@בדרך כתב:

הקפדה לא לקדש בליל שבת בין שעה פלונית לאלמונית

בין 6 ל-7 בערב

תולדות זקנו ר' יקותיאל זלמן יהודה לייב (בעמודים האחרונים):
ריזי''ל (אבי משפ' ברז''ל) באר-בשדה-313-ויחי.pdf

נחלי-דבש כתב:

אם אינני טועה מובא כך ב'לעבור את הגשר הצר', אבל אני לא זוכר בשם מי

עכשיו הסתכלתי שם וראיתי שמובא שם (עמ' 359) בשם רא"ח רוזין שהמנהג באומן היה מגוון: יש שהתחילו מר"ח, יש שהתחילו משבת מברכין, ויש שהתחילו מט"ו באב

רלו"י אמר שכל מה שאומרים זה רק השערות ולא נודע מי הוא

@נוה-צדיקים כתב:

אל תשכח שרבינו הוא זה שכפל אותו

כמובן לא התכוונתי ח"ו כתחליף לספר המידות
אלא (כמו שכתבתי באשכול של האמירות) רק למי שאין זמן לומר באלול את הכל

'ספר המידות המדולג', דהיינו בלי הסעיפים הכפולים

נחלי-דבש כתב:

למשל "ע"י תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו" שמובא גם בערך 'אכילה' וגם בערך 'אהבה'
(ההיפך מההשלמות שעשו בקרן),
מעניין לבדוק בכמה זה יקצר

נחלי-דבש כתב:

קצור לקו"מ

וזו עצה טובה למי שלא יכול לומר את כל הליקו"מ מפאת אורכו [וכנראה לכן בספר "מתקרבים לרבינו" (או בשמו החדש "אמירות") אין בכלל ליקו"מ אלא רק שיהר"ן, ספה"מ וסיפומ"ע] - שיאמר לפחות קיצור ליקו"מ (ואם גם זה ארוך - אפשר לומר את הקיצור של מוהרנ"ת, שהוא הרבה יותר קצר מ'השָׁלם')

ואולי אפשר גם לומר בשיהר"ן רק עד שיחה קטז (לפני "ואלה מוסיף על הראשונים")

ובספר המידות אפשר לדלג על הסעיפים הכפולים [למשל "ע"י תאות אכילה הוא אוהב בן אחד יותר משאר בניו" שמובא גם בערך 'אכילה' וגם בערך 'אהבה' (ההיפך מההשלמות שעשו בקרן), מעניין לבדוק בכמה זה יקצר (אבל בשביל זה צריך שמישהו ידפיס 'ספר המידות המדולג')]

כמובן שמי שיכול לומר הכל אשריו ואשרי חלקו, אבל מי שבגלל האריכות לא אומר בכלל - אז אולי עדיף שיגיד לפחות את הקיצורים הנ"ל

במכתבי שמואל (מכתב כח) כותב:
"טוב לומר בימי אלול כל תנ"ך, תקונים, שיחות הר"ן, ס' המדות, ספורי מעשיות, חיי מוהר"ן, קצור לקו"מ, לקוטי תפלות"

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אם אינני טועה מובא כך ב'לעבור את הגשר הצר', אבל אני לא זוכר בשם מי

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אשר בנחל, חלק יב, מכתב א'תסג:

@בדרך כתב:

מה המקור, או: ממי ידוע שהורה או נהג להתחיל בט"ו באב?

אשר בנחל, חלק יב, מכתב א'תסו:

@מאיר-לב כתב:

האם אני מרגיש שהתבודדות היא לפחות כמו התפילין שאני מניח כל יום?
אם יש לכל מילה של רבינו משמעות - התשובה צריכה להיות חד משמעית כן!!!

אז למה תפילין אין סיכוי שאני לא יניח, והתבודדות....

אם יש לך יום שאתה יכול לעשות רק דבר אחד - או להתבודד או להניח תפילין - האם יש שאלה מה צריך לעשות?

@נוה-צדיקים כתב:

פרטים נוספים בבקשה

אתה כתבת פעמיים "ואמונתך בלילות", אז שאלתי אם תרתי, כלומר, כוונתי הייתה לשאול האם ישנן שתי ישיבות בשם זה (או שבטעות נכפל)

@נוה-צדיקים כתב:

ואמונתך בלילות
...
ואמונתך בלילות (גבעת המבתר)

תרתי?

@נוה-צדיקים כתב:

ישיבה חדשה בצפת (נתן טייכנר)

שמה בישראל "בני היכלא"

@ישי-משה כתב:

ספר "עלים לתרופה" עם הסבר היסטורי קצת לפני כל מכתב, והערות של מראי מקומות וקצת פירוט על תורות ומעשיות ומושגים שר' נתן מביא.

כמדומני שיש כזה של ר' נחמיה (ב"ר שמשון) שווארץ
אולי זה רק בעלונים ולא בספר

@ישי-משה כתב:

חיי מוהר"ן עם השלמות משיחות הר"ן, ליקוטי מוהר"ן ועוד (וכן מראי מקומות מפורטים כנ"ל)

יש של ר' ? רביבו (בעל פרי הארץ)

@יהודי כתב:

גם רנ"צ קעניג זצ"ל לא שינה, למרות שידע מהשיחה

אולי זה כמו

@שי-רב כתב:

דוגמה מפורסמת לזה הוא הענין של נפילת אפיים על יד שמאל בתפילת שחרית, שדבר זה סיפר רבינו לרבי אהרן מברסלב, על התגלות נשמת רס"ג אליו, וסבר ר"א שטרנהארץ שאין זה נוגע אלינו

@ליקוטי-תפילות כתב:

שכחתי כרגע את שמו

'אשרי האיש', הזכרתי למעלה

@נחום-בקר כתב:

בערוך מקשר את ב' הסוגיות

הוא מקשר או שהוא רק מביא מקומות שמוזכר 'אוסייה'?

@לב-העולם-אתה כתב:

נדמה לי שראיתי את זה פעם בעצות המבוארות או במכתבי [גבורות] שמשון.
מישהו יודע איפה בדיוק?

שם אני לא יודע
אבל בשערי צדיק (ח"ב, מכתב נ', אות א') יש תשובה ארוכה על זה (כ-14 עמ'), עי"ש.