דילוג לתוכן
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים
עיצובים
  • בהיר
  • Brite
  • Cerulean
  • Cosmo
  • Flatly
  • Journal
  • Litera
  • Lumen
  • Lux
  • Materia
  • Minty
  • Morph
  • Pulse
  • Sandstone
  • Simplex
  • Sketchy
  • Spacelab
  • United
  • Yeti
  • Zephyr
  • כהה
  • Cyborg
  • Darkly
  • Quartz
  • Slate
  • Solar
  • Superhero
  • Vapor

  • ברירת מחדל (ללא עיצוב (ברירת מחדל))
  • ללא עיצוב (ברירת מחדל)
כיווץ
לוגו הפורום
נ

נחלי דבש

@נחלי דבש
משתמש ותיק
הפסקת מעקב מעקב
אודות
פוסטים
175
נושאים
1
שיתופים
0
קבוצות
2
עוקבים
0
עוקב אחרי
0

פוסטים

פוסטים אחרונים הגבוה ביותר שנוי במחלוקת

  • משקה המשכר
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    @בדרך כתב:

    בכתבי ר' שמואל הורוויץ מסופר:

    סִפְּרוּ לִפְנֵי הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בַּבֹּקֶר עַל יֵין שָׂרָף. וְלֹא יִּשַׁר בְּעֵינָיו, וְאָמַר שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ: אוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ, אוֹ מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ; אִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס קָטָן, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ כָּרָאוּי, וְאִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס גָּדוֹל, הֲלֹא הוּא מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, "בְּרָאנְפִין - אַבִּיסֶעל".

    וכעין זה בשיש"ק (הישן, ח"ג, שח):
    הִקְפִּיד וְהִתְלוֹצֵץ עַל אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר עַל יַיִן-שָׂרָף, וְאָמַר: "מִמַּה נַּפְשָׁךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה הַמְקַדֵּשׁ אוֹ שִׁכּוֹר הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, הֲרֵי נוֹהֵג כְּשִׁכּוֹר, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה פָּחוֹת מִזֶּה, הֲרֵיהוּ עַם הָאָרֶץ, כְּדִין הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הַמְּקַדֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּשִׁעוּר רְבִיעִית", וְעַל כֵּן הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ עַל יַיִן וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר.


  • 'אבני"ה ברזל' ו'שיח שרפי קודש' ('שיש"ק'. הישן והחדש) ומה שביניהם
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    @בדרך כתב:

    בכתבי ר' שמואל הורוויץ מסופר:

    סִפְּרוּ לִפְנֵי הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בַּבֹּקֶר עַל יֵין שָׂרָף. וְלֹא יִּשַׁר בְּעֵינָיו, וְאָמַר שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ: אוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ, אוֹ מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ; אִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס קָטָן, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ כָּרָאוּי, וְאִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס גָּדוֹל, הֲלֹא הוּא מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, "בְּרָאנְפִין - אַבִּיסֶעל".

    ובשיש"ק (הישן, ח"ג, שח):
    הִקְפִּיד וְהִתְלוֹצֵץ עַל אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר עַל יַיִן-שָׂרָף, וְאָמַר: "מִמַּה נַּפְשָׁךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה הַמְקַדֵּשׁ אוֹ שִׁכּוֹר הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, הֲרֵי נוֹהֵג כְּשִׁכּוֹר, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה פָּחוֹת מִזֶּה, הֲרֵיהוּ עַם הָאָרֶץ, כְּדִין הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הַמְּקַדֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּשִׁעוּר רְבִיעִית", וְעַל כֵּן הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ עַל יַיִן וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר.


  • משקה המשכר
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    "בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא הַקָּדוֹשׁ... וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָלַכְתִּי לְבֵיתִי וְטָעַמְתִּי קְצָת יַיִן שָׂרָף וְלֶעקִיךְ כַּנָּהוּג" (מכתבי ר' יצחק בן מוהרנ"ת בסוף עלים לתרופה)

    "ובין כך כבר היה מוכן הסעודה, וגם באו אנשי שלומנו וישבנו לסעודת הברית מילה, וגם הצטרפו אתנו בחורי הישיבה עם הראש ישיבה, וגם רבי נפתלי הכהן נרו יאיר חותנו של רבי אברהם זצ״ל, והיה בסעודה מכל טוב, הינו חלות ולחם בשפע, ודגים ויין שרף ובשר ומוליתא וגם מטעמים (צימעס) ויין, ושתו כולם לחיים, וברכו שהילד יהיה ברסלבר חסיד" (ימי שמואל פרק קסה, בברית של בנו)


  • משקה המשכר
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    לגבי קידוש והבדלה וארבע כוסות בוודאי שאין שום בעיה שיהיה על יין, וזה הצורה הפשוטה של המצוה.

    כל האזהרה היא על 'יותר מדי'.

    אֲפִלּוּ יַיִן שֶׁל הֶתֵּר צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת בִּסְעֻדַּת הָרְשׁוּת וְכַיּוֹצֵא, כִּי לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ בִּסְעֻדַּת מִצְוָה צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם (יין נסך ג, ד)

    אֵין רָאוּי לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר כִּי אִם מְעַט לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ, וְגַם זֶה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּבִסְעֻדַּת מִצְוָה דַּיְקָא... וְזֶהוּ בְּחִינַת הַקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת עַל כּוֹס יַיִן דַּיְקָא (שם ד, ד)

    מְאֹד מְאֹד הִזְהִירוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל הַדָּבָר הַזֶּה בְּאַזְהָרָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת עַד מְאֹד, כִּי כְּאֶבֶן מוֹשֵׁךְ (מַאגְנֶעט) הוּא הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֵךְ לֵךְ אָמְרִינָן נְזִירָא סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לֹא תִּקְרַב. (שַׁבָּת יג) כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּעַט הַשְּׁתִיָּה טוֹבָה לְהַרְחִיב הַדַּעַת, אֲבָל דַּיְקָא מְעַט (נָאר אַבִּיסֶעל, כַּאֲשֶׁר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעֵת שֶׁכִּבֵּד לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ). כִּי מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לְמַעֵט בִּשְׁתִיַּת מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִין בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת גַּם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה (מִלְּבַד בְּפוּרִים שֶׁאָז מִצְוָה לְקַיֵּם אֶת הַמַּאֲמָר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מְגִילָה ז:) שֶׁחַיָּב אֱינָשׁ לִבְסוּמֵי וְכוּ' כִּפְשׁוּטוֹ (כֵן שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּבְשֵׁם שְׁאָר צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַמְפָרְשִׁים בָּזֶה בְּעִנְיַן אַחֵר) (אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זַ"ל שֶׁהַשִּׁכְרוּת בְּפּוּרִים הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית) וְלֹא כַּטּוֹעִים בָּזֶה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי הַחֹל כִּי לֹא עַל שִׂמְחָה כָּזֹאת הִזְהִיר אוֹתָנוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל. כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר, "וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה", כִּי אֵין זֶה שִׂמְחָה רַק הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת: (כוכבי אור, ששון ושמחה)


  • לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?
    נ נחלי דבש
    דרכי הלימוד

    לשון חיי מוהר"ן (שסב):
    "התורות שנכתבו בלשונו הקדושה בעצמו - אמר שיכולים לדקדק בהם כמו במקרא, כי יש שם כוונות הרבה, כי לפעמים הוא חוזר וכופל הדברים, שנדמה שהוא ללא צורך, ובאמת יש שם לדקדק בזה, כי יש שם כוונה גדולה".

    א. מדובר להדיא על התורות שנכתבו בלשונו (זה לא תגובה ל@בדרך אלא ל@פעור ).
    ב. מבואר שהכוונה לדברים שנראים ככפילויות וכדו', ולענ"ד פשוט שלא מדובר על כתיב מלא וכתיב חסר.


  • לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?
    נ נחלי דבש
    דרכי הלימוד

    @בדרך כתב:

    יש מילים שהניקוד משנה את המשמעות, בלי קשר לואוים ויודים. למשל בתחילת תורה סב, יש תיבת 'מאכל', שיש שניקדו מֵאֹכֶל, ויש שניקדו מַאֲכָל.

    הקושיא שלי היתה על

    @מדלג-על-ההרים כתב:

    הוסיפו או החסירו אותיות

    ונראה שיש כאלה שמתנגדים עקרונית לניקוד בליקו"מ.

    לא התכוונתי למילה ספיציפית שאפשר לדון עליה.


  • 'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    @חיפוש-הצדיק כתב:

    שמעתי סיפור על מרנא הבבא סאלי זיע"א
    שהיה ערימה גבוהה של ספרי קודש וביניהם היה גם ליקו"מ, הבבא סאלי הוציא (או אמר להוציא) את הספר מהאמצע והניחו מעל הערימה

    מופיע כבר בשש"צ, ואשכול זה מיועד להוספות


  • מתי ואיפה תורה ד' נאמרה
    נ נחלי דבש
    תורה ד' קמא

    נחלי-דבש כתב:

    גם בעוז והדר כתבו תקס"א

    כנראה בעקבות עוטה אור


  • מתי ואיפה תורה ד' נאמרה
    נ נחלי דבש
    תורה ד' קמא

    גם בעוז והדר כתבו תקס"א


  • מתי ואיפה תורה ד' נאמרה
    נ נחלי דבש
    תורה ד' קמא

    גם בנעימות נצח כותב תקס"א


  • מתי ואיפה תורה ד' נאמרה
    נ נחלי דבש
    תורה ד' קמא

    @בעל-מוח כתב:

    באיזה שנים רבינו היה בזלאטיפליע?

    תקס"א-תקס"ב
    וליתר דיוק, אלול תק"ס עד אלול תקס"ב (חיי מוהר"ן קיד)


  • מתי ואיפה תורה ד' נאמרה
    נ נחלי דבש
    תורה ד' קמא

    @בעל-מוח כתב:

    אינו ידוע אם בשנת תקס"א או תקס"ב
    אחרי שנים שבהם חיי רבינו נחקרו ונלמדו, אולי יש יותר מידע על השנה המדויקת שבה התורה נאמרה?

    בפעולת הצדיק כותב תקס"א (ואיני יודע מנין לו).


  • 'שבחם של צדיקים' [הוספות לשש"צ]
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    @בדרך כתב:

    נשמח שתפרט

    היה עליו פעם כתבה בניצוצות
    אפשר לראות בפורום לתורה


  • לשון רבינו ז"ל / סתם תורות / לשון החברים - איפה מדייקים כמו מקרא?
    נ נחלי דבש
    דרכי הלימוד

    @מדלג-על-ההרים כתב:

    שמעתי פעם מהרב ר' מאיר קרלבך, שבמהדורות המנוקדות ועוד כבר עיוותו רבות בתחכומים של 'בא לתקן ויצא מקלקל', שהוסיפו או החסירו אותיות בספר שכל אות ותיבה מדוד 'כמו במקרא'.

    כלומר רבינו הכתיב לרבי נתן באלו מילים בדיוק לשים ואוי"ם ויודי"ם ובאלו מילים לא לשים???


  • הכרעה בהלכה
    נ נחלי דבש
    דיונים ובירורים

    @ע.י.ר.נ.י כתב:

    ראיתי (אם אינני טועה, באחד מגליונות 'אבקשה' קדומים) שאחיו של ר' וועלוועל חשין אמר אני יכול להראות לך בכל תורה שרבינו מזכיר נושא מסוים הוא מביא את כל דעות הראשונים בעניין (נא לא לתפוס על דיוק בהנ"ל)

    למרות הסוגריים (נא לא לתפוס וכו') כמדומני שהיה זה ר' וועלוול צ'צ'יק, אחיו של ר' שמואל צ'צ'יק


  • ותהי עוונותם ח ק ו ק ה על עצמותם
    נ נחלי דבש
    תורה ד' קמא

    ועוד יש להעיר שהלשון "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם" נמצאת בעוד ספרים, כגון:

    א. בית מידות להיעב"ץ (עליה ל"ה עמוד ב')

    ב. מגיד דבריו ליעקב (ליקוטים חדשים, וז"ל: "מכל תנועה ומכל עשי' הוא נעשה חקיקה בפנימיותו ועצמותו של האדם. וזהו ותהי עונותם חקוקה על עצמותם")

    ג. ייטב פנים (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור: "כענין שנאמר ותהי עונותם חקוקה על עצמותם")

    ד. מהרז"ו על ויקרא רבה (לה, ה : "דרכי יצה"ר נקראו חוקים על שהם חקוקים על לוח הלב, כמ"ש חטאת יהודה כתובה וגו' חרושה על לוח לבם, וכמ"ש ותהי עונותם חקוקה על עצמותם, וחוקות התורה שיחקוק על הלב יעמדו כנגד חוקות יצה"ר")


  • ה'כרוזים' של ר' יצחק מאיר קורמן
    נ נחלי דבש
    דברי הימים - היסטוריה

    225ae3ff-f91c-454a-a870-cf1e6926222c-image.jpeg


  • ה'כרוזים' של ר' יצחק מאיר קורמן
    נ נחלי דבש
    דברי הימים - היסטוריה

    b5d5bc4b-a7bf-4c86-90e9-c008779cbb6c-image.jpeg


  • ה'כרוזים' של ר' יצחק מאיר קורמן
    נ נחלי דבש
    דברי הימים - היסטוריה

    40f3a158-042a-43c3-b6fc-c6b58005d9a5-image.jpeg


  • ה'כרוזים' של ר' יצחק מאיר קורמן
    נ נחלי דבש
    דברי הימים - היסטוריה

    944c6cc1-351b-4a07-bb9b-1a887c5154e2-image.jpeg

  • התחברות

  • אין לך חשבון עדיין? הרשמה

  • התחברו או הירשמו כדי לחפש.
  • פוסט ראשון
    פוסט אחרון
0
  • דף הבית
  • קטגוריות
  • פוסטים אחרונים
  • משתמשים