@אם-היו כתב:

לא שמעתי מעולם על ספר בנושא, אשמח מאוד להרחבה.

ראיתי לפני כמה שנים באיזה בית כנסת.
לא כ"כ זוכר מה יש שם.
אם אני לא טועה בהתחלה יש שם ליקוט מליקו"מ וליקו"ה על עניני פדיון נפש, ואולי פרק אחד בסוף על הפדיון של ר' גדליה. אבל שוב, אני לא בטוח, זה היה לפני 10-12 שנה בערך.
גם אני אשמח להרחבה.

תוס' מביאים את זה כראיה ל'שורייני', כי ברור ש'אשורנו' זה לשון הסתכלות, וזה הפשט של הפסוק 'אשורנו ולא קרוב' (כמו הרישא 'אראנו ולא עתה')

(ובתורה נ"ה גם רבינו מביא את הפס' הזה כראיה ש'שור' זה בחי' הסתכלות)

לגבי קידוש והבדלה וארבע כוסות בוודאי שאין שום בעיה שיהיה על יין, וזה הצורה הפשוטה של המצוה.

כל האזהרה היא על 'יותר מדי'.

אֲפִלּוּ יַיִן שֶׁל הֶתֵּר צְרִיכִין שְׁמִירָה גְּדוֹלָה מְאֹד שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת בִּסְעֻדַּת הָרְשׁוּת וְכַיּוֹצֵא, כִּי לֹא זָכָה מְשַׁמְּמוֹ וְכוּ'. וַאֲפִלּוּ בִּסְעֻדַּת מִצְוָה צָרִיךְ לִזָּהֵר שֶׁלֹּא לִשְׁתּוֹת יוֹתֵר מִדַּאי שֶׁלֹּא יָבוֹא לִידֵי שִׁכְרוּת, חַס וְשָׁלוֹם (יין נסך ג, ד)

אֵין רָאוּי לִשְׁתּוֹת יַיִן וּמַשְׁקֶה הַמְשַׁכֵּר כִּי אִם מְעַט לְהַרְחִיב דַּעְתּוֹ, וְגַם זֶה בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב וּבִסְעֻדַּת מִצְוָה דַּיְקָא... וְזֶהוּ בְּחִינַת הַקִּדּוּשׁ שֶׁל שַׁבָּת עַל כּוֹס יַיִן דַּיְקָא (שם ד, ד)

מְאֹד מְאֹד הִזְהִירוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל עַל הַדָּבָר הַזֶּה בְּאַזְהָרָה כְּפוּלָה וּמְכֻפֶּלֶת עַד מְאֹד, כִּי כְּאֶבֶן מוֹשֵׁךְ (מַאגְנֶעט) הוּא הַדָּבָר הַזֶּה, וְלֵךְ לֵךְ אָמְרִינָן נְזִירָא סְחוֹר סְחוֹר לְכַרְמָא לֹא תִּקְרַב. (שַׁבָּת יג) כִּי אַף־עַל־פִּי שֶׁמְּעַט הַשְּׁתִיָּה טוֹבָה לְהַרְחִיב הַדַּעַת, אֲבָל דַּיְקָא מְעַט (נָאר אַבִּיסֶעל, כַּאֲשֶׁר בְּזֶה הַלָּשׁוֹן אָמַר אַדְמוֹ"ר זַ"ל בְּעֵת שֶׁכִּבֵּד לְמוֹהֲרַנַ"ת זַ"ל וְרַבִּי נַפְתָּלִי זַ"ל בִּמְעַט יַיִן יָשָׁן בְּכוֹס קָטָן וְרָחָב כְּאֶצְבַּע שֶׁיִּשְׁתּוּ שְׁנֵיהֶם מֵאִתּוֹ). כִּי מְאֹד צְרִיכִין לִזָּהֵר לְמַעֵט בִּשְׁתִיַּת מַשְׁקִין הַמְשַׁכְּרִין בְּכָל הָאֶפְשָׁרוּת גַּם בְּשַׁבָּת וְיוֹם טוֹב, וַאֲפִלּוּ בְּשִׂמְחַת תּוֹרָה (מִלְּבַד בְּפוּרִים שֶׁאָז מִצְוָה לְקַיֵּם אֶת הַמַּאֲמָר חֲכָמֵינוּ זַ"ל (מְגִילָה ז:) שֶׁחַיָּב אֱינָשׁ לִבְסוּמֵי וְכוּ' כִּפְשׁוּטוֹ (כֵן שָׁמַעְתִּי מֵאָבִי הֲרֵינִי כַּפָּרַת מִשְׁכָּבוֹ בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זַ"ל וּבְשֵׁם שְׁאָר צַדִּיקֵי אֱמֶת שֶׁלֹּא כְּדַעַת הַמְפָרְשִׁים בָּזֶה בְּעִנְיַן אַחֵר) (אָמַר הַמַּעְתִּיק שָׁמַעְתִּי בְּשֵׁם אַדְמוֹ"ר זַ"ל שֶׁהַשִּׁכְרוּת בְּפּוּרִים הוּא תִּקּוּן לִפְגַם הַבְּרִית) וְלֹא כַּטּוֹעִים בָּזֶה. וּמִכָּל שֶׁכֵּן וְכָל שֶׁכֵּן בִּימֵי הַחֹל כִּי לֹא עַל שִׂמְחָה כָּזֹאת הִזְהִיר אוֹתָנוּ אַדְמוֹ"ר זַ"ל. כִּי עַל זֶה נֶאֱמַר, "וּלְשִׂמְחָה מַה זּוֹ עוֹשָׂה", כִּי אֵין זֶה שִׂמְחָה רַק הוֹלְלוּת וְסִכְלוּת: (כוכבי אור, ששון ושמחה)

@ליקוטי-תפילות כתב:

מה הדפיסו?

עיין כאן:
https://likutei.com/topic/170/ותהי-עוונותם-ח-ק-ו-ק-ה-על-עצמותם?_=1782341886036

"בְּיוֹם הוֹשַׁעְנָא רַבָּא הַקָּדוֹשׁ... וְאַחַר הַתְּפִלָּה הָלַכְתִּי לְבֵיתִי וְטָעַמְתִּי קְצָת יַיִן שָׂרָף וְלֶעקִיךְ כַּנָּהוּג" (מכתבי ר' יצחק בן מוהרנ"ת בסוף עלים לתרופה)

"ובין כך כבר היה מוכן הסעודה, וגם באו אנשי שלומנו וישבנו לסעודת הברית מילה, וגם הצטרפו אתנו בחורי הישיבה עם הראש ישיבה, וגם רבי נפתלי הכהן נרו יאיר חותנו של רבי אברהם זצ״ל, והיה בסעודה מכל טוב, הינו חלות ולחם בשפע, ודגים ויין שרף ובשר ומוליתא וגם מטעמים (צימעס) ויין, ושתו כולם לחיים, וברכו שהילד יהיה ברסלבר חסיד" (ימי שמואל פרק קסה, בברית של בנו)

@כאיל-תערוג כתב:

יש ספר דומה מהגאון הרב ויזנפלד שליט"א

אם הכוונה לספרו 'שפת הנחל' אז זה מפתח לחז"ל וכתבי האר"י ועוד, אבל בלי פסוקי התנ"ך

ואילו ב'שם חדש' זה רק תנ"ך בלי השאר

תגובה ל: https://likutei.com/post/670

Spoiler

כמו שהעירו, בפסוק לא כתוב "חקוקה", אבל מצינו בגמ' בתענית (ל ע"ב) בחלק מהגרסאות שדרשו על הפסוק הזה שהעוונות חקוקים על העצמות, וז"ל הגמ' בכת"י מינכן 140 "כל האוכל בשר ושותה יין בתשעה באב עליו הכתוב אומר ותהי עונותם על עצמותם - עונותיו חקוקין לו על עצמותיו".

וכן בילקו"ש (על הפסוק דידן, רמז שעב), וכן גרסת בה"ג, רבנו חננאל והרי"ף.

@בדרך כתב:

בכתבי ר' שמואל הורוויץ מסופר:

סִפְּרוּ לִפְנֵי הָר' נַחְמָן מִטּוּלְטְשִׁין זַ"ל עַל אֶחָד מִגְּדוֹלֵי אַנְשֵׁי שְׁלוֹמֵנוּ שֶׁהוּא עוֹשֶׂה קִדּוּשׁ בְּיוֹם שַׁבַּת קֹדֶשׁ בַּבֹּקֶר עַל יֵין שָׂרָף. וְלֹא יִּשַׁר בְּעֵינָיו, וְאָמַר שֶׁהוּא אֵינוֹ אוֹחֵז בָּזֶה, מִמַּה נַּפְשָׁךְ: אוֹ אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ, אוֹ מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ; אִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס קָטָן, אֵינוֹ יוֹצֵא בְּקִדּוּשׁ כָּרָאוּי, וְאִם הוּא שׁוֹתֶה כּוֹס גָּדוֹל, הֲלֹא הוּא מְשַׁכֵּר אֶת עַצְמוֹ, כִּי רַבֵּנוּ זַ"ל אָמַר, "בְּרָאנְפִין - אַבִּיסֶעל".

וכעין זה בשיש"ק (הישן, ח"ג, שח):
הִקְפִּיד וְהִתְלוֹצֵץ עַל אֵלּוּ הַנּוֹהֲגִים לְקַדֵּשׁ בְּשַׁבָּת בַּבֹּקֶר עַל יַיִן-שָׂרָף, וְאָמַר: "מִמַּה נַּפְשָׁךְ הֲרֵי שֶׁזֶּה הַמְקַדֵּשׁ אוֹ שִׁכּוֹר הוּא, אוֹ עַם הָאָרֶץ, כִּי כְּשֶׁשּׁוֹתֶה יוֹתֵר מֵרְבִיעִית, הֲרֵי נוֹהֵג כְּשִׁכּוֹר, וּכְשֶׁשּׁוֹתֶה פָּחוֹת מִזֶּה, הֲרֵיהוּ עַם הָאָרֶץ, כְּדִין הַשֻּׁלְחָן עָרוּךְ, שֶׁצָּרִיךְ הַמְּקַדֵּשׁ לִשְׁתּוֹת כְּשִׁעוּר רְבִיעִית", וְעַל כֵּן הַנָּכוֹן הוּא שֶׁיְּקַדֵּשׁ כָּל אֶחָד בְּבֵיתוֹ עַל יַיִן וְיִשְׁתֶּה כְּשִׁעוּר.

תולדות זקנו ר' יקותיאל זלמן יהודה לייב (בעמודים האחרונים):
ריזי''ל (אבי משפ' ברז''ל) באר-בשדה-313-ויחי.pdf

ועוד יש להעיר שהלשון "ותהי עוונותם חקוקה על עצמותם" נמצאת בעוד ספרים, כגון:

א. בית מידות להיעב"ץ (עליה ל"ה עמוד ב')

ב. מגיד דבריו ליעקב (ליקוטים חדשים, וז"ל: "מכל תנועה ומכל עשי' הוא נעשה חקיקה בפנימיותו ועצמותו של האדם. וזהו ותהי עונותם חקוקה על עצמותם")

ג. ייטב פנים (תוכחת מוסר לי"ג מידות ויום העשור: "כענין שנאמר ותהי עונותם חקוקה על עצמותם")

ד. מהרז"ו על ויקרא רבה (לה, ה : "דרכי יצה"ר נקראו חוקים על שהם חקוקים על לוח הלב, כמ"ש חטאת יהודה כתובה וגו' חרושה על לוח לבם, וכמ"ש ותהי עונותם חקוקה על עצמותם, וחוקות התורה שיחקוק על הלב יעמדו כנגד חוקות יצה"ר")

@בדרך כתב:

לכאורה לא שייך לכנות בשם 'עם הארץ' מי שנוהג כשיטת הדברי חיים

נחכה לשיש"ק החדש (חלק ד'/ה'?) ונראה אם כתוב שם עם הארץ (או שאתה כבר יודע גם את החלקים שעוד לא יצאו).

@נחמד כתב:

התאריך הוא עשור לפני השואה?

1931 זה תאריך הכתיבה, לא התאריך שהוא נרצח

@לב-העולם-אתה כתב:

אחר שראה פני הצדיק בתורתו הוא יכול להתוודות שם.
וכך שמעתי שנהגו כמה מאנ"ש דפעם רק שאיני זוכר לשמם לפרטם

הפרפראות על המאמר שלנו מביא שפניו ושכלו וכו' נמצאים בספרו.
ומובא במכתבי שמואל (מכתב צב) על ר"ש וקסלר.

@בדרך כתב:

אני לא מכיר ספר שהוא ממליץ להימנע מללמוד על פי רבינו

ראה כאן לגבי הכוזרי

בירחון 'האוצר' האחרון (קכ) יש עליו סיפורים וזכרונות מהרב אריה ליפו

ועי' עוד מכתבי שמואל במכתבים מז, מח, פח, צז ועוד

@מדלג-על-ההרים כתב:

איפה מתחיל ההכרות שלו עם הרב בזנסון

עי' בקובץ שהעליתי

@מדלג-על-ההרים כתב:

אם היה כתוב בקיצור שזה ה'למעשה' היה מקום לחשוב לומר נוסחאות של וידוי כמו 'אשמנו' ו'על חטא' וכדו'

אבל בליקוטי עצות - שגם הוא ה'למעשה' - הוא כן כתב וידוי: "ע"י וידוי דברים לפני הת"ח האמת, עי"ז מעלה בחי' מלכות דקדושה לשורשה", עי"ש.