הרב @בדרך ברוגע, צריך להגיב בצורה המתקבלת.
פשוט מאוד, אין קשר בין הבחורים לקדו"צ (רח"ל.)
התפרסמה שמועה על אחד מאנשי הצוות כאילו חלילה הוא קשור ונהיה בלגן כמו הרב @בדרך כתב.
ואם כבר יש ישיבות מהענקיות בעולם הליטאי שיש בהם סחף מחקרותי- קדו"צי.
ושם לא עושים כלום,
אז במקום להתייחס ל

חירחור ריב מתוך צרות אופקים פנאטית, וראיית עולם ברוחב של 'שפארינע'.

אפשר להבין את עוצם המניעות, על כל דבר שקשור לענינו של רבינו.
ויתרה מזאת, גם קצת לשמוח, שכן בענין של הרבי, כל מקום שיש, מתמלא...
עוד מקום = עוד מקורבים. אמן.

@יודע-נגן כתב:

יש רעה חולה, שאיזה יהודי מתעורר להתחזק באיזה עניין, בין אם דבר שבמחלוקת בהלכה ויש מקילים, ובין אם זה מדברים שע"פ אמת חייבים להתחזק בזה אך יש רבים שזה יותר נסיון אצלם וכיו"ב.
וכדרך מי שאין מעשיו מגיעים להשגת חכמתו הדבר מבער בו (כמבואר בליקו"מ תורה ק'), ומתייחס למי שאינו מחמיר בזה כמותו כרשע גמור, והותר אצלו לעשות לו כל רעה, לביישו ולשסות בו את הנערים ולהזיקו בממון וכיו"ב, ומעורר הריח רע בנשמתו (כמבואר תורה ח' תניינא) ועי"ז מחטיאו עוד וכו'.
ופרצה חמורה זו נפוצה ביותר אצל אנ"ש, ואולי זה גורם האסונות הנוראים.

יש רעה חולה, שרואה שאיזה יהודי מתעורר להתחזק באיזה עניין, בין אם דבר שבמחלוקת בהלכה ויש מקילים, ובין אם זה מדברים שע"פ אמת חייבים להתחזק בזה, בין בבין אדם לחבירו, בין בבין אדם למקום, אך יש רבים שזה יותר נסיון אצלם וכיו"ב, בין בבירור של ענינים שאצלו לו ברורים.
וכדרך כל בעל מידת הקנאה, הדבר מרתיח אותו ומתייחס למי שמחמיר יותר ממנו כמשוגע גמור, והותר אצלו לעשות לו כל רעה, לביישו ולשסות בו את הנערים ולהזיקו בממון וכיו"ב,
ופרצה חמורה זו נפוצה גם היא ביותר אצל אנ"ש,

מהותה של השתדלות יתרה, היא המחשבה ויחוס הכח להשתדלות עצמה, ושכחה שהיא בסך הכל קללה טכנית, שצריך לעשות כדי לקבל לחם כגזירת הבורא.

@איש-היער כתב:

ולפעמים זה נראה לי שרבנו ממש היה עם זה ולפעמים שבכלל לא.

רבינו ממש עם זה שתאמר לעצמך "אוי, מה עשיתי, כמה חטאתי מול ה' ית'" ו"מי שיודע עוצם גדולת נשמתי כמה היא רחוקה מעוון"
ותבכה כהוגן.
אבל כל זה יהיה תחום ומוגבל לזמנו, זמן ההתבודדות.
ומיד אחר כך תספר לעצמך "כמה טוב המנעל הזה, של כמה דבש וצוקר המנעל הזה" או בעברית "איזה צדיק אני: והראיה, שקמתי בבוקר והתפללתי שחרית עם טלית ותפילין. (או נקודה טובה אחרת שזכיתי בה היום.) כמה רצוי אני לפניו יתברךבזו הנקודה הטובה שהיא מעידה ומגלה על קדושת יהדותי על כך שלא עשני גוי.
ואם לפעמים הצער מנסה להשתלט, אז תכנס לחדר סגור.
ותציץ במראה ותוציא לשון. (או כל מילי דשטותא אחרים, שיצחיקו אותך טוב. יגלגלו מצחוק, בלע"ז.)
ואזי כשתצא מהעצבות, ותכנס לשמחה, אזי תחזור חזרה לחזק את עצמך בזה. שה' ית' אוהב אותך, ומבקש אותך, ורוצה כל נקודה טובה שלך.
בכך שנבחרת מכל העמים להיות לו לבן, בן ישראל, ולא משנה מה שעשית, אף על פי כן אתה קרוי לו בן, והוא רוצה ושמח בעבודתך.

@מאיר-לב
@אוצרבלום כבר כתב כמה פעמים שסיפורים נפלאים זה לא חלק מכוכבי אור אלא תוספת מאוחרת יותר

סתם פירוט:
מיד עם פרוץ גזירת הקנטוניסטים בשטח ממלכת רוסיה גם בשטחי הקיר"ה (דווין) [כלשון רבינו ז"ל הכוונה לקיסרות הרומית הקרושה ולבית ההבסורגים שמקום מושב מלכם היה בווינה בירת אוסטריה] נגזרה גזירה שבני ישראל ילכו לצבא וגדולי ישראל ובראשם החת"ס ניסו להשיג פטור לכל הפחות לבני הישיבות ובחלק מהזמן הצליחו [יהיו שישאלו מה נשתנה היום שאנו מתנגדים לכזה הסדר ב' תשובות בדבר א': כי המשמעות של הסדר כזה בימינו הוא הכרזה שלמי שאין לומד מותר ואין זו גזירה כי אם על בני התורה משא"כ אז שהיה ברור לכולם שצריך למצוא פתרון ולברוח ומי שלא מצא בדרך כזו חיפש דרך אחרת ב': כי היום הסדר כזה כולל הסכמה וסיוע לגיוס היתר וביצוע הסינון עבור המדינה בדומה למנהג החאפערס ברוסיה ובשונה מפטור לפי קריטריונים מוסכמים שנקבעים מראש כמו שם]
אחר כך הגיעה מלחמת העולם הראשונה בה נפלו רבים מבני עמינו וחלקם האחד מירי חבירו וכידוע בזה סיפורים וגם הטורקים החלו לגייס בכפייה מבני עמינו.
אחר כך התחלקה אירופה לקומוניזם ודמוקרטיה ובשתיהם (רוסיה ושכנותיה כדגמת פולין ליטא ועד אוסטריה וגרמניה עד חוקי נירנברג העיפו יהודים ממלא תפקידים ודרגות צבאיים.)
אחר כך בשואה ואחר כך קמה המדינה .

ועל כל זה מקונן מוהרנ"ת: אוי מי יקום בזה... לשאת כלי זין וללחום מלחמותיהם...

@ברוך-מאן כתב:
ידוע מר"ש שפירא שזה השאלה היחידה ששאל בפגישה ואכמ"ל

קאי אפאה נכרית או אקציצת שיער?

@מדלג-על-ההרים איך אמר לי אברך צעיר (שנה ראשונה)
אם הם עוצרים את כל ישיבה XXX אין יותר בלגן בעירYYY

אפשר לומר שכוחותיו זה התאוות והעצבות דהיינו הבחינה הראשונה
וזהו ביטול כוחותיו שמשליכם.
מסירת נפשו זה בחינת הבחינה השנייה (הדיבור הא הנפש. אבל לא מצאתי ראיה מתוך התורה לנקודה זו)
והדבקות הגדול זה כבר ברור יותר מה שהרבי מזכיר ענין דבקות באין סוף שהוא על ידי וידוי דברים.

מאוד יקל על השימוש בפורום באם יהיה פוסט שיכיל את התורה הזמנית לקריאה וציטוט במקום שיצטרכו כל פעם לחפש ממום אחר ברשת.
ואולי אפילו שבפורומים של שיח לומדים אומיניה וביה יהיה לשם קישור בכל עמוד

דהיינו, שמשמעות ב' הפסוקים שהמים הם הכלי לצדקה, שעל המים נעשית הצדקה.
(בדרך כלל במיניה וביה לא בורחים מהשאלה כי אם לומדים ממנה, ולכן אני מחדד מה הכיוון החדש שהשאלה השניה נותנת.)

ובאמת מאז לא היה תקופה שהיה פטור גורף לבני ישראל מחובת גיוס כמו שהיה עד אז ברוב העולם

@מדלג-על-ההרים ברצוני להגיד שלא נשארו היום אנשים שיכולים להיות קנאים אם אין על זה לחץ חהברתי של כל הקהילה חוץ מברסלב וזה הגורם שחוץ ממספר קהילות המקום היחיד שיש בו עוד בחורים ואברכים שמוכנים להשתתף בהפגנות זה ברסלב
בעניין לכפות דעותיהם לא ראיתי שכופים דעותיהם אלא אם כן בעיניך להגיד מה זקני אנ"ש חשבו או חושבים יש בזה כפיית דעות

@נחום-בקר לא יהיה לך שהוא הישות

הרבנים @שמחה ו @מדלג-על-ההרים אמנם אתם צודקים בהחלט
אך יש סיבה לדבר, בימינו כל דבר שקשור למלחמה על הקדושה במקום שיהיה ציבור שעומד מאחוריו כל קבוצה שנהיית מספיק גדולה ומבוססת מתחילה להיות עסוקה לבסס את עצמה ושוכחת מכל הנושאים האלו ולכן בהרבה נושאים שהיו בעבר קונצנזוס בציבור החרדי היום נהפכים לענין של כמה קהילות וברסלב בכללם בעיקר בגלל שבברסלב אין שליטה אבסולוטית לאנשים בעל אינטרסים מפלגתיים
אז עם כל הכאבעל השימוש בשם רבינו לכל ענין צריך גם לראות את הטוב שבזה.

ועיין עוד מה שכתב בזה הרב@כפטיש-יפוצץ כאן
(בחצי השני)

ישראל הם בקרב הארץ דהיינו בתוך המלכות וזה בתיקון וזה כנגד זה המלכות נופל לתוך החמימות היצר והצירופים לתוך העצמות
ועל פי זה (ואות ט') מתבאר שהצירופים היינו המלכות במצב מתוקן הישראל נמצא בתוכה שצורת עצמותיו כמו מונחת בתוך תבנית של צורת הצירוף אך כשמהפך הצירופים אזי נכנסת המלכות בתוך עצמותיו שצורת הצירופים שונה מצורת העצמות
וזה שכשהמלכות אצל הקדושה אזי בי מלכים ימלוכו בי היינו בתוכי ולהיפך בנפילת המלכות אזי המלכות היא בתוך העכום, טומאה, יצר.
רח"ל.

@לב-העולם-אתה והנה הוא הגיע

הרב @7272 אצלכם כל החיים מיניה וביה,
כמו שמסופר על מוהרנ"ת שהשליך שכל עצמו לגמרי וכל מעט שקיבל מהרבי היה לו עוד מעט שכל כך אתם משליכים כל ההשגות הקודמות לגמרי ומפנים כל המוח לתורה הזמנית
אשרי לכם.