִּיקֵי אֱמֶת סוֹף כָּל סוֹף מִתְגַּבְּרִים כְּנֶגְדּוֹ עַד שֶׁמּוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ הַטּוֹב בְּכִפְלֵי כִּפְלַיִם בִּבְחִינַת ד' וְה' כִּי כָּל מַה שֶּׁמִּתְגַּבֵּר יוֹתֵר בִּשְׁקָרָיו וּגְנֵבָתוֹ מוֹצִיאִים מִמֶּנּוּ הַקְּדֻשָּׁה אַחַר כָּךְ יוֹתֵר וְיוֹתֵר כַּנַּ"ל בִּבְחִינַת עֵת אֲשֶׁר שָׁלַט וְכוּ':

@ואני-בתוך-הגולה כתב:

שמעתי מהגאון ר׳ צבי חשין שליט״א בערב ר״ה שאם גוי רואה יהודי מגיע ויגיד הוא מגיע לרבי נחמן זה נקרא שהוא חלק מהקיבוץ (הוא אמר אבל בתנאי שהוא בבחי׳ עלי יניח הצדיק את ראשו) כל זמן שהוא לא הנושא

לא זכיתי להבין את החילוק הנ"ל, וכי מפיהם אנו חיים?
בפרט לאור מה שהבאתי לעיל ממוהרנ"ת שתלוי בכוונה.

@רוצה-לרצות כתב:

@פשטן-מושבע

חבר'ה, בואו נדבר תכל'ס.

מי שיפתח את האשכול הזה מבחוץ יראה ברסלבר'ס פוסלים כמעט את כל עם ישראל - כולל הגדולים והמפורסמים ביותר - כ"אחוזי מדמה" שמסוכן לשמוע מהם. זה לא מה שרבינו רצה. זה ההפך הגמור.

ומה שהכי מכאיב - זה בדיוק מה שעושה חילול לשם רבינו ולאנשי שלומינו. אנחנו, שאמורים להיות מוכרים בענווה, בביטול, ובאהבת ישראל אמיתית - יושבים ומתעסקים בפסילת גדולי דורנו, ונותנים לכל מי שיקרא את זה, ברסלבר או לא, תמונה של קבוצה סגורה שחושבת שהיא היחידה שיש לה אמת. זה לא קידוש השם, זה חילולו. ואנשי שלומינו האמיתיים, הפשוטים, שהולכים בדרך של תמימות ואהבת כל יהודי - נפגעים מזה הכי הרבה, כי בשמם מדברים דברים שהם עצמם לא היו אומרים.

תפתחו את המקור בעצמכם - ליקוטי הלכות, הלכות מתנה ד' סעיף י"ג, אותו מקום בדיוק שכולם מצטטים כאן. כתוב שם שחור על גבי לבן: "כִּי בְּרֻבָּם יֵשׁ טוֹב הַרְבֵּה... צְרִיכִין לְהִתְקָרֵב לָהֶם." לא "תיזהרו". לא "תחפשו קלקול". להתקרב אליהם. נקודה.

ורבינו אמר להחזיק טובה למפורסמים שמחזיקים את העם ביהדות. לא "בינתיים עד שנדע מי צדיק אמיתי" - סתם ככה, תמיד.

אז מי שממשיך לחפש "אחיזת מדמה" בכל צדיק ומשפיע - תשאל את עצמך: רבינו, שאמר להתקשר לכל הצדיקים האמיתיים שבדורנו, היה מרוצה מהדיון הזה? היה מרוצה שבשמו מבזים גדולי ישראל?

אם לא - אז תפסיקו לחפש את הבעיה במפורסמים. תסתכלו במראה.

ברסלב לא פוסלת את כל עם ישראל, בכלל לא. אבל ברסלב כן אוחזת שרבינו הוא היחיד שיכול להנהיג את עמ"י, וששאר המפורסמים אינם יכולים להנהיג אותם.
וברסלב לא חושבים כך כי סתם נראה להם, הם אוחזים כך כי רבינו גילה ע"ז בעצמו, ותלמידו מוהרנ"ת מסר את נפשו בשביל זה.
אמת שלא צריכים לשבת ולפסול אנשים, צריכים בעיקר לדבר מרבינו וממילא הם יפלו מהנהגתם, גם לא צריכים לדחוק את השעה כי כרגע הם נצרכים לרוב עם ישראל, אבל צריכים לדעת את האמת ולהתפלל עליה (ולפעמים גם לדבר ממנה לפי הצורך).
אם תרצה תעיין בדברי רבי חיים ויטאל על מי שלא לומד קבלה, הוא היה יותר "קיצוני" מברסלב, ואולי תבין שזה לא סותר לאהבת ישראל ולתמימות, אדרבה זה מה שמוביל לזה.
דרך אגב, אני ממליץ לך להשוות את המהדורה של ליקו"ה שבביתך לספרים אחרים, שלא תעבור על 'אל תשכן באהלך עולה', וד"ל.

@bjni כתב:

למה כוונתך ?

חז"ל אסרו להשהות בביתו ספר שאינו מוגה מהפסוק הנ"ל, אם הוא העתיק את ראייתו מליקו"ה בלי לראות את כל ריבוי הלשונות שלפני זה ואחרי זה שמוכיחים במפורש הפך כל מה שכתב (וכמו שכתב אח"כ @פשטן-מושבע), סימן שהספר שבידו חסר מאד.
כמובן אני לא מעלה על דעתי שיש לו ספר רגיל, ובכל זאת הוא כתב את מה שהוא כתב..., שא"כ זה לא מראה על חיפוש אמת אלא להפך.